פסקי דין על עמותת אלע"ד אל עיר דוד | פסקי דין על המועצה הארצית לתכנון ובניה | פסקי דין על ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה | פסקי דין על ירון טוראל ואח' |

7833-09/15 עתמ     15/12/2015




עתמ 7833-09/15 עמותת אלע"ד אל עיר דוד נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, ירון טוראל ואח'








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 7833-09-15 עמותת אלע"ד אל עיר דוד
נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה
ואח'






בפני

כבוד השופטת
נאוה בן אור


העותרת

עמותת אלע"ד אל עיר דוד
על ידי ב"כ עו"ד אברהם משה סגל
ועו"ד יעל סינמון



נגד


המשיבים

1.המועצה הארצית לתכנון ובניה

2.ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה

3.ירון טוראל
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), עו"ד שרית אריאלי – בן שמחון

4.ד"ר אדר' חיים יעקובי ואח'
5.ארגון "עמק שווה"
על ידי ב"כ עו"ד איתי מק

6.עמותת "עיר עמים"
על ידי ב"כ עו"ד ישי שנידור

7.אבו נאב אוסאמה ו-42 אח'
על ידי ב"כ עו"ד סאמי ארשיד ועו"ד פאדר מורא

8.הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

9.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה
באמצעות עו"ד אילנית מיכאלי, אגף הייעוץ המשפטי לעיריית ירושלים




פסק דין



עתירה כנגד החלטת ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מ- 20.7.15, בגדרה דחתה את בקשת העותרת להורות על פסילתו בדיעבד של אחד מחבריה, האדריכל ירון טוראל, כחבר הוועדה שדנה בעררים שהוגשו על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים בקשר לתכנית שיזמה העותרת ביחד עם רשות הטבע והגנים.

רקע עובדתי כללי

1.
רשות הטבע והגנים ומעלה בית דוד בע"מ, שהיא חברה בת של העותרת, יזמו את תכנית 13542 – מבואה לגן הלאומי סובב חומות ירושלים (להלן: "התכנית" או "תכנית מתחם קדם"). המדובר בתכנית העוסקת במתחם ששטחו כ- 6 דונם והידוע בכינויו "חניון גבעתי". שטח זה מצוי מול החומה הדרומית של העיר העתיקה, בתוככי הגן הלאומי המוכרז "סובב חומות ירושלים".

מטרת התכנית היא להביא לשינוי ייעוד משטח ציבורי פתוח מיוחד לגן לאומי ודרך מוצעת; לקביעת הנחיות להקמת בניין חדש; לקביעת השימושים המותרים בתחום התכנית ולקביעת קווי בניין, גובה המבנה והנחיות עיצוב. בדברי ההסבר לתכנית נכתב כי תכליתה "הקמת מבנה תיירותי, כולל חניון, במרחב הגן הלאומי סובב חומות ירושלים ועיר דוד, והכל לטובת פיתוח וחשיפה של אתר ארכיאולוגי, שימורו ופתיחתו לציבור" (להלן: מרכז המבקרים).

2.
התכנית הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בשנת 2009. היא נדונה בה והומלץ על הפקדתה בתנאים, שמרביתם התייחסו לצמצום הגובה והיקף השטחים שבה.

בשנת 2012 נדונה התכנית בפני
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, שמצאה את תכליתה ראויה והגיעה למסקנה כי הבינוי המוצע בה ראוי, מתאים לערכי הגן הלאומי ונותן מענה הולם לשירותים הנדרשים לשם פיתוח התיירות במקום. הוועדה המחוזית סברה כי הבינוי המוצע משתלב בבינוי הקיים בסביבת התכנית. לנוכח קביעות אלה הורתה על הפקדת התכנית בתנאים שנקבעו בהמלצת הוועדה המקומית, ובכללם תנאים שעניינם צמצום הבינוי ודירוגו. לאחר שנתקבלה ההחלטה, התברר כי יש להוסיף שטח מצומצם לתכנית אשר יאפשר שימוש מסחרי עבור קפיטריה וחנות מזכרות. בדיון פנימי בוועדה המחוזית הוחלט בדעת רוב לאפשר את השימוש המסחרי המבוקש אולם בהיקף מצומצם משהתבקש (400 מ"ר לעומת 1,500 מ"ר).

לאחר שהופקדה התכנית לעיון הציבור הוגשו חמש התנגדויות, שנדונו בשנת 2014 על ידי ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית. ועדת המשנה אישרה את התכנית לאחר שמיעת ההתנגדויות, בכפוף למספר שינויים ותנאים. הטענות שהופנו כנגד השימושים המוצעים נדחו, שכן ועדת המשנה הגיעה למסקנה כי הם תואמים את הגדרת הגן הלאומי. עם זאת, התקבלו באופן חלקי טענות המתנגדים בנוגע להיקף הבינוי והשתלבותו במרקם הסובב, וועדת המשנה הורתה על הנמכת מרכז המבקרים בקומה אחת ועל נסיגה נוספת בבינוי בחלק הדרום מזרחי שלו.

3.
על החלטה זו של ועדת המשנה להתנגדויות הוגשו חמישה עררים למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, על פי רשות שהתקבלה להגשתם על ידי יו"ר הוועדה המחוזית. יוזמות התכנית (רשות הטבע והגנים ומעלה בית דוד בע"מ) עררו כנגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות לבטל את הקומה הרביעית במרכז המבקרים, שמשמעותה הפחתת כ- 1,400 מ"ר משטח הבניין. יתר העררים הוגשו על ידי מתנגדי התכנית, ובכללם קבוצה של 35 אנשי ציבור, כגון אדריכלים, אומנים, משוררים וסופרים; עמותת עיר עמים (עמותה ציבורית ללא מטרת רווח הפועלת בירושלים ומטרותיה חיזוק היציבות בעיר, שוויון בין תושביה וקידום עתיד מדיני מוסכם); ארגון עמק השווה (ארגון של ארכיאולוגים ופעילים קהילתיים); וקבוצה של 43 תושבים המתגוררים בסמיכות לשטח התכנית. כל אלה צורפו לעתירה וכונו משום מה "משיבים פורמאליים", הלא הם משיבים 7-4.

