פסקי דין על ח"כ צ'רלי ביטון | פסקי דין על ראש הממשלה יצחק שמיר | פסקי דין על ח"כ מנחם פורוש | פסקי דין על ח"כ אברהם ורדיגר ואח' |

5079/90 בג"צ     16/04/1991




בג"צ 5079/90 ח"כ צ'רלי ביטון נ' ראש הממשלה יצחק שמיר, ח"כ מנחם פורוש, ח"כ אברהם ורדיגר ואח'




(פד"י מ"ה (2) 216)

(פד"י מ"ה (2) 827)

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 5079/90

השופטים:
כבוד המשנה לנשיא מ' אלון
כבוד השופט א' גולדברג
כבוד השופט י' מלץ

העותר:
ח"כ צ'רלי ביטון
ע"י ב"כ עו"ד ד' דרעי


נ ג ד

המשיבים:
1. ראש הממשלה יצחק שמיר
2. ח"כ מנחם פורוש
3. ח"כ אברהם ורדיגר
ע"י ב"כ עו"ד נ' ארד
, מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה –
בשם המשיבים 1-3;
4. סיעת הליכוד בכנסת
5. סיעת אגודת ישראל בכנסת

ע"י ב"כ עו"ד ד' גלס

עתירה למתן צו-על-תנאי.

פסק-דין


המשנה לנשיא מ' אלון
:
1. עתירה בפני
נו לתת צו-על-תנאי שיורה למשיב הראשון לאמור:

"א.

מדוע לא יבטל את החלטתו למנות כסגני-שר את המשיבים 2 ו-3 במשרד העבודה והרווחה ובמשרד ראש הממשלה;

ב. מדוע לא תבוטל ההודעה שנמסרה לכנסת ביום שני, ב' בכסלו התשנ"א, 19.11.90, בדבר מינוי המשיבים 2, 3 כסגני-שר במשרדים האמורים;

ג. מדוע לא יימנע מלהורות על פרסום הודעה ברשומות בהתאם לסעיף 41(ב)(3) לחוק יסוד 2 הממשלה בדבר מינוי המשיבים 2, 3 כסגני-שר כאמור;

ולכל המשיבים –

ד. מדוע לא יבוטל ההסכם, או אותו חלק בהסכם, אשר נחתם בין המשיבה 4, בראשות המשיב 1, לבין המשיבה 5, ע"י המשיבים 2, 3 ואשר מבטיח את מינויים של המשיבים 2, 3 כסגני שר במשרדים האמורים;

ה. מדוע לא יימנעו המשיבים 2, 3 מכניסה לתפקיד של סגני שר כאמור".

תחילה הוגשה העתירה נגד שלושת המשיבים הראשונים בלבד.

משהעיר בית-משפט זה לעותר, כי משיבות 4 ו-5 נוגעות בדבר העתירה ולכן יש לצרפן כמשיבות, הוגשה לנו עתירה מתוקנת הכוללת גם משיבות אלה, ובה גם תוספת לטענות.

2. ביום כ"ח בחשון תשנ"א-16.11.90 באו המשיבות 4 ו-5 על הסכם קואליציוני; המשיבה החמישית, היא סיעת אגודת ישראל, הצטרפה לקואליציה הממשלתית שבראשות המשיבה הרביעית, היא סיעת הליכוד. בתנאי ההסכם נקבעו, בין היתר, התפקידים שהמשיבה החמישית עומדת לקבל. בין תפקידים אלה נמנים תפקיד של סגן שר במשרד העבודה והרווחה ותפקיד של סגן שר במשרד לענייני ירושלים, העומד לקום. ביום ב' בכסלו תשנ"א-19.11.90, הודיע לכנסת ראש הממשלה, הוא המשיב הראשון, על מינוי המשיב השני, חבר הכנסת מנחם פורוש, כסגן שר במשרד העבודה והרווחה, ועל מינוי המשיב השלישי, הוא חבר הכנסת אברהם ורדיגר, כסגן שר במשרד לענייני ירושלים.

3. וזוהי טענת חבר הכנסת צ'רלי ביטון העותר, בתמציתה ובעיקרה, כפי שמצויה היא בעתירתו שבכתב:

"5. בהסכם הובטח לאגודת ישראל, בין היתר, כי המשיבים 2 ו-3 ימונו ע"י המשיב 1 כסגני שר במשרדי ראש הממשלה והעבודה והרווחה וזאת 'במעמד של שר' וכמו כן הובטח להם כי הממשלה תאשר מינוי זה כנדרש בחוק.

