פסקי דין על עזרא עיני | פסקי דין על גד לוטן

16886-10/12 א     22/11/2015




א 16886-10/12 עזרא עיני נ' גד לוטן








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 16886-10-12 עיני נ' לוטן


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
רחל ערקובי


תובעים

עזרא עיני


נגד


נתבעים

גד לוטן




פסק דין


בפני
י תביעה לחיוב הנתבע בתשלום הסכום של 101,995 ₪ נכון למועד הגשת התביעה, בגין כספים שניתנו לנתבע ולא הוחזרו עד היום.

השתלשלות העניינים בתיק ביחס לנתבע;

לכתחילה הוגשה התביעה כנגד נתבעת נוספת, ולאחר שהוגשו תצהירי הצדדים והתקיים דיון הוכחות ראשון הגיעו הצדדים להסכמה על מחיקת הנתבעת הנוספת, (ראה החלטה מפרוטוקול הדיון ביום 28.4.14).

בדיון הראשון נשמע העד מטעם התובע מר חגי אלון, ובהסכמת הצדדים העיד מר דוד וקנין (להלן: "מר וקנין") מחוץ לסדר הבאת העדים, כעד הגנה.

לאחר עדותו של מר וקנין, הודיעו הצדדים כי הם מבקשים שהות להגיע להסכמות, ומשבוששו ההסכמות להגיע, נקבעו מספר דיונים. בסיכומו של דבר, בדיון מיום 20.11.14, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה לנתבע
תבוצע בדיקת פוליגרף וכי הבדיקה תשמש כאחת הראיות בתיק.

הנתבע נבדק בבדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת.

לאור תוצאות הבדיקה עתר התובע להגשת כתב תביעה מתוקן על מנת להוסיף נתבע נוסף, ניתנה על
ידי החלטה הדוחה את הבקשה, התיק נקבע לשמיעת העדים הנוספים, וסיכומים בעל פה.

ביום 11.11.15 נשמעה עדותם של התובע והנתבע, ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, פסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק לגופו.
מבוא;

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

בזמניים הרלוונטיים לכתב התביעה, התובע שימש כסמנכ"ל בחברת פילת והנתבע שימש כמנכ"ל בחברת פילת גרופ, שהייתה חברת הבת של פילת.

הנתבע ניסה לבצע רכישת מניות בחברת פילת ולצורך כך גייס משקיעים וביניהם התובע.

התובע נתן לנתבע הלוואה בסכום של 100,000 ₪ סמוך לדצמבר 2011, וקיבל בתמורה להלוואה זו שיק משוך על ידי הנתבע, בסכום זהה.

אין חולק, כי השיק המקורי נמצא בידי הנתבע.

אין חולק כי עסקת רכישת המניות לא יצאה לפועל.

טענות התובע:

התובע טוען, כי עסקינן בעסקת הלוואה בסכום של 100,000 ₪ שלא הוחזרה.

התובע טוען, כי נתן לנתבע סכום של 100,000 ₪ וכנגד הסכום הנ"ל נמסר לו שיק ערבות בחתימת ידו של הנתבע.

התובע טוען, כי לאחר אין ספור פניות לנתבע להחזרת סכום החוב, שלח אליו הנתבע את מר וקנין, אדם ששני הצדדים הכירוהו כנותן הלוואות בשוק האפור, "על מנת לקבל ממנו את תמורת השיק, למסור לו את השיק חזרה, ובכך "לסגור את החשבון", (סעיף 25 לתצהיר התובע).

התובע טוען, כי אכן נקבעה פגישה עם מר וקנין במשרדי התובע, וכי מר וקנין הגיע אליו והיה אמור לקבל את השיק של הנתבע ולשלם לו את הסכום של 100,000 ₪ במזומן.

התובע טוען, כי מר וקנין גנב את השיק, ומיד הגיש התובע תלונה במשטרה.

