פסקי דין על בקשה 12 | פסקי דין על אריה וובר | פסקי דין על אלי רואש | פסקי דין על אלי רואש חברה לבנין והשקעות | פסקי דין על איתן מונרוב ואח' |

3311-04/15 א     16/12/2015




א 3311-04/15 בקשה 12, אריה וובר נ' אלי רואש, אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ, איתן מונרוב ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו

ת"א 3311-04-15 וובר נ' רואש ואח'


16 דצמבר 2015



בפני
כב' השופטת תמר אברהמי
בקשה 12


התובע/המבקש

אריה וובר

ע"י ב"כ עו"ד תדהר צור


נגד


הנתבעים/המשיבים

1. אלי רואש
2. אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ
3. איתן מונרוב, עו"ד
4. נכסי איתן ודניאלה חברה להשקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אפרים קרנון
ועו"ד אורית דן



החלטה

1.
לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.
עניינה של התביעה, בתמצית שבתמצית[1]
, בטענתו של התובע כי בינו לבין הנתבע 1 היתה שותפות עסקית, כי חלק מרווחי השותפות הושקעו ברכישת שלושה נכסי נדל"ן (במושב בני ציון, בנס ציונה ובתל מונד) ("נכסי הנדל"ן"), כי נכסי הנדל"ן נרכשו בכספה של השותפות ובמהלך העסקים הרגיל ונרשמו בנאמנות על שם הנתבעות 2 ו-4 (הנתבעת 2 היא בבעלות הנתבע 1 והנתבעת 4 היא בבעלות הנתבע 3) וכי בשלב מסוים קיימו הצדדים מו"מ לגבי סיום השותפות וחלוקת נכסיה, לרבות נכסי הנדל"ן (כאשר הנתבע 3 ייצג את הנתבע 1), הגיעו להבנות בענין זה ונוסחו הסכמים בענין העברת זכויות בנכסי הנדל"ן על שמו של התובע. אולם, כך ממשיך התובע וטוען, בהמשך
התכחש הנתבע 1 לכך שנכסי הנדל"ן הינם של השותפות וטען כי אלה שייכים לנתבעות 2 ו-4. "הרוח החיה" מאחורי השינוי בהתנהלות הנתבע 1 היה, כך נטען, הנתבע 3, וזאת על מנת להשתלט על הנכסים ולהתעשר שלא כדין על חשבונו של התובע.

עוד נטען, כי הנתבע 1 מסרב לתת לתובע את חלקו במזומנים של השותפות, המופקדים ברובם בחשבונות שונים שנפתחו ע"ש הנתבע 1 ומקורביו וכן כי התובע זכאי לחלקו בסכומים בענין עסקאות והשקעות שונות שבוצעו (לרבות בענין מקרקעין בהוד השרון (שכונת גיורא), בפרוייקט ברחוב דבורה הנביאה בתל אביב, בחברת 'וידאו נט' ובחברת 'מודם ארט'). באופן פרטני גם נטען, כי הסתבר שהנתבע 3, שייצג את השותפות בעסקאות שונות, גזל מהתובע עשרות אלפי ₪ שהיו מיועדים לרכישת נכס בפרוייקט שברחוב דבורה הנביאה (אך שולשלו לכיסו של נתבע זה).

3.
בפן המשפטי טוען התובע לקיומם של יחסי שותפות בינו לבין הנתבע 1 ועותר להורות על חלוקת נכסי השותפות. עוד טוען התובע לעשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובות אמון ונאמנות והתקיימותן של עוולות נזיקיות.

4.
על יסוד הנטען בכתב התביעה (שהאמור לעיל אינו מתיימר למצותו) עותר התובע למגוון סעדים ובהם כספיים, הצהרתיים (בענין זכויות בנכסי הנדל"ן בפרט) וצווי עשה.

5.
הנתבעים הגישו כתב הגנה בו הם דוחים את טענות התובע מכל וכל. טענות כתב ההגנה אינן דרושות להכרעה בבקשה הנוכחית.

6.
בחודש ספטמבר 2015 עתר התובע בבקשה לתיקון כתב התביעה. במסגרת בקשה זו עותר התובע לתיקונה של התובענה בשני נושאים:
o
האחד – תיקון סכום התביעה בנוגע לנכסים המופקדים בחשבונות השותפות. לשיטת התובע, במהלך חקירה שבוצעה במסגרת דיון (שהתקיים בפני
כב' הרשם) בבקשה לביטול צווי עיקול זמני וכן מתוך תשובת בנק המזרחי לצו עיקול, עלו נתונים שלא היו בידיו עובר להגשת התביעה ומשכך הוא עותר לשנות סכומים הנזכרים בה בהקשר נכסי השותפות בחשבונות.
o
השני – תיקון התביעה בכל הנוגע לנכס בנס ציונה (שהוא אחד מנכסי הנדל"ן כהגדרתם לעיל), על ידי הוספת סעד כספי בענין נכס זה, וזאת לאור תצהיר תמיכה בבקשה לביטול צו עיקול לפיו הזכויות בנכס הנזכר נמכרו לצד שלישי.