6. על פי ההסכם המשיבים 2 ו-3 אמורים להיות הממונים על משרדיהם; דהיינו, המשיב 2 כממונה על משרד העבודה והרווחה במעמד של שר, והמשיב 3 כממונה על משרד לענייני ירושלים במעמד של שר".

וכך מיקד מר דרעי, בא-כוחו המלומד של העותר, את עיקר טיעונו לפנינו על מינוי המשיבים 2 ו-3 "כסגן שר במעמד שר", דבר שלטענתו אינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק וסותר את תקנת הציבור. על טיבו של מינוי זה למד העותר גם ממעשים ודברים שונים, ובין היתר מהזמנת המשיבים 2 ו-3 דרך קבע להשתתף בישיבות הממשלה, ומדברי חבר הכנסת פלדמן, חברם לסיעה של המשיבים 2 ו-3, אשר בדיון בכנסת ביום ג' בכסלו תשנ"א-20.11.90 בירכם על מינוים בתור "שר בתואר סגן שר" לענייני ירושלים ובמשרד העבודה והרווחה. לטענת העותר, המשיבים 2 ו-3 אינם מוכנים, מטעמים אידיאולוגיים, לקבל מינוי של שר בממשלה כדי להימנע משותפות באחריות מיניסטריאלית, אך מבקשים הם לקבל סמכויות של שר; וכך בא לעולם מעמד של "שר בתואר סגן שר", ו"סגן שר במעמד של שר". לטענת העותר, מינוי זה נוגד את הוראות החוק ורוחו, הן מבחינת התערטלות השר הממונה על המשרד מאחריותו ומסמכותו והן מבחינת מהות התפקיד של סגן השר.

4. הגב' ארד, באת-כוחה המלומדת של המשיבים 1-3, הודיעה לנו, כי בשאלות האמורות ניתנה חוות-דעת מטעם מר יוסף חריש, היועץ המשפטי לממשלה, לפי בקשת ראש הממשלה; חוות הדעת צורפה להודעתה. המשיבים כולם הודיעו בכתב לבית המשפט ולפרקליטות המדינה, כי האמור בחוות הדעת מקובל עליהם והם ינהגו לפיה. המשיבה החמישית, סיעת אגודת ישראל בכנסת, הוסיפה והודיעה לבית המשפט, בהודעת מר גלס, בא-כוחה המלומד, לאמור:

"א.

המשיבה מכחישה את האמור בסעיפים 9 ו-26(ד) של העתירה על קיום הוראה של 'מועצת גדולי התורה' האוסרת על המשיבים 2 ו-3 לכהן בממשלה כשרים מטעמים אידיולוגיים של 'אי הכרה במדינה ובמשטרה החילוני'.

ב.
'
מועצת גדולי התורה' לא קיבלה בעבר ובהווה החלטה האוסרת על מי מחברי אגודת ישראל לכהן כשר בממשלה.

ג.

בהקשר זה יצויין כי מנהיג אגודת ישראל הרב יצחק מאיר לוין ז"ל כיהן בשעתו כשר הסעד בממשלה".

עיינו בחוות-דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, והיא מקובלת עלינו.

5. אשר להסכם קואליציוני כהסכם פוליטי והיזקקותו של בית-משפט זה לעתירה בעניינו עמדנו במפורט בבג"צ 1635/90 ז'רז'בסקי נ' ראש הממשלה ואח'
, פ"ד מה (1) 749, והמעיין יעיין שם. ברור ואין צריך לומר, כי טענה מעין זו שלפנינו, שלפיה תניה מתניות ההסכם הקואליציוני נוגדת את הוראות החוק, יש בה – אם תוכח – כדי לפסול את התניה ולבטלה.

6. בסעיף 10 להסכם הקואליציוני האמור, בסעיפים-קטנים א ו-ב, נאמר:

"סיעת אגודת ישראל תקבל את התפקידים דלהלן:

א.

משרד העבודה והרווחה. סגן השר אשר יכהן במשרד זה יוזמן דרך קבע להשתתף בישיבות הממשלה, ויפעל בו כשר לכל דבר כדלקמן: ראש הממשלה ושר העבודה והרווחה יסמיך את סגן
השר לפי סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, לפעול בשמו בכל העניינים שפועל בהם משרד העבודה והרווחה.
ב. יוקם משרד לענייני ירושלים; נציג אגודת ישראל יכהן כסגן שר במשרד זה, ויוזמן דרך קבע להשתתף בישיבות הממשלה".

