פסקי דין על אילנה דיין | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

50098-05/15 בל     19/11/2015




בל 50098-05/15 אילנה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

ב"ל 50098-05-15

19 נובמבר 2015

לפני: כב' השופט צבי פרנקל


ה
תובעת
:

אילנה דיין
(
ת.ז.

-
052777208

)
ע"י ב"כ: עו"ד ירון בן אור



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי


ע"י ב"כ: עו"ד אתי צור אסרף


פסק דין

1.
התובעת ילידת 1954, עבדה כמזכירה רפואית 17 שנה, תובעת להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית (
cts
), מחלת דא- קארווין ושינויים ניווניים במפרק יד שמאל, מהם היא סובלת, כמחלת מקצוע/מיקרוטראומה. תביעה זו הינה למעשה גלגול שני של תביעתה של התובעת במסגרת ב"ל 54668-06-13 שם תבעה התובעת בעניין

cts
בלבד, התביעה נמחקה ובהסכמת הצדדים החומר צורף לתיק הנוכחי.

2.
התובעת עברה שני ניתוחים בשתי ידיה, בשנת 2009 ובשנת 2010.

3.
התובעת הגישה תחילה תביעתה לפקיד התביעות להכרה ב-
cts
כמחלת מקצוע/מיקרוטראומה. לאחר הדיון בתביעה בהליך ב"ל 54668-06-13 הגישה תביעה נוספת לפקיד התביעות להכרה ב-
cts
, שינויים ניווניים במפרק כף יד שמאל, תסמונת שרוול כתף ימין, מחלה על שם דא קארווין שורשי כפות ידיים, כאבי צוואר, וכאבי ברכיים כפגיעות בעבודה. פקיד התביעות דחה, בהחלטתו מיום 23.12.12 ומיום 13.6.15 את תביעותיה בנימוק כי לא הוכח אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים אשר הביאו לפגיעה האמורה וכי לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתה לבין תנאי עבודתה וכי מחלתה התפתחה על רקע תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

4.
בתצהירה, תיארה התובעת את עבודתה באופן הבא:
"2.
כל עבודתי מצויה במחשב וכל היום אני מקלידה על המחשב. רשימות נוכחים של מוזמנים אני מוציאה בכל יום מהמחשב.
3.
לעיתים אני עונה לטלפונים של מוזמנים אשר גם במהלך השיחה עימם ותך כדי המענה הטלפוני אני נדרשת להמשיך ולהקליד.
4.
אנשים שואלים לגבי תורים, מבקשים להוציא בדיקות מעבדה, יש אנשים שנמצאים בבית חולים או במכון רנטגן ומבקשים התחייבות, הכול נעשה באמצעות המחשב. אני נדרשת להקליד תמיד בכל עת על מנת לקבל מידע ונתונים.
5.
משמרות העבודה הינן בין השעות 7:30-16:00 ומשעה 16:00-19:00. בכל שעות עבודתי אני מקלידה. אין לי אפשרות שלא להקליד, זהו חלק בלתי נפרד מעבודתי.
6.
מעבר להקלדת נתונים לעיתים יש צורך בהקלדת מלל, לפי דרישת הרופאים.
7.
העבודה היא מונוטונית. כל הזמן במחשב.
8.
בזמן ההקלדה כפות הידיים שלי מונחות על המקלדת ואילו הזרוע שלי מצויה באוויר במנח לא נוח. אני גם מקלידה בהקלדה עיוורת כשנדרשת לכך.
9.
המרכז המסחרי בו אני עובדת הינו מרכז רפואי ענק ותמיד ישנם מוזמנים ולקוחות רבים או טלפונים. לסיועי ישנן שתי בנות שירות לאומי המסייעות בביצוע מטלות התפקיד.
10.
את עבודת ההידוק הניירות אני מעבירה לבנות השירות הלאומי כי יש לי בעיה קשה ביד."

