פסקי דין על עו"ד תומר ורשה | פסקי דין על מסיקה חסון מסחר 2002 | פסקי דין על יוסף מסיקה | פסקי דין על נחום לנגנטל |

7685-05/14 תאק     22/12/2015




תאק 7685-05/14 עו"ד תומר ורשה נ' מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ, יוסף מסיקה, נחום לנגנטל








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"ק 7685-05-14 י.ע.ל. המנהלת למימוש תמ"א 38 בע"מ ואח' נ' לנגנטהאל ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופטת
אושרי פרוסט-פרנקל


מבקש:

עו"ד תומר ורשה

נגד


משיבים

מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ
, ח.פ 513228890
יוסף מסיקה
ת.ז 057922262
נחום לנגנטל
ת.ז 056380181


החלטה

לפני בקשת צד ג'2 ( להלן: "המבקש" ) לסילוק הודעת צד ג' שהוגשה כנגדו מחמת קיומו של "מעשה בית דין" או מחמת "העדר עילה" או מחמת "השתק פלוגתא".
במסגרת כתב התביעה המתוקן נטען כי הנתבעים, חברה לביצוע פרויקט תמ"א 38 ומנהליה, חתמו עם התובעת, חברה לייזום עסקאות תמ"א 38 עם דיירי בניינים , ביום 9.9.08, על הסכם שיתוף פעולה
בגדרו נקבעו והוגדרו אופן חלוקת העבודה והאחריות בין הצדדים, כולל מימון הפרויקט, תשלום שכר אנשי המקצוע וגובה שער הטרחה לו תהיה זכאית התובעת ואופן תשלומו.
לטענת התובעת, היא הצליחה להחתים שלוש עסקאות תמ"א 38, "עסקת אילת", "עסקת בורוכוב", עסקת "הרצליה", אולם הנתבעים לא שילמו את שכרה.
התובעת טוענה שהיא הסכימה, לאור סירובם של הנתבעים לשלם לה בגין אותן עסקאות, ביום 11.7.10 לחתום על הסכם חדש לביצוע העסקאות, כאשר בסעיף 2 על תתי סעיפיו פורטו תנאי התשלום חדשים, לפיהם על הנתבעים לשלם לתובעת.
כיוון שגם הסכם זה הופר ע"י הנתבעים, כאשר רק חלק מהכספים שולמו, פנתה התובעת בתביעה כנגד הנתבעים ( תא"ק 12314-11-10) לבית המשפט ובעקבות הגשת תביעה זו שולמו חלק מהכספים בלבד. בגין יתרת חוב נתבעים הוגש כנגדם כתב תביעה נוסף ( ת"א 53291-05-11) בגין אי ביצוע סעיפים 2.2 להסכם ו-2.3 להסכם ( בכל הקשור לפרויקט רמת השרון ).
לטענת התובעת, גם בקביעות

פסק דין
זה לא עמדו הנתבעים ולא שילמו לתובעת את המגיע לה לפי סעיף 2.3 להסכם מיום 11.7.10 בגין קבלת היתר בניה בקשר לפרויקטים לביצוע עסקאות תמ"א 38 בפרויקט "בורוכוב", פרויקט "גבעתיים" ופרויקט "לייב יפה" ו"הרצליה" הוגשה תביעה זו.

