פסקי דין על chuttima rueangthawee | פסקי דין על מור אריזת פירות | פסקי דין על אילן לוין - נמחק | פסקי דין על גד יוסף אהרונסון |

51118-04/13 א     23/11/2015




א 51118-04/13 chuttima rueangthawee נ' מור אריזת פירות, אילן לוין - נמחק, גד יוסף אהרונסון








בית משפט השלום בכפר סבא



ת"א 51118-04-13 מור אריזת פירות
557231685 ואח' נ' rueangthawee




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
27

בפני

כבוד הרשם
איתי רגב


מבקש
ת

chuttima rueangthawee

נגד


משיבים

1.
מור אריזת פירות
557231685
2. אילן לוין - נמחק
3. גד יוסף אהרונסון




החלטה

ביום 9.8.15 ניתן, לבקשת המשיבים 1 ו-3 צו עיקול זמני על סכום פסק הדין שניתן כנגד המשיבים כולם ולטובת המבקשת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בתיק סע"ש 23650-03-13. זאת, לאחר שהמשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה בתיק שבנדון בגין דמי שימוש בשטח בבעלותם, פינוי וניקוי השטח, וצריכות חשמל ומים מוגברות.

ביום 28.10.15 הוגשה בקשה לביטולו של צו העיקול הזמני, ולאחר שהתקבלה תגובת המשיבים 1 ו-3 (להלן: "המשיבים") נקבע התיק לדיון בפני
– בו ביקשו הצדדים כי תינתן החלטת בית המשפט על פי המצוי בבקשה לביטול פסק הדין, בתגובה לה (ובבקשה להטלת צו העיקול עצמה).

טענת המבקשת הינה כי מטרת הבקשה הינה להתחמק מתשלום החוב המגיע לה על פי פסק הדין. המבקשת טוענת כי בפסק דינו של בית הדין לעבודה הנזכר לעיל התייחס בית הדין לטענות המשיבים במסגרת דיון בטענות הקיזוז שהעלו – כך שהמשיבים מושתקים מלטעון טענות אלו מחמת השתק עילה ולחילופין – השתק פלוגתא. גם לגופו של עניין טוענת המבקשת כי התביעה נעדרת עילה וכי זו הוגשה באיחור ניכר, ובסמוך לעזיבתה של המבקשת את הארץ.
בתגובתם טוענים המשיבים כי הבקשה לביטול העיקול הזמני הוגשה באיחור ניכר וללא תצהיר. עוד נטען כי רובה ככולה של הבקשה מתמקד בטענות ההגנה של המבקשת וכי לא בכדי לא הגישה המבקשת בקשה לסילוק התביעה מהטעמים המפורטים בבקשתה.


בפסק דינו של בית הדין לעבודה (כב' הש' גרשון-יזרעאלי ונציג הציבור מר נס) מציין בית הדין כי המשיבים טענו שיש "לקזז מכל סכום שייפסק" לטובת המבקשת את חובותיה בגין דמי שימוש בקרקע של המשיבה 1 (בסך 23,773 ₪), עלויות שימוש חורג בחשמל (בסך 24,825 ₪), עלויות שימוש חריג במים (בסך 104,160 ₪), עלויות השתתפות בביטוח רפואי, בגין יתרה המגיעה להם על הספקה עודפת של פירות ואורז ובגין עלויות הפינוי והסילוק של המקרקעין (בסך 15,000).
בתביעה בתיק דנן תובעים המשיבים סכומי כסף זהים לאלו שנטען כי יש לקזזם בגין שימוש חורג בחשמל ובמים, וסכומים גדולים יותר בגין דמי השימוש (סכום התביעה – 120,000 ₪) ועלויות הפינוי (בתביעה – 20,000 ₪).
לכאורה, בתביעה דנן תובעים המשיבים
את אותם הנזקים אשר את חלקם ביקשו גם לקזז בהליך בבית הדין לעבודה.
את טענות הקיזוז החליט בית הדין לעבודה לדחות – נקבע כי לא הובאו ראיות להוכחת מעורבותה האישית של המבקשת בשימוש בקרקע (למטרת ניהול משק חי וגידול תרנגולי קרב לצורך ניהול עסקי הימורים אסורים); כי לא הוכח שהעברות כספים לגביהם הועלו טענות אכן קשורות לפעילות המיוחסת למבקשת בשטחי המשיבים; כי לא הוכח שלמשיבים עומדת זכות קיזוז ולא הובאה כל ראיה לסכומי הקיזוז המבוקש.

