פסקי דין על ארז בנדל | פסקי דין על אורלי בנדל | פסקי דין על אורי יונתן פארי | פסקי דין על דב גרינברג

30968-10/15 עא     17/12/2015




עא 30968-10/15 ארז בנדל, אורלי בנדל, אורי יונתן פארי נ' דב גרינברג








בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 30968-10-15 בנדל ואח' נ' גרינברג


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופט
דר' מנחם רניאל


מערערים

1.ארז בנדל

2.אורלי בנדל

3.אורי יונתן פארי


נגד


משיבים

דב גרינברג




פסק דין



זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת שולמית ברסלב) מיום 29.7.15, לפיו קיבל באופן חלקי את תביעת המשיב כנגד המערערים בגין חוב דמי שכירות ונזקים לדירה.

לגבי חוב דמי השכירות, נטען בהודעת הערעור שבית המשפט טעה בקביעותיו לעניין החיוב בדמי השכירות, אך בעת הדיון בפני
י טען ב"כ המערערים, שיש דבר אחד שלא נתווכח עליו והוא נושא דמי השכירות, שבנושא זה אין לו טענה, כיוון שהשופטת קבעה שהיא מאמינה למשיב בעניין זה. על כן אני דוחה את הערעור לעניין חוב דמי השכירות.

לגבי הנזקים למושכר, אני דוחה את טענת המערערים שהיה על בית המשפט קמא לא להסתמך על התמונות שהוצגו ולא להסתמך על חשבוניות שהוגשו על ידי המשיב. לגבי התמונות, למרות שהמצלם שהוא בנו של המשיב, לא הופיע להעיד, צדקה השופטת המלומדת בכך שקיבלה את התמונות, על בסיס עדותו של המשיב שלמחרת הפינוי הוא נכנס לדירה יחד עם בני משפחתו, והצילומים נעשו במעמדו ולפי הוראותיו. העובדה שמי שלחץ על המתג הוא אדם אחר בנוכחותו של המשיב, אינה מונעת הצגת הצילומים על ידי מי שהורה לאדם האחר ללחוץ על המתג. גם לגבי החשבונית בגין המזגנים, הוצגה חשבונית המופנית לאישתו של המשיב, שגם היא בעלת הדירה. אין צורך בעדותה של אשת המשיב דווקא, כאשר המשיב העיד שהוא טיפל בעניין זה. השם הרשום על החשבונית אינו מחייב את עדותו של אדם אחר, כאשר החשבונית הוצאה בעקבות טיפולו של המשיב, והיא מייצגת תיקונים במושכר הזה, כעולה מתוכנה הכולל את כתובת הדירה.

קביעתו של בית המשפט קמא בדבר הנזק למזגנים, נסמכת על עדותו של התובע שלא נסתרה, והיא מחוזקת בתמונות המזגנים, בחשבונית האמורה עבור התיקון, וגם בהודעת המערער בדבר נזק למזגן אחד. על כן, אין מקום להתערב בקביעה העובדתית של בית המשפט קמא שהמערערים גרמו בעניין זה נזק בסכום קרן של 3,712 ₪.

אשר לתריסים, בחנה השופטת המלומדת את טענות הצדדים, לרבות הטענה החדשה שהנזקים לתריס נגרמו עקב שריפת המנוע במהלך תיקון שביצע בו התובע, וקבעה על פי הראיות שבפני
ה שמצב התריס כפי שהוא נצפה בתמונה משקף את המצב בפועל. התובעים הוכיחו אפוא את הנזק לתריס. נותר לבחון אם הנזק לתריס הוא בבחינת בלאי סביר, כטענת המערערים. אני דוחה את טענת ב"כ המערערים שבית המשפט קמא הטיל את חובת ההוכחה של הנזק למעט הבלאי הסביר על המערערים. בית המשפט קמא לא עשה כן, אלא בחן את השאלה אם מדובר בבלאי סביר, שנטענה לראשונה בסיכומים וקבע עובדתית על פי התמונה ת/2 שאין מדובר בבלאי סביר. הכרעה זו לא התקבלה על פי נטל ההוכחה, אלא כקביעה פוזיטיבית. אין מקום להתערב בקביעה העובדתית הזו של בית המשפט קמא, ועל כן בדין חייבה השופטת המלומדת את המערערים בעבודות החלפה ותיקון תריסים בסכום קרן של 4,480 ₪.

לעניין צביעת הדירה, היה על המערערים לסייד את הדירה בתום תקופת השכירות, על פי הסכם השכירות. השוכרים טענו שאכן ביצעו זאת באמצעות איש מקצוע, אך לא צירפו כל ראיה התומכת בכך. בית המשפט קמא דן בגירסה זו ובעדותו של המערער, אל מול טענת המשיב בעדותו שבוצע סיוד של הדירה אבל הוא לא בוצע כהלכה והדבר גרם לעבודה כפולה. בית המשפט הכריע בין גירסאות הצדדים, על פי התמונות שצורפו המשקפות את מצב הדירה למחרת פינויה, וקיבל את גירסת המשיב בעיקרה, תוך שהוא מפחית את סכום הנזק לסך 4,000 ₪. אין מקום להתערב בקביעה עובדתית זו שניתנה על פי הראיות שבפני
בית המשפט קמא.

אשר לנושא הדלתות, הוכח בפני
בית המשפט קמא שלפני כניסת השוכרים לדירה באפריל 08' הותקנה בה דלת פלדלת שנקנתה מתצוגה. המשיב הצהיר שנגרם לדלת נזק שחייב את החלפתה. למרות שנחקר ארוכות בנושאים אחרים, הוא לא נחקר כלל על כך. בית המשפט קמא קיבל את עדותו בעניין זה, שחוזקה על ידי התמונות שהוצגו. על כן בדין קבע שעל המערערים לפצות את המשיב בעלות החלפת הדלת. בית המשפט לא אישר את הסכום ששולם עבור דלת פלדלת חדשה בסך 2,400 ₪, ומצא לאשר רק את הסכום ששולם עבור הדלת המוחלפת מתצוגה בסך 1,750 ₪, מבלי שיצרף הפרשי הצמדה וריבית ממועד רכישת הדלת הקודמת, אבל על כך לא הוגש ערעור מטעם המשיב. קביעתו של בית המשפט קמא בעניין זה היא קביעה עובדתית שאין מקום להתערב בה בערכאת הערעור.

על פי כל האמור לעיל, לא נמצאה בפסק הדין של בית המשפט קמא שגיאה לחובת המערערים המחייבת התערבות ערכאת הערעור.

אני דוחה את הערעור.

על פי תקנה 512, והתעריף המומלץ של לישכת עורכי הדין, אני מחייב את המערערים לשלם למשיב הוצאות הערעור בסך 3,680 ₪.

המזכירות תעביר למשיב סכום זה מתוך הערבון שהופקד, ותחזיר את היתרה למערערים.




ניתן היום,
ה' טבת תשע"ו, 17 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.









עא בית משפט מחוזי 30968-10/15 ארז בנדל, אורלי בנדל, אורי יונתן פארי נ' דב גרינברג (פורסם ב-ֽ 17/12/2015)