פסקי דין על יורם קטן | פסקי דין על מ. אדלר הנדסה | פסקי דין על מאיר אדלר שירותי ניהול | פסקי דין על אלי ממן ואח' |

4405-09/15 א     09/12/2015




א 4405-09/15 יורם קטן נ' מ. אדלר הנדסה בע"מ, מאיר אדלר שירותי ניהול בע"מ, אלי ממן ואח'








בית משפט השלום בקריות



ת"א 4405-09-15 קטן נ' מ. אדלר הנדסה בע"מ
ואח'




בפני

כבוד השופטת
פנינה לוקיץ'

מבקש
יורם קטן


נגד

משיבים
1. מ. אדלר הנדסה בע"מ
2. מאיר אדלר שירותי ניהול בע"מ
3. אלי ממן
4. מירי דרעי
5. מ.א. הפקות בע"מ


החלטה

ביום 8.9.15 התקיים בפני
דיון בבקשת המבקש למתן צו מניעה זמני אשר יורה לנתבעים, או מי מהם, להמנע מלהפעיל מועדון בבנין מסחרי הידוע כ"בית הדר" המצוי באזור התעשיה בצפון נהריה (להלן: "הבנין").

המבקש הינו בנו של מי שרשום כבעלים של 30% מהזכויות בבנין ואילו המשיבה
1 הינה הבעלים של 70% מהזכויות בבנין.

נימוקי הבקשה היו רבים ושונים, לרבות הטענה כי בניגוד להסכם שכירות שחתמו הבעלים עם המשיב 3 בחודש 4/15, התברר למבקש בסמוך למועד הגשת הבקשה, כי מי שמתעתדת להפעיל את המועדון הינה משיבה 5 (כאשר נטען כי העברת זכויות השכירות נעשתה מאחורי גבו של המבקש), וזאת מבלי שזו תעמוד בתנאי הסכם השכירות ומבלי שיהיו ברשותה אישורים מתאימים לפעילות המועדון.

בתום דיון ממושך, לאחר שהמשיבות 1,2 ו-5 הגישו תגובה מפורטת והצביעו על כך שניתנו אישורים להפעלת המועדון (לרבות רשיון עסק) וכן כי המבקש יודע, לפחות במשך חודש וחצי לפני הגשת הבקשה על העברת פעילות המועדון למשיבה 5 (שהיא חברה שבבעלות המשיבות 1 ו-2), הגיעו הצדדים להסכמה, בהמלצת בית המשפט, כי בכפוף לכך שהמשיבה 5 תציג אישור ביטוחים המעיד על קיום ביטוח למועדון ולפעילות המתוכננת בו, והעומד בתנאים שנקבעו בהסכם השכירות, הבקשה תדחה ללא צו להוצאות.