סעיף 35 לחוק-יסוד: הממשלה דן ב"תפקידו של סגן שר", וזה לשונו:

סגן השר אינו נמנה על חברי הממשלה. מינויו בא כדי להקל על השר – הממונה על המשרד – בעבודתו ולסייע לו בכל אשר יתבקש על-ידיו, הן במשרד, בוועדות שרים ובוועדות הקשורות לעבודת המשרד והן בכנסת ובוועדותיה (ראה ד"כ 8 (תשי"א) 836-838, 1017; 52 (תשכ"ח) 3311). שני תפקידים אלה מודגשים במיוחד בסעיף 35 האמור: "סגן שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו..." (וראה בג"צ 9/82 ח"כ וירשובסקי נ' שר המשפטים, יו"ר הוועד למינוי שופטים, השר משה נסים, ואח'
, פ"ד לו (1) 645). היקף התפקידים שהשר רשאי להטיל על הסגן אינו מוגבל, ובלבד שמתקיימים ונשמרים שני תנאים: האחד – שהאחריות לענייני המשרד, הן כלפי ראש הממשלה (סעיף 4 לחוק יסוד: הממשלה) והן כלפי הכנסת, מוטלת היא על השר; והשני – שסגן השר פועל בשמו של השר, מכוחו ועל דעתו. במסגרת פעילותו זו רשאי, ואף רצוי, כי סגן השר ישתתף השתתפות פעילה בישיבות הממשלה, כאשר מתקיים דיון בעניינים הקשורים למשרד בו הוא מכהן כסגן שר. מובן, ואין צריך לומר, שאין סגר השר נוטל חלק בהצבעות הנערכות בממשלה ובהחלטות המתקבלות על-ידיה. ואשר להזמנתו של סגן שר להשתתף דרך קבע בישיבות הממשלה, גם בעניינים שאינם קשורים למשרד בו הוא מכהן, אין לנו צורך לפסוק בעניין. הן המשיב השני והן המשיב השלישי הודיעו בכתב לפרקליטות המדינה: כי "באשר להשתתפותי בישיבות הממשלה מקובל עלי כי אשתתף בדיונים אך בנושאים בהם הנני עוסק". וכך חזרה והודיעה הגב' ארד לפנינו.

7. על-פי האמור, הפיסקה המופיעה בסעיף-קטן א, לעניין מינויו של סגן השר במשרד העבודה והרווחה, היינו המלים: "ויפעל בו כשר לכל דבר", פיסקה זו בטלה היא. סגן שר אינו פועל כשר, לא לעניין אחד ולא לכל דבר. פועל הוא, כאמור בסעיף 35 הנ"ל, בשם השר שמינה אותו, ובמסגרת העניינים שמסר לו השר. וכך אכן נאמר בהמשכו של סעיף-קטן א, כי שר העבודה והרווחה יסמיך את סגן השר, לפי סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה, לפעול בשמו בכל העניינים שמשרד העבודה והרווחה פעיל בהם וששר העבודה והרווחה הסמיכו לפעול בהם.

דומה שהמלים האמורות "ויפעל בו כשר לכל דבר" לא נאמרו אלא לתפארת המליצה, שהרי אין הן עולות בקנה אחד עם המשכו של הסעיף, כאמור לעיל. על כל פנים, כדי להוציא מלבם של חוששים ועותרים, אנו מחליטים כי מלים אלה אינן עולות בקנה אחד עם הוראות החוק ומגמתו, ועל-כן בטלות הן, דברים בעלמא, ללא נפקות משפטית ומעשית כלשהי. וכבר אמרנו לעיל, שכך כבר קיבלו המשיבים על עצמם.

8. מר דרעי, בא-כוחו המלומד של העותר, הודיענו, כי כל מה שביקש בעתירתו לא ביקש אלא להכריז כאמור, וכך אנו עושים.

המשיבים 1-2, 4-5, ביחד, יישאו בהוצאות העותר בסכום של 3,000 (שלושת אלפים) ₪.

השופט א' גולדברג

: אני מסכים.

השופט י' מלץ

: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינו של המשנה לנשיא.

ניתן היום, ב' באייר תשנ"א (16.4.91).







בג"צ בית המשפט העליון 5079/90 ח"כ צ'רלי ביטון נ' ראש הממשלה יצחק שמיר, ח"כ מנחם פורוש, ח"כ אברהם ורדיגר ואח', [ פ"ד: מה 2 827 ] (פורסם ב-ֽ 16/04/1991)