פסקי דין על נטוויז יישומים בע"מ | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על עו"ד ברוך חכים (נאמן) |

28033-03/10 פשר     04/01/2016




פשר 28033-03/10 נטוויז יישומים בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד ברוך חכים (נאמן)








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



פש"ר 28033-03-10 שמעוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב
ואח'




לפני כבוד השופטת מיכל עמית - אניסמן




בעניין: פקודת פשיטת הרגל

ובעניין:
רועי שמעוני (להלן "החייב")



המערערת:

נטוויז יישומים בע"מ


נגד


המשיבים:

1.כונס נכסים רשמי תל אביב
2. עו"ד ברוך חכים (נאמן)


החלטה


ערעור על החלטת הנאמן לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת המועד להגשת תביעת החוב מטעמה.

הרקע העובדתי לערעור והכרעת הנאמן
1.
ביום 14.6.10 ניתן צו לכינוס נכסיו של רועי שמעוני (להלן: "החייב"), וביום 17.8.10 פורסם הצו ברשומות. ביום 27.2.11 הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד ברוך חכים מונה כנאמן לנכסיו (להלן: "הנאמן").
2.
ביום 28.6.10 הומצא לב"כ המערערת צו הכינוס.
3.
המערערת, נטוויז יישומים בע"מ
, הגישה ביום 3.3.11 "בקשה למתן ארכה להגשת תביעת חוב". בבקשה, שאיננה נתמכת בתצהיר ואשר נתקבלה אצל הנאמן ביום 7.3.11, נטען כי המערערת פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד החייב לביצוע שטר בסך של 600,000 ₪ עוד ביום 27.1.09. על פי הנטען בסעיף 10 לבקשה אמנם צו הכינוס הומצא למשרדי בא כוחה של המערערת, ואולם "עקב תקלה טכנית" לא הוגשה תביעת החוב במועד. עוד טענה המערערת כי מאחר וההליך הינו בראשיתו, הרי שלא יגרם כל נזק לנושים האחרים באם תתקבל הבקשה להארכת מועד.
4.
הנאמן דחה ביום 5.6.12 את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעת החוב מהטעם שלא נתמכה בתצהיר או בתביעת החוב עצמה, וכן נוכח העובדה כי במסגרת הבקשה מודה המערערת בהגשת הבקשה באיחור של כשלושה חודשים "בשל תקלה טכנית", וכי טעם זה אינו מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת תביעת חוב על פי הוראות הפסיקה (להלן: "ההחלטה").
עמדת המערערת
5.
ביום 25.6.12 הוגש הערעור שלפני על ההחלטה. המערערת טוענת כי יש לערוך איזון בין האינטרס שלה לבין אינטרס יתר הנושים, וככל שתידחה הבקשה, הרי שהנזק שיגרם לה גדול לאין שיעור מהנזק שיגרם ליתר הנושים, שכן תחסם בפני
ה הדרך לגבות את חובה, חוב שנכון למועד הגשת הערעור עומד על הסך של כמיליון ₪.
6.
כמו כן, טוענת המערערת, כי ההחלטה ניתנה על ידי הנאמן למעלה משנה לאחר מועד הגשת הבקשה, ודי בכך על מנת לקבל את הבקשה.
7.
כל החלטה אחרת, לשיטתה, הינה פגיעה קשה ובלתי מידתית בשל טעות פרוצדורלית.

עמדת הנאמן
8.
הנאמן גורס כי דין הערעור להידחות, שעה שלדידו על פי ההלכה הפסוקה, דרישת הוראות סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת רגל, התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") הינה ענין מהותי ועקרוני ולא פרוצדורלי, וחריגה ממסגרת זו מצריכה טעמים מיוחדים, וזאת רק במקרה בו לא יכול היה הנושה, מטעמים אובייקטיביים שאינם תלויים בו, להגיש את תביעת החוב במועד.
9.
לגופו של ענין, טוען הנאמן כי הבקשה הוגשה בחלוף שבעה חודשים מהמועד בו הומצא צו הכינוס לב"כ המערערת, וכי טענת המערערת לטעות אנוש במשרד בא כוחה אינה מצדיקה מתן אורכה להגשת תביעת חוב.
10.
זאת ועוד, לטענתו, עצם העובדה כי המערערת הינה הנושה העיקרית (כטענתה, הגם שלא הומצאו לו מסמכים לביסוס טענה זו), היא כשלעצמה, איננה מהווה שיקול לקבל הבקשה.