דיון ראשון בעררים נקבע על ידי ועדת המשנה לעררים ל- 12.3.15. במהלכו נשמעו טענות חלק מן הצדדים ובכללם נשמע גם ראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת. אלא שתוך כדי הדיון, כשעלעל במסמכי התכנית, ראה נציג המשרד להגנת הסביבה בוועדת המשנה לעררים, מר שחר סולר, כי אביו, האדריכל גיורא סולר, חתום לכאורה על מסמכי התכנית כיועץ השימור שלה. איש לא היה ער לעובדה זו קודם לכן, ומהתברר כך למר סולר הביאה לתשומת לב יתר החברים. לנוכח התפתחות זו הופסקו הדיונים ובמהלך ההפסקה שוחח מר סולר עם אביו והתברר כי הכללת שמו במסמכי התכנית בטעות יסודה, וכי למעט פנייה ראשונית אליו לא נשכרו שירותיו כיועץ התכנית. אדריכל סולר הביע מורת רוח מכך ששמו נכלל במסמכי התכנית וביקש שמצג מוטעה זה יתוקן. על אף שהתברר מה שהתברר, עמדו חלק מן העוררים על דרישתם לפסול את מר שחר סולר. לנוכח עמדה זו הביע מר סולר את רצונו שלא להיות חבר בוועדה. ועדת המשנה לעררים החליטה בסופו של דיון בעניין זה לפסול את מר סולר כחבר הוועדה. ועוד החליטה, כי בשל ההיבטים הכרוכים בתכנית, ובכללם היבטים סביבתיים ורגישות מיקומה בגן לאומי, אין להמשיך את הדיון בהרכב הקיים (היינו בפני
ארבעה החברים שנותרו), אלא לקבוע מועד חדש לשמיעת העררים, בין היתר על מנת לאפשר צירוף של נציג אחר מטעם המשרד להגנת הסביבה. הדיון שהתקיים עד לשלב זה אויין כולו, ובמקומו תואמו עם הצדדים שני מועדים חדשים (27.5.15 ו- 28.5.15).

4.
כעולה מתגובתה המקדמית של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בתום הדיון שהתקיים ב- 12.3.15 פנתה יו"ר ועדת המשנה לעררים, עו"ד מיכל ברדנשטיין, למזכירות המועצה הארצית המרכזת את עבודת הוועדה וביקשה להפנות את תשומת לב הנוגעים בדבר כי המדובר בתכנית בעלת רגישות גבוהה, הן בשל מיקומה במזרח העיר ירושלים, הן בשל מיקומה בקרבה לחומות העיר העתיקה, הן בשל מיקומה בתוככי גן לאומי והן בשל טענת חלק מן עוררים כי אישורה עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. בהקשר זה הוסיפה כי בדיון שהתקיים נכחו נציגים רבים של מדינות זרות, וכי לטעמה נשלחו לדיון על ידי חלק מן המשרדים החברים בוועדה נציגים בעלי ניסיון מועט יחסית בדיונים כאלה. מזכיר המועצה הארצית הפנה, אפוא, את תשומת ליבם של הגורמים הממנים במשרדי הממשלה השונים למורכבות התכנית ולרגישותה, על מנת שיאיישו את הדיונים הבאים בנציגים בכירים, מקצועיים ומנוסים. משכך, לקראת הדיון החדש הוחלף הרכב חברי הוועדה, ומן ההרכב הקודם נותרו רק יושבת הראש (עו"ד ברדנשטיין), שהיא נציגת שרת המשפטים ומר עמית סופר מטעם השלטון המקומי. כנציג מנהל התכנון מונה האדריכל ירון טוראל (משיב 3 לעתירה); מטעם המשרד להגנת הסביבה מונה מר מנחם זלוצקי; מטעם משרד הבינוי והשיכון מונתה גב' שולמית גרטל ובנוסף למר עמית סופר מונה גם מר אשר אברג'יל מטעם השלטון המקומי.

יצוין כי ארגון עמק השווה דרש בעקבות התפתחות זו את ביטול החלטת הוועדה המחוזית והחזרת הדיון לפניה, מן הטעם שהדיון שקיימה היה על יסוד נתון מהותי וחשוב לפיו, לכאורה, ליווה את התכנית יועץ שימור בעל מוניטין. לעמדת ארגון עמק השווה הצטרפה גם עמותת עיר עמים. ועדת המשנה לעררים דחתה בקשה זו פה אחד, כפי שדחתה טענות מקדמיות נוספות שעניינן ניגוד עניינים בו לקה – על פי הנטען – נציגו החדש של המשרד להגנת הסביבה וטענות בדבר חברותו של האדריכל ירון טוראל, כנציג מינהל התכנון, בוועדת המשנה לעררים. הטענות שהועלו ביחס אליו מטעמן של יוזמות התכנית היו, שמר טוראל מרצה במשך שנים באקדמיה לאומנות בצלאל, ביחד עם חלק מן העוררים שבקבוצת "אנשי הציבור" (משיבים 4 בעתירה שלפנינו), לרבות יובל יסקי ששימש ראש החוג שבמסגרתו הרצה מר טוראל. מר טוראל התייחס לטענה זו והבהיר כי לימד בעבר בבצלאל, במשך כשנה וחצי, ובתקופה שהסתיימה שלוש שנים קודם לכן. עוד הבהיר כי אין בכוונתו לשוב וללמד במוסד בעתיד הנראה לעין וכי בתקופה בה לימד לא נוצרו יחסי חברות אישיים בינו לבין מי מן העוררים. על אף הבהרות אלה עמדו יוזמות התכנית על בקשת הפסילה ואליה הצטרפו גם העוררים התושבים (משיבים 7 בעתירה שלפנינו). אלא שלאחר דיון פנימי החליטה ועדת המשנה לעררים לדחות את בקשת הפסילה, משום שמצאה כי הנסיבות המפורטות בהבהרה מטעמו של מר טוראל אינן יוצרות חשש לניגוד עניינים אפשרי.

