פסקי דין על גאולה כהן | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

28513-09/13 בל     31/12/2015




בל 28513-09/13 גאולה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה


ב"ל 28513-09-13


31 דצמבר 2015

לפני
:

כב' הסגנית נשיא
איטה
קציר
נציג
ציבור (עובדים)
מר נפתלי פאר
נציג ציבור (מעסיקים)
מר אורי קידר

ה
תובעת
גאולה כהן
, ת.ז. 50520063
ע"י ב"כ עו"ד חלי כהן
-

ה
נתבע
המוסד לביטוח לאומי



פסק דין


זוהי תביעה לקצבת זקנה כשהמחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם התובעת צברה תקופת אכשרה כנדרש על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 או לאו (להלן: "החוק").

להלן עובדות המקרה:

1.
התובעת, ילידת 19/1/1951.

2.
התובעת הגיעה לגיל פרישה בתאריך 19/1/2013.

3.
התובעת הגישה לנתבע תביעה לקצבת זקנה בתאריך 30/12/2012 (ראה מסמך נ/1).

4.
בתאריך 6/1/2013 הודיע הנתבע לתובעת, כי אינה זכאית לקצבת זקנה החל מחודש 2/2013, מאחר ולא צברה תקופת אכשרה כנדרש.

5.
בתאריך 15/9/2013 הוגשה תביעה זו לבית הדין.

6.
עפ"י הרישומים של הנתבע במועד הגשת התביעה, ביום 30/12/2012, התובעת צברה תקופת אכשרה של 48 חודשים בלבד מתוך 144 החודשים הנדרשים על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

7.
בתאריך 31/3/2014 פנתה התובעת למחלקת המעסיקים בנתבע וביקשה, כי על פי

פסק דין
שניתן בתיק אזרחי ת.א. 12367/95 בפני
כב' השופט לבנוני (להלן: "פסק הדין") והערעור שהוגש עליו בתיק ע"א 1708/00 (להלן: "הערעור"), אשר נדון בפני
כב' השופט לבנוני, ובו הצהירו המעסיקים, כי התובעת עבדה אצלם בתקופות שונות. על כן היא ביקשה לצרף את תקופות העסקתה הללו כחודשי אכשרה נוספים למניין החודשים שנקבע בחוק.

8.
נציגת מחלקת הגביה מעסיקים הכירה בתקופות העסקה נוספות של התובעת, כגון: עבודתה אצל ביילי ויוחנן גלעד, שדיווחו על העסקתה לנתבע בתקופה מחודש 9/1983 ועד סוף חודש 7/1985, וכך נוספו לתובעת עוד 23 חודשי עבודה, ובסך הכל 71 חודשי עבודה, שהינם בגדר חודשי אכשרה, וזאת מתוך ה-144 חודשי אכשרה שהתובעת היתה אמורה לצבור לאורך שנות עבודתה.

9.
תיק ת.א. 12367/98 ותיק ע"א 1708/00 עוסקים בתביעת נזיקין אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד חברת הביטוח "המגן", כשהתובעת היתה מיוצגת על ידי עו"ד דוד בלוך. התובעת ניסתה לאתר את פסקי הדין הללו, אך החומר בוער מארכיב בית המשפט.

10.
במשרדו של עו"ד בלוך נתגלו סיכומי הטענות שהוגשו על ידו, בקשה להזמנת עדים, הודעת ערעור ועקרי טיעון מטעם המערערת.

מעיקרי הטיעון מתברר כדלקמן:

א)
התובעת עבדה אצל גב' ביילי ויוחנן גלעד מחודש 7/1985 ועד חודש 9/1983, ותקופה זו דווחה כחוק לנתבע.

ב)
גב' רותי סולטניק העסיקה את התובעת בין השנים 1989-1992.
אין דיווח לנתבע על תקופת העסקה זו.

