פסקי דין על אלון גורן | פסקי דין על בני וקנין | פסקי דין על רפאל טל (טוויל) | פסקי דין על איילון חברה לביטוח |

60709-12/12 א     10/12/2015




א 60709-12/12 אלון גורן נ' בני וקנין, רפאל טל (טוויל), איילון חברה לביטוח בע"מ








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 60709-12-12 גורן ואח' נ' וקנין ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
28

בפני

כבוד השופטת
אביגיל כהן


מבקש
– התובע:

אלון גורן
ע"י ב"כ עו"ד י' ציגנלאוב ועו"ד ע' בריגר


נגד


משיבים
– הנתבעים:

1. בני וקנין

ע"י ב"כ עו"ד ע' פירט ועו"ד נ' לב

2.רפאל טל (טוויל)

ע"י ב"כ עו"ד ג' שרים

3.
איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ משרד עו"ד אטיאס נוה ושות'




החלטה



1.
לפני בקשה מטעם התובע והנתבע שכנגד – אלון גורן
(להלן: "התובע" או "גורן")
להורות על דחיית עיון בתמלילים ובהקלטות
של שיחות בינו לבין נתבע 1 –
בני וקנין

(להלן: "וקנין"), נתבע 2 – רפאל טל (להלן: "טל")
ועו"ד רון הרבט (להלן: "הרבט"), עד לאחר חקירתם הנגדית של הנתבעים או במהלכה.

2.
בתביעה שלפני עתר התובע לסעד כספי בסך 3,608,060 ₪.
התובע טוען בכתב התביעה כי וקנין, טל ועו"ד רון הרבט שבינתיים הוכרז פושט רגל והושעה מלשכת עו"ד, הציגו עצמם בפני
ו כבעלי זכויות במספר חברות שבבעלותן מקרקעין לבניה ברומניה והתקשרו עימו בהסכם בשנת 2008 לפיו, בתמורה להשקעה כספית על ידו בסך של עד מיליון דולר, יוענקו לו, באופן יחסי להשקעתו בפועל, מניות בחברות הנ"ל, שיקנו לו בהתאם, זכויות במקרקעין האמורים ברומניה. לטענתו, הם התחייבו כלפיו שהכספים שישקיע יוחזקו על ידם בנאמנות עד לרישום מלוא זכויותיו בכל החברות, כאשר גורן רשאי לבקש ולקבל את כספו חזרה בכל עת, בצירוף ריבית ולא כל שכן- ככל שהזכויות לא תירשמנה על שמו בתוך 30 ימים.
לטענתו, בעוד שהוא מילא אחר ההסכם בין הצדדים והשקיע מכספו סך של 850,000 דולר, הרי שהזכויות בחברות לא נרשמו על שמו וגם כספו מעולם לא הוחזר לו.
נתבעת 3 - איילון חברה לביטוח בע"מ
(להלן: "איילון") נתבעת בגין רשלנותו של עו"ד הרבט המצוי בהליכי פשיטת
רגל וזאת מכוח סעיפים 68 ו -69 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981.
הסעד המבוקש הינו השבה של הכסף שהופקד בנאמנות בידי וקנין, טל ועו"ד רון הרבט.

וקנין, טל ואיילון יכונו יחד להלן: "הנתבעים".

בכתב התביעה שכנגד
תובע וקנין את גורן
להעביר לידיו את חלקו בסכום השקעתו של גורן בשותפות, בתוספת ריבית והצמדה ולפסוק לו פיצויים בגין פרסומים אסורים שפרסם גורן נגדו. הסעד הכספי הנתבע הינו סך של 1,184,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ כחוק.
כמו כן, מבוקש סעד של מתן חשבונות אודות השותפות, נכסיה והפעולות שנעשו בה.

3.
גורן טוען בבקשה שלפני כי
לאור עברם המוכח של חלק מהשותפים בביצוע מעשי מרמה ובידוי מסמכים, כמו גם לאור תוכן התמלילים גופם, גובר החשש שככל שהנתבעים ייחשפו לתמלילים, הם לא יהססו לפעול לצורך בידוי ושיבוש ראיות ולכל הפחות, בניית "גרסה מתואמת" על מנת לסתור את העובדות הברורות העולות מהתמלילים ולמנוע מביהמ"ש להגיע לחקר האמת.