5.
לאחר שנדחו הטענות המקדמיות נפנתה ועדת משנה לעררים לדיון בעררים עצמם.

ההחלטה בעררים ניתנה ב- 7.6.15. ועדת המשנה לעררים קבעה פה אחד, כי אין מניעה ברמה העקרונית, מן הבחינה הסטטוטורית ומן הבחינה התכנונית, להקמת מרכז המבקרים בשטח הגן הלאומי וכי אין מניעה פורמאלית לחריגה מן העיקרון הקבוע בתכנית עמ/9 ולפיו תיאסר בנייה במרחק 75 מ' מחומת העיר העתיקה. כך גם נקבע פה אחד, כי התכנית המוצעת מתיישבת עם תכנית מתאר 2000, כי הקמת מרכז המבקרים תשרת את התכלית של הנצחת ערכי הארכיאולוגיה וההיסטוריה וכי על כן הקמתו במיקום המוצע נכון וראוי.

מכאן ואילך נחלקו הדעות לגבי אופי הפונקציות והיקף השטחים בתכנית המוצעת, שאותם ניתן וראוי להתיר בהינתן התכניות הרלוונטיות החלות על המקום ובהתאם לשיקול הדעת הנתון למוסדות התכנון. זאת בשים לב לעיקרון האוסר על בנייה בטווח של 75 מ' מחומת העיר העתיקה, לנוכח רגישותו הרבה של השטח הממוקם בגן לאומי בתוך עיר דוד ובמרחק של כ- 20 מ' בלבד מחומות העיר העתיקה.

זה סיכום החלטת הוועדה כפי שהוא מופיע בסעיף 44 להחלטתה:

"... נקדים ונציין בחלק מהנושאים ניתנה ההחלטה על ידינו פה אחד. ואולם, בחלק מהנושאים נחלקו הדעות בתוך הוועדה, באופן שהביא 'בשורה התחתונה' לכך שעמדת 3 חברי הוועדה, שהם מר אשר אברג'יל, מר עמית סופר והגב' שולמית גרטל, סבורים כי יש לדחות את כל העררים ולאשר את החלטת ועדת המשנה להתנגדויות על כל רכיביה, בכפוף לתיקונים מסוימים שיפורטו בהחלטה זו, שעליהם מסכימים כל חברי הוועדה. מנגד, 3 חברי הוועדה האחרים, שהם עו"ד מיכל ברדנשטיין – יו"ר, מר ירון טוראל ומר מנחם זלוצקי סבורים כי יש לדחות את ערר היזמים, ובכל הנוגע לשאר העררים, ובשים לב לחלק מהטענות שהועלו, יש להתערב בהחלטת הוועדה המחוזית ולהחזיר את הדיון לפניה כדי שתורה על מתכונת מצומצמת יותר של התכנית המוצעת, בהתאם למבחנים ולעקרונות המפורטים בדעת הרוב, ולשאר האמור בה. מאחר ובהתאם להוראת סעיף 43 לחוק, במצב של דעות שקולות ניתן 'קול כפול' ליו"ר, הרי שעמדת שלושת החברים האחרונים היא דעת הרוב, ובהתאם לה הוכרעו העררים באותם נושאים שנויים במחלוקת בין חברי הוועדה דנן"
.

יצוין, כי לנוכח דרישתם של מי מבעלי דעת המיעוט, הועברה ההחלטה להכרעתה הסופית של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, כהוראת סעיף 6(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. בעת כתיבת שורות אלה הדיון במועצה הארצית טרם התקיים.




בקשת הפסילה בדיעבד של מר ירון טוראל

6.
העתירה שלפנינו אינה עוסקת בהחלטה שהתקבלה לגופה. עניינה בהחלטת ועדת המשנה לעררים מ- 20.7.15, בה נדחתה פניית העותרת להביא לפסילתו בדיעבד של האדריכל ירון טוראל כחבר הוועדה.

נפנה עתה לתיאור השתלשלות העניינים שהביאונו עד הלום.

7.
ב- 16.6.15, קרי כשבוע לאחר שהתקבלה ההחלטה בעררים, פנתה העותרת ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בבקשה לפסילתו בדיעבד של האדריכל ירון טוראל מחברותו בוועדת המשנה לעררים בעניינה של תכנית מתחם קדם (נספח ו' לעתירה). הפנייה התבססה על פרסומים מ- 11.6.15 בערוצי תקשורת, של כתבות "המעוררות שאלות קשות בנוגע לתפקודו וניקיון כפיו" של מר טוראל. מן הכתבות עולה, כך נטען, כי האדריכל ירון טוראל "החזיק בדעה נחרצת ושלילית כנגד בניה מכל מין וסוג שהוא בעיר דוד זמן רב קודם לדיונים שקיימה הוועדה בעניינה, ובלי קשר לתכנית הנוכחית או פרטיה". העותרת הפנתה במכתבה למידע שנאסף באמצעות האינטרנט על ידי ערוצי התקשורת אותם ציטטה, לפיו במהלך השנים 2007 – 2011 חתם אדריכל טוראל על מספר עצומות המתנגדות לבנייה בעיר דוד.