ג)
משפחת אליה ובן חיים העסיקו את התובעת בין השנים 1992-1994.
אין דיווח לנתבע על תקופת העסקה זו.

ד)
גב' סימון יצחק העסיקה את התובעת כחצי שנה בשנת 1983. אין דיווח לנתבע על תקופת העסקה זו.

ה)
גב' רבקה ניבצקי העסיקה את התובעת בין השנים 1986-1988. אין דיווח לנתבע על תקופת העסקה זו.

ו)
גב' יפה לוגסי העסיקה את התובעת במשך שלושה חודשים. אין דיווח לנתבע על תקופת העסקה זו.

11.
ב"כ התובעת, עו"ד חלי כהן
, זימנה את המעסיקים למתן עדות בבית הדין, אך אף אחד מהם לא התייצב לישיבת ההוכחות והתיק נדחה לסיכומים בכתב.

טענות ב"כ הצדדים:

12.
ב"כ התובעת ביקשה מבית הדין להסתמך על עיקרי הטיעון שהגיש עו"ד ד. בלוך במסגרת ערעור שהגיש על גובה הפיצויים שנפסקו לתובעת בהתבסס על גובה שכרה באותו מועד. היות וחובת הדיווח על העסקת עובד מוטלת על המעסיק ולא על העובד, על כן, לטענתה, על הנתבע להכיר בכל תקופת עבודתה של התובעת אצל המעסיקים הנזכרים בתיק ת.א. 12367/95, כפי שהכיר בתקופת עבודתה של התובעת אצל משפחת ביילי ויוחנן גלעד.

כמו כן אם יוסיפו לתקופת האכשרה של 60 החודשים את כל תקופת עבודתה של התובעת אצל המעסיקים הללו, אזי יתווספו לה יתרת החודשים החסרים והיא תגיע לתקופת העסקה של 144 חודשים ותהיה זכאית לקבל מהנתבע קצבת זקנה.

13.
לעומתה, טען ב"כ הנתבע, כי מחומר הראיות והעדויות אשר הובאו בפני
בית הדין, התובעת לא הצליחה להרים את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח, כי אכן צברה את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק, ולפיכך, אינה זכאית לקצבת זקנה.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

14.
בהתאם לסעיפים 245(א)(2)(א) ו-246(א) לחוק, על מנת להיות זכאית לקצבת זקנה, על התובעת היה לצבור תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת עפ"י אחת משתי האפשרויות הקיימות כדלקמן:

(1)
60 חודשי עבודה בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים שבהם היה אדם מבוטח תוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקיצבת הזיקנה.
(2)
144 חודשי עבודה שבהם היה אדם מבוטח במהלך כל שנות העבודה האפשריות, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה.

15.
התובעת תולה את יהבה בתביעת הנזיקין שהגישה בשנת 1995 נגד "המגן חברה לביטוח" בתיק ת.א. 12367/95 ובערעור אזרחי 1708/00. אין בידי התובעת את פסקי הדין שניתנו, הן על ידי השופט לבנוני בתיק 12367/95 וגם לא את פסק הדין שניתן בערכאת הערעור בתיק 1708/00, ולכן רב כאן הנסתר על הנעלם.


לא ניתן לקבוע בוודאות את תקופות ההעסקה של התובעת אצל המעסיקים שלא דיווחו על עבודתה לנתבע במהלך אותם השנים.


עיקרי הטיעון של ב"כ התובעת אינם בגדר

פסק דין
של בית משפט השלום ו/או של בית משפט המחוזי בחיפה בערעור, ואשר קובעים בצורה חד משמעית את תקופות עבודתה של התובעת אצל כל המעסיקים הנזכרים לעיל.

16.
בנסיבות אלה אנו קובעים, כי לא ניתן, מבחינה משפטית, להסתמך על עיקרי הטיעון ולקבוע על פיהם את תקופות ההעסקה הנוספות של התובעת אצל מעסיקים נוספים, וזאת בהעדר כל דיווח של המעסיקים הללו על העסקת התובעת בין השנים 1986 עד 1994.