7.
הנתבעים מתנגדים לבקשת התיקון. תחילה עותרים הנתבעים לדחיית ההכרעה בבקשה זו עד לאחר הכרעה בבקשה שהוגשה על ידם לסילוקה של התביעה על הסף (ולחילופין למחיקת חלקים ממנה, ולחילופי חילופין, לעיכוב הדיון בפרק אחד בה) (להלן: "בקשת הסילוק על הסף" או "בקשת הסילוק").

8.
לא מצאתי בקיומה של הבקשה לסילוק על הסף משום טעם לעיכוב הדיון בבקשת התיקון. עיון בבקשת הסילוק על הסף מעלה כי זו נסמכת על טענת התיישנות וכן (במידה מוגבלת יותר) על טענות של העדר יריבות או עילה (וכן הליך מקביל תלוי ועומד). לא אותר קשר בין הטענות שבבקשת הסילוק על הסף לבין התיקונים המתבקשים ולא אותרה טענה כי היתר לתיקון כתב התביעה באורח המבוקש ישנה איזה מהטיעונים בבקשת הסילוק. מטיעוני הצדדים עולה כי עמדותיהם בענין הבקשה לסילוק על הסף יהיו שרירים וקיימים גם לגבי כתב התביעה המתוקן. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהדרשות לבקשה לסילוק על הסף יכולה להצריך זמן רב יותר מאשר הדרשות לבקשה לתיקון כתב תביעה (והתובע מתנגד לעיכוב הדיון בה), לא מצאתי לנכון לעכב את ההכרעה בבקשת התיקון. יחד עם זאת, בשים לב לקיומה של הבקשה לסילוק על הסף ולהשלכה האפשרית על הוצאות הצדדים, ככל שינתן היתר לתיקון התביעה, תתאפשר ארכה להגשת כתב ההגנה המתוקן.

9.
עוד טוענים הנתבעים, כי אין בתיקון כדי להועיל לבירור הפלוגתאות. לשיטתם, מי שמבקש לקבל כספים כתוצאה מחלוקת נכסי שותפות (מוכחשת) חייב לתבוע לפי חשבון מדויק וככל שאין לו חשבון כזה, עליו להקדים ולהגיש תביעה למתן חשבונות. התיקון, כך נטען, אינו מרפא פגם זה בהליך. ממשיכים הנתבעים וטוענים, כי לשיטת התובע עצמו, בכל פעם בו יקבל מסמך לידיו, הוא יעתור לתיקונה של התביעה ואין להתיר שיטה כזו, באשר כתב התביעה אמור להכיל את מלוא העילות והסעדים.

10.
הטענה כי בכתב התביעה במתכונתו הנוכחית יש פגם וכי התיקון אינו מרפא פגם זה, אינה מובילה למסקנה כי אין בתיקון כדי להועיל לבירור ההליך (מה גם שהנתבעים לא עתרו לסילוק התובענה על הסף בשל הפגם הנטען). התיקונים המבוקשים מתייחסים לטענות התובענה כפי שזו הוגשה, ובסוגיות אשר מוכחשות על ידי הנתבעים בכתב ההגנה. על יסוד האמור, התיקונים נחזים כנוגעים לסוגיות השנויות במחלוקות כפי שהן מופיעות בכתבי הטענות, אף אם הנתבעים בדעה כי סוג התובענה שהוגש אינו הולם (ומבלי שיהא באמור כדי להכריע בטענתם זו) וכי המנעות התובע מלהגיש תובענה באופן המתאים נעשית במכוון. אשר לאפשרות שהתובע יעתור לתיקונים נוספים בתובענה - כל בקשה, ככל שתוגש, תבחן בראי הדין והנסיבות הרלוונטיות לאותה עת. אין בטענתם האמורה של הנתבעים כדי להביא לדחייתה של בקשה לתיקון תובענה.