התובע טוען, כי שני שיקים נוספים שהיו במשרדו המשוכים על ידי הנתבע, האחד ניתן לטובת מר חאלילה פיראס (להלן: "מר פיראס"), בסכום 110,000 ₪, ושיק נוסף בסכום של 250,000 ₪ שניתן למר פארוק עמרור (להלן: "מר פארוק"). שני שיקים ניתנו לנ"ל על ידי הנתבע בהקשר של גיוס המשקיעים לשם רכישת המניות, ועל פי טענת התובע, נגנבו אף הם על ידי מר וקנין ממשרדו של התובע.

התובע טוען, מר וקנין היו שליחו של הנתבע, וכי נעשה לו תרגיל עוקץ.

בכל מקרה נטען, כי המדובר בהלוואה ועל כך אין מחלוקת, כי ההלוואה לא נפרעה וכי הוא לא קיבל מאומה בגין אותה הלוואה ומשכך חייב הנתבע לשלם את מלוא החזר ההלוואה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

טענות הנתבע:

הנתבע מאשר, כי שימש כמנכ"ל פילת גרופ, וכי ניסה לגייס כספים לצורך רכישת מניות ופנה לגורמים שונים לגיוס הכספים, בין היתר, לתובע.

הנתבע טוען, כי קיבל מהתובע 100,000 ₪ לצורך ביצוע העסקה וכי כנגד הסכום נתן שיק בסכום זהה.

הנתבע טוען, כי בנוסף לתובע, היה אמור לקבל ממר פיראס 110,000 ₪, ולכן מסר לו שיק בסכום זהה, אולם בסופו של דבר מר פיראס מסר לו רק סכום של 50,000 ₪.

הנתבע טוען, כי מסר שיק בסכום של 250,000 ₪ למר פארוק, אולם האחרון לא נתן לו כל סכום תמורת השיק, ולכן השיק שמסר היה אמור להיות מושב.

הנתבע טוען, כי שלושת השיקים, (שיכונו להלן: "השיקים המקוריים"),
מצאו את דרכם לתובע, כאשר לדבריו מר פארוק הודיע לו שהשיב את השיק לתובע על מנת שזה האחרון יחזירו לנתבע.

הנתבע טוען, כי התובע מסר את השיקים המקוריים לגובה בשוק האפור מר וקנין שהגיע אליו לגביית מלוא סכומי השיקים.

הנתבע טוען, כי הבהיר לוקנין שהשיק בסכום של 250,000 ₪ היה שיק לביטחון ולא ניתנה בגינו כל תמורה ובסופו של דבר הגיע להסדר עם וקנין, לפיו מסר לוקנין ארבעה שיקים, (להלן: "השיקים החילופיים"), במסגרת הסדר לפירעון חובותיו, והשיקים המקוריים הושבו לידיו.
לטענת הנתבע, למרות שמר פיראס נתן לו רק 50,000 ₪, ולא היה צריך לשלם את הסכום המלא של 110,000 ₪ טען בפני
ו מר וקנין שהוא אוחז בשיקים על מלוא הסכום ולכן הנתבע חייב לשלם את מלוא סכום השיק.

הנתבע טוען, כי שילם את מלוא הסדר החוב שנעשה עם מר וקנין, וכי השיקים החילופיים נמסרו לחברה בשם ים מטבע חוץ בע"מ, שסיפקה אישור על סילוק מלוא החוב בגינם.

נתבע טוען, כי המדובר בהלוואה שהוחזרה, כשהשיקים המקוריים הושבו לידיו.

הנתבע טוען, כי הגרסה שהשיקים המקוריים נגנבנו אינה נכונה, שכן התובע הוא ששלח את וקנין לגבות ממנו את הכסף, כשלאור טענותיו כמפורט לעיל, יש לדחות את התביעה כנגדו.

דיון;

אין מחלוקת בין הצדדים, כי התובע נתן לנתבע את הסכום של 100,000 ₪ בחודש דצמבר 2011 או סמוך לכך.

אין חולק, כי הנתבע מסר שיק בתמורה לאותה הלוואה.

אין חולק בין הצדדים, כי השיק המקורי נמצא בידי הנתבע, לאחר שהושב לו על יד מר וקנין.

