פסקי דין על עיריית תל אביב-יפו | פסקי דין על ביס ביצ'ס | פסקי דין על אלדד כהן | פסקי דין על ח.י קשרים הפקות ויחסי ציבור ואח' |

54207-11/15 עא     08/12/2015




עא 54207-11/15 עיריית תל אביב-יפו נ' ביס ביצ'ס בע"מ, אלדד כהן, ח.י קשרים הפקות ויחסי ציבור בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 54207-11-15 עיריית תל אביב-יפו
נ' ביס ביצ'ס בע"מ
ואח'

ע"א 29105-11-15 ח.י קשרים הפקות ויחסי ציבור בע"מ ואח'
נ' ביס ביצ'ס בע"מ
ואח'

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
1

בפני

כב' השופט
חגי ברנר


המבקשת

עיריית תל אביב-יפו


נגד


המשיבים

1.
ביס ביצ'ס בע"מ

2. אלדד כהן

3. ח.י קשרים הפקות ויחסי ציבור בע"מ
4. יעקב כביר
5. חיים ויקטור לוזון



החלטה


לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר קיבל את תביעת המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים") נגד המבקשת, עירית תל אביב (להלן: "העיריה"), וחייב את העיריה לפצות את המשיבים בסכום של כ- 640,000 ₪, בגין נזק שנגרם להם עקב רשלנותה של העיריה. הרשלנות באה לביטוי בכך שהעיריה לא גילתה למשיבים על קיומו של צו הריסה לגבי חלק מבית הקפה ששכרו מהמשיבים 3- 5. עקב כך נאלצו המשיבים לסגור את בית הקפה, ונגרם להם נזק בגין עלויות ההקמה והסגירה של העסק.

יצויין כי בית המשפט קמא קיבל במקביל הודעת צד ג' ששלחה העיריה למשיבים 3- 5 וחייב אותם לשפות את העיריה בגין הסכום שתשלם למשיבים. בקשה של המשיבים 3- 5 לעיכוב ביצועו של פסק הדין נגדם- נדחתה בהחלטה מיום 29.11.2015, לאחר שלא הוכח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם.

העיריה טוענת כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה שכן מצבם הכלכלי של המשיבים הוא בכי רע, כעולה מעדותו של המשיב 2 ומתדפיס רשם החברות של המשיבה 1. עוד טוענת העיריה כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים, שכן המשיבים לא הוכיחו באמצעות קבלות וחשבוניות את הנזק המיוחד שנגרם להם לטענתם. כמו כן, לא היה כל קשר בין סגירת עסקם של המשיבים לבין מחדליה של העיריה.

מנגד, המשיבים טוענים כי סיכויי ההצלחה של הערעור דלים, וכי העיריה לא הוכיחה שמאזן הנוחות נוטה לטובתה משום שלא צירפה תצהיר לתמיכה בבקשה. באשר לעדותו של המשיב 2, הרי שזו ניתנה לפני שלוש שנים ולא מדובר במידע רלבנטי. באשר למשיבה 1, לא די בהפנייה לתדפיס רשם החברות כדי ללמוד על מצבה, והחוב שלה בגין אגרה שנתית הוא קטן ויוסדר בהקדם. כמו כן, המשיבה 1 מנהלת חשבון בנק ופורעת כסדרה הלוואה שנטלה.

לאחר עיון בכתבי הטענות באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי, מן הטעמים שיפורטו להלן.

עסקינן ב

פסק דין
כספי, ולכן בית המשפט יעכב את ביצועו רק אם לצד סיכויי הצלחה בערעור, הובאו ראיות בעלות משקל כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש:


"נקבע, לא אחת, בבית משפט זה כי לבעל דין, אשר זכה במשפטו, מוקנית הזכות להנות מתוצאות פסק הדין, בסמוך למועד בו ניתן, ומבלי שייאלץ להמתין להכרעה בערעור, שהגיש הצד שכנגד על פסק הדין. ... יחד עם זאת, רשאי בית המשפט לחרוג מהכלל האמור, ולעכב ביצועו של

