פסקי דין על עזריאל זולטי | פסקי דין על קבוצת דלק | פסקי דין על גבריאל לסט | פסקי דין על יוסף אסף ברטפלד ואח' |

35879-05/14 תצ     23/11/2015




תצ 35879-05/14 עזריאל זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ, גבריאל לסט, יוסף אסף ברטפלד ואח'








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"צ 35879-05-14 זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
רות רונן


המבקש:

עזריאל זולטי
ע"י ב"כ עו"ד אבירם


נגד


המשיבים:

1. קבוצת דלק בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד רובין
, אלכוואי
, אוחנה –ליבנה ווייס
2. גבריאל לסט
3.
יוסף אסף ברטפלד
ע"י ב"כ עוה"ד אגמון, סוסק וחן
4. יצחק תשובה
ע"י ב"כ עוה"ד רובין
, אלכוואי
, אוחנה –ליבנה ווייס



החלטה

1.
מספר עניינים טעונים בהחלטה במסגרת ההליך שבפני
י- בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי מסמכים ובקשה של המבקש למענה על שאלונים והודיה בעובדות; ובקשה של המשיבים לאכיפת הסדר דיוני. כפי שנראה, עמדת המבקש היא כי ישנו קשר בין שני העניינים, כך שכל עוד לא הושלם הליך גילוי המסמכים ולא התקבלו על ידיו כל המסמכים הדרושים לצורך בירור האמת, ממילא אין תוקף להסדר הדיוני.

2.
בקליפת אגוז יובהר כי עניינה של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית אותה הגיש המבקש, היא בנזק נטען שגרמו המשיבים לשווי מניות הציבור בחברת דלק אנרגיה (להלן: "דלק אנרגיה"), שהמשיבה 1 היא בעלת השליטה בה, וזאת על ידי הוצאת מניות דלק אנרגיה מהמדדים על ידי רכישת מניות דלק אנרגיה כדי להפחית את אחזקת הציבור במניה מתחת לשיעור של 20%.

לגישת המבקש, מדובר במהלך שנועד לצמצם את הסחירות במניות כדי לסלק את דלק אנרגיה מהבורסה. לאחר שדלק אנרגיה הוצאה מהמדדים, מחירה ירד באופן שהקל על ההשתלטות עליה על ידי המשיבה 1 ועל מחיקתה מהמסחר.

3.
מנגד טענו המשיבים בין היתר כי המשיבה 1 רכשה מניות דלק אנרגיה כחלק מההתמקדות בנכסי הליבה בארץ, ולא היתה לה תכנית או מטרה להוציא את מנית דלק אנרגיה מהמדד.

4.
לגישת המבקש, אין ולא היה הסדר דיוני בין הצדדים, ולכן אין מקום לאכוף אותו. גם אם היתה הסכמה של המבקש להסדר דיוני, מדובר בהסכמה שהיתה מותנית בביצוע גילוי מסמכים כדין.

מכאן שהמבקש קושר בין השלמת הליך גילוי המסמכים לבין האפשרות לוויתור על חקירות נגדיות של העדים, וזאת – לגישתו – משום שכך הוסכם בין הצדדים, ועל כל פנים משום שבלא השלמה של הליך גילוי המסמכים והתשובות לשאלונים, לא תהיה לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה.

לאור האמור לעיל, נבחן עתה את בקשות הצדדים.

בקשת המבקש לגילוי מסמכים, מתן מענה לשאלונים והודיה בעובדות
5.
המבקש עתר כי בית המשפט יורה למשיבים לבצע גילוי מסמכים "אמיתי ומלא", וכן כי יורה להם להשיב על השאלונים שנשלחו אליהם ועל הבקשה להודאה בעובדות. בבקשה לגילוי טען המבקש כי המשיבים גרמו לנזקים כבדים לחברי הקבוצה במהלך התרמיתי שהם יזמו.