במכתבה האמור טענה העותרת כי לנוכח האמור לא יכול להיות חולק שאדריכל טוראל הגיע לדיוני הוועדה בנוגע לתכנית מתחם קדם כשדעתו מגובשת נגד אחד הצדדים ואף לא חשף את עמדותיו המתוארות בפני
יתר חברי הוועדה והצדדים. נוכח האמור טענה, כי יש לפסול את קולו של אדריכל טוראל בדיעבד וכפועל יוצא מכך לקבוע כי יש לקבל את דעת שלושת חברי המיעוט בוועדת המשנה לעררים כדעת הרוב. לחלופין דרשה להכריז על פסלות החלטתה של ועדת המשנה לעררים ולקיים בה דיון חוזר "בהרכב כשר שאיננו נגוע בדעות מוקדמות" או לקיים את הדיון בעררים בפני
המועצה הארצית עצמה.

8.
בעקבות הפנייה, נערך בירור עם אדריכל טוראל, הן על ידי הלשכה המשפטית של מנהל התכנון והן על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הבירור העלה כי הטענות העובדתיות שפורטו במכתבה של העותרת אינן נכונות. הנכון הוא שאדריכל טוראל, בעת היותו אדם פרטי, חתם על עצומה בשנת 2007, של ארגון בשם
architects and planners for justice in palestine
(
apjp
). העצומה הביעה התנגדות לבנייה בהתנחלויות על קרקע פלסטינית מופקעת. נטען בה, כי בנייה כזו היא בניגוד לדין הבינלאומי וכי אדריכלים ומתכננים ישראלים הנותנים ידם לה, מתנהלים באופן בלתי אתי ובניגוד לקודים המקצועיים. עוד נאמר בה כי העצומה נועדה להצביע על שלושה פרויקטים המדגימים התנהלות טיפוסית של הפקעת קרקעות פלסטינאיות, הנעזרת באדריכלים ישראלים ובאנשי מקצוע אחרים. שלושה הפרויקטים שהוזכרו בעצומה הם פרויקט בסילואן המעמיד בסכנת הריסה 88 בתים של פלסטינים והכל על מנת לפתח במקום התיישבות של מתנחלים ישראלים "אולטרה דתיים" על קרקעות פלסטיניות שסופחו באופן בלתי חוקי; תכנית
e1
שנועדה להרחיב את ההתנחלות הבלתי חוקית הגדולה ביותר, מעלה אדומים, על מנת שייווצר רצף טריטוריאלי בינה לבין ירושלים; והתכנית המיועדת להפוך את ליפתא לשכונה יהודית יוקרתית שתיבנה על חורבותיו של הכפר הפלסטיני ששכן בה. העצומה קראה לאגודת האדריכלים הישראלית להתנהל על פי הקודים המקצועיים ולהימנע מנטילת חלק ב"יצירת עובדות בשטח" שיכשילו אפשרות לכינון מדינה פלסטינית בעתיד (העצומה צורפה כנספח 3 לתגובה המקדמית מטעם המועצה הארצית ואדריכל טוראל).

בניגוד לנטען התברר, כי אדריכל טוראל לא חתם על העצומות האחרות המיוחסות לו (שדווקא עותקים מהן צורפו לעתירה), והמאוחרות לעצומה המתוארת לעיל. חתימתו, כחתימת יתר החותמים על אותה עצומה משנת 2007, צורפה ללא ידיעתו וללא הסכמתו לעצומות המאוחרות. כך, למשל, בעצומות המאוחרות נכללו חתימות של אנשים שחתמו על העצומה הראשונה, אולם בעת שצורפו חתימותיהם לעצומות המאוחרות כבר לא היו בין החיים.

9.
לנוכח תוצאות הבירור, בהינתן שהעצומה - שנחתמה על ידי אדריכל טוראל לפני שמונה שנים שעה שלא היה עובד מדינה - אינה מתייחסת כלל לעיר דוד ולתכנית מתחם קדם, ובשים לב לכך שאדריכל טוראל תמך באישור התכנית, הצטרף לעמדה שהביעו כלל חברי ועדת המשנה לעררים לפיה אין מניעה משפטית לבנות במזרח העיר ותמך בעצם הקמת מרכז המבקרים, נדחתה טענת העותרת שיש להביא לפסילתו בדיעבד.

ב- 20.7.15 השיבה היועצת המשפטית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, עו"ד אפרת דון-יחייא סטולמן לפנייתה של העותרת מ- 16.6.15, וכך כתבה (נספח א לעתירה):

"אציין, שמשהועלו הטענות, בוצע כבר לפני כחודש בירור פנימי מול מר ירון טוראל ביחס לטענות העובדתיות בענייננו, והוברר כי נפלו במכתב (כמו גם בפרסומים בתקשורת שאליהם מפנה המכתב) אי דיוקים משמעותיים. כך, הוברר כי העמדה הפוליטית הובעה במסגרת עצומה משנת 2007, כאשר מר טוראל לא היה עובד ציבור (הוא החל את עבודתו בשירות המדינה ב- 2012). עוד התברר כי צירוף חתימתו בפרסום מאוחר משנת 2011 (עדיין בטרם היותו עובד מדינה), נעשה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו, ולכאורה אף לא בהסכמת חלק מהחותמים האחרים, אשר באותה תקופה כבר לא היו בין החיים (!).

התנהלותו של מר טוראל הייתה בתום לב מוחלט, ואין מקום לטענות כאילו הוא נקט הסתרה מכוונת, היה נגוע בחוסר ניקיון כפיים וכיו"ב, כנטען ללא יסוד במכתבכם.