אין חולק, כי בשלב כלשהו לאחר כישלון עסקת רכישת המניות החזיק התובע בשלושה שיקים, הראשון שיק שניתן לו ע"י הנתבע, השני שיק שנמסר על ידי הנתבע למר פיראס והשלישי שיק שנמסר על ידי הנתבע למר פארוק, (כאמור: השיקים המקוריים).

הצדדים חלוקים בשאלת החזר ההלוואה, למי נפרעה ואשר למעמדו של מר וקנין בעניין זה.
אדרש למחלוקות כסדרן.

מעמדו של מר וקנין;

התובע טוען, כי הנתבע הוא ששלח את מר וקנין אליו כדי שהאחרון יקבל לידיו את השיק וימסור לו סכום של 100,000 ₪. לגרסת התובע בתצהירו, הסיכום היה בינו לבין הנתבע, לפיו מר וקנין יגיע למשרדי התובע ישלם לו את הסכום של 100,000 ש"ח ויקבל את השיק שנמסר לתובע על חשבון ההלוואה. התובע טען בתצהירו, כי בזמן שיצא מהמשרד לדקות ספורות ניצל מר וקנין את היעדרותו מהמשרד וגנב את השיקים ולכן הגיש תלונה במשטרה (ראה סעיפים 25-27 לתצהיר התובע).

מר וקנין העיד בפני
י, כי הוא מכיר את התובע מזה שנים עוד בתקופת מגורי התובע בעיר באר שבע, וכי התובע פנה אליו במועד כלשהו בשנת 2012, וביקש ממנו לגבות את שלושת השיקים המקוריים
מהנתבע, (ראה עדותו מיום 28.4.14 עמוד 28 שורות 26-31).

מר וקנין העיד, כי עשה הסדר עם הנתבע, נספח ב' לתצהיר הנתבע, וכי במסגרת ההסדר מסר לו הנתבע ארבעה שיקים חילופיים בסכום של 59,000 ש"ח כל אחד, נספח ב' לתצהיר הנתבע), (ראה שם, שורות 18-23).

מר וקנין העיד, כי קיבל את השיקים החילופיים מהתובע, וכי התובע קיבל את כספו באמצעות צדדים שלישיים כשהעיד בעניין זה כי לאחר שהתובע ראה שהדברים מסתבכים עירב הלה גורמים שלישיים שאינם קשורים לתיק שבפני
י, אותם גורמים עלומים ניהלו בשמו מו"מ עם מר קנין והתובע קיבל באמצעותם את כספו במלואו, (פרוטוקול הדיון מיום 287.4.14 עמוד35 שורות 6-25).

עוד העיד מר וקנין, כי ההיכרות שלו עם הנתבע נוצרה באמצעות התובע, וכן כי לאחר ההסכם בנוגע לשיקים המקוריים שנמסרו לו לגבייה על ידי התובע, נתן למר לוטן הלוואה, (שם עמוד 38 שורה 1, שורות 7-9).

כאמור לעיל, התובע הגיש תלונה במשטרה בגין גניבת שלושת השיקים המקוריים, שהחזיק בידיו.

עדותו במשטרת ישראל הובאה בתיק על ידי התובע במסגרת הבקשה לצירוף תצהיר משלים, וכך נאמר בעדותו:
"דוד הגיע למשרדי כי ביקשתי ממנו לבוא ולבדוק אם הוא יכול לנקות לי את הצ'יקים זאת אומרת
שיתן לי כסף תמורתם היות ובעל הצ'יקים שנתן לי אותם גד לוטן
טל – 0507808071 הינו לקוח של דוד ואקנין ובקשתי לדעת אם הוא יוכל לעשות איתו הסדר כולל על כל הסכום.
" (הטעויות במקור).
(גיליון עמוד 1 מיום 23.4.12 תחנת ת"א צפון, בשורות 7-9).

התובע נשאל בחקירתו הנגדית בנוגע למילה "לנקות" המופיעה בהודעתו במשטרה, והשיב כי אכן הכוונה לניכיון השיקים, (ראה עדותו מיום 11.11.15 עמוד 19 שורות 12-15).

