פסקי דין על אמיר פלד |

814/95 תק     25/02/1996




תק 814/95 אמיר פלד נ' מדינת ישראל - האוצר/אגף המכס ומע"מ





בבית משפט השלום
ב א ש ד ו ד
ת.ק. מס' : 814/95
בפני
כב' השופטת ו. מרוז


התובע : אמיר פלד


- נגד -

הנתבעת : מדינת ישראל - האוצר/אגף המכס ומע"מ

באמצעות פרקליטות מחוז דרום
שלוחת אשקלון - קניון גירון קומה .2

פסק - דין
א. העובדות

.1 התובע הינו תושב חוזר כהגדרתו בפק' המכס (נוסח חדש).
בתאריך 24.6.95ייבא התובע מארה"ב טובין, הכוללים מכשירי
חשמל וחפצי בית, באמצעות חב' אריזה והובלה בשם "אלקטרוליין".
(להלן תקרא: "חב' האריזה").

.2 התובע פרט את הטובין שייבא על גבי טופס "הצהרת בעל זכות פטור
על יבוא אישי של טובין ופירוט תכולת אריזות וכן נתוני עזר
לתשלום מיסים ביבוא אישי" ואישר בחתימתו את תוכן הצהרתו.
(להלן ייקרא: "טופס ההצהרה").
.3 בחפוש שבצע גובה המכס במכולת התובע, נמצאו טובין, אשר התובע
נמנע מלהצהיר עליהם בטופס ההצהרה וברשומן.
חלק מטובין אלו נמצאו ארוזים בתוך מקרר, באופן שעורר חשד כי
נארזו בדרך זו על מנת להבריחם לארץ תוך הסתרתם מעיניהם
הבוחנות של גובי המכס.

.4 הטובין נתפשו על ידי פקידי המכס וחולטו, מכוח סעיף 204לפק'
המכס. הפקדון שהתובע הפקיד בסך 3,300ש"ח חולט אף הוא, ככופר
כסף לאי נקיטת הליך משפטי נגדו בגין הברחת הטובין.

.5 התובע הגיש ערר לועדת תפישות מקומית, אולם זו דחתה את הערר
והחליטה לאמץ את החלטת גובה המכס במלואה.

נוכח החלטת ועדת התפישות המקומית, הגיש התובע תביעתו דנן,
להחזרת הטובין, מכוח הוראת סעיף ( 192א) ( )1לפק' המכס.

.6 התובע טוען, באמצעות אביו שהעיד מטעמו ואשר היה מעורה ומעורב
ברכישת הטובין של התובע ושיגורם לארץ, כי לא היתה לו כוונה
להבריח את הטובין, וכי הטובין הושמטו מטופס ההצהרה ומהרשמון
מתוך טעות שנעשתה בתום לב.

אביו של התובע טוען כי:

א. הטובין נארזו על ידי חברת האריזה בארה"ב, ואיחסונם בתוך
המקרר נעשה מתוך רצון לחסוך במקום אריזה, העולה כסף רב
ולא על מנת להצפינם מעיניהם של פקידי המכס.

ב. אין לייחס משקל לדרך איחסונם של הטובין מאחר וחלק
מהטובין שאוחסנו במקרר, ממילא אינם חייבים במס והחלק
הנותר אשר חייב במס לא אוחסן במקרר, ללמדך שאופן אריזתם
של הטובין היה אקראי ואין ללמוד ממנו על כוונה להברחתם.

ג. חברת האריזה ערכה עבור התובע את רשמון יבוא הטובין
לארץ, והתובע מילא את טופס ההצהרה בהסתמכו על רשמון זה.
חברת האריזה השמיטה את הטובין שהתגלו לאחר מכן במכולה,
מתוך טעות משרדית, ושלא בידיעתו של התובע.

מטעמים אלו, התובע מבקש לקבל את תביעתו ולחייב את
הנתבעת להשיב לידיו את הטובין שחולטו על ידה.

.7 עוד טוען התובע כי באשר למסרטת הווידאו והפקסימיליה שחולטו,
אילו אינם חייבים במס ולפיכך, מן הדין להשיבם לידיו.

.8 הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם לסמכויות המוקנות לה על פי סעיף
204לפק' המכס.
עוד מוסיפה הנתבעת וטוענת כי הנסיבות בהן חולטו הטובין, על
פניהן מצביעות על חוסר תום לב והתובע לא הצליח להרים את הנטל
המוטל עליו באשר לתום ליבו וחוקיות מעשיו.
לפיכך, לאור האמור לעיל, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.

ב. ממצאים ומסקנות:

.1 סעיף 204לפק' המכס קובע את התנאים לחילוטם של טובין לטובת
המדינה. בין היתר, נקבע בסעיף זה כדלקמן:

" .9טובין שעליהם נמסרו, נעשו או הוגשו רשמון, חשבון מכר,
הצהרה, תשובה, אמרה או מצג שהם כוזבים או שהם מטעים
במזיד לגבי פרט מסויים".

.13טובין חב' מכס שהוצפנו בכל דרך שהיא כדי להשתמט מתשלום
מכס.

.14אריזה שהצפינו בה טובין שלא פורטו ברשמון או שנארזה בדרך
העלולה להטעות את פקיד המכס".

.2 מתוך הנסיבות, כפי שהוכחו עולות העובדות הבאות:

א. הטובין אינם כלולים בטופס ההצהרה או ברשמון.

ב. הטובין אשר אוחסנו במקרר, הוצפנו בדרך, אשר על פניה
נחזית להראות כדי להשתמט מתשלום מכס.

ג. יש באריזתם של הטובין במקרר בצירוף העובדה שלא פורטו
ברשמון ו/או בטופס ההצהרה כדי להטעות את פקידי המכס.