5.
בחקירתה העידה התובעת כי היא עובדת באותה המרפאה משנת 2000 וכי בזמן האחרון יש איתה בת שירות אחת אך בדרך כלל שתי בנות שירות, כאשר עבודתן היא פחות או יותר זהות לעבודתה אך טענה שהיא אחראית יותר ולכן מסת העבודה נעשית על ידה (עמ' 6 ש' 7-15). התובעת העידה כי כל יום היא עושה אותו הדבר (עמ' 6 ש' 16-18). כאשר נשאלה האם יש לה סדר יום קבוע ענתה: "לא. אני מגיעה בשעה 7:30, מוציאה רשימות לרופאים מקבלת אנשים, מוציאה קבלות, מוציאה התחייבויות, טופסי מעבדה זה קופת חולים" (עמ' 6 ש' 21-23). עם זאת, טענה התובעת כי הפעולות מתקדמות לפי הצורך וכי הכל היא נדרשת להוציא דרך המחשב


(עמ' 6 ש' 21-26). כן העידה כי קבלת קהל הינה במשך כל היום ללא הפסקות (עמ' 6 ש' 29-30). התובעת העידה כי בעבודת המחשב היא עובדת על תוכנות ייעודיות וכי על תוכנת וורד היא עובדת אם רופא מבקש שתוציא מסמך מהדואר האלקטרוני. התובעת אישרה בעדותה כי מרבית התוכנות בהן היא נדרשת לעבוד היא מקלידה נתונים מסוימים במקומות ייעודיים, כמו שעה, תעודת זהות או שם וכן פרטים כמו חשבון בנק, שם הבנק, מיילים וטלפונים (עמ' 7 ש' 16-24). התובעת אף אישרה כי היא לא מקלידה סיפור שלם, אך העידה כי האנשים מגיעים אחד אחרי השני (עמ' 7 ש' 25-28). כן העידה התובעת כי היא מקלידה בשתי הידיים והדגימה כיצד היא מקלידה כאשר שתי ידיה לגמרי באוויר וזווית כף היד הינה למעלה מ-30 מעלות (עמ' 7 ש' 30-31, עמ' 8 ש' 1-2). התובעת הסבירה כי אינה מניחה את הידיים על השולחן כי אין תנאים וכי היא עובדת ככה גם עם העכבר, עם המקלדת ועם הטלפון וכי אין לה אפשרות להניח את הידיים (עמ' 8 ש' 3-5). התובעת העידה כי גם כאשר היא עונה לטלפונים וגם תוך כדי קבלת קהל פרונטאלית היא מקלידה עם שתי הידיים וכי רוב עבודתה זה במחשב (עמ' 8 ש' 6-11, ש' 16-18). כאשר עומתה עם השאלון שמילאה לנתבע שם נכתב כי יש לה כתיבה ידנית מרובה, העידה כי זה היה מזמן וכי מה שנרשם בשאלון מדבר על כתיבה במקלדת. כאשר עומתה שוב כי בשאלון נכתב כתיבה ידנית מרובה ענתה כי כתוב ידיים על המקלדת (עמ' 8 ש' 21-28). עוד אישרה התובעת כי היא נדרשת גם לתיוקים אם כי עכשיו פחות מהסיבה שכל התיקיות היו ממוחשבות וכמעט ולא היו תיוקים וכי מה שנדרשה לתייק זה דפים להפקדות קופה (עמ' 8 ש' 29-31, עמ' 9 ש' 1-2). התובעת העידה כי היתה עושה גם הידוק אך מאז הניתוח הפסיקה וכי היא מתעסקת בכספים במהלך היום (עמ' 9 ש' 5-11). התובעת העידה כי כל הזמן יש לחץ במרפאה ואישרה כי העבודה על המחשב משתנה בהתאם לפניה כאשר יכול לבוא בן אדם ויבקש התחייבות שזה להקליד כמה דברים ויכול לבוא אדם ויבקש לראות מתי התור שלו (עמ' 9 ש' 12-19). אשר לתיוקים, העידה התובעת כי הללו לוקחים בדרך כלל 10 דקות ביום ובאשר לכספים, ההתעסקות היא 5 דקות, כאשר כבר משעה 7:30 היא גובה כספים וכי משך עבודת גביית הכספים היא כל היום (עמ' 10 ש' 8-13).