עוד נטען, כי בכתבי הטענות שהוגשו מטעם וקנין וטל מוצגות גרסאות עובדתיות מנוגדות בתכלית לגרסתו של גורן. גרסאות הגנה אלה, אינן עולות בקנה אחד עם אמירות מפורשות של כל אחד מהשותפים במסגרת השיחות שתועדו בתמלילים. לפיכך, עולה חשש ממשי כי בעקבות חשיפת התמלילים ישנו וקנין וטל את גרסותיהם ו/או יתאמו ביניהם גרסאות טרם מסירת תצהירי עדות ראשית מטעמם וחקירתם הנגדית.

זאת ועוד; חשיפת התמלילים תפגע ביכולתו של גורן להעמיד את מהימנות גרסתם של וקנין וטל במבחן החקירה הנגדית ובכך להזים את גרסתו.

4.
וקנין טוען בתגובה לבקשה כי אין מקום להתיר את דחיית העיון במסמכים הנזכרים בבקשה וכי גורן מנסה לפגוע בזכותם הבסיסית של הנתבעים להתגונן בפני
טענותיו, תוך ניצול לרעה של הליכי משפט ושימוש פסול בהחלטות ופסקי דין כדי לטעון לקנוניה עתידית שתיערך בין הנתבעים. וקנין טוען כי הכללים שנקבעו בהלכת סוויסה אינם מתקיימים במקרה דנן ואין כל מקום לסטות מהכלל היסודי של ניהול בקלפים גלויים ובהתאם לסדרי הדין. בהלכת סוויסה נקבע כי לנתבע זכות לדחות את העיון במסמכיו ולא לתובע. וקנין טוען כי העמיד מסגרת עובדתית סדורה ומפורטת, שנתמכה בשני תצהירים מטעמו (תצהיר שצורף לבקשתו בבר"ל ותצהיר תשובות לשאלון), משכך לא יכולה לבוא טענה שלא סיפק גרסה עובדתית.
כמו כן, הנתבעים היו צד לאותן קלטות כך שגם בשל נימוק זה, אין מקום להתיר דחיית עיון במסמכים.

בסעיף 20 לתגובה מבקש וקנין כי במידה והבקשה תתקבל, ביהמ"ש יורה לגורן "להגיש את תצהיריו, על נספחיהם במועד הקבוע לכך בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 17.9.15, במעטפה חתומה וזאת על מנת שלא יהא ספק בידיו לשנות את תצהיריו בהתאם לאמור בתצהירי הנתבעים".

5.
טל טוען בתגובתו כי דין הבקשה להידחות. לטענתו, הבקשה נעדרת כל פירוט באשר לתמלילים גופם והטענה לפיה עם חשיפת התמלילים, הנתבעים לא יהססו לפעול לצורך בידוי ושיבוש ראיות היא סתמית. לטענתו, הוא (כמו גם וקנין), פירט בכתבי טענותיו את גרסתו המלאה, כך שאין ממש בטענה כאילו יבנה גרסה חדשה לאחר עיון בתמלילים.

6.
נתבעת 3 - איילון חברה לביטוח בע"מ
(להלן: "איילון") טוענת כי אין כל פירוט בדבר מועד השיחות ו/או מספר השיחות ודי בכך,
כדי לדחות את הבקשה.
עוד נטען כי בבקשה יש ניסיון שלא כדין להפוך את סדר הבאת הראיות כך שהתובע יגיש ראיותיו לאחר שתוגשנה ראיות הנתבעים.
גרסאות הנתבעים פורטו בהרחבה בכתבי הגנתם ואף התובע מודה בכך בבקשה, כך שלא ברור מדוע יש בהעברת התמלילים כדי לגרום שיבוש ראיות ומניעת חקר האמת. אין כל חשש לייצור של גרסה עובדתית אחרת והמסקנה היא כי התובע מנסה ליצור לעצמו רווח של היפוך סדר הבאת הראיות.
זאת ועוד; כיוון שהנתבעים היו שותפים לשיחות כך שאין נתון מסוים בידיעת אחד הצדדים באופן שהצד האחר אינו יכול לדעת עליו, ממילא אין הצדקה להתיר את הבקשה ולמעשה, אין מדובר בראיות חיצוניות אלא בעדות של גורן אודות הדברים שנאמרו בין הצדדים.