מכל מקום, כבר עם קבלת מכתבך ליו"ר המועצה הארצית, המכתב הועבר למחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, האמונה על בדיקת סוגיית ניגוד עניינים בשירות המדינה, כדי שתבחן האם נפל ניגוד עניינים בחברותו של מר ירון טוראל. עמדתה הברורה של המחלקה הייתה כי בהתחשב בתוכן העצומה, שלא התייחס במפורש לתכנית קדם ואף לא לעיר דוד, בהתחשב במועד החתימה על העצומה (בשנת 2007), בהתחשב בהסבריו של ירון טוראל, ואף בהתחשב בכך שבסופו של יום ירון טוראל תמך באישור התכנית (למרות שבעצומה הוא הביעה התנגדות לבנייה יהודית במזרח ירושלים) ובכך הראה כי הוא לא הגיע לדיון עם עמדה נחרצת השוללת בינוי במזרח העיר, אין מקום לקבל את הטענה לפיה היה על ירון טוראל לפסול את עצמו מהשתתפות בדיון"
.

במקביל לפנייה ליו"ר המועצה הארצית שעליה ניתן המענה המצוטט לעיל, פנתה העותרת גם ליועץ המשפטי לממשלה, במכתב מ- 9.7.15 (נספח 2 לכתב התגובה מטעם המועצה הארצית). למכתב צורף מכתבה ליו"ר המועצה הארצית. העותרת הסבירה את פנייתה ליועץ המשפטי לממשלה בכך שפנייתה למועצה הארצית טרם נענתה, וביקשה לקבל גם את עמדתו ביחס לטענותיה.

הפנייה נענתה על ידי עו"ד דני חורין, ממונה בכיר במחלקת ייעוץ וחקיקה, במכתב מ- 3.8.15 (נספח 4 לכתב התגובה הנ"ל). מכתבו של עו"ד חורין דומה בתוכנו למכתבה של עו"ד דון-יחייא סטולמן, ומודגש בו כי האמירות המיוחסות לאדריכל טוראל במכתבה של העותרת מ- 16.6.15 מקורן בעצומה מ- 2011 שחתימתו צורפה אליה ללא ידיעתו ושלא בהסכמתו, ואינן מופיעות בעצומה עליה חתם בשנת 2007.

10.
עוד יש לציין, כי ב- 21.7.15 התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (נספח ח לעתירה), אשר היוזמה לקיומו, כך נראה מן הפרוטוקול (עמ' 27), הייתה של העותרת. הדיון הוכתר בכותרת "פעילות פוליטית של נציגי המדינה במוסדות התכנון". בין יתר המשתתפים היו נציגי העותרת (המנכ"ל, היועץ המשפטי ועוד); נציגי המשרדים השונים ובכללם גב' בינת שוורץ, מנהלת מנהל תכנון במשרד האוצר; עו"ד דני חורין ממשרד המשפטים; נציגים של מי מן העמותות שעררו נגד אישור התכנית ועוד. לדברים שנאמרו בדיון אתייחס לכשאדון בטענות העומדות להכרעה בעתירה שלפניי.

אחר כל הדברים האלה, ב- 8.9.15 הוגשה העתירה.

הטענות בעתירה

11.
העתירה נשענת על שתי טענות עיקריות. הטענה האחת, שלא הועלתה כלל על ידי העותרת עד לעתירה, והיא שוועדת המשנה לעררים כלל לא הייתה רשאית לשנות את הרכבה. מכל מקום לא הייתה הצדקה להחליף את חברי הוועדה "באישון לילה", כפי שטען בא כוחה בדיון בעל פה, "באמצעו של הדיון בתכנית קדם".

הטענה האחרת עוסקת בניגוד העניינים המיוחס למר טוראל. בהקשר זה מפרטת העותרת בעתירתה, על פני סעיפים רבים, ציטוטים אותם היא מייחסת לאדריכל טוראל, ממכתבים או מעצומות מן השנים 2009, 2010 ו- 2011, והקוראים, בין היתר, להטלת חרם על אדריכלים ישראלים המשתתפים במיזמי בנייה של יהודים בעיר דוד; הטוענים כי הבנייה בעיר דוד מנוגדת לדין הבינלאומי או שבניית מרכז המבקרים תפגע ברגשות הדתיים של האוכלוסייה המקומית ועלולה להצית רגשות דתיים. מכאן מסיקה העותרת כי אדריכל טוראל הגיע לדיון עם עמדה מגובשת נגד העותרת ופעולותיה בעיר דוד. והנה, לא זו בלבד שלא פסל עצמו, אלא הסתיר ביודעין מפני חבריו לוועדה ומפני הצדדים לעררים את העובדות המפורטות לעיל, והמלמדות על משוא הפנים שלו ועל דעתו הברורה נגד המיזם שעמד ביסוד דיוני הוועדה בה היה חבר.

לטעמה, אין ללמוד כלל מעמדתו של אדריכל טוראל בוועדה על כך שלא בא לדיון עם דעה מוקדמת ונחרצת. זאת הן משום שגם עמדתו כפי שהיא יש בה משום פגיעה של ממש בתכנית, והן משום שאדריכל טוראל יודע, כי לו היה בוחר לפסול את התכנית כולה, הייתה גוברת דעת אלה שסברו כי יש לדחות את כל העררים, שהרי מול שלושה אלה היו נמצאים אך השניים שסברו כי יש לצמצם את התכנית ולא ניתן היה לצרף את דעתו שלו לדעתם. ועוד בהקשר זה נטען, כי מכל מקום אין לבחון את סוגית משוא הפנים לפי תוצאות ההליך, שכן מדובר על איסור מוחלט שנועד להבטיח כי הצדק ייראה ולא רק ייעשה.

לטענות המשיבים אתייחס במסגרת הדיון בטענות העותרת.

דיון והכרעה

12.
אקדים ואומר, כי על אף שבנוסף למעלה בית דוד בע"מ יוזמת התכנית היא רשות הטבע והגנים, שהיא רשות ציבורית, הרי שזו לא מצאה לנכון להצטרף לעתירה ולא צורפה על ידי העותרת כמשיבה. נראה שלא בכדי.

ועתה לגופן של הטענות.

13.
אסיר תחילה מעל הפרק את הטענות הנוגעות לשינוי הרכב הוועדה.