המבקש הוסיף כי גילוי המסמכים החלקי תומך בטענות שהוא העלה בבקשת האישור. תצהיר גילוי המסמכים שהוגש מטעם המשיבה , הוא חלקי ומחוק רובו ככולו. באשר למשיבים 2-3, הם הצהירו כי אין בידיהם מסמכים אולם כי "יש להם גישה" למסמכים – שהם לא פירטו מה הם. באשר למשיב 4, הוא הצהיר כי אין בידיו מסמכים הרלוונטיים להליך, באופן הנוגד את סדרי הדין משום שהמצהיר לא הוסיף וגילה מהם המסמכים שהיו בידיו ויצאו משליטתו. מעבר לכך, המצהירים לא הצהירו – כפי שהיה עליהם לעשות, האם הם קיימו חקירה ודרישה לצורך איתור המסמכים.

6.
המבקש טען כי בין המסמכים שהוא בקש את הגילוי שלהם, טרם גולו לו מסמכים מ-4 סוגים – מסמכים הקשורים בייזום ומימון מהלך רכישת המניות, הסכמים בין קבוצת דלק לבין גורמים שפעלו מטעמה לענין רכישת המניות, מסמכי ייעוץ משפטי שקבלה קבוצת דלק לענין ספירת האחזקות לצורך הוצאת המניות מהמדדים ומסמכים הנוגעים למכירות נוספות שנעשו לצורך עמידה בשיעור אחזקות הציבור לשם הישארות החברה במדד בשנת 2010.

7.
המבקש הפנה את בית המשפט גם לשאלון שהוא שלח למשיבים ולבקשה שנשלחה אליהם להודיה בעובדות. הוא טען כי בית המשפט העליון הכיר בחשיבותם של הליכי גילוי מסמכים ושאלונים על מנת שהמבקש יוכל לקבל באמצעותם את הנתונים הדרושים לו ביחס לבקשת האישור.

המבקש הוסיף כי העדר מסמכים מעיד על כך כי בקבוצת דלק לא נדרשים מסמכים כאשר "מבוצעת פעולה עבור בעל השליטה".

8.
המשיבים השיבו לבקשת המבקש לגילוי מסמכים ומענה על שאלונים.
לטענתם, הם העבירו למבקש תצהירי גילוי מסמכים מטעמם. המשיבים 2-3 הצהירו כי אין להם מסמכים רלוונטיים להליך. המבקש צריך היה לקבל את האמור בתצהיר גילוי המסמכים כמות שהוא. המסמכים אינם ברשות המשיבים 2-3 אלא ברשות החברות.

קבוצת דלק הגישה תצהיר גילוי מסמכים ביחס למסמכים שלה ושל דלק אנרגיה. למשיב 4 אין מסמכים רלוונטיים להליך, והוא אינו מחזיק במסמכים באופן אישי. לא היה מקום כי המשיבים יצהירו כי הם בצעו חקירה ודרישה, וממילא המבקש מושתק מהעלאת טענותיו נוכח התנהגותו הדיונית הפגומה.

באשר לקבוצת דלק, נטען כי היא העבירה למבקש את כל המסמכים שאותרו על ידיה ביחס להליך דנן. למבקש הועבר אותו חלק מהפרוטוקולים שהוא רלוונטי להליך, ויתר הפרוטוקולים הושחרו, באשר הם כוללים מידע עסקי רגיש וסודות מסחריים.

9.
באשר לשאלונים נטען כי בתקנות תובענות ייצוגיות לא נזכר נושא המענה על שאלונים. מעבר לכך, יש לדחות את הבקשה מטעמי שיהוי ומאחר שהסכמת הצדדים לא כללה את נושא השאלונים. עוד נטען כי המבקש מנסה להרחיב את חזית המחלוקת במסגרת בקשתו הנוכחית, ולהעלות טענה חדשה לפיה התקבלו במשיבה 1 החלטות לרכישת מניות דלק אנרגיה בניגוד להחלטת הדירקטוריון. המשיבים טענו כי אין מקום להתיר למבקש להרחיב את חזית המחלוקת באמצעות השאלונים, ולאפשר לו לשאול שאלות שאינן רלוונטיות.

עוד נטען כי גם אם בית המשפט לא ידחה את הבקשה ביחס לשאלונים, הרי המבקש אינו זכאי להפנות שאלונים לה"ה וולס, תדמור וטורבוביץ שאינם בעלי דין בהליך דנן. כאשר מדובר בבעל דין שהוא תאגיד, יש לו שיקול דעת רחב להחליט מי ישיב מטעמו על השאלונים. הבקשה לחייב שישה משיבים להשיב על שאלון זהה היא בקשה מכבידה, שאין מקום להתיר אותה.

