פסקי דין על בני סלע | פסקי דין על ידיעות אחרונות | פסקי דין על שוש מולא | פסקי דין על אורית חיון ואח' |

12196-10/15 עא     01/12/2015




עא 12196-10/15 בני סלע נ' ידיעות אחרונות בע"מ, שוש מולא, אורית חיון ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 12196-10-15 סלע(אסיר) נ' ידיעות אחרונות בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

הרשמת - כבוד השופטת
שלומית יעקובוביץ


המבקש

בני סלע
(אסיר)


נגד


המשיבים

1. ידיעות אחרונות בע"מ
2. שוש מולא
3. אורית חיון
4. היועץ המשפטי לממשלה


(לענין אגרת המשפט בלבד)



החלטה

1.
מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון בערעור.

2.
עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט א' דפדי, סגן נשיא) מיום 19.04.2015 (ת"א 39092-12-13) ולפיו נדחתה על הסף תביעה שהגיש לתשלום פיצויים בגין פגיעה בפרטיות ובשם הטוב בעקבות שפורסמה ביום 22.12.2006 במוסף "7 ימים" של העיתון "ידיעות אחרונות".

כמו כן חויב המבקש בתשלום הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3.
סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרת המשפט מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") ומהפקדת ערבון בהוראת תקנה 432 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

4.
בשתי הבקשות כאחת מוטל על המבקש הנטל להוכיח שניים-
א.
העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום;
ב.
כי ההליך נשוא הבקשה מגלה עילת תביעה.
(ראה: בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)

5.
"השיקולים המופעלים לצורך פטור מאגרה" ו"לפטור מהפקדת העירבון דומים במסגרתם החיצונית. ... לצורך שני סוגי הפטורים האמורים, נשקלים יכולתו הכספית של מבקש הפטור, וסיכויי ההצלחה בהליך שבגינו מתבקש הפטור ..." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

6.
עם זאת, נוכח התכליות השונות המונחות בבסיס החיוב בתשלום אגרה ובהפקדת ערבון מנגנון האיזונים בין השיקולים השונים בפטור מאגרה שונה מזה שבפטור מערבון.
בעוד ש"האגרה נועדה להשיג מספר תכליות שהעיקריות בהן הן: סיוע במימונם של שירותי המשפט שהמדינה נותנת לאזרחיה והרתעה מפני תביעות סרק ומפני הגשת תביעות מנופחות בהיקפן, היוצרות עומס על המערכת ומכבידות על ניהולם של הליכים משפטיים ראויים, וסיומם תוך זמן סביר" ו"בכך, פניה ... מופנות לתכלית ציבורית כללית, שעניינה אינטרס כלל-מערכתי מובהק", הרי ש"הערבון נועד להגשים תכלית אחרת – הגנה על בעל-הדין שכנגד, הזכאי להבטחת הוצאותיו בגין עירובו בעליך שיפוטי שכשל. הערך המוגן בהטלת הערבון הוא אינטרס לגיטימי של בעל-הדין שכנגד, להבדיל מאינטרס מערכתי-כללי, המאפיין את תכליתה של אגרת המשפט" (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

7.
כך יוצא שבעוד שבענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק מתן פטור.
שוני זה במשקל שיש לייחס לסיכויי ההליך בין שני המצבים, כנגזר מהתכלית השונה הטמונה בכל אחד מהם, מביא לכך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון, ותתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור...." (בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

מן הכלל אל הפרט

8.
לטענת המבקש ידו אינה משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון הנדרש.

המבקש, אסיר אשר נשפט ל-35 שנות מאסר בפועל, מתקיים מקצבת "אסיר נצרך" בסך של 110 ₪ לחודש.

לטענת המבקש כל רכושו (אופנועים, מכונית פרטית, כסף מזומן ונכס שנקנה על ידו) "סופח" אל בני משפחתו אשר על אף, שלטענתו, הצהירו בבית המשפט לענייני משפחה בהליך שהתנהל בין הצדדים (תמ"ש 16534-07-13) כי יסייעו לו בתשלום חודשי בסך של 300 ₪
הוא לא זכה "לראות שקל מהם !!" (סעיף 10 לתשובה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).


לשיטת המבקש סיכויי הערעור להתקבל "טובים מאוד" כמבואר בכתב הערעור (סעיף 2 לבקשה).

