פסקי דין על ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית | פסקי דין על "ארז" – קבוצת הנוער העובד להתיישבות שיתופית | פסקי דין על פארן – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית | פסקי דין על המועצה לייצור ולשיווק של ירקות | פסקי דין על אפרים שלום – יו"ר המועצה לייצור ולשיווק של ירקות | פסקי דין על מר יחזקאל זכאי – יו"ר מועצת הרשות לפיקוח חקלאי ומנכ"ל משרד החקלאות ואח' |

2526/90 בג"צ     18/03/1991




בג"צ 2526/90 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ,"ארז" – קבוצת הנוער העובד להתיישבות שיתופית בע"מ, פארן – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, אפרים שלום – יו"ר המועצה לייצור ולשיווק של ירקות,מר יחזקאל זכאי – יו"ר מועצת הרשות לפיקוח חקלאי ומנכ"ל משרד החקלאות ואח'




(פד"י מ"ה (2) 216)

(פד"י מ"ה (2) 573)

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק

בג"צ מס' 2526/90

השופטים:
כבוד הנשיא מ' שמגר
כבוד השופט ש' לוין
כבוד השופטת ש' נתניהו

העותרות:
1. ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
2. "ארז" – קבוצת הנוער העובד להתיישבות שיתופית בע"מ
3. פארן – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ


ע"י ב"כ ע"י ב"כ ע' עצמון

נ ג ד

המשיבים:
1. המועצה לייצור ולשיווק של ירקות
2. אפרים שלום – יו"ר המועצה לייצור ולשיווק של ירקות
ע"י ב"כ עו"ד ד' דינאי
– בשם המשיבים 1-2;
3. רשות הפיקוח החקלאי
ע"י ב"כ עו"ד מ' מזוז, סגן בכיר א לפרקליט המדינה – בשם המשיבה 3.
4. מר יחזקאל זכאי – יו"ר מועצת הרשות לפיקוח חקלאי ומנכ"ל משרד החקלאות
5. קצין מטה חקלאות – המינהל האזרחי ברצועת עזה
6. קצין מטה חקלאות – המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון
7. שר החקלאות
8. שר האוצר
9. שר הביטחון

התנגדות לצו-על-תנאי מיום 25.2.91.

פסק-דין

הנשיא מ' שמגר

:
1. עתירה זו עניינה הברחת תוצרת חקלאית מחבל עזה ומאזור יהודה ושומרון לתוככי מדינת ישראל.

הטענה, היא כי רשויות השלטון אינן מפעילות סמכויותיהן כדבעי כדי למנוע הברחה כאמור הפוגעת בחקלאים הישראליים, לגביהם מופעל מלוא הפיקוח, לרבות משטר מכסות, לפי החקיקה הישראלית הרלוואנטית.

בין היתר מבוקש שתיאסר העברת תוצרת חקלאית בהיתר השלטונות הצבאיים מחבל עזה ליהודה ושומרון, כי, לפי הטענה, חלק מן המשלוחים הללו אינם מגיעים ליעדם הנחזה אלא נשארים בישראל בעת המעבר או מועברים לישראל זמן קצר אחרי הגיעם ליהודה ושומרון, מאחר ושם אין ממילא שוק לסחורה האמורה.

2. תגובת המדינה היא, כי הנושא של יחסי הגומלין בין החקלאות בישראל לבין החקלאות בשטחים המוחזקים היא, כלשון הודעת פרקליטות המדינה, סוגיה מורכבת וסבוכה, וכרוכים בה בעיות רבות ושיקולים חקלאיים-כלכליים, ביטחוניים ומדיניים.

בעיות אלו נובעות, בין היתר, ממעמדם המשפטי של השטחים הללו ומחובותיה של מדינת ישראל לגבי אוכלוסייתם; שלובה בכך בעיית יצוא התוצרת דרך ישראל לאירופה ודרך גשרי הירדן וגם שיווק תוצרת ישראלית בשטחים. אין צריך להוסיף כי דרכי האכיפה והפיקוח לשם קיום התחיקה הקיימת, כרוכים גם בהיבטים ביטחוניים.


נבחנות כל העת דרכים להסדרת התיאום בין הצרכים השונים ולמניעת תקלות והפרות חוק.

רק לאחרונה שבו ונפנו מחדש לבדיקה כללית של הנושא: ביום 8.5.90 הורה מנכ"ל משרד החקלאות על הקמת צוות מקצועי משותף של רשויות הביטחון ורשויות החקלאות לשם בחינת הנושא ומציאת דרכים לפתרון הבעיות. בראש הצוות עמד פרופ' ש' פוהורילס, מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות.

הצוות הגיש המלצותיו ביום 12.8.90, וביניהן כאלה הנוגעות לתכנון גידולי ירקות בעזה וביהודה ושומרון, הקמת קרן לקליטת עודפים והפעלת הסדרי שיווק בין האזורים לישראל.