10.
באשר לבקשה להודיה בעובדות נטען כי אין מקום לחייב את המשיבים להודות בעובדות המבוקשות. ראשית, כל העובדות נושא הבקשה הן תולדה של הרחבת החזית, ומדובר בעובדות הסותרות לכאורה טענות קודמות של המבקש. על כל פנים, הסנקציה היחידה שניתן להפעיל כלפי מי שאינו מודה בעובדות, היא חיוב בהוצאות שנדרש בעל הדין להוציא בגין הוכחת העובדה במחלוקת.

11.
המבקש טען בתשובה לתגובת המשיבים כי לא יתכן שמניות דלק אנרגיה נרכשו "כך סתם" לאחר שהוחלט על הכנסתם למדד לטובת בעלי המניות. המבקש טען כי מעשי המשיבים נעשו כדי שלא יהיה "שובל של מסמכים" לתיאור אי החוקיות. היעדר החלטה רשמית מוכיח קבלת החלטות שלא במעגל החברה התקין, אלא על ידי "הנחתה" של בעל השליטה על הדירקטורים ונושאי המשרה המקורבים לו. ביצוע פעולות בלא קבלת החלטה מעיד על כך שהפעולות בוצעו עבור בעל השליטה ולא לטובת בעלי
המניות.

המבקש הוסיף וטען כי הוא הוכיח את טענותיו ברמה הנדרשת לשלב זה של הדיון. הוא טען גם כי כל המסמכים שהתבקשו וכל השאלות שנשאלו ממוקדים לנושא אחד בלבד, וכולם רלוונטיים. המבקש עתר כי בית המשפט יורה על גילוי המסמכים שפורטו בס' 45 לתגובה לתשובה מטעמו, מסמכים שלגישתו "לא יתכן כי אינם קיימים". הוא עתר גם כי בית המשפט יורה למשיבים להשיב על השאלות שנשאלו בשאלון שנשלח מטעמו, שאלות שהן פשוטות ואין בהן כל הכבדה.

12.
לגישת המבקש, בית המשפט העליון הכיר בחשיבותו של הליך גילוי מסמכים בשלב הבקשה לאישור, כאשר במקרה דנן גילוי המסמכים יתן מענה לשאלה העובדתית המרכזית השנויה במחלוקת. הוא הוסיף כי ניתן להכיר בהליך של שאלונים במסגרת הליך של בקשה לאישור תביעה כתביעה ייצוגית.

דיון
13.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.

באשר למשיבים 2-4
– עליהם להגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי. במסגרת זו על המשיבים 2-4 להצהיר מהם המסמכים הנוגעים לענין הנדון הנמצאים או שהיו מצויים בחזקתם או בשליטתם, ושאותרו על ידיהם לאחר חקירה ודרישה.

העובדה שהמשיבה 1 הגישה תצהיר מטעמה (שאולי חופף בחלקו לתצהיריהם של המשיבים 2-4 ואולי לא) איננה פוטרת את המשיבים הללו מהגשת תצהיר ערוך כדין, שיתייחס למסמכים נושא הבקשה – קרי הן אלה שהם ברשותם ובשליטתם והן אלה שהיו בחזקתם ויצאו מידיהם. המשיבים צריכים כאמור וכפי שעולה מהתקנה, להתייחס למסמכים שאותרו על ידיהם לאחר חקירה ודרישה שעליהם לבצע.

14.
באשר למשיבה 1 – לטענת המבקש, יש להורות על גילוי מסמכים נוספים שלא גולו על ידיה, משום ש"לא יתכן כי אינם קיימים".