כל שנטען בפתח הדיון שהתקיים בוועדת המשנה לעררים היה שחילופי הגברי נעשו "בדקה התשעים" ולכן קשה להניח כי היה סיפק בידי חברי הוועדה החדשים ללמוד את החומר. על כך השיבה יו"ר הוועדה כי ההזמנה לעוררים ועליה שמות חברי ההרכב החדש נשלחה אמנם יום או יומיים לפני הדיון (שהמועד לו תואם עם הצדדים, כאמור לעיל, כבר בסיום הדיון שהופסק ב- 12.3.15), אולם החומר הועבר לחברי ההרכב זמן מספיק מראש (עמ' 13 לפרוטוקול, נספח ג לעתירה). לנוכח האמור, אין יסוד לטענת העותרת לפיה הוחלף ההרכב "באישון לילה", טענה המבקשת ליצור אווירה של קונספירציה, של פעילות חשאית שהמניעים לה זרים לעניין.

בהקשר זה עמדתי לעיל על העולה מתגובת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, לפיה בעקבות הדיון הראשון שהסתיים בלא כלום, מצאה לנכון יו"ר ועדת המשנה לגרום לכך שהגורמים המוסמכים יישלחו לדיון החדש נציגים בכירים, בשל היבטיה השונים של הרגישות הנובעת מן התכנית. זהו שיקול ענייני לחלוטין, ואין בינו לבין פעולה באישון לילה ולא כלום. הדברים באים לידי ביטוי בדבריה של מנהלת מנהל התכנון, גבי בינת שוורץ, במהלך הדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:

"כמו שאמרתי קודם, אני לא יושבת תכנית תכנית, אני יושבת על רשימת תכניות לתקופה הקרובה. התכנית הזאת עלתה כתכנית שהיא לא מתמשכת. נכנסתי אליה יותר לעומק, משום – זה לא סוד – שהתכנית הזאת היא סופר סופר סופר רגישה פוליטית. אדוני היושב ראש, בגלל הרגישות הפוליטית של התכנית הזאת חשבתי שאני מחויבת לשים את איש המקצוע הטוב ביותר, אני אומרת את זה כאן על השולחן, בהיבטים של אדריכלות ובינוי מבין כל 10 ממלאי המקום שלי הוא האדם שבחרתי בו. חד משמעית. לא במסתרים ולא במחשכים דיברתי עם הנציג הראשון"
(עמ' 31).

ולשאלה מדוע לא מינתה את אדריכל טוראל מלכתחילה השיבה:

"הדברים מתפתחים. הרגישות הפוליטית של התכנית הזאת לא הייתה בפני
י בשיבוץ הראשון.
...
לתכנית עם רגישות פוליטית יש חשיבות יתר לכך שהאנשים יהיו אנשי מקצוע מהדרגה העליונה.
...
זה הצטלבות של שתי סיטואציות שחשוב להבין אותן. אחת, נמסר לי במפורש שהדיון הבא הוא לא המשכי ולכן אין חשיבות להשאיר את אותם --- שתיים, הבהרתי לעצמי יותר את הסיטואציה שבה התכנית הזאת כנראה תותקף משפטית ולכן חשוב לי מאוד שאיש המקצוע הטוב ביותר יהיה שם"
(עמ' 32-31).

המסקנה היא כי לא היה כל מניע זר בהחלפת חברי הוועדה, ודאי שאיש לא ביקש שימונה אדריכל טוראל דווקא. אין צריך לומר, כי מניע זר בהתנהלותה של ראש מנהל התכנון אף אינו מתיישב עם הטענה לפיה הסתיר אדריכל טוראל מכל הגורמים הרלוונטיים את העובדות המעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים. הנה כי כן, כשהוסבה תשומת ליבה של ראש מנהל התכנון לכך שהמדובר בדיון בתכנית רגישה ביותר, המחייבת מקצוענות בדרגה הגבוהה ביותר ואשר השאלה המתעוררת לגביה היא שאלה אדריכלית במהותה, ראתה לשבץ לדיון נציג שהוא אדריכל במקצועו, המוערך על ידה כאיש מקצוע מן המעלה הראשונה.

באשר לטענה הנוגעת לסמכותה של הוועדה להחליף את חברי ההרכב, די בכך שהטענה לא נטענה כלל במהלך הדיון שהתקיים לפני ועדת המשנה ואף לא במכתבים ליו"ר המועצה הארצית וליועץ המשפטי לממשלה, כדי לדחותה.

גם לגופה אין בטענה ממש. כפי שהובהר, הדיון בעררים לא התקיים למעשה במועד הראשון, שכן זמן לא רב לאחר תחילתו הוברר כי אחד מחברי ההרכב אינו יכול להמשיך ולהשתתף בו בנסיבות שתוארו לעיל. משלא התקיים דיון לגופו של עניין – לא התקיים דיון. הדיון שהתקיים ב- 27.5.15, אם כך, אינו "אמצעו" של הדיון הקודם אלא תחילתו של הדיון לגוף העררים. אך מובן הוא כי אין לבעל דין זכות לבור לו שופט או חבר ועדה בגוף מעין שיפוטי, ולא עמדה לעותרת זכות כלשהי שחברי הוועדה בדיון שבוטל ישובו ויכהנו בדיון החדש. לא למותר להוסיף כי ייתכנו נסיבות בהן יוחלף שופט גם באמצעיתו של דיון והדין מכיר בכך (ראו תקנה 177 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; סעיף 233 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; ע"פ 484/15 ורני נ' מדינת ישראל (1.12.2015)), אלא ששאלה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו.

14.
ועתה לטענות הנוגעות לחברותו של אדריכל ירון טוראל בוועדה.