17.
בנוסף, התובעת גם טענה, כי עבדה בניקיון כעובדת משק בית בתקופה נוספת החל מחודש 8/2008 ועד סוף חודש 10/2013 אצל הגב' דליה יצחק, אשר העידה בבית הדין בנדון.

18.
התובעת וגב' דליה יצחק הינן שכנות המתגוררות בדירות סמוכות. התובעת סייעה לגב' דליה בביצוע עבודות ניקיון בביתה במשך שנים ללא קבלת תמורה כספית.

לא הובאה לבית הדין כל ראיה אובייקטיבית מתי החלו יחסי עובד-מעביד ביניהן, מה השכר ששולם לתובעת החל מחודש 8/2008 ועד סוף חודש 10/2013, כי בתחילה היה כאמור מדובר בעזרה חברית ללא תשלום שכר ורק בשלב מאוחר יותר, על פי עדויות התובעת והגב' דליה, שולם לתובעת שכר בגין עבודתה החל מחודש 8/2008 ואילך.

גם בגין העסקה זו אין כל דיווח לנתבע על תקופות ההעסקה.

19.
גב' דליה העידה בבית הדין, כי התובעת החלה לעבוד אצלה בשכר החל מחודש 8/2008 ואילך, לאחר שהחלה לסבול מכאבי גב. התובעת, לעומתה, העידה, כי החלה לעבוד בשכר אצל גב' דליה לאחר שבעלה של הגב' דליה חלה במחלת הסרטן. מבדיקת תיקו הרפואי של הבעל, אין כל רישום רפואי מיוחד בחודש 8/2008, כטענת התובעת (ראה עמ' 5, שורות 17-31 לפרוטוקול וכן עמ' 8, שורה 2 ושורה 19 לפרוטוקול). מחלת הסרטן התגלתה אצל בעלה של הגב' דליה רק בחודש 7/2009. מכאן עולה, כי התובעת עבדה בשכר אצל גב' דליה רק מחודש 8/2009, לכל היותר, ולא כפי שטענה ביחס לחודש 8/2008.

20.
על פי סעיף 246(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, תקופת האכשרה הנדרשת הינה של 60 חודשי עבודה ב-10 השנים שקדמו לגיל המזכה בקצבת זקנה.


כאמור, אין כל ראיה בכתב ו/או ראיה אובייקטיבית אחרת, כי היה אירוע כלשהו המראה על החמרה במצב גבה של גב' דליה החל מחודש 8/2008 ואילך. לעומת זאת, בעלה של הגב' דליה אובחן כחולה סרטן בחודש 7/2009, ואם נקבל את גרסת התובעת, כי עבדה בשכר בביתם מתחילת מחלתו של הנ"ל, אזי התובעת צברה רק 51 חודשי אכשרה ולא 60 חודשי אכשרה, כנדרש על פי החוק, בהנחה שהחלה לעבוד בחודש 8/2009 אצלם.

21.
סיכומו של דבר – התובעת צברה בסך הכל 71 חודשי עבודה מתוך ה-144 חודשי עבודה במהלך כל שנות עבודתה, או על פי חישוב אחר, אזי היא צברה 51 חודשי אכשרה מתוך ה-60 חודשים ב-10 שנות עבודתה האחרונות.

על פי שני החישובים הללו, לא צברה התובעת את תקופות האכשרה הנדרשות על פי חוק.

22.
בנסיבות אלה, ועם כל הצער שבדבר, אין מנוס אלא לדחות את התביעה והיא נדחית בזאת.

23.
אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, (31 דצמבר 2015
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.





מר נפתלי פאר
נציג עובדים

א. קציר
סגנית נשיא

מר אורי קידר
נציג מעסיקים







בל בית דין אזורי לעבודה 28513-09/13 גאולה כהן נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 31/12/2015)