9.
המשיבים 2-1 מתנגדים לבקשה.
לשיטתם המבקש "מעסיק שוב ושוב את המערכת הציבורית והמשפטית בתביעות קטנוניות, ומנצל לרעה את הזכות הנתונה לכל אדם להביא את ענייניו בפני
ערכאות שיפוטיות".
ההחלטות אליהן מפנה המבקש בהן ניתן לו פטור מאגרת המשפט עניינן בעתירות אסיר (הנוגעות לתנאי המאסר), כאשר בתביעתו מושא הערעור שילם את אגרת המשפט, מה גם שסיכויי הערעור "נמוכים ביותר" (סעיף 2 ואילך לתגובת המשיבים 2-1).

עוד ובנוסף מציינים המשיבים 2-1 כי המבקש טרם שילם את ההוצאות שנפסקו כנגדו בבית משפט קמא (סעיף 32 לתגובת המשיבים 2-1).

10.
המשיבה 3 מתנגדת לבקשה ועותרת לחיוב בהוצאות, זאת משלטענתה ה"מדובר בתובע סידרתי, שפתח בעשרות אם לא מאות הליכים בתקופת מאסרו ואשר מנצל את המערכת המשפטית שלא בתום לב" (סעיף 10 לתגובת המשיבה 3).

לטענתה "סיכויי המבקש בערעור הינם נמוכים ביותר – למעשה סיכויו אפסיים" זאת לנוכח העובדה כי פסק הדין של בית משפט קמא "מבוסס בעיקרו על קביעות עובדתיות הנוגעות לשמו הרע של המבקש ולפיכך טענותיו לפגיעה בשמו הטוב נדחו מכל וכל" (סעיפים 6 ו- 8 לתגובת המשיבה 3).

עוד מציינת המשיבה 3 כי המבקש טרם שילם את ההוצאות שנפסקו כנגדו בבית משפט קמא (סעיף 4 לתגובת המשיבה 3).

11.
המשיב 4, היועץ המשפטי לממשלה, מתנגד לבקשה הן מהטעם כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר כדין, שכן התצהיר שצורף לבקשה נחתם עובר להגשת הערעור מושא הבקשה, הן מהטעם כי המבקש שילם את אגרת המשפט בבית משפט קמא לאחר שבקשתו לפטור מתשלום אגרה נדחתה והן מהטעם שסיכויי הערעור "קלושים" (סעיף 1 ואילך לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).






12.
למקרא הבקשה על צרופותיה נחה דעתי כי יכולתו הכלכלית של המבקש מוגבלת, זאת בשים לב לעובדה כי המבקש הינו אסיר אשר מרצה עונש מאסר ממושך (נגזרו עליו 35 שנות מאסר בפועל), מתקיים מקצבת אסיר נצרך ואף אינו מקבל סיוע מבני משפחתו (ראה פרוטוקול דיון מיום 02.12.13 בתמ"ש 16534-07-13 – צורף כנספח לתשובה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).

13.
עם זאת, אין די בעצם הוכחת העדר יכולת כלכלית כדי להעניק את הפטורים המבוקשים ו"בעוד בענין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור ... "
(בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי) (ההדגשה שלי – ש.י.)

14.
למקרא פסק הדין המנומק והודעת הערעור לא שוכנעתי שסיכויי הערעור כה גבוהים כהערכת המבקש ועולים כדי הרף המצדיק לפוטרו באופן מלא מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיבים לאפשרות שהוצאותיהם בהליך, ככל שיפסקו, לא ישולמו.

המבקש, לא שילם, עד כה, את הוצאות המשפט בהן חויב בבית משפט קמא ומשכך גובר הצורך להגן על האינטרס של המשיבים, שתשלום הוצאותיהם בערכאת הערעור יובטח בבטוחה זמינה ויעילה (ראה: ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה ; רע"א 8192/98 רם נ' אררט חברה לביטוח בע"מ).

סוף דבר

בהינתן כל האמור לעיל, בשים לב לתכלית תשלום אגרת המשפט והפקדת הערבון, לסיכויי הערעור, כמו גם
ליכולתו הכלכלית המוגבלת של המערער וזכות הגישה לערכאות, מורה אני כדלקמן:
א.
אגרת המשפט תועמד על סך של 500 ₪.
ב.
הערבון יועמד על סך של 3,000 ₪.
(לשיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון ראה
בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל)





אגרת המשפט והערבון ישולמו
בחמישה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש דצמבר 2015 (לא יאוחר מה- 29 בכל חודש).

החלטה זו ניתנה על ידי בתפקידי כרשמת.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשע"ו, 01 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים










עא בית משפט מחוזי 12196-10/15 בני סלע נ' ידיעות אחרונות בע"מ, שוש מולא, אורית חיון ואח' (פורסם ב-ֽ 01/12/2015)