עמדת הכנ"ר
11.
בדיון שהתקיים ביום 28.10.12 הוצע על ידי הכנ"ר כי הבקשה להארכת מועד, כמו גם תביעת החוב, ערוכה בהתאם לתקנות, תוגש לנאמן בצירוף תצהיר. הנאמן יבדוק את תביעת החוב לגופה, וככל שתתקבל, יוכר מחצית מהסכום כסכום של תביעת חוב מאושרת.
12.
בדיון נוסף שהתקיים בפני
כב' השופט קינר מיום 26.2.13 קיבלו הצדדים את
המלצת ביהמ"ש, לפיה תביעות החוב של הנושים שהגישו תביעות חוב במועד, יבדקו ויוכרעו על ידי הנאמן, ובחלוף המועד להגשת ערעורים על ההכרעות בתביעות החוב תתקיים הידברות בין החייב לבין הנושים, לרבות המערערת, לגיבוש הסדר כולל המפטיר את החייב מחובותיו בני התביעה שנוצרו עד מועד צו הכינוס, וזאת מבלי שהצדדים יוותרו באופן כלשהו על טענותיהם שנטענו במסגרת הליך הבקשה להארכת מועד.
13.
בדיון שהתקיים לפני ביום 3.1.2016, נציגת הכנ"ר צידדה בעמדת הנאמן, לפיה תקלה טכנית איננה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. משלא הגיעו הצדדים להבנות, הגיע הערעור לפתחי.

דיון והכרעה
14.
סעיף 71 (ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי יש להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס:

"נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע".
15.
כבר נפסק כי מדובר במגבלה מהותית ולא טכנית
,
אשר הרציונל שעומד בבסיסה הינו הגברת הוודאות בהליך פשיטת הרגל
,
וזכותם של כלל נושי החייב לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים העומדים לרשותו של החייב
,
בין היתר
,
כדי לגבש עמדתם בהמשך הליכי פשיטת הרגל
(
רע"א 1860/15
אורות העמקים בע
"
מ נ
'
מרדכי אלגבסי
(פורסם במאגרים, 21.5.2015)).
16.
לצורך הארכת מועד להגשת תביעת חוב, על הנאמן להשתכנע "כי הנושה לא יכול היה" להגיש את תביעת החוב במועד, ולשם כך על הנושה להוכיח "טעמים מיוחדים". בחלוף השנים חל ריכוך בעמדת הפסיקה בעניין "הטעמים המיוחדים" הנדרשים לצורך
סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל.
על פי הגישה המקלה יש לבחון את כלל הנסיבות בכל מקרה לגופו, תוך מתן משקל לכך שהנושה לא ידע אודות צו הכינוס, והארכת המועד לא תפגע ביעילות הליך פשיטת הרגל או בנושים האחרים. בעניין זה נקבע ברע"א 9802/08 הועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים ואח' נ' א.ר. מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) (פורסם במאגרים, 21.8.2012) (להלן: "ענין מלונות רותם"):

"כאשר נושה לא ידע בפועל אודות הליך חדלות הפירעון, ובמיוחד כאשר מדובר בנושה ששמו צוין בדוח הוגש על מצב העסקים, הרי הנטל שיוטל עליו לסתור את חזקת הידיעה אודות מתן צו הכינוס או הפירוק לא יהיה כבד במיוחד. בנסיבות אלה, ובכפוף לשיקולים הנוגעים לפגיעה משמעותית ביעילות ההליך ובקידומו ובהתחשב במידת האיחור בהגשת תביעת החוב, יהיה ככלל על הנאמן או המפרק לשקול בחיוב העתרות לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה. יש, אם כן, לבַכּר את הגישה המקלה על פני הגישה המחמירה ככל שמדובר בהארכת מועד להגשת תביעות חוב".

(ההדגשה אינה במקור- מ.ע.א.)
הלכה זו אומצה בהמשך ברע"א 6548/11

citibank n.a. – tel-aviv
נ' עו"ד איתן ארז –בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייבת רחל סייג סופר
(פורסם במאגרים, 15.11.2012).