המבקשת טוענת, לפיכך, להשתק פלוגתא. ההלכה הפסוקה היא כי רק קביעה פוזיטיבית יוצרת השתק, להבדיל מקביעה המבוססת על העדר הוכחה (ר' ע"א 247/66 קלוזנר נ' שמעוני, פ"ד כב (2) 561, 583-584; ע"א 199/82 סניטובסקי נ' חברת החשמל, פ"ד לט (1) 225, 231). בע"א 581/72 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד כז (2) 513, נקבע (מפי כב' הש' זוסמן) כי לשם יצירת השתק פלוגתא יש צורך ב"ממצא פוזיטיבי המאשר או שולל קיום עובדה פלונית", כשבית המשפט מציין, לדוגמה, כי כאשר בהליך הראשון נקבע שלא הוכח מתן הלוואה, למשל, הרי שאין מניעה להוכיח את מתן ההלוואה בתביעה נוספת. (ור' גם ע"א 2480/06 (מחוזי ת"א) ארי את בר חברה לייזום ופיתוח (1993) בע"מ נ' איל, פורסם במאגרים).
יודגש כי נקבע שלא לשונה של ההכרעה קובעת בעניין, אלא תוכנה; לכן, עצם העובדה שבית המשפט סיים את פסק הדין באומרו שהטענה לא הוכחה, איננה מונעת יצירת השתק כאשר מגוף ההחלטה עולה כי תוצאה זו מבוססת על קביעת ממצא חיובי (ע"א 157/85 פלדמן נ' שדה, פ"ד מג (1) 175).

במקרה דנן נדחתה טענת הקיזוז בבית הדין לעבודה לא על סמך ממצאים פוזיטיביים אלא משום ש-"לא הוכח" כך או "לא הוכח" אחרת. ממצא שכזה איננו יוצר השתק פלוגתא, בהתאם להלכות שפורטו לעיל. בנסיבות אלו, קשה לבסס טענה של השתק פלוגתא על פסק הדין.
באשר לטענת מעשה בית דין מכוחו של השתק עילה כאשר המבחן ליצירת מעשה בית דין כתוצאה מהשתק עילה הוא בהתאם לזהות העילה, ולא בהתאם לזהות הסעד (ע"א 246/66 הנ"ל בעניין קלוזנר נגד שמעוני, בעמ' 585). איני סבור שהמקום להכריע בשאלה זו הוא במסגרת הליך ביניים זה, לסעד זמני, וראוי כי השאלה תוכרע (על פי הצורך) בידי בית המשפט במסגרת ההליך העיקרי, ולאחר שתינתן לצדדים ההזדמנות לשטוח טענותיהם ולהביא ראיותיהם בפני
בית המשפט.

משכך, יש להדרש לבקשה לביטול צו העיקול הזמני עצמה. ויוזכר – נטל השכנוע בבקשה לביטול עיקול זמני רובצת על כתפי המשיב לבקשה ובית המשפט דן בבקשה כאילו הוזמנו הצדדים מלכתחילה לדיון בבקשה שהוגשה במעמד צד אחד.

יצוין, אם כן, כי בבוא בית המשפט לבחון קיומם של תנאים המצדיקים הטלת צו עיקול, עליו לבחון התנאים הבאים:
1.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (תקנה 362 (א) לתקסד"א).
2.
קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לחשש סביר, שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (תקנה 374 (ב) לתקסד"א).
3.
מאזן הנוחות, תום לב ומידתיות ראויה (תקנות 362 (ב) (1) ו-362 (ב) (2) לתקסד"א).

קיומם של תנאים אלו נבחן בטרם ניתנה ההחלטה מיום 9.8.15 – ולא מצאתי, בשלב זה, לשנות מן ההחלטה. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה משמעה – קיום זכות לכאורה. כלומר, אין בית המשפט פוסק בשלב זה
באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים ואין מדובר בשיקוף עמדה נחרצת לגבי סיכויי התביעה. בשלב זה ולצורך הבקשה שלפני שוכנעתי בקיומן של אלו. שוכנעתי עוד כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין – בשים לב לכך שהמבקשת אינה בארץ ואין לה (ולא נטען כי יש לה) נכסים בני מימוש בארץ. לא מצאתי גם לשנות ממסקנתי בדבר קיומם של מאזן הנוחות, תום הלב והמידתיות הראויה.

סיכומו של דבר, שוכנעתי כי בשלב זה אין מקום לשנות מן ההחלטה מיום 9.8.15 וצו העיקול הזמני נותר כפי שניתן באותו מועד.
המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ו, 23 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 51118-04/13 chuttima rueangthawee נ' מור אריזת פירות, אילן לוין - נמחק, גד יוסף אהרונסון (פורסם ב-ֽ 23/11/2015)