פסקי דין על דקורל השקעות | פסקי דין על קטורה ארועים | פסקי דין על אדיב ליחידות | פסקי דין על דוד אזולאי | פסקי דין על ישראל אזולאי |

58159-10/15 עא     14/12/2015




עא 58159-10/15 דקורל השקעות בע"מ, קטורה ארועים בע"מ נ' אדיב ליחידות בע"מ, דוד אזולאי, ישראל אזולאי








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים



ע"א 58159-10-15 דקורל השקעות בע"מ
ואח' נ' אדיב ליחידות בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט ערפאת טאהא

המבקשות

1
.
דקורל השקעות בע"מ

2
.
קטורה ארועים בע"מ




נגד



ה
משיבים

1. אדיב ליחידות בע"מ
2. דוד אזולאי
3. ישראל אזולאי



החלטה


בפני
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בצפת (כב' השופטת רבקה אייזנברג) מיום 8.9.2015. ב

פסק דין
זה קיבל בית המשפט קמא תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשות וחייב את המבקשת מס' 1 לשלם למשיבה מס' 1 סכום של 95,000 ₪ בתוספת מע"מ ואת שתי המבקשות להשיב למשיבה מס' 1 את השיקים המעותדים שנמסרו לה על ידה, עבור דמי השכירות מיום 1.11.2012 ואילך ואת הערבות הבנקאית שנמסרה להבטחת התחייבות המשיבים על פי חוזה השכירות.

1.
ביום 23.1.2012 נחתמה תוספת להסכם
שכירות שלפיו שכרה המשיבה מס' 1 מאת המבקשות נכס מקרקעין באזור התעשייה בקרית שמונה, כאשר מטרת השכירות בהתאם להסכם השכירות הייתה הפעלת אולם אירועים. אותה עת הנכס היה מושכר למר יונתן דהן, ובהתאם לתוספת לחוזה השכירות, הוסב ההסכם למשיבה מס' 1.

2.
המשיבים הגישו נגד המבקשות, נגד מר דוד לוי המנהל של המערערת 2 ונגד יונתן דהן תביעה בגדרה הם ביקשו מבית המשפט קמא להוציא

פסק דין
המצהיר, כי התוספת להסכם השכירות בטלה ומבוטלת וכן עתרו למתן סעד כספי, הכולל פיצויים בגין הפסד רווח (כולל דמי שכירות ששולמו), פיצויי הסתמכות ועוגמת נפש, בסכום העולה על 1.4 מיליון ₪. כמו כן, עתרו המשיבים להורות למבקשות למסור להם בחזרה את השיקים המעותדים שנמסרו להם עבור דמי השכירות ואת הערבות הבנקאית שנמסרה על ידם לצורך הבטחת התחייבויותיהם על פי חוזה השכירות.

3.
בכתב התביעה טענו המשיבים, כי המבקשות לא גילו להם בעת החתימה על התוספת להסכם השכירות, כי לנכס אין היתר להפעלת אולם אירועים, לא גילו להם כי קיימת בעייתיות רבה בהשגת היתר להפעלת אולם אירועים, הטעו אותם, התנהגו מולם בחוסר תום לב הן במהלך המשא ומתן לקראת כריתת ההסכם והן במהלך ביצוע פסק הדין. כן טענו המשיבים, כי מדובר בהסכם שביצועו הפך לבלתי חוקי לאחר שההיתר לשימוש חורג שניתן על ידי הוועדה המקומית בוטל על ידי וועדת הערר ועל כן, גם מטעם זה דין ההסכם להתבטל. המבקשים אף טענו להתרשלות המבקשות כלפיהם משלא גילו להם עובדות מהותיות ורלבנטיות בנוגע לנכס ולייעוד המקרקעין עליו הוא בנוי.