גם מר לוטן טען בעדותו, כי מר וקנין נשלח אליו על ידי התובע לצורך גביית השיקים המקוריים, שמסר על חשבון ההלוואות שקיבל, ( שם עמוד 21 שורות 23-32).
עוד אין חולק בין הצדדים, כי בין התובע לבין מר וקנין הייתה היכרות מוקדמת משהייתם המשותפת בעיר באר שבע, (ראה עדות התובע בהודעתו במשטרה, עמוד 2 שורות 28-32).

התובע מסר שתי גרסאות באשר לסיבה שבגינה מר וקנין הגיע למשרדו, הראשונה במשטרת ישראל שם אמר, כי הוא ביקש ממר וקנין להגיע למשרדו כי רצה לעשות עסקת ניכיון בנוגע לשלושת שיקים המקוריים, וגרסה אחרת בתצהירו, לפיה הנתבע ביקש ממר וקנין להגיע לתובע ולשלם לו בגין השיק שמסר לו בלבד.

מעבר לכך שהגרסה שמסר התובע במשטרת ישראל, עולה בקנה אחד עם עדותו של מר וקנין ועם טענת הנתבע, אני סבורה כי גרסה זו יותר מתקבלת על הדעת. לא סביר בעיני שאדם המבקש לשלם חוב יקרא לגובה בשוק האפור כדי לבצע את הפעולה של התשלום.

אני סבורה, כי ממכלול העדויות ובמיוחד מהודעתו של התובע בעצמו במשטרת ישראל עולה התמונה, כי התובע פנה למר וקנין כדי שהאחרון ינכה את השיקים המקוריים. כלומר, מר וקנין הינו שלוחו של התובע.

בעניין זה סבורה אני, כי יש לדחות את גרסת התובע כי מר וקנין היה במשרדו וגנב את השיקים.

מעבר להבדלים בגרסאותיו של התובע, כפי שפורט לעיל, ולעובדה שלתובע ולמר וקנין היכרות קודמת, וכי התובע מכיר היטב את עסקיו של מר וקנין, שהינם מתן הלוואות בשוק האפור וגביית חובות, גרסת הגניבה אינה מתיישבת עם מכלול העבודות ועם תכתיב השכל הישר.

בהודעתו במשטרה, טען התובע, כי ביקש לכתחילה למסור למר וקנין את שלושת השיקים המקוריים כדי לבצע ניכיון בנוגע לשיקים, בעוד שבפני
י טען כי הטעם לכך שמר וקנין הגיע אליו נגע רק ביחס לשיק אחד, כל זאת, כאשר בזמנים הרלוונטיים לפגישה עם מר וקנין אחז בשלושה שיקים, השיק שניתן לו ועוד שני השיקים הנוספים שנמסרו למר פאריס ומר פארוק, ובסכום כולל שלושת השיקים עמדו על סך של 460,000 ₪.

ההסדר שנערך בין הנתבע לבין מר וקנין במסגרתו הושבו לידיו השיקים המקוריים, נערך ביום 16.4.12, בעוד התלונה אשר הוגשה ע"י התובע הייתה מאוחרת יותר,
ביום 23.4.12. עניין זה טוען התובע, כי המדובר בהסכם פיקטיבי שנערך בדיעבד, משום שהוא נערך לפני שהשיקים נגנבו והראייה היא מועד הפגישה עם מר וקנין הנטען במסגרת התלונה. בתלונתו טען התובע לקיומה של פגישה עם מר וקנין ביום 18.4.12, (ראה הודעתו במשטרה עמוד 1 שורות 3-4).

אלא שעיון בהשתלשלות העניינים מגלה, כי מועד פגישתו של מר וקנין עם התובע נותר בגדר תעלומה.

כתב התביעה הוגש לתיק זה בחודש אוקטובר 2012 לאחר אירוע הגניבה כביכול ואין בו כל אזכור לכך, עובדה כי השיק שנמסר כתשלום או ערובה לפירעון אותה הלוואה נטענת נמצא בידי הנתבע.

