פסקי דין על אורי שובל | פסקי דין על אילנה שובל | פסקי דין על ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ

44802-01/14 תאמ     29/11/2015




תאמ 44802-01/14 אורי שובל, אילנה שובל נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 44802-01-14 שובל ואח' נ' ביטוח ישיר בע"מ


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
חנה קלוגמן


התובעים:

1.אורי שובל

, ת.ז. 050724491

2.אילנה שובל

, ת.ז. 063958276


ע"י ב"כ עוה"ד אופיר דיין ו/או רעות אליהו



נגד


הנתבעת:

ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר עזר ואח'





פסק דין


התביעה שבפני
י עניינה פיצוי ,בגין נזקי רטיבות שהיו בדירת התובעים, על פי פוליסת ביטוח שרכשו התובעים אצל הנתבעת.

1.
הצדדים:
התובעים הינם הבעלים בדירה בה התגלו נזקי רטיבות.
הנתבעת הינה חברת הביטוח אצלה רכשו התובעים פוליסת ביטוח לדירה (להלן: "הפוליסה").

תמצית טענות הצדדים
:
2.
תמצית טענות התובעים:
לטענת התובעים, בחודש מרץ 2012 פנתה אליהם השכנה הגרה בדירה שמתחת לדירתם והתלוננה על רטיבות במקומות שונים בדירתה. בעקבות תלונה זו פנו התובעים לחברת הביטוח וזו שלחה נציגים מטעמה לתיקון הבעיה. בהתאם לדו"ח פעולות של חברת פמי פרמיום (להלן: "פמי") מטעם הנתבעת ניתן לראות, כי התיקון כלל מספר רב של ביקורים בדירה ופתיחה של מקומות שונים בקירות וברצפה. איתור התקלה והתיקון לקחו מספר חודשים.

לטענת התובעים, הם זכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם בערכי כינון בהתאם לחוות דעת שמאי הנתבעת, אשר ביקר בדירה, לאחר שנשלח על ידי הנתבעת.

התובעים דוחים את טענות הנתבעת, כפי שבאו לידי ביטוי במכתב הדחייה מיום 11.10.12 (נספח ג' לתצהיר התובע) כמפורט להלן:
לגבי הטענה, כי מדובר בנזקי איטום המוגבלים לסך של 15,000 ₪, טוענים התובעים, כי בפועל תוקנה גם צנרת.

3.
לגבי הטענה, שיש לפצותם בערכי שיפוי בלבד, שכן לא הוגשה כל קבלה או אסמכתא, המעידה על תיקון המקנה פיצוי בערכי כינון, טענו התובעים, כי בהתאם לפסיקה, כאשר חברת הביטוח איננה מקבלת את טענת המבוטח ומסרבת לפצות אותו, רשאי הוא לתבוע פיצוי בערכי כינון , גם אם עדיין לא ביצע את התיקון.

4.
לגבי הטענה של חוסר ביטוח לגבי ערך המבנה טענו התובעים, כי ערך המבנה נקבע בעת שערכו את הביטוח וחברת הביטוח יכלה בכל שלב לשלוח סוקר, או שמאי, לבדוק את ערך המבנה. עוד מוסיפים התובעים, כי אין הערכת שמאי לגבי ערך הדירה ולכן אין לקבל הערכה זו של השמאי שאינו שמאי מקרקעין.

מוסיפים וטוענים התובעים, כי לא קבלו העתק מהפוליסה לאחר שביצעו את הרכישה טלפונית, ולכן לא היו מודעים לכל ההחרגות הנטענות על ידי הנתבעת.

5.
תמצית טענות הנתבעת:
הנתבעת לא חולקת על עצם קיום הרטיבות בדירה, ואף לא על מספר הפעמים הרבות שחברת פמי, מטעמה, ביקרה בדירה, אלא שלטענתה הנתבעת, היא טיפלה באירוע בצורה מקצועית ויעילה.

לטענת הנתבעת, היא פיצתה את התובעים בהתאם לתנאי הפוליסה עת שלחה להם המחאה על סך 15,000 ₪, שזה הסכום המרבי בהתאם לתנאי הפוליסה על נזקי רטיבות.

לטענת הנתבעת, מדובר בנזקים הנובעים מליקוי באיטום ולא בנזקי צנרת, ולכן אין התובעים זכאים לכל פיצוי נוסף.
היה ובית המשפט לא יקבל טענה זו ויקבע שהתובעים זכאים לפיצוי על מלוא נזקם, טוענת הנתבעת, יש לחשב זאת בערכי שיפוי, שכן התובעים לא הגישו כל אסמכתא המעידה על תיקון בפועל.
בנוסף, בכל חשוב שלא יעשה יש להתחשב בכך שמדובר במצב של "תת ביטוח" , שכן להערכת השמאי ערך המבנה היה ביום עריכת הפוליסה 636,500₪ ואילו ערך המבנה לפי הפוליסה עומד על סך של 440,876
₪ בלבד.