בעקבות ההחלטות נתקיימו דיונים במשרד החקלאות (שנכון היה תחילה לאמץ את ההמלצות, אך שינה גישתו) ובמשרד הביטחון. עמדתה של מערכת היבטחון תוארה בתגובתה בכתב של המדינה כדלהלן:

"העמדה שהתגבשה במערכת הבטחון מבוססת על העקרונות הבאים:

(א) פיקוח – יש להגביר את הפיקוח הן בישראל, הן בנקודות המעבר בין ישראל לאיזורים, והן בתוך האיזורים. במסגרת זו ישוכלל הנוהל של תעודות מעבר. כן נבחנת במערכת הבטחון במגמה חיובית האפשרות של תיקוני חקיקה כמפורט בסעיף 18 לעיל.

(ב) תכנון גידול – מערכת הבטחון שוללת הטלת משטר של תכנון גידול הירקות באיזורים, להבדיל מפיקוח על שיווקם. עמדה זו מעוגנת הן בשיקולים מעשיים והן בשיקולים מדיניים.

הנסיון בישראל מצביע על כשלון השיטה מבחינת יכולת הפיקוח והאכיפה. התנאים בהקשר זה באיזורים, ובעיקר לאור המצב הבטחוני השורר שם כיום, קשים פי כמה וקשה לצפות להצלחה בפיקוח ואכיפה בתחום זה.

כפי שצויין בדו"ח הצוות המקצועי, המגמה כיום גם בישראל הינה דווקא של צמצום התכנון ויתר ליברליזציה בענף החקלאות.

הגבלת גידולים באיזור על כל הנובע מכך (כגון עקירת גידולים וכיו"ב) כרוכה גם בבעיות מדיניות בינ"ל, ונסיון העבר אינו מעודד כיוון זה.

(ג)

עידוד היצוא – נקיטת אמצעים מינהליים שונים לעידוד היצוא של עודפים חקלאיים מהאיזורים דרך גשרי הירדן. במסגרת זו גם הופחתו מאוד לאחרונה אגרות המעבר בגשרים של משאיות הנושאות תוצרת חקלאית.

(ד) הדדיות – הגבלות נוספות על מעבר ירקות מהאיזורים לישראל צריכות להיות מוסדרות על בסיס של הדדיות.

לאחרונה, בעקבות מדיניות הממשלה ומשרד החקלאות לצמצום התכנון וליתר ליברליזציה בענף החקלאות, השתנתה עמדת משרד החקלאות גם בסוגיה דנן, ואין הוא סבור יותר שיש להשליט משטר של תכנון בייצור ירקות באיזורים, אלא יש לפעול בדרך של הגברת הסדרי הפיקוח.

בכך למעשה הוסרה נקודת המחלוקת העיקרית בין משרד החקלאות למערכת הבטחון".

3. מבחינת אופייה הדומינאנטי, שאלת השיווק של התוצרת החקלאית של השטחים המוחזקים איננה נושא משפטי, המתמצה כטענת העותרים, בהטלת איסורים והגברת הפיקוח. זהו נושא מובהק של מדיניות בו חוברים יחד שיקולי כלכלה, ביטחון ויחסי חוץ.

הגורמים המופקדים על נושאים אלו ערים לבעייתיות – כפי שעולה גם ממינוי הצוות בראשות פרופ' פוהורילס – ואיננו סבורים כי פתרונות פשטניים כבקשת העותרים, שביטויים אך ורק בהחלטה על הטלת איסורים והידוק הפיקוח, הן בגדר מענה שקול ויעיל שבית המשפט צריך לכפותו.

מסקנתנו היא, כי, לאור תשומת הלב המוקדשת לנושא מצד מעצבי המדיניות, איננה דרושה בשלב הנוכחי התערבותו של בית המשפט, כי לא יהיה בה כדי להוות מענה נכון ושלם למיגוון הבעיות שהוצגו לפנינו.

על-כן החלטנו לדחות את העתירה, ולבטל את הצו שיצא בעקבותיה.

העותרים יישאו בהוצאותיהם של המשיבים בסכום כולל של 4,000 ש"ח.

השופט ש' לוין
:
אני מסכימה.

השופטת ש' נתניהו

: אני מסכימה.

הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא.

ניתן היום, ג' ניסן תשנ"א (18.3.91).










בג"צ בית המשפט העליון 2526/90 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ,"ארז" – קבוצת הנוער העובד להתיישבות שיתופית בע"מ, פארן – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המועצה לייצור ולשיווק של ירקות, אפרים שלום – יו"ר המועצה לייצור ולשיווק של ירקות,מר יחזקאל זכאי – יו"ר מועצת הרשות לפיקוח חקלאי ומנכ"ל משרד החקלאות ואח', [ פ"ד: מה 2 573 ] (פורסם ב-ֽ 18/03/1991)