17.
בהקשר זה נקבע אף בפש"ר (ת"א) 1251/06

בש"א 9449/08
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד נפתלי נשר בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייב דיאמנט שמואל


(פורסם במאגרים,
21.9.2008) לאמור:

"אין המדובר בהיצמדות דווקנית וטכנית להוראות החוק, אלא בפרשנות נוקשה של הוראות החוק, אשר נועדה להגשים את התכלית המהותית של הוראות החוק, דהיינו הגנה על האינטרסים של נושי החייב ושל החייב עצמו, ובראשם ידיעתם כי מעת שחלפו ששה חודשים מהמועד הקובע, לא "יופתעו" על ידי נושים "מאספים" (בכפוף לחריג "הטעמים המיוחדים"). זהו גם הבסיס לצמצום שבו נוקטת הפסיקה בכל הנוגע לחריג "הטעמים המיוחדים" אשר נקבע בעבר כי יש להימנע מהרחבתו על מנת שלא יקום החריג על הכלל".

(ההדגשה אינה במקור- מ.ע.א.)

וראה גם עש"א 42492-03-14 פרידמן נ' שפלר ואח' (פורסם במאגרים, 1.6.2014) (להלן: "ענין פרידמן").

18.
ואולם, כאשר הנושה ידע על צו הכינוס, כבענייננו,
צריכות להתקיים נסיבות מיוחדות או יוצאות דופן, כדי שבית המשפט יקבע כי קיים טעם להארכת מועד חרף ידיעה פוזיטיבית של הנושה אודות צו הכינוס. כפי שציין כב' הנשיא (בדימוס) גרוניס בעניין מלונות רותם:


"
ככלל הדיון בשאלה זו נסב בעיקרו על שאלת ידיעת הנושה אודות מתן צו הפירוק או הכינוס, שהרי אם הנושה ידע בפועל אודות מתן הצו צריכות להתקיים נסיבות נדירות כדי שניתן יהיה לקבוע שהוא "לא יכול היה" להגיש תביעת חוב במועד".