המבקש טוען, כי התביעה שכנגד בת"א 53291-05-11 וע"א 43855-11-13 מקימות בעניינו השתק מכוח
"מעשה בית דין"
שכן טענות הנתבעים ( להלן: "המודיעים" ו/או "המשיבים" ) עמדו בפני
בית המשפט השלום והמחוזי, כאשר נתנו את החלטתם .
לטענתו, עיון בכתב התביעה שכנגד ועיון בהודעת צד ג' מובילים למסקנה כי הם מבוססים על תשתית עובדתית זהה שעניינה הפרת ההסכם המתוקן מיום 11.7.10 שהסדיר את ההתחייבויות החוזיות בין הצדדים, בפרויקטים נשוא כתב התביעה ופסק הדין החלוט בתביעה הנדונה.
לדבריו, הטענה שמועלת ע"י המשיבים בהודעת צד ג' כנגדו, מועלית באופן לקוי ורפה. טענת המשיבים כאילו המבקש הציג בפני
הם מצגי שווא בעניין חובת המשיבים לשלם לתובעת רק לאחר חתימת כל הדיירים על ההסכם ונספחיו, כבר נטענה על ידם בסעיף 11 לתביעה שכנגד שהוגשה כנגד המבקש. שם טענו שהתובעת והמבקש הציגו בפני
המשיבים מצג שווא, לפיו היתה התקשרות בהסכמים עם דיירי בתים משותפים וסוכם בין הצדדים, שאם לא יחתמו כל הדיירים על הסכמים בפרויקט מסויים, לא תהא התובעת זכאית לתמורה בגין אותו פרויקט ויהא עליה להשיב כל תמורה שקיבלה בגין פרויקט כזה.
לדברי המבקש, טענה זו של המשיבים נדונה ונדחתה ע"י
על ידי בית המשפט לאחר ששמע את ראיות הצדדים, ולאחר שבחן את הוראות ההסכם המתוקן וקבע כי אין מקום לחייב את המבקש באופן אישי.
לטענת המבקש, המסקנה המתבקשת היא כי קיימת זהות בין
אחת מעילות התביעה שכנגד שהגישו המשיבים כנגד המבקש, לבין עילתה של הודעת צד ג' שהגישו המשיבים כנגד המבקש וכי היא נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט המוסמך.
עוד טוען המבקש, כי מתקיימים התנאים לקיומו של השתק פלוגתא, כאשר קיימת זהות בין הפלוגתאות בשני ההליכים.
לטענתו, הודעת המשיבים חסרת בסיס, סתומה וכללית, היא רחוקה
מלעמוד בדרישות הדין לצורך קיומה של עילת תביעה, וללא כל הסבר מדוע ההודעה הוגשה אישית כנגד המבקש.
עוד טוען המבקש כי כיוון שמדובר בהתקשרות חוזית שיוצרת הפרדה בין האישיות המשפטית של החברה ומנהליה, לא קמה אחריות של המבקש כלפי צד ג' שהתקשר בהסכם עם החברה.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחיית הבקשה שכן , שולח ההודעה-, נתבע
, לא היה צד לתובענה נשוא ת"א 53291-05-11 ולכן לא מתקיים השתק בעניינו.
לדברי המשיבים עילות התביעה שבתביעה שבפני
איננן עילות התביעה נשוא התביעה שנדונה בת"א 53291-05-11 שכן עילת התביעה דכאן הנה הפרת סעיף 2.3 להסכם ואילו עילת התביעה בת"א 53291-05-11 הנה הפרת סעיפים 2.1 ו-2.2 להסכם.

לדברי המשיבים, בהודעת צד ג' נטען מה שלא נטען במסגרת התובענה שהוגשה בת"א 53291-05-11. לטענתם, בהודעה נטען כי המבקש הסביר והתחייב בפני
הדיירים כי רק לאחר חתימת כל הדיירים, תקום חבות כלפי התובעת מכוח סעיף 2.3 להסכם. לטענתם, כל שתדחה טענתם לפיה חבותם קמה רק לאחר חתימת כל הדיירים, תקום עילת תביעה כנגד צד ג'2 בגין הפרת חובתו כלפי הנתבעים.

המבקש בתשובתו חוזר על טיעוניו ומוסיף כי בין משיב 3 לנתבעים קיימת "קירבה משפטית" כך שכללי ההשתק חלים בעניינו ועילות התביעה שהוגשו ע"י הנתבעים זהות לאילו שנטענו בהליך בפני
כב' השופט סובל במסגרת ת"א 53291-05-11.