לא הוגש כתב תשובה בתיק, אולם לאחר שהיה ברור כי השיקים המקוריים ובוודאי השיק שנמסר לתובע, נמצא בידי הנתבע, הגיש התובע תצהיר עדות ראשית, במסגרתו אינו מפרט מהו מועד פגישתו עם מר וקנין כך שמועד פגישתו עם מר וקנין עדיין נותר עלום.

אני סבורה, כי מתקבל על הדעת שהתובע נפגש עם מר וקנין מסר לו את השיקים המקוריים לביצוע עסקת נ יכיון, ולאחר שנודע לו כי מר וקנין הגיע להסדר עם הנתבע והאחרון החזיר לו את השיקים המקוריים, ייתכן שנתגלעה מחלוקת בינו לבין מר וקנין ביחס לתמורה המגיעה לו, או אז עלתה טענת הגניבה לרבות מועד הגניבה.

מה גם, שאם אכן לכאורה התובע גילה במועד הפגישה, כדבריו ביום 18.4.12, כי השיקים נגנבו על ידי מר וקנין מדוע לא פנה מידית לנתבע והזהירו בנוגע לכך, שהרי פרטי הנתבע היו קיימים והנתבע עבד עמו לפחות תקופה מסוימת.

בכל מקרה אין חולק כי השיקים המקוריים נמסרו לנתבע.

אם לא די בכך, נראה על פניו כי גרסת הגניבה אין בה ממש לנוכח התנהלותו של מר וקנין בעצמו.
הצדדים אינם חלוקים, כי לא ניתנה תמורה ביחס לשיק שנמסר על ידי הנתבע למר פארוק וכי התובע היה אמור להשיב את השיק ללא קבלת כל תשלום. אם אכן מר וקנין גנב את השיקים, והוא דורש תשלומי שיקים גנובים מהנתבע, כיצד לפתע פתאום מסכים מר וקנין שלא לגבות את השיק המסוים שבגינו כולם מסכימים כי הנתבע אינו חייב ואינו צריך לשלם? עסקינן בגנב שפיתח מצפון תוך כדי ביצוע
מעשה גניבה. והדברים מובנים.

השתלשלות העניים מתיישבת יותר עם המסקנה, כי השיקים המקוריים שלושתם נמסרו למר וקנין על ידי התובע לצורך ביצוע עסקת ניכיון כפי שהתכוון לכתחילה, כי מר וקנין אכן ביצע את המצופה ממנו והגיע להסדר עם הנתבע רק ביחס לשני שיקים שבגינם היה הנתבע חייב את התמורה, (אינני נדרשת לנושא היקף התמורה לה היה זכאי מר פאריס שכן הנושא אינו רלוונטי לתיק שבפני
י), מר וקנין הכין הסכם עליו חתמו שני הצדדים, (גם התנהגות שאינה מתאימה לגנב), ומסר לידי הנתבע את השיקים המקוריים.

התשלום על פי ההסדר;

התובע טוען, כי הנתבע לא פרע את השיקים שמסר בתמורה לשיקים שהוחזרו לו על ידי מר וקנין.

התובע טוען, כי לא הגיוני שגובה יקבל שיקים מעותדים, כשהמדובר בשיקים מאותו החשבון, ובטרם יפרעו יוחזרו לו השיקים המקוריים. מר וקנין לא ראה בכך כל בעיה, (ראה עדותו פרוטוקול הדיון מיום 28.4.14 עמוד 34 שורות 1-3).

אין חולק כי מתוך ארבעת השיקים החילופיים, שנמסרו על ידי הנתבע על פי ההסכם, (נספח ב' לתצהירו) רק אחד נפרע והאחרים חוללו.

התובע דרש אסמכתאות לפירעונם של השיקים.

השיקים שנמסרו על פי ההסדר נמסרו לטובת חברת ים מטבע חוץ בע"מ, שהגישה לתיק מסמך מיום 19.5.14 ממנו עולה, כי בנוגע לשיקים שנמסרו לטובתה אין לה כל טענה כלפי מר לוטן וכי הנתבע פרע את החוב לחלוטין, (ראה אישור חברה זו שצורך לתיק לאחר עדותו של מר וקנין).