בעקבות החלטה זו, ולאחר שהמועד להצגת אישור הביטוחים הוארך מפעם לפעם, ניתנה ביום 19.10.15 החלטה לפיה בהעדר נימוק משכנע מטעם המבקש מדוע אין מקום לפעול בהתאם להסדר הדיוני לאחר שצורף העתק הפוליסות להודעת המשיבות מאותו היום (בהן נכללה מלוא פעילות המועדון וסכומי הביטוח תאמו את הוראות ההסכם), אורה על דחיית הבקשה כמוסכם.
מועד זה הוארך מספר פעמים, לרבות לנוכח החלפת ייצוג המבקש, ולבסוף הוגשה תגובת המבקש להודעה על קיום הביטוחים, כאשר בתגובה זו מנסה המבקש לשכנע כי על אף קיומן של הפוליסות הרי שאין בהן למנוע חשיפה של המבקש, כבעלים של 30% מהזכויות בבנין, לסיכון של חיוב אישי כלפי ניזוק כלשהו, וזאת מטעמים שונים שהועלו בבקשה, ואשר נסמכים על הטענה הבסיסית שבתגובה (סעיף א(2)) כי "ידוע למבקש כבר כעת שבשעת אירוע ביטוחי ברור שחברת איילון תתנער מאחריותה ותסרב לתת כיסוי ביטוחי" (להלן: "תגובת המבקש").
לתגובת המבקש הוגשה תגובה מפורטת וארוכה לא פחות מטעם המשיבות, המכחישות את טענות המבקש, ומצביעות, שוב, על המניעים שמאחורי הבקשה במקורה ותגובת המבקש לענין הכיסוי הביטוחי, ובסיכומו של דבר טוענות כי הכיסוי הביטוחי שניתן למבקש בפוליסות הינו מעל ומעבר לנדרש בהסכם (שכן שם כלל לא נדרש המשכיר לבטח את חבות המבקש), וגם באם קיימת אי התאמה מינימלית בין דרישות ההסכם לבין הפוליסה (בסוגיית כיסוי ביטוחי למעשה זדון בלבד), הרי שאין בכך להביא לקביעה כי הפוליסות אינן תואמות את ההסכם.
לאחר עיון בתגובת המבקש ובתגובה לתגובה, אני סבורה כטענת המשיבות, כי המבקש "נאחז בקש" ומנסה בכל דרך לחזור בו מההסדר הדיוני, תוך העלאת טענות שחלקן מטעות (במכוון) וחלקן אינן מהוות נימוק מספיק לקבוע כי הפוליסה אינה תואמת את הוראות ההסכם.
טענות המבקש מבוססת על הנחת בסיס כי נדרש מהמשיבות להבטיח, במאת האחוזים, כבר עתה ומראש, כי במקרה של אירוע ביטוחי חברת הביטוח תהא מחויבת לשפות את המבוטחים, תוך טענה כי יש לחייב את המשיבות, כבר עתה, ועל אף שהפוליסה הוצאו על בסיס סוקר מטעם המבטחת, לסגור כל פירצה אפשרית שעלולה, "ביום הדין", לחשוף את המבוטחים לאפשרות שלא ינתן כיסוי ביטוחי לחבות של בעלי הבנין כלפי צד שלישי. המבקש מנסה לשכנע בתגובתו כי ניתן לדעת, כבר עתה מראש, שהמבטחת תתנער מהכיסוי הביטוחי בשל אי קיום מלוא התנאים שנדרשו כתנאי להוצאת הביטוח.
אין בכוונתי לדון בכל אחת ואחת מטענות המבקש אשר לטעמי מצאו מענה מספק בתגובת המשיבות, ומסכימה אני עם טענתן כי חלק מטענות המבקש הועלו בחוסר תום לב, ומבלי שנתמכו בתצהיר (כמו למשל הטענה בדבר קיום מערכת גז שלא קיבלה אישור מתאים, מקום בו כלל לא נעשה שימוש בגז במבטח המועדון..), דבר שלבדו מספיק לדחייתן. אכן נראה כי המבקש, אשר למגינת ליבו נפתח בבנין מועדון שהוא אינו שותף בו חרף רצונו להיות שותף, מנסה בכל דרך אפשרית למנוע את המשך פעילות המועדון וזאת עוד קודם לבירור מלא של הטענות ההדדיות של הצדדים כפי שייפרשו בכתבי הטענות, לכשיואיל המבקש להגיש את תביעתו העיקרית למתן צו מניעה קבוע.

עם זאת, טענה אחת משלל טענות המבקש, שהיא היחידה שמצאתי שמחייבת התיחסות בשלב זה של הדיון (להבדיל מהאחרות שיבוררו, במידת הצורך במסגרת ההליך העיקרי לכשיוגש) הינה הטענה כי הפוליסה שהוצאה אינה כוללת כיסוי לנזקים שמקורם בפעולת זדון, ובאופן ספציפי לא לנזקים שמקורם בהצתה. לטענת המבקש חריג זה בפוליסה עומד בניגוד להוראות סעיף 14.3.1 להסכם השכירות הקובע כי על הפוליסה לכלול כיסוי לנזק בזדון.