דיון:
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה לסילוק הודעת צד ג' על הסף, להתקבל, שכן
במקרה זה מתקיים הכלל בדבר "מעשה בית
דין"
מכוח

פסק דין
חלוט שניתן בתביעה שכנגד אותה הגישה הגישו המודיעים בת"א 53291-05-11 כנגד צד ג'2 וזאת מהטעמים הבאים:

הדוקטרינה הפסיקתית "מעשה בית דין" נסקרה
בהרחבה
בע"א 127/06 בנק הפועלים בע"מ – משכן נ' לאה נגר ( פורסם בנבו ביום 19.2.09 )
"הכלל בדבר מעשה בית דין משמעו כי צדדים להליך מנועים מלחזור ולהתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו ב

פסק דין
סופי. בבסיס הכלל עומדים טעמים שבטובת הציבור שעיקרם הפעלה יעילה של מערכת בתי המשפט ומניעת כפל התדיינות והכרעות סותרות העלולות לפגוע ביציבות המשפט ובוודאות ההחלטות הניתנות מכוחו. כמו כן מיועד הכלל של מעשה בית-דין להגן על האינטרסים של בעלי הדין ולמנוע ממי שניתנה לו הזדמנות הוגנת ומלאה למצות את עניינו בבית המשפט לשוב ולהטריד את יריבו באותו עניין (ראו: משה קשת
הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי - הלכה ומעשה
666 (כרך א', 2007) (להלן:
קשת
);
ע"א 3097/02

מלמד

נ

'

קופת

חולים

של

ההסתדרות

הכללית

של

העובדים

בא

"

י

,

פ

"

ד

נח

(5) 511, 519 (2004);
ע"א 4087/04
גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ
, פסקה 7 (לא פורסם,
[פורסם בנבו], 8.9.2005) (להלן:

עניין גורה
); מיכאל בן-יאיר "הרחבת תחולתו של מעשה בית דין על מי שלא היה צד להליך קודם" ספר יצחק כהן 302 (1989)). הדוקטרינה של מעשה בית דין נחלקת לשני ראשים. הראש האחד עניינו בהשתק עילה ולפיו

פסק דין
סופי שניתן לגופו של עניין מעניק לנתבע (או לחליפו) חסינות מפני תביעה נוספת של התובע (או חליפו) בגין אותה עילת תביעה. בהקשר זה ניתנה למושג "עילת תביעה" משמעות רחבה במטרה להגשים את תכלית הכלל ולמנוע את הטרדת הנתבע בתביעות חוזרות בשל אותו מעשה (ראו:
ע

"

א

303/79

אבני

נ

'

גליקסמן

,

פ

"

ד

לה

(1) 92, 98 (1980);
ע"א 8/83

גורדון

נ

'

כפר

מונאש

-

מושב

עובדים

,

פ

"

ד

לח

(4) 797, 801 (1985);
רע"א 6498/05
צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ - סניף עפולה עלית
(לא פורסם,
[פורסם בנבו], 23.2.2006)). הראש השני הוא השתק פלוגתה, ולפיו כאשר פלוגתה, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים, הוכרעה באופן פוזיטיבי ב

פסק דין
סופי (במפורש או מכללא), ההכרעה היתה חיונית לתוצאה הסופית ולבעלי הדין "היה יומם" ביחס לאותה פלוגתה, יהיו בעלי הדין (או חליפהם) משותקים מלהתדיין לגביה שוב (ראו: נינה

זלצמן

מעשה

בית

-

דין

בהליך

אזרחי

, 3-4, 29, 137-141 (1991) (להלן:
זלצמן
);
ע"א 246/66

קלוז

'

נר

נ

'

שמעוני

,

פ

"

ד

כב

(2) 561, 583-585; עניין
גורה
, פסקה 7). יודגש כי כאשר הפלוגתה היא בשאלה מעורבת של חוק ועובדה כלל ההשתק חל הן על הממצאים העובדתיים והן על המסקנה המשפטית הנגזרת מהם (ראו
זלצמן
, 164. אך ראו הסייגים לכלל במשפט הפלילי ובמשפט האזרחי:
ע

"

פ

447/88

לוונטהל

נ

'

מדינת

ישראל

,

פ

"

ד

מד

(2) 1, 6 (1990);
ע

"

א

1418/90

מאור

נ

'

הרשנהורן

,

פ

"

ד

מה

(3) 95, 102-105 (1991);
ע"א 1351/06
עו"ד ח'ורי נ' חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ
, פסקאות ל"א(2)-ל"ו (לא פורסם,
[פורסם בנבו], 17.9.2007);