4.
בית המשפט קמא דחה את כל טענות המשיבים לעניין מצגי שווא, טעות והטעיה וקבע בצורה מפורשת, כי המשיבים היו מודעים לבעייתיות הקשורה בקבלת היתר לשימוש חורג, ידעו כי תוקף ההיתר שניתן לנכס מוגבל, וכי בהתאם להוראות ההסכם עליו הם חתומים, הם אלה שלקחו על עצמם לקבל את כל ההיתרים הדרושים לצורך הפעלת אולם אירועים. בית המשפט קמא אף קבע, כי בעת החתימה על ההסכם, ההסכם היה חוקי ולא נפל כל פגם בכריתתו, שכן באותו מועד היה בידי המבקשות היתר לשימוש חורג, בין אם מדובר בהיתר שניתן כדין ובין אם מדובר בהיתר שניתן שלא כדין. על אף האמור, קבע בית המשפט קמא, כי בהתאם לסעיף 8.5 להסכם, רשאית הייתה המשיבה מס' 1 להביא לסיום החוזה, וזאת נוכח החלטת וועדת הערר המחוזית לבטל את ההיתר שנתנה הוועדה המקומית לשימוש חורג כאולם אירועים. נוכח קביעה זו נמנע בית המשפט קמא מלהכריע בשאלה, האם ביצוע החוזה לאחר שבוטל ההיתר לשימוש חורג הפך לבלתי חוקי, והאם בסיטואציה זו בא החוזה לקיצו מחמת אי חוקיות.

5.
על סמך האמור, קיבל בית המשפט קמא את התביעה באופן חלקי, וחייב את המבקשת מס' 1 להשיב למשיבה מס' 1 סכום של 95,000 ₪ בתוספת מע"מ, המבטא דמי שכירות לחודשים 9-10/2012, וכן חייב את המבקשות להשיב למשיבה מס' 1 את השיקים המעותדים שהיא מסרה עבור דמי שכירות וכן את הערבות הבנקאית שנמסרה לצורך הבטחת התחייבויותיה על פי התוספת להסכם השכירות.

6.
המבקשות אינם משלימות עם פסק הדין ועל כן, הגישו ערעור לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגישו המבקשות בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בבקשה טענו המבקשות, כי קביעת בית המשפט קמא לעניין תחולת סעיף 8.5 להסכם נעשתה מבלי שנושא זה עמד במחלוקת בין הצדדים, מבלי שהמשיבים העלו בכתב התביעה או בסיכומיהם כל טענה לתחולת הוראת סעיף 8.5 להסכם ומבלי
שניתנה להן הזדמנות לטעון את טענותיהן בסוגיה. לטענתן, במהלך ניהול התביעה בפני
בית המשפט קמא
הן התנגדו לכל שינוי או הרחבת חזית והתנגדותם זו באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.2015. מאחר שטענה זו לא הייתה חלק מהפלוגתאות שבמחלוקת בין הצדדים, לא נערך בירור עובדתי בנוגע לתחולת הוראת סעיף 8.5 להסכם, והאם התמלאו התנאים הקבועים בו לביטול ההסכם. גם לגופו של עניין טענו המבקשות, כי שגה בית המשפט קמא עת קבע, כי תנאי סעיף 8.5 להסכם התקיימו, וכי המשיבה מס' 1 הייתה רשאית לבטל את ההסכם מכוחו.

לעניין הנזק הבלתי הפיך, הפנו המבקשות לעדות המשיב מס' 2 בפני
בית המשפט קמא ולפיה החברה בקושי פעילה ולחוות דעת רואה החשבון מר חנא שולי, אשר הוגשה במסגרת תצהירי המשיבים בפני
בית המשפט קמא, ולפיה פעילותה העסקית של המשיבה מס' 1 הסתכמה בהספד של כ- 414,000 ₪ בשנת 20012.

7.
המשיבים התנגדו לבקשה וטענו, כי עניינה של התביעה הוא בהתנהלות עבריינית של המבקשות בכל הקשור להשכרת הנכס, למטרת הפעלתו כאולם אירועים. לטענתם, גם אם בית המשפט יקבל את הערעור בסוגיית סעיף 8.5 להסכם, הרי בהתאם לקביעת בית המשפט קמא, קמה להם זכות לבטל את ההסכם מאחר שביצועו הפך לבלתי חוקי. לעניין הנזק הבלתי הפיך, טענו המשיבים, כי המבקשות מחזיקות בשיקים ובערבות בנקאית שמלכתחילה הן אינן רשאיות להחזיק בהם נוכח פקיעת ההסכם ועל כן, ברור כי ביצוע פסק הדין והשבת ערבויות אלה לא תגרום להן כל נזק.

8.
דין הבקשה להתקבל.