כאמור, התברר כי מר טוראל אינו חתום כלל על עצומות או על מכתבים המאוחרים לאותה עצומה יחידה משנת 2007. לתגובתם המקדמית של המועצה הארצית ושל מר טוראל אף צורף תצהיר מטעמו לעניין זה. על אף שהעותרת אינה טוענת כי מסקנה עובדתית זו, שהיא תולדה של הבירור שנערך, אינה נכונה, ראתה לנכון לפרוש על פני סעיפים רבים בעתירתה ציטוטים נבחרים מאותם מכתבים ועצומות שמר טוראל אינו חתום עליהם, תוך שהיא שבה וחוזרת על הטענה, שהתבררה כלא נכונה, שהוא חתם על אותם מסמכים, ומבלי לציין בגוף העתירה כי הבירור העלה אחרת. בנוסף ראתה לנכון לצרף כנספחים לעתירה את המכתבים והעצומות הללו, ורק את העצומה היחידה עליה חתם לא צרפה. יוער, כי דווקא העצומה שלא צורפה, משנת 2007, אינה מתייחסת כלל לבנייה בעיר דוד, בעוד שיתר המכתבים והעצומות, שכן צורפו ואשר מר טוראל לא חתם עליהם, מתייחסים במפגיע לבנייה בעיר דוד, ואחד מהם (עצומה מאפריל 2010), אף מתייחס מפורשות לתכנית מתחם קדם. התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם תום הלב הנדרש מעותר.

מאחר שאין חולק כי אדריכל טוראל לא חתם על מכתב או על עצומה מאלה המפורטים בעתירה, למעט האחת משנת 2007, לא אתייחס להפניות אלה, שאינן רלוונטיות לדיוננו. ב"כ העותרת אמנם ראה לנכון להוסיף ולטעון במהלך הדיון כי התנהגותו של מר טוראל, מאז נודע לו על העצומות הנוספות (בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת לאחר שניתנה החלטת הוועדה ב- 7.6.15), מלמדת כי הוא מסכים לתוכנן, שכן לא עשה מעשה להתנער מהן. טענה זו אינה מקובלת עלי. עובד ציבור אינו צריך להתייחס ברבים לגופה של עמדה המובעת בעצומה שלא חתם עליה. די בכך שהבהיר כי אינו חתום על העצומה וששמו צורף אליה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו. דעותיו – פוליטיות או אחרות – אינן עניין לציבור.

אשר לעצומה משנת 2007, נאמר בה באופן כללי כי הבנייה על קרקע פלסטינית מופקעת היא בניגוד לדין הבינלאומי וכי אדריכלים ואנשי מקצוע אחרים הנותנים לכך יד מתנהלים באופן בלתי אתי ובניגוד לקודים המקצועיים, ומוזכרים בה שלושה פרויקטים כדוגמא. אין בעצומה כל התייחסות לתכנית מתחם קדם או לבנייה אחרת בעיר דוד ואין בה אמירה השוללת כל בנייה במזרח העיר.

מעבר לכך, מר טוראל חתם על עצומה זו בהיותו אדם פרטי, לפני כשמונה שנים, ומאז – כפי שהבהיר וכפי שהצהיר בתגובה לעתירה הנדונה – לא היה מעורב בכל פעילות אחרת של
apjp
או של כל ארגון אחר העוסק במחאה נגד הבנייה במזרח ירושלים ולא חתם על עצומות אחרות. לדבריו, הקשר היחיד שהיה לו עם הארגון האמור התקיים כאשר מכר העביר לו את נוסח העצומה ושאל אם ברצונו לחתום עליה. בהקשר זה יש להוסיף, כי במהלך הבירור שנעשה עמו הבהיר מר טוראל כי במהלך הדיונים בעררים כלל לא זכר שחתם על העצומה מ- 2007 והוא נזכר בכך רק בעקבות הפרסומים בכלי התקשורת שבאו לאחר שהתקבלה ההחלטה בעררים.

15.
הכללים שנקבעו בפסיקה לעניין משוא פנים מלמדים כי העותרת לא הרימה את הנטל הנדרש ממנה. כך, בבג"ץ 701/81 רות מלאך נ' רפאל לוי (פ"ד לו(3) 1, בעמ' 8) נאמר:

"המבחן הקובע הוא, אם היה אותו אדם בעל לב פתוח ונתון לשכנוע מנימוקי ההתנגדות (
his mind was open
) כדי לסטות מדעתו הקדומה, או שמא עמדתו היא נחרצת ומנוי וגמור עמו לדבוק בה ולאשר את האקט בכל הנסיבות, ויהיו נימוקי ההתנגדות אשר יהיו (
closed mind
). במקרה הראשון אין פסול, כאשר אותו בעל דעה ישמע גם את ההתנגדויות, והדבר אינו נוגד את הוראות החוק ואת רוחו וגם לא את כללי הצדק הטבעי מבחינת חשש למשוא פנים..."
.

הנה כי כן, דעתו המוקדמת של אדריכל טוראל, שהובעה כאמירה כוללנית, בהזדמנות אחת, לפני כשמונה שנים ובהיותו אדם פרטי, אין בה כדי להביא למסקנה כי דעתו היא דעה קדומה, נחרצת, ואינה ניתנת לשינוי גם לנוכח השמעת טיעונים ענייניים הסותרים אותה (ראו: ע"פ 1988/94 דני בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608 (1994); בג"ץ 2148/94 אמנון גלברט נ' נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573 (1994)). אין בנתונים האובייקטיביים הרלוונטיים כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, היינו שדעתו של מר טוראל נעולה ולא ניתן להביאו לשקול את התכנית המסוימת נשוא העתירה באופן ענייני ולגופה.