11.
גם בטיעונים אחרים שהובאו מאת הנתבעים לא מצאתי עילה לדחיית הבקשה. כך בכל הנוגע לעמדתם ולפיה, בניגוד לנטען בבקשת התיקון, אין מדובר במידע שהתברר לתובע רק בשלב הדיון בבקשת העיקול. אניח לצורך הענין (בלבד) כי נכונה טענת הנתבעים וכי המידע הדרוש לבקשת התיקון היה בידי התובע עוד קודם להגשת התביעה. נכון הוא כי התנהגותו של בעל הדין המבקש את התיקון הינה שיקול במסגרת הדרשות לבקשה מעין זו. ברם, במקרה דנן אין מדובר בחוסר תום לב קיצוני, שיהוי יוצא דופן ונסיבות שיש בהן כדי לקפח את הצד שכנגד או להאריך את הדיון באופן ממשי (ור' הפניות שהביאו המשיבים בתגובתם), ואין הדבר מונע העתרות לבקשת תיקון בשלב מקדמי. לאור מסקנה זו, הנסמכת על הנחה דיונית כי טענותיהם של הנתבעים נכונות, אף אין מקום להעתר לבקשה לחקירתו של התובע על התצהיר התומך בבקשה לתיקון התביעה (משהכרעה עובדתית אינה דרושה להכרעה בבקשה הקונקרטית ואינה רלוונטית, וכאשר אין מקום לבצע חקירה במסגרת הבקשה כהכנה לדיון בתיק העיקרי או לצורך דיונים בבקשות אחרות; רע"א 2508/98 מתן י. מערכות תקשורת ואיתור בע"מ נ' מילטל תקשורת בע"מ, פ"ד נג(3) 26 (30.8.98), רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב, פ"ד נה(1) 337 (7.12.99)).

12.
בנוסף לאמור יוער, כי לא מצאתי בטענות (בפרק ב' לתגובה) כנגד נוסח התצהיר שצורף לבקשת התיקון משום פגם שיש לו משקל בהכרעה. זאת, לפי שהמבקש נסמך בבקשתו בסוגיות אלה, על פרוטוקול דיון בתיק זה (בבקשה לביטול עיקולים) ועל תצהיר שהוגש לתיק. עמדת הנתבעים ולפיה העובדות הנטענות בבקשה ובתצהיר אינן נכונות (ובכלל האמור, כי הפרשנות שנתן התובע לעדות במסגרת הדיונים בבקשה לביטול צו העיקול הזמני היא "שגויה ולא נכונה בלשון המעטה") אינה מעלה ואינה מורידה לגבי היתר לעצם התיקון. היתר לתיקון כתב תביעה אינו מעיד כי יש בסיס לנטען במסמך המתוקן. נכון עשו הנתבעים עת ציינו (בראשית תגובתם) כי אין עסקינן בתגובה לטענות המבקש עצמן (כי אם תגובה לבקשת התיקון בלבד). כל טענות הנתבעים כנגד טענות התובע, שמורות להם.

13.
בסופו של יום, עסקינן בהליך הנמצא בראשיתו. טרם התקיים קדם משפט ראשון בתיק (הגם שהתנהלו דיונים בענייני עיקולים זמניים). במקרים כגון אלה, נוהגת הפסיקה באופן ליברלי וברוחב לב בבקשות לתיקון כתבי טענות ואלה יותרו, ולו כנגד תשלום הוצאות, למעט במקרים חריגים. לא מצאתי כי במקרה דנן הוצבו טעמים להביאו בגדרם של אותם חריגים בהם תסורב בקשה לתיקון כתב תביעה בשלב מקדמי.

14.
הבקשה לתיקון התובענה נעתרת, כאשר מובהר כי התיקונים שהותרו הינם לפי האמור בבקשה בלבד. על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם בתוך 30 יום, בצירוף נוסח (נוסף) בו מסומנים (בקו תחתון, בקו חוצה וכד') כל השינויים מהנוסח המקורי. כמו כן, על התובע להשלים עד אותה עת את סכום האגרה בהתאם. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה כדין וזאת בתוך המועד הקבוע לכך בדין או בתוך 14 יום מהמועד בו תוכרע הבקשה לסילוק על הסף ובכפוף לתוצאתה, לפי המאוחר.
שאלת ההוצאות תשקל לאחר ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף.

15.
למען הסדר הטוב מובהר כי כל מסמך שיוגש לבית המשפט במסגרת הליך זה, יומצא במקביל לצד שכנגד, כך שיגיע לידיו, במלואו, לא יאוחר מהמועד בו הוגש לבית המשפט.


המזכירות
תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר.




[1]
כתב התביעה כתוב במתכונת של תצהיר מפורט או סיכומים, ולא באורח המבואר בדין לכתב טענות זה. כתב תביעה אמור לכלול את העובדות העיקריות והמהותיות בלבד, ולא את הראיות הבאות להוכיחן (תקנות 9 רישא, 9(5) ו-71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).







א בית משפט מחוזי 3311-04/15 בקשה 12, אריה וובר נ' אלי רואש, אלי רואש חברה לבנין והשקעות בע"מ, איתן מונרוב ואח' (פורסם ב-ֽ 16/12/2015)