6.
דיון והכרעה:
הצדדים הגיעו להסכמה, כי פסק הדין יינתן על סמך החומר המצוי בתיק, כולל תצהירי הצדדים ללא חקירתם, ובהתאם להסכמה זו ניתן פסק הדין.

לאחר עיון בחומר המצוי בתיק כולל בכתבי הטענות, הנספחים, התצהירים, טיעוני הצדדים, הסיכומים בע"פ והמסמכים שהוגשו לאחר הסיכומים והתייחסות הצדדים למסמכים אלו, להלן מסקנותיי:

אין מחלוקת בין הצדדים על כי לתובעים הייתה פוליסת ביטוח בתוקף במועד האירוע. אין גם מחלוקת על עצם קיום האירוע. לעניין גובה הנזק, קיימת רק חוות הדעת שנעשתה על ידי השמאי מטעם הנתבעת, כך שגם לעניין שומת הנזקים אין מחלוקת בין הצדדים.

7.
השאלות העיקריות השנויות במחלוקת הינן:
1. האם מדובר בנזקי צנרת או בנזקים הנובעים מליקוי
באיטום (להלן: "נזקי איטום"). כך אם מדובר בנזקים הנובעים מבעיה באיטום הפיצוי
המקסימלי הקבוע בפוליסה עומד על סך של 15,000 ₪.


2. היה ותתקבל הטענה שמדובר בנזקי צנרת, חלוקים הצדדים בשאלה האם זכאים התובעים לפיצוי בערכי כינון, כטענת התובעים, או רק בערכי שיפוי, כטענת הנתבעת.


3. היה ויקבל בית המשפט את טענת הנתבעת, כי זכאים הם לפיצוי בערכי שיפוי קיימת מחלוקת לגבי הערכת המבנה והאם מדובר "בביטוח חסר", כטענת הנתבעת.

8.
אתייחס לשאלות אחת לאחת, כדלהלן:

1. נזקי צנרת או נזקי איטום:
מחלוקת זו חוזרת ועולה בתיקים רבים, במיוחד כאשר הפוליסה אינה מכסה נזקי איטום, או לחלופין, מכסה עד לסכום מוגבל, כמו במקרה הנדון.

לטענת התובעים, מדובר גם בנזקי צנרת והראיה לטענתם היא שהוחלפה גומייה בצינור מאריך נחושת באמבטיה ההורים והחליפו צינור בניאגרה (סעיף 8 לתצהיר התובע).
הנתבעת, לעומתם, טוענת שמדובר בנזקי
איטום בלבד, כפי שהדבר עולה מחוות דעת השמאי ודו"ח פמי, אשר טיפלו בבעיית הרטיבות הנדונה.

אין בפני
י חוות דעת מקצועית לעניין מקור הרטיבות. אני מקבלת את הטענה, כי המומחיות של השמאי מתמקדת בשומת הנזקים בדירה ולא בעדות מומחה – מהנדס. למעשה, ניתן ללמוד על מהות התיקונים מדו"ח פמי שצורף כנספח ח' לתצהיר התובעים. הדו"ח הועבר לתובעים רק בשלב ההתדיינות ולא בזמן אמת והוכן על ידי החברה שנשלחה לבצע את התיקונים על ידי הנתבעת.

9.
אין ספק שרוב רובו של הדו"ח מדבר על בעיות איטום והדבר אף מצוין ב"רחל בתך הקטנה", שלא נמצאו נזקי צנרת. יחד עם זאת, יש הפנייה בדו"ח גם לתיקון שניתן לראותו כתיקון צנרת והתובע אף מעיד על כך בתצהירו. לא הוגש תצהיר על ידי עורכי הדו"ח, המסביר את פירוט הפעולות המצוין בו, ולכן אני מקבלת את עדות התובע כפי שהיא מצוינת בתצהיר שהוגש על ידו.

·
לאחר שקבעתי שהיו גם תיקוני צנרת, דהיינו היה מדובר ברטיבות הנובעת הן מבעיה בצנרת והן מבעיה באיטום, אין המגבלה של 15,000 ₪ קיימת במקרה הנדון ויש לבדוק את השאלה הבאה השנויה במחלוקת. מתייתר גם הצורך לדון בשאלה האם המגבלה של 15,000 ₪ על נזקי איטום חלה על המקרה הנדון,
והאם היא הייתה ידועה לתובעים המבוטחים בעת עריכת הפוליסה.

2. האם הפיצוי הוא לפי ערכי שיפוי, או ערכי כינון:
אין מחלוקת, על כי בשלב הגשת התביעה לא הוצגו כל ראיות לביצוע התיקון. באופן עקרוני צודקת הנתבעת על כי פיצוי בערכי כינון ניתן כאשר הנזק מתוקן, או המוצר הפגום מוחלף בחדש. יחד עם זאת, צודקים גם התובעים הטוענים שכאשר חברת הביטוח דוחה את הדרישה לפיצוי אין לתובעים את האמצעים הכספיים לבצע את הכינון בפועל.