לאחר עדותו של מר וקנין הצדדים שוחחו ביניהם בנוגע לאפשרות שעלתה על ידי העד בעדותו לביצוע בדיקת פוליגרף לנתבע בשאלה אם אכן פרע את השיקים נשוא ההסדר, כטענתו.

לאחר דין ודברים ומספר דיונים שהתקיימו בתיק ובין הצדדים, הגיעו הצדדים להסכמה כי תבוצע לנתבע בדיקת פוליגרף. הנתבע עבר בדיקת פוליגרף ולתיק הוגשה חוות דעת הבודק, מיום 14.1.15 ממנה עולה, כי אכן גרסת הנתבע לפיה
פרע את החוב במלואו באמצעות שירותים שנעשו על ידו לטובת חברת ים שירותי מטבע חוץ בע"מ, הינה גרסת אמת.

הנתבע העיד בחקירתו, כי ביצע בעבור החברה שירותים שונים במשך תקופה ארוכה ובאמצעותם שילם את חובו, (ראה עדותו בדיון מיום 11.11.15 עמוד 22 שורות 29-32, ועמוד 23 שורות 1-6).

בסיכומיו העלה התובע טענה חדשה לפיה, הנתבע שילם את חובו בעבור השיקים לחברת ים שירותי מטבע חוץ בע"מ, רק לאחר הגשת התביעה ולכן היה עליו להגיש טען ביניים ולברר למי הוא צריך לשלם את החוב.

מעבר לכך שהמדובר בטענה חדשה שלא ניתן היה להגיש בגינה כל ראיות באשר למועדי תשלום החוב, אני סבורה כי ממכלול העובדות כפי שפורטו לעיל עולה התמונה כי התובע מסר את שלושת השיקים המקוריים, שהחזיק לידי מר וקנין לגבייה, כי מר וקנין כשלוחו של התובע ביצע עסקה עם הנתבע לפיה השיב לנתבע את השיקים
המקוריים, שקיבל מהתובע, וקיבל תמורתם שיקים חילופיים, שנמסרו לטובת חברה אחרת שאינה צד להליך שבפני
י. אותה חברה אוחזת בשיקים שמשולמים לה על פי הסדר בינה לבין הנתבע.

בהתאם להסדר שבין מר וקנין כשלוחו של התובע לבין הנתבע, נספח ב' לתצהיר הנתבע, משנעשה ההסכם אין לצדדים כל תביעות האחד כלפי משנהו, (ראה הסיפא להסכם).

אם כך, למעשה ההסכם מגלם בחובו הסכמה להמחאת החוב מהתובע לאותה חברה צד ג' שאינה חלק מהתיק שבפני
י.

סוף דבר;

הוכח בפני
י, כי מר וקנין היה שלוחו של התובע ובמסגרת זו קיבל מהתובע שיקים מקוריים לשם גבייתם מהנתבע.

הוכח בפני
י, כי מר וקנין עשה הסדר עם הנתבע, קיבל לידיו שיקים מהנתבע והחזיר את השיקים המקוריים שהחזיק התובע, וסיכם עמו כי עם החתימה על ההסכם אין לצדדים תביעות האחד כלפי משנהו.

הוכח בפני
י, כי הנתבע שילם את החוב במלואו, הן מעדותו ומעדות וקנין, הן מבדיקת הפוליגרף והן מאישור החברה שקיבלה את השיקים, והעובדה כי השיקים המקוריים שמסר הוחזרו לידיו.

לנוכח כל האמור לעיל אני קובעת, כי הנתבע שילם את ההלוואה שנתן לו התובע, ודין התביעה להידחות.
התובע ישלם לנתבע הוצאות בסכום של 12,000 ₪.

ניתן היום,
י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 16886-10/12 עזרא עיני נ' גד לוטן (פורסם ב-ֽ 22/11/2015)