אינני סבורה כי יש להורות למשיבה 1 להוסיף ולגלות מסמכים נוספים – לאחר שהוגש תצהיר גילוי המסמכים מטעמה. זאת לאור ההלכה הפסוקה שקבעה כי ככלל בעל דין אינו יכול להעלות טענות כלפי תצהיר גילוי מסמכים, ועליו לקבלו כמות שהוא, ובלבד שהוא נערך כדבעי (ר' למשל ע"א 240/73 וילקר נ' טישלר פ"ד כח(1) 201 (1973, ור' גם זוסמן, "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995), עמד 437). לכן, משהמשיבה 1 הצהירה כי מסמכים מסוימים אינם קיימים, המבקש צריך לקבל הצהרה זו כמות שהיא.

15.
אינני סבורה כי יש מקום להורות למשיבה 1 להמציא למבקש את הפרוטוקולים שנמסרו לו, ללא ההשחרות. המשיבה 1 המציאה למבקש את המסמכים הרלוונטיים להליך, קרי אותם חלקי פרוטוקולים המתייחסים לשאלות השנויות במחלקות במסגרת ההליך הנוכחי. המבקש אינו זכאי להיחשף לכל הפרוטוקולים של המשיבה 1, ובכלל זה לדברים שנאמרו בהם שאין להם קשר למחלוקת נושא בקשת האישור דנן.

16.
באשר לשאלונים – מהחלטתו של בית המשפט העליון ברע"א 3839/15 פרופ' ירון זליכה נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ עולה כי בית המשפט העליון לא שלל מיניה וביה את האפשרות למשלוח שאלונים גם במסגרת הליך בקשה לאישור תביעה כייצוגית. זאת חרף העובדה שהאפשרות למשלוח שאלונים לא נזכרה באופן מפורש בתקנות תובענות ייצוגיות (בניגוד לנושא של גילוי מסמכים).

אכן, מובן כי לא בכל בקשת אישור בית המשפט יתיר משלוח שאלונים – הדבר תלוי בהיקף בקשת האישור, בהיקף השאלונים, בהכבדה שהם גורמים, באפשרות להעלות את אותן שאלות במסגרת חקירה נגדית ועוד כיוצא באלה שיקולים.

17.
במקרה דנן, מאחר שהשאלון אינו ארוך והשאלות בו הן ממוקדות, ומאחר שיתכן שלאחר המענה על השאלון יסכים המבקש לוותר על חקירות של העדים וניתן יהיה להורות על הגשת סיכומים בבקשה (כפי שיפורט בחלק הבא של החלטה זו), אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשת המבקש ולהורות למשיבים להשיב על השאלון. יחד עם זאת, המשיבים יוכלו לבחור מי יהיה זה שישיב על השאלון מטעם המשיבה 1, ואין מקום לדרוש כי צדדים שלישיים שאינם צדדים להליך הנוכחי ישיבו לשאלון.

טענות המשיבים ביחס להרחבת חזית יישמרו להם וייבחנו בהתאם לצורך בשלב הבא של הדיון, והמענה לשאלון לא ישלול מהם את האפשרות להעלות טענותיהם בהקשר זה.

18.
באשר לדרישה להודיה בעובדות – אין מקום לכפות על המשיבים להודות בעובדות. זאת בין היתר משום שהסנקציה היחידה לגבי מי שאינו מודה בעובדות הוא האפשרות של בית המשפט לחייבו בסוף ההליך בהוצאות שנדרשו לצורך הוכחתן של עובדות אלה.

בקשת המשיבים לגילוי מסמכים על ידי המבקש
19.
המשיבים הגישו בקשה למתן צו גילוי ועיון במסמכים נגד המבקש. הם פירטו בסעיף 13 לבקשה את המסמכים שפורטו בדרישת הגילוי ושאותם המבקש התחייב לגלות.

20.
המבקש טען כי הוא נעתר לבקשת המשיבים לגילוי מסמכים במלואה, חרף העובדה שחלק מהמסמכים שהתבקשו לא היו רלוונטיים. המבקש טוען כי חלק מהמסמכים שהתבקשו אינם קיימים, ובנסיבות אלה הוא אינו חייב "לייצר" אותם. כך או כך, המבקש בתשובתו ציין כי הוא מתכוון לאסוף את המסמכים הנוספים שהמשיבים עתרו שהוא יגלה להם, וזאת כדי למנוע לזות שפתיים ולמנוע אובדן זמן נוסף בתובענה.