16.
הוסף לכך שבפועל, עמדתו של מר טוראל בנוגע לתכנית מלמדת באופן חד משמעי כי בא לדיון כשהוא נטול דעות קדומות. בעניין זה הדין עם המשיבים הסבורים כי כשמדובר בבקשת פסילה בדיעבד, ניתן להביא בחשבון את ההחלטה שהתקבלה ולהסיק גם ממנה על מידת ניגוד העניינים בה היה שרוי מקבלה – אם בכלל. וכך נאמר בפסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 5110/15 תנועת אומץ נ' היועץ המשפטי לממשלה (26.10.2015):

"אין חולק כי לניגוד עניינים ולמראית עין תפקיד בחיים הציבוריים, לרבות המשפטיים, ודיני ניגוד העניינים, כמו דיני הפסלות לגבי שופטים, למשל, תפקידם ליתן מענה לכך, וכן ראוי. ואולם, יש לבחון כל מקרה לגופו. בנוסף להנחת היסוד המובנת מאליה של יושרת היועץ המשפטי לממשלה, שאין לנו סיבה להטיל בה חלילה דופי ... הנה הצטברות הדברים שהובאו מעלה מרחיקה באופן מהותי את ניגוד העניינים ומראית העין הנטענים; שוב – חלוף כעשור מאותה היכרות... וכן עצם ההחלטות המהותיות שנתקבלו עד כה בעניין כתב האישום – כל אלה מורים בבירור כי אין להלום את חששות העותרת".

הנה כי כן, ההחלטה המהותית שנתקבלה על דעתו ובתמיכתו של מר טוראל עומדת בסתירה מוחלטת למה שמיוחס לו על ידי העותרת. והלא ככל שצודקת העותרת, ומר טוראל בעל עמדה נחרצת ובלתי ניתנת לערעור, עמדה המתנגדת לכל בנייה בעיר דוד בכלל, או על פי תוכניות שיוזמת העותרת בפרט, כיצד זה הצטרף לעמדה שנתקבלה פה אחד, ולפיה "אין מניעה ברמה העקרונית, מבחינה סטטוטורית או תכנונית, מהקמת מרכז מבקרים בשטח הגן הלאומי ... עוד סבורים כלל חברי הוועדה כי הקמת מבנה שישמש כמרכז מבקרים לצורך הבטחת התכלית של הנצחת ערכי הארכיאולוגיה, ההיסטוריה וכד' במיקום המוצע בתכנית היא נכונה וראויה" (סעיף 201, עמ' 58 להחלטה). חילוקי הדעות, כפי שנכתב בהחלטה, הם לגבי "אופי הפונקציות והיקף השטחים בתכנית המוצעת שאותם ניתן וראוי להתיר בהתאם לתמ"א 8 ו/או בהתאם לשיקול הדעת התכנוני הנתון למוסדות התכנון", כאשר העיקרון שהביא לחילוקי הדעות הוא הבנייה בתוך טווח של 75 מ' מחומת העיר העתיקה ומיקומו של השטח נשוא התכנית בתוך גן לאומי, בתוך עיר דוד, ובמרחק של כ- 20 מ' בלבד מן החומות (סעיף 202, עמ' 59-58 להחלטה). רוצה לומר, דווקא בהיבטים העקרוניים של התכנית הצטרף אדריכל טוראל לעמדת כלל חברי הוועדה, ואלה אותם היבטים, שלו בא לדיונים בדעה קדומה היה מצופה כי ייוותר לגביהם במיעוט. שאלת החריגה מהכלל הקבוע באחת התכניות החלות על השטח (תכנית עמ/9), ולפיו תיאסר בנייה בטווח 75 מ' מחומות העיר העתיקה, חריגה שגם אדריכל טוראל היה שותף להשקפה כי היא מותרת על דרך העיקרון, אינה שאלה של השקפת עולם פוליטית אלא שאלה מקצועית תכנונית, וכפי שהעידה עליו מנהלת מנהל התכנון, אדריכל טוראל הוא בר סמכא בה ואיש מקצוע מן המעלה הראשונה בשאלות כגון זו.

מראית פני הצדק היא אכן שיקול חשוב כאשר מתעוררת שאלה של ניגוד עניינים, שכן מלכתחילה, ולעיתים גם בדיעבד, לא ניתן לדעת האם יושפע (או הושפע) בעל הדעה המוקדמת מעמדתו זו בבואו לשקול את שעליו לשקול עד כי יש חשש ממשי שלא יכול היה להטות אוזן לטיעונים סותרים ולשקול אותם בלב פתוח ובנפש חפצה. לא כך הדבר כאשר ההחלטה שהתקבלה עומדת בניגוד בולט וחריף לעמדה המיוחסת לו. או אז אין מקום לדבר על פגיעה במראית פני הצדק. כך סבר, בכל הכבוד, בית המשפט העליון בעניין תנועת אומץ שהוזכר לעיל. הנה כי כן, כאשר עומדת על הפרק פסילה בדיעבד, יש מקום להידרש גם לטיב ההחלטה שקיבל מי שאת פסילתו מבקשים.

17.
בהקשר זה טענה העותרת, כי אדריכל טוראל כלכל את צעדיו ו"מיתן" את עמדתו הנחרצת כנגד כל בנייה בעיר דוד, על מנת שדעתה של יו"ר הוועדה והחבר הנוסף שתמך בה תהפוך לדעת הרוב, שכן לו התנגד במלוא התוקף לתכנית הייתה דעת המיעוט הופכת לדעת רוב. בכך מייחסת העותרת לאדריכל טוראל היעדר יושרה, ציניות ותחכום רב, בלא שתוצג לכך ולו ראשית ראיה. לא היה מקום, אפוא, להעלאת טענה זו, בהיעדר כל בסיס, ולו רעוע, להשמעתה.

העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיבים 3-1 ו- 8 ביחד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪. כמו כן תשלם לכל אחד מן המשיבים 5, 6 ו-7 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

המזכירות
תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.




ניתן היום,
ג' טבת תשע"ו, 15 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 7833-09/15 עמותת אלע"ד אל עיר דוד נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה, ירון טוראל ואח' (פורסם ב-ֽ 15/12/2015)