9.
כידוע, בית המשפט יורה על עיכוב ביצוע

פסק דין
בהתקיימות שני תנאים מצטברים: סיכויים טובים לזכות בערעור ונזק בלתי הפיך שייגרם למקש אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין. לעניין עיכוב ביצוע

פסק דין
כספי, נקבע כי הנזק הבלתי הפיך יכול להתבטא בכך שהמבקש לא יוכל לגבות את סכום החוב בו חויב אם יתקבל הערעור. על כן, אם המבקש מציג תשתית ראייתית ממנה עולה, כי מצבו הכלכלי או הפיננסי של התובע אינו מאפשר לו להשיב את סכום פסק הדין אם יתקבל הערעור, יטה בית המשפט, בכפוף להוכחת סיכויים טובים לזכות בערעור, לעכב את ביצוע פסק הדין.

10.
לענייננו, טענות המשיבים להתנהלות עבריינית של המבקשות, טעות והטעיה בכריתת ההסכם נדחו על ידי בית המשפט קמא, שעה שנקבע כי המשיבים היו מודעים למצב לאישורו עובר לחתימה על הסכם השכירות, וכי הם נטלו על עצמם את ההתחייבות להשיג את ההיתרים הדרושים לשם הפעלת אולם אירועים במקום. גם הטענה שמדובר בהסכם בלתי חוקי בעת כריתתו נדחתה על ידי בית המשפט קמא, נוכח הקביעה כי במועד החתימה על ההסכם, החזיקו המבקשות בהיתר המתיר הפעלת למטרת אולם אירועים. קביעות אלה הן קביעות עובדתיות, שלכאורה מבוססות היטב, כך שלכאורה אין בסיס לטענות המשיבים בתגובה בעניין זה.


מצד שני, צודקות המבקשות, לכאורה, בטענה כי השאלה אם המשיבה מס' 1 הייתה רשאית לבטל את החוזה מכוח הוראת סעיף 8.5 להסכם לא היוותה חלק מהפלוגתאות שעמדו בבסיס התביעה שתנהלה בפני
בית המשפט קמא. עיינתי בכתב התביעה הארוך והמפורט מאוד של המשיבים, ולא מצאתי בו כל טענה הנוגעת לתחולת סעיף 8.5 להסכם. המשיבים העלו שלל של טענות הכוללות כמעט את כל עילות הביטול שבדיני החוזים, אך את הטענה כי המשיבה מס' 1 רשאית הייתה לבטל את ההסכם מכוח הוראת סעיף 8.5 להסכם כלל לא הועלתה. בנסיבות אלה, ומשהתנגדו המבקשות להרחבת או שינוי חזית, נראה, לכאורה, כי קביעת בית המשפט קמא בסוגיה זו חרגה מגבולות המחלוקת שבין הצדדים. בנסיבות אלה, מתקיים התנאי הראשון לעיכוב ביצוע פסק הדין, שכן הוכח כי סיכויי הערעור טובים הם.

11.
גם התנאי השני מתקיים. המבקשות הפנו לעדותו של המשיב מס' 2 בפני
בית המשפט קמא, שם הוא מאשר כי המשיבה מס' 1 כמעט ואינה פעילה וכן הפנו, כאמור, לחוות דעת רואה החשבון שהוגשה מטעם המשיבים ולפיה פעילותה העסקית של המשיבה היא הפסדית. המשיבים לא חלקו על טענות אלה בתגובתם וכל אשר נטען על ידם הוא שנוכח פקיעת הסכם השכירות, ברור כי המבקשות אינן רשאיות להמשיך ולהחזיק בשיקים ובערבות הבנקאית. טיעון זה לא ניתן לקבל, שכן וכאמור לעיל, עצם הקביעה שההסכם פקע היא זו שעומדת במוקד הערעור שלגביו קבעתי כי סיכוייו טובים.



12.
אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט קמא עד מתן

פסק דין
בערעור.

13.
המשיבים ישלמו למבקשות הוצאות הבקשה בסך 2,500 ₪.


ניתנה היום, ב' טבת תשע"ו, 14 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.












עא בית משפט מחוזי 58159-10/15 דקורל השקעות בע"מ, קטורה ארועים בע"מ נ' אדיב ליחידות בע"מ, דוד אזולאי, ישראל אזולאי (פורסם ב-ֽ 14/12/2015)