21.
לכן, אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה במלואה – לאור העובדה שהמבקש לא התנגד לה.

המבקש ישלים את הליך האיסוף כפי שציין בתשובתו, ולאחר מכן יוסיף ויגלה את המסמכים הנוספים שיאתר – ככל שיאתרם, ויצהיר אודות המסמכים האחרים שלא אותרו על ידיו – כי הוא לא הצליח לאתר אותם.

הבקשה לאכיפת ההסדר הדיוני
22.
המשיבים הגישו בקשה בה הם עתרו כי בית המשפט יורה על אכיפת ההסדר הדיוני מיום 16.9.2015, שהופר על ידי המבקש לגישתם בשני סוגי הפרות – המבקש הפר את התחייבותו למתן תצהיר גילוי מסמכים, והרחיב את דרישות הגילוי מטעמו. מעבר לכך, כך נטען, המבקש הפר את הסכמתו לקביעת מועדים להגשת סיכומים חלף קיום חקירות.

23.
אני סבורה כי אין מקום "לאכוף" על הצדדים את ההסדר הדיוני. ראשית, כעולה מפרוטוקול הדיון, אין מדובר בהסדר דיוני מוסכם. כל שנקבע בהחלטה הוא כי הצדדים יודיעו לבית המשפט האם הליך גילוי המסמכים הסתיים, והאם הם מסכימים שייקבעו מועדים להגשת סיכומים בבקשה.

שנית – הליכי הגילוי טרם הסתיימו (ויתכן שלאחר שהם יסתיימו בהתאם להחלטה זו – יסכים המבקש לוותר על החקירות הנגדיות ולעבור לשלב הסיכומים). מעבר לכל אלה, ההלכה הפסוקה קבעה כי כל הסכם דיוני כפוף לפיקוח ולביקורת של בית המשפט, וכי בית המשפט רשאי להתיר לצד לחזור בו מהסכם דיוני אם קיים טעם לכך (ר' ע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין פ"ד לה(1) 467 וגם ע"א
3523, 3502, 3489/09 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת ציפוי מתכות עמק זבולון בע"מ – להלן: "ענין מתכות עמק זבולון").

24.
בהקשר של תובענות ייצוגיות באופן ספציפי, נקבע כי ישנה חשיבות למיצוי ההליך של בירור האמת, כך שבפני
בית המשפט בטרם מתן ההחלטה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית תהיה תשתית עובדתית רחבה (ר' ענין מתכות עמק זבולון). בענין מתכות עמק זבולון הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכם דיוני לפיו לא תתאפשר חקירת מצהירים, ולמרות זאת החליט בית המשפט העליון לתת לצדדים הזדמנות נוספות למיצוי הדיון בשאלה העיקרית שבמחלוקת (ר' חוות דעתו של כב' השופט דנציגר).

25.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי אין לשלול מהמבקש את האפשרות לחקירות נגדיות, אם יעמוד על אפשרות זו לאחר שיסתיים הליך גילוי המסמכים והתשובות לשאלון.

סיכום
26.
לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן –
·
המבקש יגיש תצהיר גילוי מסמכים מעודכן לאחר שישלים את תהליך איסוף המסמכים הנוספים, וזאת – תוך 20 יום מהיום.
·
המשיבים 2-4 יגישו תצהירי גילוי מסמכים ערוכים כדין וזאת תוך 20 יום מהיום.
·
המשיבים יגישו תצהיר תשובות לשאלון, חתום על ידי מצהיר אחד מטעמם לפי שיקול דעתם וזאת תוך 20 יום מהיום.

27.
התיק יובא לתז"פ ביום 15.12.15.

עד מועד זה יודיעו הצדדים האם ההליכים המקדמיים הסתיימו, והמבקש יודיע האם הוא עומד על חקירות המשיבים או שהוא מבקש לקבוע מועדים לסיכומים בכתב בבקשת האישור.
המשך ההליכים ייקבע בהתאם להודעות הצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תצ בית משפט מחוזי 35879-05/14 עזריאל זולטי נ' קבוצת דלק בע"מ, גבריאל לסט, יוסף אסף ברטפלד ואח' (פורסם ב-ֽ 23/11/2015)