איילון מבקשת להדגיש כי אין בבקשה כל פירוט מהו הנזק שייגרם מחשיפת התמלילים והקלטות כעת ואין כל פירוט כנדרש עפ"י ההלכה הפסוקה כי חשיפתם כעת תביא לשיבוש ראיות ו/או למניעת חשיפת האמת.

איילון מוסיפה וטוענת כי קבלת הבקשה תפגע ביכולתה לנהל את הגנתה כראוי ומבקשת לדחות את הבקשה.

7.
בתשובה לתגובות הנתבעים טוען גורן כי אין בטענות הנתבעים כדי להתמודד עם טענות ונימוקי הבקשה.

8.
בהתאם להחלטתי מיום
17.9.15 העביר ב"כ התובע את התמלילים נשוא הבקשה לעיוני.

9.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובתמלילי השיחות, הגעתי למסקנה ולפיה ביחס לתמלילי השיחות עם הנתבעים יש לדחות את הבקשה; ויש להיעתר לבקשה ביחס לתמליל שיחות עם הרבט בלבד:

א.
בהלכת סוויסה נקבע (סע' 7), כי למרות שהגישה הכללית בתיקים אזרחיים מחייבת
בדרך כלל משחק בקלפים פתוחים, וכפועל יוצא מכך, הכלל הוא, שרשאי בעל דין
לקבל מידע על מסמכי היריב ולא להיות מופתע, אזי קיימים עדיין מקרים שבהם בית משפט נדרש לאזן בין זכות הגילוי והעיון לבין אינטרסים אחרים שבגדרם עשוי
הגילוי להביא לשימוש בזכות שלא בתום לב.


כב' המשנה לנשיא
ש. לוין ציין בסעיף 7 לפסק הדין:

"השאלה אימתי רשאי בית משפט להורות על דחיית העיון במסמכים למועד אחר,
יכולה להשתנות לפי סוגי העניינים העומדים על הפרק, ולפי הנסיבות המיוחדות של כל
ענין וענין...".

ב.
העיגון הסטטוטורי להפעלת שיקול הדעת הינו בתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן:"תקסד"א") הקובעת כי "בית המשפט או הרשם רשאי לסרב
לבקשה או לדחותה לזמן אחר" וכן בתקנה 120 (ב) לתקסד"א, המסמיכה את בית
המשפט שלא ליתן צו גילוי מסמכים "אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר
דיון הוגן...".

ג.
בהחלטה שניתנה ע"י כב' הש' ה' גרסטל ביום 13.12.04 בבר"ע (ת"א) 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' גולד, נאמר:

"כאמור, נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי שתכליתו לחתור
לחקר האמת. בעל דין שטוען שיש לחרוג מן בכלל, עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה
צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו
העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. נסיבות מעין אלו הוכרו, דרך
כלל, בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות הביטוח, במצבים שבהם התובע, שהיה
נוכח בשעת האירוע נושא התביעה, מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, ועל חברת
הביטוח ללקט באמצעיה כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא
ראוי לאפשר דחייה גילוי ראיות שיש בהן כדי להפתיע את התובע, ולסתור את גרסתו
העובדתית שלו.

אלא, שמשעסקינן בתביעה כספית רגילה, שבה אוחזים הצדדים, פחות או יותר, באופן
שווה במסמכים ובראיות – אין לחרוג מן הכלל, ולאפשר לצד אחד יתרון דיוני גרידא על
פני הצד האחר (בר"ע (ת"א) 13882/97 בנק למסחר בע"מ ואח' נ' עמיר כהן (לא
פורסם)".
בהמשך, קובעת כב' הש' גרסטל כי "כעקרון, מקובלת עלי טענת המשיב שלפיה אין
להגביל את הלכת סוויסה למקרים של תביעות נזיקין בלבד, וניתן להחילה גם מקום בו
הנתבע מכחיש באופן גורף האירוע נשוא התביעה (ראה, למשל: בש"א (י-ם) 386/00
בנק אינווסטיק כללי נ'
tonedoor ltd


(לא פורסם)). יחד עם זאת, בעצם ההכחשה
אין די,
ותנאי נוסף לדחיית העיון (מבלי לקבוע רשימה סגורה) הוא שהנתבע אינו
מספק כל גירסה עובדתית משלו, ואינו כופר בטענות התובע באופן מפורש – אחת
לאחת".