19.
ל
פיכך, יש ככלל מקום לנקוט בגישה מקלה בכל הנוגע להגשת תביעות חוב באיחור ככל שהנושה לא ידע על צו הכינוס. בהבדל, יש להחמיר עם נושה אשר ידע על מתן צו הכינוס אך חרף זאת נמנע מהגשת תביעת החוב.
20.
יישום ההלכות דנן על נסיבות המקרה שלפני מחייב את המסקנה, לפיה אין מקום להאריך את המועד להגשת תביעת החוב. ואנמק.
21.
אין חולק כי בענייננו, המערערת ידעה על מתן צו הכינוס. הטעם לאי הגשת תביעת החוב במועד, לשיטתה, נעוץ ב"תקלה טכנית" במשרדו של בא כוחה. בנסיבות אלו, משידעה המערערת על מתן צו הכינוס, יש לאמץ את הגישה המחמירה, שעה שאין להכיר בתקלה טכנית כטעם מיוחד להארכת מועד.
22.
כבר נפסק, לא אחת, בפסיקת בתי המשפט המחוזיים כי טעות משרדית אינה עולה כדי טעם מיוחד. כך למשל, בפש"ר 1742/03 בנק הפועלים בע"מ נ' כהן ואח' (פורסם במאגרים, 22.6.2005), קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת אלשיך) כי בנסיבות בהן ידע הנושה על הליכי הפש"ר, אך בשל טעות אנוש במשרד באי כוחו לא הגיש את תביעת החוב במועד, לא מדובר בטעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד, זאת למרות שדובר על סכום נשייה של למעלה מ-3 מיליון ₪. בדומה, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סעב) בבש"א 10284/04 בנק לאומי לישראל- סניף המפרץ נ' אהוד שגיא (פורסם במאגרים, 10.8.2005) כי טעות משרדית והזנחה של עו"ד אינם יכולים לשמש טעם מיוחד להארכת מועד (וראה גם פש"ר (חיפה) 57716-03-15 כ.א.ל. כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שוורץ ואח'
(פורסם במאגרים, 3.6.15), וכן עש"א (ת"א) 5109-02-15 בנק דיסקונט לישראל נ' טימופייב ואח' (פורסם במאגרים, 7.5.2015)).
23.
לענין זה יוסף כי הגם שהשיקולים באשר לקיום טעם מיוחד להארכת מועד להגשת תביעת חוב אינם זהים בהכרח לשיקולים העומדים ביסוד הדרישה לטעם מיוחד להארכת מועד בהקשרים אחרים, ובראש ראשונה בכל הנוגע להארכת מועד הקבוע בחיקוק, לפי
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984
(להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), הרי ששיקול מרכזי בשתי ההוראות הוא קיומן של נסיבות חיצוניות, שאינן בשליטת בעל הדין, שלא אפשרו לו לנקוט הליך במועד (ראה ענין מלונות רותם).
24.
לעניין הדרישה לטעם מיוחד לשם הארכת מועד לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, קבע בית המשפט העליון בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח', (פורסם במאגרים, 15.3.2001) כי: "טעות משרדית, תקלה בהשגת המסמכים הנחוצים לצורך הכנת הערעור או עומס בעבודת עורך הדין אינם מהווים טעם מיוחד", וכן כי "אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד (קשיי הבנה או עומס עבודה). אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שיגרתיים אמורים לגלותה". (ראה גם ע"א 7910/00 בש"א 8967/00 מדינת ישראל נ' ויסמן (פורסם במאגרים, 7.1.2011). הדברים יפים גם לענייננו.
25.
לאור האמור לעיל, משלא עלה בידי המערערת לעבור את משוכת "אי הידיעה" ואף את משוכת "הטעם המיוחד", הרי שבנסיבות הענין אף אין עוד מקום לבחון באם הארכת המועד לא תפגע ביעילות ההליך וביתר הנושים.
עם זאת, לענין זה יוער כי
הגם שבמועד הגשת הבקשה להארכת מועד טרם חלף מועד הגשת ערעורים על הכרעות הנאמן בתביעות חוב, אין בכך כדי להקהות מהצפייה הלגיטימית של הנושים באשר להיקף תביעות החוב הצפויות. לא כל שכן, עתה, לאחר שכבר הוכרעו תביעות החוב ולנושים קיימת צפייה מבוססת יותר באשר להיקף הנשייה לעומת מצב שבו טרם הכריע הנאמן בתביעות החוב (ראה ענין פרידמן לעיל).
26.
באשר לטענת המערערת באשר לסכום הנשייה הגדול שלה כטעם המבסס את בקשתה להארכת מועד, מצאתי שלא לקבל טעם זה כטעם המצדיק הארכת מועד, שעה שלא מצאתי בגובה החוב, לכשעצמו, כטעם להארכת מועד להגשת תביעת חוב (ראה גם ענין פרידמן, לעיל) [יצויין כי בבש"א (חי') 10390/03 ינאי נ' סולל בונה בע"מ (פורסם במאגרים, 3.11.2004)), ניתן משקל לסכום הנשייה, ואולם המערער במקרה האמור לא ידע על הליכי הכינוס. כאמור, אין זה המקרה שלפני].
27.
ולענין זה אין אלא להפנות לדברי כב' השופט אורנשטיין בענין פרידמן לעיל, ולפיו: "לטעמי ספק אם חוב גבוה כשלעצמו ראוי שיהווה שיקול לקבלת בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב. אדרבה, לא ניתן לשלול שדווקא אי הגשת תביעת חוב במועד כאשר מדובר בחוב גבוה יחסית ליתר החובות, עלול להוות טעם לדחיית הבקשה שכן דומה שכאשר מדובר בחוב ניכר, שומה על הנושה ליידע בהקדם את הנושים על כך ולהגיש את תביעת החוב במועד שכן הסכום הגבוה יהיה בעל השפעה של ממש על הסכום שיחולק להם. זאת בהבדל מנשייה זעירה שבקבלתה לא יהיה משום השפעה קריטית על היקף הסכום שיחולק לנושים".

סוף דבר
28.
משידעה המערערת על צו הכינוס ושעה ש"תקלה טכנית" אינה עולה כדי "טעם מיוחד", כנדרש על פי דין לצורך הארכת מועד להגשת תביעת חוב, הרי שדין הערעור להידחות.
29.
בנסיבות הענין, נוכח משמעות החלטה זו כלפי המערערת, מצאתי שלא להשית צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק החלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום,
כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.














פשר בית משפט מחוזי 28033-03/10 נטוויז יישומים בע"מ נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד ברוך חכים (נאמן) (פורסם ב-ֽ 04/01/2016)