המשיבות מודות בתגובתן כי חריג זה לפוליסה אינו עומד בתנאי ההסכם, אולם מסבירות (בתגובה נתמכת בתצהיר) כי המשיבה 5 ביקשה כיסוי גם לנזק בזדון אולם למרות כל פעולותיה בענין לא הצליחה לקבל, מאף מבטחת אליה פנתה, כיסוי כזה. איילון חברה לביטוח, שהיא מנפיקת הפוליסות, סרבה לביטול החריג, אולם הסכימה כי בחלוף תקופה, תהא מוכנה לשוב ולשקול עמדתה בענין.
המשיבות מוסיפות וטוענות כי גם באם הפוליסה איננה תואמת את הוראות ההסכם בענין זה, הרי שמנגד יש לקחת בחשבון את העובדה כי הפוליסות שהוצאו הורחבו מעבר לדרישות ההסכם כך שיכללו כמבוטחים את המבקש ואביו,
בעוד שהוראות ההסכם רק כוללות דרישה לויתור על זכות תחלוף כנגד המשכיר (שכולל בין יחידיו גם את המבקש ו/או אביו), כך שהפוליסות היטיבו למעשה את מצב המבקש לעומת דרישות ההסכם.

לאחר בחינת הבקשה לגופה על כל חלקיה, לרבות בהתחשב בנימוקים שהביאו מלכתחילה את בית המשפט להציע לצדדים את ההסדר הדיוני המוסכם (כגון טענות בדבר שיהוי בהגשת הבקשה ועוד), אני סבורה שעל אף שהפוליסה איננה עומדת בתנאי ההסכם באופן מלא ומוחלט, אין באי ההתאמה, שניתן לה הסבר משכנע מטעם המשיבות, כדי להביא לקביעה כי המשיבות הפרו את הוראות ההסכם.

טענת המשיבה 5 כי לא ניתן היה, בשלב זה של תחילת הפעלת המועדון, להוציא פוליסה הכוללת כיסוי לנזק בזדון (חרף ההוראה הכלולה בהסכם), נתמכה בתצהיר (להבדיל מטענות המבקש שלא נתמכו בתצהיר), ומכאן שלכאורה, ועל פני הדברים בשלב זה של הדיון בבקשה למתן סעד זמני, אין לראות באי המצאת פוליסה הכוללת כיסוי לנזק בזדון משום הפרה של הסכם השכירות. לכך מצטרפת העובדה, כפי שנטענה בתגובת המשיבות, כי במשך שנים ארוכות בהן פעל המועדון קודם לכניסת המשיבות לנהלו, הושכר הבנין למפעיל מועדון אשר לא רכש ביטוח כלשהו למבנה (!!), דבר המעיד שהמבקש (או אביו בזמנו) לא הוטרדו מענין זה עד אשר ניהול המועדון עבר לידי המשיבה 5, ונתון זה עשוי להשליך על האופן שבו יבחן בית המשפט את משמעות אי קיום דרישת הביטוח שבהסכם במלואה ובאופן דווקני.
טענת המבקש, העולה לכאורה מתגובתו, כי בהתאם למוסכם עם השוכר המיועד היתה אמורה להיות לו הגנה "מוחלטת" מפני אפשרות שיתבע, חס וחלילה, בקרות אירוע ביטוחי, וכי אי קיום תנאי כזה היה מביא לאפשרות ביטול ההסכם (שכן אחרת אין בכלל בסיס להוצאת צו מניעה כמבוקש בשל סיבה זו), הינה טענה מוקשית לטעמי אשר יש לבחון אותה ב"ראי" מערכת היחסים הכללית בין הצדדים, אשר תבורר בהליך העיקרי.

משנאמר כל זאת, אני קובעת כי אין מקום לסטות מההסדר הדיוני ויש לקבוע כי המשיבה 5 הציגה פוליסות ביטוח שיש בהן לעמוד בתנאי ההסכם בצורה מספקת, בשלב זה, ולפיכך יש לדחות את הבקשה להוצאת צו מניעה זמני, ובהתאם להסכמת הצדדים הדחייה הינה ללא צו להוצאות.

עם זאת, נוכח הצהרת המשיבה 5 כי היא פועלת להרחבת הביטוח כך שיכלול נזק בזדון, אציין כי באם הרחבה כזו לא תוצא בחלוף שנה ממועד תחילת הפוליסה, יהא מקום, באם תועלה בקשה בענין, לבחון מחדש סוגיה זו.

בכך תם הדיון בבקשה לסעד זמני והתיק העיקרי ינותב לשופט עם הגשת כתב הגנה.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ו, 09 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 4405-09/15 יורם קטן נ' מ. אדלר הנדסה בע"מ, מאיר אדלר שירותי ניהול בע"מ, אלי ממן ואח' (פורסם ב-ֽ 09/12/2015)