6.
הגב' שושנה בוזחיש, מנהלת המרפאה בה עובדת התובעת,
העידה כי התובעת עובדת במשרה מלאה כ-8 שעות וחצי ביום, כשעבודתה היא גם פרונטאלית עם לקוחות, עם מחשב, עם טלפונים וניירת. בשנים האחרונות, העבודה עברה להיות ממוחשבת, כאשר אין הפסקות ונדרשים לתת מענה גם לחולים וגם לעובדי המרפאה (עמ' 10 ש' 27-31, עמ' 11 ש' 1-2), התובעת נדרשת לתת לרופאים שירותי משרד כגון הוצאת רשימות חולים, חולים עתידיים וכו' (עמ' 11 ש' 3-5). העדה אישרה כי התובעת עובדת עם בנות שירות, אשר עושות את העבודה השוטפת (עמ' 11 ש' 6-13). אשר לסדר יומה של התובעת העידה כי התובעת מגיעה ב-7:30, פותחת מחשב וכבר בשעה זו יש מוזמנים שמגיעים לבדיקות. אשר למענה הטלפוני העידה תחילה כי "לא מדובר במשהו מדוד" ובאותה נשימה העידה כי "השיחות נכנסות כשהלקוח מתקשר זה ממש ברצף, בעצם נמדדות בשניות למענה טלפוני ורוצות לענות כמה שיותר" (עמ' 11 ש' 18-20). אשר לכתיבה העידה כי כל לקוח שמגיע ומסיימת לתת לו את השירות היא צריכה לכתוב לו את התור העתידי, או שכותבת או שמדפיסה, כאשר כל לקוח זה גם כתיבה, גם מחשב וגם הרבה טלפוני (עמ' 11 ש' 22-25). אשר לעבודה במחשב העידה כי כאשר פונה אל התובעת לקוח היא מציגה אותו במערכת המחשוב, כל הפרטים שלו צפים במערכת ואז היא בודקת מה הוא צריך, למשל תור או טופס 17 זה להדפיס במחשב, רוב העבודות מחשוביות" (עמ' 11 ש' 26-28). כשנשאלה מה בפועל התובעת צריכה להקליד על המחשב והאם מדובר בנתונים או מלל ענתה כי התובעת מזהה את הלקוח בטלפון ואז קובעת תור, בוחרת את התור ואת המקצוע ואת השעה שמתאימה לו, כאשר העבודה היא גם עם העכבר וגם עם המקלדת (עמ' 11 ש' 31, עמ' 12 ש' 1-3). כאשר נשאלה האם מדובר במילים או נתונים בודדים העידה כי אינה חושבת שזה נתונים בודדים שזה רצף העבודה של התובעת (עמ' 12 ש' 4-5). הגב' בוזחיש העידה כי תיוקים נעשים על בסיס יומי וכן כי התובעת נדרשת לגבות כספים כל היום כאשר בסוף היום היא מפקידה (עמ' 12 ש' 6-11). עוד העידה כי האנשים שמגיעים לקבלת קהל מזוהים על ידי כרטיס מגנטי אותו התובעת מעבירה במערכת וכי גובה השולחן סטנדרטי (עמ' 12 ש' 12-15). כאשר נשאלה האם ראתה את התובעת מקלידה ענתה: "אני כל היום במרפאה. אם היא עונה ללקוח בטלפון אז היא עונה ללקוח ואז מקלידה ביד אחת, אם הלקוח פרונטלי אז היא מקלידה עם שתי ידיים, אי אפשר להגיד שהיא קלדנית מקצועית. שקלטנו פקידות לעבודה אצלנו לא קלטנו אותן כקלדניות. כפות הידיים שלה באוויר" (עמ' 12 ש' 16-21) כן העידה כי האמות מושענות בדלפק וכי הכיסא הוא כזה שהתובעת מכוונת את הגובה בצורה הנוחה לה (עמ' 12 ש' 22-24). בחקירתה הנגדית העידה כי התובעת עובדת על לא פחות מ-8 תוכנות וכי היא פחות נדרשת לכתיבה משרדית בתוכנת וורד אבל היא נדרשת ממנה למלט טבלאות, תכנית רופאים ונתונים של מחלקות (עמ' 12 ש' 30-32, עמ' 13 ש' 1-2). בחקירתה הנגדית העידה כי ייתכן שגם במענה טלפוני התובעת מקלידה בשתי הידיים (עמ' 13 ש' 12-15)
עוד שבה בעדותה כי הידיים של התובעת באוויר בעת הקלדה וכי הן אינן קלדניות מקצועיות, כי לא מדובר במכתבים (עמ' 13 ש' 16-19). הגב' בוזחיש לא ידעה
לומר מה הזווית בה מונחת כף היד של התובעת בעת הקלדה וכי היא לא בטוחה שאמות ידיה נשענות על הדלפק תמיד בעת הקלדה (עמ' 13 ש' 25-30). בחקירה חוזרת העידה כי "כל אחת זו תוכנה שונה לחלוטין. לק זה קודים, חלק זה מספר תעודת זהות ולבחור רופא שהיא רוצה, תור שהיא רוצה ומקצוע, לענות לבקשות הלקוח זה הקלדה, לבחור ולבחור ולבחור, זה לא משהו שנעשה דרך העכבר. את מתמקדת בתוך קובייה ובחורת עם העבר אבל לרוב זה לטייל בין התוכנות" (עמ' 14 ש' 2-7).