ד.
מכתב התביעה המתוקן המונח לפני עולה כי עסקינן בתביעה כספית בגין הפרת הסכמים והתחייבויות חוזיות וכן, הפרת חובות נאמנות ושליחות.

איילון, כאמור לעיל,
נתבעת בגין רשלנותו של עו"ד הרבט המצוי בהליכי פשיטת רגל מכוח סעיפים 68 ו -69 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981.


בתביעה דנן, הצדדים אוחזים בראיות, כאשר כל צד סיפק בכתבי טענותיו, גרסה עובדתית שונה.

מעיון בבקשה עולה כי ההסבר העיקרי של התובע לטענתו כי חשיפת התמלילים תיפגע קשות ביכולתו של ביהמ"ש להגיע לחקר האמת הינו החשש כי הנתבעים לא יהססו לפעול לשיבוש ראיות ולכל הפחות, ל"בניית גרסה מתואמת" כדי לסתור את העובדות העולות מהתמלילים.


ככל הנוגע לוקנין וטל, אין בידי לקבל טענה זו.

ה.
מעיון בכתבי ההגנה המתוקנים עולה כי וקנין וטל מספקים גרסה עובדתית נגדית מול גרסתו של גורן.
בהקשר זה אציין כי כפי שנטען בצדק ע"י איילון, התובע עצמו מציין בסעיף 20 לבקשה כי: "...בכתבי הטענות שהוגשו מטעם מר וקנין ומר טל מוצגות גרסאות עובדתיות מנוגדות בתכלית לגרסתו של מר גורן... ".

וקנין וטל מפרטים את השתלשלות העניינים ואת גרסתם.
למשל, וקנין טוען בכתב ההגנה המתוקן מטעמו כי כספו של התובע לא הגיע מעולם לידיו, אלא אך לחשבון הנאמנות של עו"ד הרבט. התובע ניצל את העובדה שהסכם השותפות היה בידיו ובכתב ידו כדי להוסיף עליו תוספות מאוחרות; מתוך מיליון דולר שהתובע התחייב להעביר, 150,000 דולר היו אמורים להגיע לוקנין. כסף זה לא שולם מעולם והוא עדיין בידי התובע; הכספים שוחררו מהנאמנות ע"י עו"ד הרבט, רק לאחר שהתובע נרשם כבעלים בפרויקט או כך לפחות חשבו הצדדים. התובע עצמו דיווח כי שלב הרישום הושלם; בזמן אמת לתובע לא היו כל טענות כלפי שותפיו, הוא תפקד כמנהל בפרויקטים ואף הוביל לעסקה אשר היתה מקנה לו רווח עצום – הסכם למכירת חלק מהפרויקט לחברת אלוני מיתר בע"מ (להלן: "אלוני מיתר"); בין הצדדים נכרת הסכם נוסף, במסגרתו הוגדל חלקו של התובע ל- 25% מהשותפות. כריתת ההסכם
המאוחר מבטלת כל טענה מפי התובע כאילו העסקה לא הושלמה; המשבר הכלכלי העולמי של סוף שנת 2008 הוביל לכך שעסקת המכירה לאלוני מיתר כשלה והמשבר גם הביא לפגיעה דרמטית בשווי הפרויקט. אז החליט התובע להתנער מהתחייבותו ולנסות בכל דרך לברוח מהשקעתו; התובע בחר שלא להשלים את הרישום רק כדי "לייצר" לעצמו טענה.

בהמשך כתב ההגנה (עמ' 12-14), מתייחס וקנין לסעיפי כתב התביעה, תוך הוא מכחיש באופן פרטני את סעיפי כתב התביעה השונים, תוך מתן גרסתו הנגדית.