10.
בעיה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ ואח' (ניתן ביום 09.07.12) מפי כב' השופט י'. דנציגר, אשר קבע, כמפורט להלן:

"בהיעדר הוראות ברורות בפוליסה בסוגיה זו אין מקום לקבוע ככלל א-פריורי כי החובה לשלם את תגמולי הביטוח בגין הכינון קמה תמיד רק לאחר שהכינון התבצע. כאמור, מנגנון הכינון הוא מנגנון חוזי שהצדדים יכולים לעצבו גם באופן אחר מהאופן בו עוצב מנגנון זה בפוליסה שנדונה בעניין מלון דבורה."
(עמוד 33)

ובהמשך:

"זכותה של המשיבה לקבלת תגמולי הביטוח בגובה הנזק הממשי לא מותנית בביצוע הכינון- מדובר בחיוב נפרד שהמערערת נדרשת לבצע תוך זמן קצר וסביר. המערערת עיכבה שלא כדין את תגמולי הביטוח בגין הנזק הממשי ובכך מנעה מהמשיבה כל אפשרות לכונן את הציוד ויש לראותה כמי שמנעה מהמשיבה מלקיים את החיוב שהוטל עליה כתנאי לתשלומי הכינון."
(עמ' 35-36)

במקרה הנדון, הנתבעת לא שילמה ע"פ ערכי כינון והתובעים ידעו כי הנושא שנוי במחלוקת, ולכן כפי הנראה לא קיבלו על עצמם התחייבות של שיפוצים בדירה הנובעים מנזקי הרטיבות, וזהו המקרה בו לאור רוח הפסיקה, כפי שצוין לעיל, יש לפסוק פיצויים גם בערכי כינון כאשר אין הוכחה לביצוע בפועל של התיקונים.


3. ומכאן לשאלה השלישית, המתייחס ל"תת ביטוח":
לטענת הנתבעת, ערך המבנה על פיו הוקמה הפוליסה היה 440,876 ₪ למרות שערכו הריאלי באותו מועד היה 636,500 ₪. השמאי מציין בפרטי השכלתו "שמאי אלמנטרי" ואין אזכור להשכלה המתייחסת לשמאות מקרקעין.

11.
הגדרת ביטוח אלמנטרי באתר "ויקיפדיה" תחת הערך "איגוד שמאי הביטוח בישראל" הינה: "שמאי האיגוד עוסקים בהערכות רכוש שאינו מקרקעין (כגון מוניטין), כלי רכב, רכוש (מה שנקרא בעבר אלמנטרי)", עוד מצוין באותו ערך, כי שמאי המקרקעין מאוגדים באיגוד נפרד במסגרת לשכת שמאי המקרקעין בישראל.

בנוסף לכך, אין כל פירוט והסבר למסקנה אליה הגיע השמאי לעניין
ערך המבנה, למרות שבחוות דעת של שמאי מקרקעין יש פירוט שכזה כולל אסמכתאות והשוואות. בנסיבות אלו, אינני יכולה לקבל את שומתו של השמאי בעניין המבנה.

12.
אם נסכם, אזי אני מקבלת את טענת התובעים שמדובר גם בנזקי צנרת וכן את טענתם שהפיצוי הוא בערכי כינון, ואינני מקבלת את טענת הנתבעת שיש להפחית את הסכום בגין "תת ביטוח".

לאור האמור לעיל, זכאים התובעים לפיצוי בסך של 54,775₪ בגין הנזק הממשי, מסכום זה יש לקזז סך של 15,000 ₪, הוא הסכום ששולם. בגין נזק הממשי זכאים התובעים לפיצוי בסך של 39,775 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 11.10.12 ועד התשלום בפועל.

13.
לעניין הפיצוי בגין עגמת נפש – התובעים לא הוכיחו ראש נזק זה ובמיוחד לא הוכיחו את אחריותה של הנתבעת לכך. אין ספק שנזקי רטיבות גורמים לעגמת נפש, אך לא הנתבעת הייתה אחראית להיווצרותם. הנתבעת, באמצעות חברת פמי, הגיעה לבצע את התיקונים מיד לכשנקראה. אמנם היו מספר קריאות, אך מדובר בנזק שמעצם טבעו הוא נסתר ולעיתים לוקח זמן למצאו. לא מצאתי, כי מדובר במקרה המצדיק פיצוי נוסף.

14.
סוף דבר:
הנתבעת תשלם לתובעים תוך 30 יום סך של 39,775 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ11.10.12 ועד התשלום בפועל, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך של 4,680 ₪ (כולל מע"מ), והחזר אגרה בהתאם לקבלה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.



ניתן היום,
י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאמ בית משפט שלום 44802-01/14 אורי שובל, אילנה שובל נ' ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/11/2015)