7.
בסיכומי ב"כ התובעת מיום 3.11.15 הפנה
לסיכומיו בתיק 54668-06-13 בהם טען כי התובעת למעשה עבדה בעבודה יומיומית וקבועה משך שעות מול מחשב, כאשר משך כל עבודתה גם הפרונטאלית וגם הטלפונית נדרשה להקלדות במחשב וכי כאשר נשאלה על כתיבה ידנית גם אז הכוונה להקלדה על מחשב. לטענתה 2 המחלות מהן היא סובלת הוכרו ע"י החוק כמחלת מקצוע בתורת המיקרוטראומה, כאשר גם הפסיקה לטענתה הכירה בקשר הסיבתי, כאשר לטענת הקלדנות הוכרה ככזו שיכולה לגרום בתנאים מסוימים לתסמונת ה-
cts
ובעניין זה הפנתה לפסיקה וכן לחוזר אגף ביטוח נפגעי עבודה במל"ל מיום 3.2.05. לטענת התובעת, לא היה מקום לדחות את תביעתה על ידי פקיד התביעות מבלי שהנתבע הציג כל מסמך רפואי בניגוד לחוות הדעת שהוצגו מטעמה אשר קבעו הן את הפגיעות מהן סובלת והן את הקשר סיבתי בין המחלות מהן היא סובלת לעבודתה.