בכתב ההגנה המתוקן מטעם טל נטען, בין היתר,

כי הסכם משנת 2008 שצורף כנספח א' לכתב התביעה המתוקן זויף ושונה ע"י התובע. כך גם נטען בנוגע להסכם המשלים שצורף כנספח ב' לכתב התביעה המתוקן; התובע לא עמד בהתחייבותו הכספית כלפי שותפיו לעסקים – טל, עו"ד רון הרבט ווקנין, בשלמו להם 850,000 דולר בלבד, כאשר יתרת חובו הכספי להם 150,000 דולר; עסקינן בעסקה של השקעה בתאגידים כנגד קבלת זכויות בהן ובין הצדדים הנוגעים לא התקיימה אי פעם נאמנות כלשהי; התובע מסתיר מבימ"ש עובדות ומסמכים מהותיים; הכספים בסך 850,000 דולר אשר שולמו ע"י התובע נותבו עם קבלתם בידיו של עו"ד רון הרבט ישירות לעסקי הקבוצה ולתשלום הוצאות שנצברו במהלך רכישת הזכויות ודבר מהם לא הגיע לכיסו הפרטי של טל.
בהמשך כתב ההגנה מתייחס טל לסעיפי כתב התביעה, תוך שגם הוא מכחיש באופן פרטני את סעיפי כתב התביעה השונים, תוך מתן גרסתו הנגדית.

בכתב ההגנה מטעם איילון נטען כי
היא נתבעת כמבטחת אחריותו המקצועית של עו"ד רון הרברט ואולם בכתב התביעה נטען כי אין כיסוי ביטוחי ואין איילון נושאת בחבות כלשהי בקשר עם הנטען ביחס לעו"ד רון הרבט, בין היתר, מהסיבות הבאות: התביעה הוגשה לראשונה והודעה לאיילון בשנת 2009 בעת שעו"ד רון הרברט לא היה מבוטח באמצעותה ומשכך, אין חלות לכיסוי הביטוחי; לא אירע כלל מקרה ביטוח (רשלנות, טעות או השמטה בעת פעילות הרברט כעו"ד); כלל הטענות המיוחסות לעו"ד הרברט אינן טענות הקשורות לעיסוקו כעו"ד.

ו.
לאור העובדה שגרסאות וקנין וטל מפורטות בהרחבה בכתבי ההגנה, אין בידי לקבל את הסברו של התובע מדוע עיון מוקדם בתמלילי השיחות בין התובע לוקנין ובין התובע לטל, יקשה על ירידה לחקר האמת.
אשר על כן ולאחר שאף עיינתי בתמלילים שהוגשו לעיוני, לא מצאתי בסיס לקביעה כי מסירת תמלילי השיחות אשר נערכו בין התובע לוקנין ובין התובע לטל
לעיון הנתבעים, תפגע בגילוי האמת.

יצוין כי בכל הליך של עיון במסמכים בטרם הגשת ראיות קיים חשש שהדבר יסייע
לבעל דין אחד להתאים את גרסתו למסמכים שיקבל במסגרת גילוי המסמכים וחרף זאת, הכלל הרחב הוא של עיון מלא ורק במקרים נדירים וחריגים העיון נדחה לשלב מאוחר יותר.

ז.
יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בתמלילי
השיחות בין התובע לעו"ד רון הרבט, בשים לב לכך שגרסתו של הרבט להשתלשלות העניינים נשוא התובענה טרם נפרשה לפני במסגרת התיק דנן וכתב ההגנה מטעם נתבעת 3 מתייחס בעיקרו להיבט של הכיסוי הביטוחי, מצאתי כי יש מקום לדחות את העיון בתמלילים אלה, ככל שיזומן הרבט להעיד בתיק, עד לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם הרבט או לאחר חקירתו הראשית.

7.
לסיכום
:

א.
דין הבקשה להידחות בכל הנוגע להקלטות ולתמלילים של השיחות בין התובע לנתבעים 1

ו-2.

ב.
דין הבקשה להתקבל בנוגע להקלטות והתמלילים של השיחות בין התובע להרבט כך שבשלב זה, יידחה העיון בהם עד לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית של הרבט או
לאחר חקירתו הראשית, ככל שיזומן לעדות.

ג.
התובע ימציא לנתבעים העתק מההקלטות והתמלילים של השיחות בין התובע לנתבעים 1

ו -2 , בתוך 10 ימים מקבלת החלטה זו.

ד.
נציג התובע יפנה ללשכתי על מנת לקבל לידיו את המסמכים המצויים במעטפה.

ה.
לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.

ו.


המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ו, 10 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 60709-12/12 אלון גורן נ' בני וקנין, רפאל טל (טוויל), איילון חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 10/12/2015)