ע"א 5610/93

זלסקי

נ

'

הועדה

המקומית

לתכנון

ולבניה

,

ראשון

לציון

,

פ

"

ד

נא

(1) 68, 98-100 (1997). ולחסרונותיו של הכלל ראו
רע"א 682/07
לבייב נ' גילר
, פסקה יא' (לא פורסם,
[פורסם בנבו], 20.6.2007); אליהו הרנון "הפלוגתה הפסוקה
(collateral estoppel)
כמעשה בית-דין"

הפרקליט
כג 344, 352-353 (1967)).
"

מעיון בפסק דינו של כב' השופט סובל, בעיקר בעמודים 31-34 עולה, כי טענות שולחי ההודעה כלפי המבקש נדונו והוכרעו , שכן כב' השופט סובל דן בדיוק בשאלת התנהלותו של צד ג' 2 בעת החתימה על
ההסכם ונספחיו, כפי שטוענים המשיבים כעת. עיון במסגרת תגובת המשיבים לבקשת צד ג'2 עולה מסעיף 7 כי גם במסגרת הודעת נתבע 3 נטען, כי המשיבים הוטעו ע"י צדדי ג' 1-2 לחשוב כי חלה על התובעת החובה להחתים את כל הדיירים בכדי להטיל על הנתבעים חובה לפי סעיף 2.3 . מכאן שמדובר בסוגיה זהה לזו שנדונה והוכרעה ע"י כב' השופט סובל בפסק דינו שכן במסגרת פסק הדין נדונו מעשיו של צד ג'2 בנוגע לפרויקטים נשוא ההסכם וכן סוגית סעיף 2.3 להסכם. המשיבים דכאן טוענים כי כעת הנם תובעים תשלום בגין היתרי בניה שהוצאו לאחר הגשת התביעה בת"א 53291-05-11 ולא בעילה לפי סעיף 2.1 ו-2.2 שעניינם תשלום בגין החתמת הדיירים על הסכמה לביצוע עסקה לפי תמ"א 38 ולכן לא מדובר באותה עילת תביעה . בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל ניתנה למושג "עילת תביעה" פרשנות מרחיבה במטרה להגשים את תכלית הכלל ולמנוע הטרדת נתבעים בתביעות חוזרות בגין אותם מעשים. לפיכך כיוון שסוגיית התנהלותו ומעשיו של עו"ד תומר ורשה
נדונה והוכרעה ע"י כב' השופט סובל, לא אדרש לכך בשנית.
לפיכך , שוכנעתי בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפני
ע"י הצדדים וכן בהתאם לפסיקה המפורטת לעיל כי קם השתק מכוח דוקטרינת "מעשה בית דין" בעניינו של המבקש.
אינני מקבלת את טענת המשיבים לפיה מדובר בעילת תביעה שונה שכן סוגיית התשלום בגין מתן היתר בניה ופעולות המבקש נדונה והוכרעה ע"י כב' השופט סובל . בנוסף שוכנעתי כי תחולת הכלל בדבר "מעשה בית דין" חלה גם על מי שלא היה צד להליך קודם, כגון נתבע 3 שלא היה צד להליך בת"א 53291-05-11 אולם הנו בגדר חליפם של הנתבעים בהתאם לפסיקה הרואה בחליפו של בעל דין כמי שמקים השתק כאשר ניתן

פסק דין
סופי כנגד התובע או הנתבע בהתאמה בגין אותם מעשים . ראה דיון בסוגיות אלו בסקירה המורחבת בע"א 127/06 בנק הפועלים בע"מ-משכן נ' לאה נגר ( פורסם בנבו 10.2.2009 ).
ההודעה כנגד צד ג' 2 נדחית על הסף.
המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בסך 1800 ₪.



ניתנה היום, י' טבת תשע"ו, 22 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.










תאק בית משפט שלום 7685-05/14 עו"ד תומר ורשה נ' מסיקה חסון מסחר 2002 בע"מ, יוסף מסיקה, נחום לנגנטל (פורסם ב-ֽ 22/12/2015)