פסק דין
, בעקבות הגשת ערעור עליו, אם הוכיח מבקש הסעד, שני תנאים אלו: כי סיכויי ערעורו טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, כך שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, ובסופו של יום ערעורו יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו ... באשר לדרישת מאזן הנוחות, השתרש במקומותינו הכלל, לפיו אין מעכבים את ביצועו של

פסק דין
, המשית על המבקש חיוב כספי בלבד, כבענייננו, מן הטעם כי הנזק שייגרם לו כתוצאה מביצוע פסק הדין שניתן נגדו, איננו בלתי הפיך ... בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה, אם הוכיח המבקש, באמצעות תשתית ראייתית איתנה, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה ויתקבל ערעורו של המבקש ... נטל ההוכחה באשר למצבו הכלכלי של המשיב הינו נטל משמעותי, ואין המבקש יכול להסתפק בטענה כללית ומעורפלת בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב, על מנת לעמוד בדרישת מאזן הנוחות ..."

(ע"א 6479/13 בני אור אחזקות בע"מ ואח' נ' שבת ואח' (2013) (פורסם בנבו)).

במקרה דנן, הגם שהעיריה לא תמכה את הבקשה בתצהיר, היא הסתמכה על עדותו של המשיב 2 עצמו, שהודה בחקירתו בשנת 2012 כי הוא נאלץ עדיין לכסות את חובות העבר וכי לשם כך הוא נאלץ לעבוד במקביל בשתי עבודות. כך גם הטילה העיריה עיקול על חשבון הבנק שלו בגין חוב ארנונה. אכן, מדובר במידע עדכני לשנת 2012, אך נוכח העובדה שהמשיב 2 היה אכן שרוי בקשיים כלכליים בשנת 2012, עבר הנטל אל המשיב 2 להראות שכיום מצבו הכלכלי השתפר, גם בלא שהעיריה תתמוך את בקשתה בתצהיר. המשיב 2 לא עשה כן. הוא הדין במשיבה 1. הואיל ומדובר בחברה בשליטתו של המשיב 2, קשה להניח כי מצבה הכלכלי טוב משלו, וניתן היה לצפות גם מהמשיבה 1 להציג ראיות המעידות על כך שמצבה הכלכלי שפיר
, דבר שלא עשתה. הראיות שהציגה בהקשר זה הן ראיות "נייטרליות" ואין בהן כדי ללמד באמת ובתמים מה מצבה הכלכלי. בנסיבות אלה קיים אכן ספק מסויים שמא לא יהיה ביכולתם של המשיבים להחזיר לעיריה את סכום הפיצויים, ככל שהערעור נגדם יתקבל.

באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, והגם שמדובר ב

פסק דין
המבוסס על ממצאים עובדתיים, מעלה
העיריה במסגרת הערעור מספר טענות הראויות לברור, ובהן הטענה כי נזקי המשיבים לא הוכחו כנדרש וכן הטענה לפיה לא קיים קשר סיבתי בין מחדלי העיריה לבין סגירתו של בית הקפה, וכי הסגירה קדמה לגילוי המחדלים.

בנסיבות הענין, האיזון בין השיקולים השונים, קרי, זכותו של בעל דין ליהנות מפירות זכייתו על אתר, אל מול החשש המסויים שמא לא יעלה בידי העיריה לגבות חזרה את סכום הפסק במקרה שהערעור יתקבל, מצדיק עיכוב ביצוע חלקי, אשר בנסיבות הענין, יעמוד על מחצית הסכום שנפסק לחובתה של העיריה. לגבי המחצית השניה- לא יחול עיכוב ביצוע.

מובהר בזאת כי הגם שבקשת עיכוב הביצוע של המשיבים 3- 5 נדחתה בשעתו, העיריה לא תוכל לגבות מהם סכום שאינה משלמת בפועל למשיבים בשל עיכוב הביצוע הנוכחי, שהרי חיובם של המשיבים 3- 5 הוא לשפות את העיריה בגין כל סכום שהיא משלמת בפועל למשיבים.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו כסלו תשע"ו, 08 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.









עא בית משפט מחוזי 54207-11/15 עיריית תל אביב-יפו נ' ביס ביצ'ס בע"מ, אלדד כהן, ח.י קשרים הפקות ויחסי ציבור בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 08/12/2015)