8.
מנגד טען הנתבע בכתב ההגנה מטעמו כי לא ארעה בעבודתה של התובעת תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק וכי תסמונת התעלה הקרפלית, השינויים הניווניים במפרק יד שמאל, תסמונת שרוול כתף ימים, מחלת שורשי הידיים (דא – קארווין), כאבי הצוואר וכאבי הברכיים להם טוענת התובעת אינם בגדר מחלת מקצוע ואינם תוצאה של תהליך מיקרוטראומה. הנתבע טוען כי לא אירעו בעבודתה של התובעת אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה שהביאו לליקויים הנטענים על ידה וכי אין קשר סיבתי בין אלו האחרונים לבין עבודתה או תנאי עבודתה. בסיכומי שנשמעו בפני
נו ביום 3.11.15 חזר ב"כ הנתבע על טיעוני הנתבע כאשר טען כי התובעת נדרשת לבצע שלל תנועות ופעולות שונות ומגוונות וכי אין די בכך כי רוב הפעולות דרשו שימוש במחשב כדי לענות על תורת המיקרוטראומה שכן יש להראות תנועות חוזרות ונשנות המתמקדות על אותו איבר ונמשכות פרק מן ממושך. אולם מעדותה של התובעת טוען הנתבע עולה כי היא עושה עבודות שונות של תיוק, מענה לטלפונים, גביית כספים, קבלת קהל, חירור, הידוק, קביעת תורים, כתביה ידנית, הקלדה במקלדת, הקלקה בעכבר, הוצאת קבלות, העברת כרטיס אופטי וכו' – דבר אשר מעיד על עבודה מגוונת, אשר נעשית בהתאם לצורך ולכן משתנה ואינה קבועה. כן טען הנתבע כי ההקלדה הנטענת על ידי התובעת אינה מונוטונית ורצופה כדוגמת עבודתה של הקלדנית כי אם הקלדה של מילים בודדות או נתונים מספריים בודדים ולכן אין המדובר במיקרוטראומה. כך גם השימוש במחשב דרש פעם הקלדה במקלדת, פעם הקלקה על העכבר ומדובר במערכות ייעודיות המצריכות סימון באחת מהרובריקות הקיימות דהיינו פעולות רגעיות, קצרות שאינן מתאימות להלכת המיקרוטראומה. עוד טען הנתבע כי הגם כי התובעת העידה שהיא מקלידה בשתי ידיים, עדותה נסתר על ידי הגב' בוזחיש שהעידה כי כאשר ענתה לטלפונים הקלידה ביד אחת. לטענת הנתבע העבודה במחשב המיוחסת לתובעת הינה כמעט נחלת הכלל כיום כאשר כל העולם ממוחשב ואין זה אומר שכל עבודה במחשב מקימה עילה של מיקרוטראומה. לטענת הנתבע עבודת הקלדה הוכרה כמקימה תשתית מיקרוטראומטית רק במקצועות ייעודיים כגון קלדניות ולא בעבודה שההקלדה היא שולית ולא העניין המהותי בעבודה, כאשר בענייננו מדובר בהקלדה והקלקה של מספרים על פורמט קיים ומילים בודדות או משפטים קצרים ובעניין זה הפנה הנתבע לב"ל 51180-04-13. כן טען הנתבע כי לא ניתן לבודד פעולות או תנועות או סדר של פעולות שכן לא היה סדר קבוע. לפיכך טוען הנתבע יש לדחות את תביעת התובעת.

9.
המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (
דב"ע (ארצי) נ/0-90
אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי
, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (
דב"ע (ארצי) מח/0-77
אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יט 538, 540 (1988)).

10.
התובעת לא הוכיחה שברוב שעות היום עשתה פעולות חוזרות ונשנות. התובעת ביצעה במהלך היום שלל תנועות ופעולות שונות ומגוונות. במסגרת עבודתה ביצעה עבודות תיוק, מענה לטלפונים, גביית כספים, קבלת קהל, הידוק, כתיבת ידנית, הקלדה במקלדת, הקלקה בעכבר, הוצאת קבלות, העברת כרטיס אופטי ועוד. התובעת ביצעה את עבודתה בהתאם לצורך מבלי שהיה סדר קבוע בעבודתה. עבודתה השתנתה בהתאם לדרישות הלקוחות. מהעדויות עלה שההקלדה לא היתה רציפה וקבועה אלא בהתאם לצורך. נציגת המעסיקה
העידה שהקלדה היתה של מילים בודדות או נתונים מספריים בודדים. לא מדובר בפעולה או בתנועה ממושכת. גם השימוש במחשב דרש שימוש הן בהקלדה והן בעכבר. פעולת ההקלדה וההקלקה לא היוו חלק מרכזי ברוב שעות היום בעבודת התובעת.

11.
כאמור – הגעתי למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה. התובעת העידה שהיו מגוון רחב של פעולות רבות לאורך היום, לא ניתן למצוא סדר קבוע ותנועות קבועות בעבודת התובעת. לא השתכנעתי כי עבודת התובעת במקרה זה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך רוב יום עבודתה. לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות, כאמור התובעת אמנם השתמשה בעכבר המחשב אולם
אין מדובר בשימוש של מספר שעות במשך היום, אלא, הקלקה של נתונים בודדים בלבד שהשתנו לפי הצורך.

12.
לאור האמור דין התביעה להידחות. לא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

13.
אין צו להוצאות.

14.
פסק הדין ניתן בדן יחיד לאור ההחלטה מיום 3.11.15.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"ו,
(
19 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.











בל בית דין אזורי לעבודה 50098-05/15 אילנה דיין נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 19/11/2015)