יוצא איפוא כי פקיד המכס פעל כדין בחלטו את הטובין, בהתמלא
התנאים, כפי שפורטו בהוראות החוק לעיל.

.3 נוכח מסקנתי, כי חילוט הטובין נעשה כדין, יש לבחון את השאלות
הבאות:

א. האם חרף האמור לעיל, הטובין הובאו כדין?

ב. האם הוכחה טענתו של התובע, לפיה פעל בתום לב והאם יש
לטענה זו זיקה לזכותו הנטענת של התובע להשבת הטובין,
אשר לכאורה הוכח כי היה נסיון להבריחם לארץ.

.4 באשר לשאלה הראשונה, אין חולק על כך שהטובין לא נכללו בטופס
ההצהרה או ברשמון. על כן, לכאורה, הדיון בשאלה זו מיותר.
יחד עם זאת, יש לבחון את טענתו של התובע באשר למסרטת הווידאו
והפקסימיליה, לפיה ממילא אין הוא חייב לשלם מס בגינם ועל כן,
אין לייחס משקל לעובדה שרישומן נשמט מהרשמון ומטופס ההצהרה.
אינני מקבלת טענה זו, אשר אף לא הוכחה עובדתית.
אין להקל ראש בעובדה שטובין אלו נשמטו מהרשמון ומטופס
ההצהרה.
הדרישה לציין את הטובין במלואם ברשמון ובטופס ההצהרה היא
מהותית, ודי בהשמטה זו כדי להצדיק את חילוטם של טובין אלו.

.5 עוד טוען התובע כי הביא מכשיר פקסימיליה אחד בלבד, בנגוד
לטענת הנתבעת, לפיה הובאו שני מכשירים. אף אם יש אמת בטענה
זו, אשר אף היא לא הוכחה, הרי שבטופס ההצהרה וברשמון כלל לא
מצויין מכשיר פקסימיליה, ולפיכך, ייבואו נעשה שלא כדין,
והנתבעת היתה זכאית לחלטו.

.6 באשר לשאלת תום הלב - אף אם נכונה הטענה לפיה, התקלה בהשמטת
הטובין מטופס ההצהרה ומהרשמון - מקורה בטעות משרדית של חב'
האריזה וכי אין ליחס לתובע זדון או כוונת תחילה להבריח את
הטובין - אין בטענה זו כדי לשחרר את התובע מאחריותו לתוצאות
מעשיה ומחדליה של חב' האריזה.
.7 חב' האריזה פעלה כשלוחתו של התובע, בשמו ומטעמו. לפיכך, מכוח
הוראותיו של חוק השליחות, התובע נושא באחריות מלאה למעשיה
ולמחדליה, לרבות מעשים הנובעים מרשלנותה של חברה זו - כלפי
צד שלישי, קרי המדינה.

.8 אמנם התובע זכאי לשוב אל חב' האריזה ולתבוע אותה בגין הנזקים
שגרמה לו במעשיה ובמחדליה, אולם אין בכך כדי לגרוע מאחריותו
של התובע בגין מעשים ומחדלים אלו כלפי כולי עלמא.

.9 זאת ועוד; אביו של התובע העיד כי בירר בשגרירות ישראל
ובארה"ב את ההוראות והכללים הנהוגים בייבוא של טובין ע"י
תושב חוזר. אף אם הוטעה בענין זה או אחר, חזקה עליו כי ידע
על דבר חובת הדווח שחלה על התובע ביחס לטובין המיובאים, בין
אם הם חייבים במס ובין אם לאו.
התרשמתי מאביו של התובע, כי הבין היטב את זכויותיו וחובותיו
של התובע וכמו כן הבין את התוצאות העלולות להיגרם עקב אי
מילויאן של ההוראות והחוק.

.10 בנסיבות אלו, כאשר התובע הסמיך את חברת האריזה לערוך עבורו
את הרשמון וכאשר הוא עצמו ערך את טופס ההצהרה בהסתמך על
הרשמון - אין הוא יכול להסתתר מאחורי חב' האריזה בטענה כי
פעל בתום לב ולא ידע דבר על מעשיה או מחדליה של חב' האריזה.
יש בכך משום עצימת עיניים, השוללת את טענת תום הלב.

.11 לפיכך, לאור האמור לעיל, אני דוחה את טענת תום הלב.
בשולי הדברים יצויין כי סעיף )14( 204לפק' המכס מקנה סמכות
לחלט טובין לטובת המדינה אף אם המעשה נעשה בתום לב, אולם
נחזה להראות כמטעה.
בכך, גילה המחוקק את כוונתו לשלול מבעל טובין שפעל בתום לב
את זכותו להשבת הטובין שחולטו.

די בעובדה שהטובין לא פורטו ברשמון או בכך שאריזתם נחזית
בדרך שעלולה להטעות את פקיד המכס - כדי לחלטם ולשלול מבעליהם
את הזכות להשבתם.

.12 לפיכך, זכותו של התובע להשבתם של הטובין תקום אך ורק אם
הוכיח כי הטובין הובאו כדין וחילוטם נעשה בניגוד לדין.
לא זה המקרה שבפני
נו.

.13 לפיכך, לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

ניתן היום 25.2.96בהעדר הצדדים בלשכתי.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין בדואר רשום לצדדים.
שמורה לתובע הזכות להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 7ימים
מיום קבלתו, בבית משפט המחוזי בבאר שבע.

ו. מרוז
- שופטת קלדנית: אתי. א.
]להפצה מיום [11.3.96









תק בית משפט לתביעות קטנות 814/95 אמיר פלד נ' מדינת ישראל - האוצר/אגף המכס ומע"מ (פורסם ב-ֽ 25/02/1996)