פסקי דין על אסף פארן | פסקי דין על דניאל חי זבולוני

44435-11/15 תאח     07/01/2016




תאח 44435-11/15 אסף פארן נ' דניאל חי זבולוני








בית משפט השלום בירושלים



תא"ח 44435-11-15 פארן נ' זבולוני




לפני


כבוד השופטת
תמר בר-אשר צבן

התובע
אסף פארן


נגד

הנתבע
דניאל חי זבולוני


בא-כוח התובע: עו"ד יעקב וסטשניידר
בא-כוח הנתבע: עו"ד אברהם שוורץ


החלטה

בקשת הנתבע לאחד את הדיון בתביעה הנדונה, שעניינה תביעה לפינוי מושכר, עם התביעה הכספית שהוגשה נגדו ונגד אביו, מר אברהם זבולוני, בת"א 44476-11-15 (להלן – התביעה הכספית) ולברר את שתי התביעות בהליך של סדר דין רגיל, נדחית. זאת, מהטעמים שיובאו להלן ואף ללא צורך בקבלת תגובת התובע.

3.

התביעה הנדונה היא תביעה לפינוי מושכר, שהוגשה ביום 29.11.2015 בהתאם להוראות פרק טז4 (תקנות 215ז עד 215יג) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות). בד בבד עם הגשת תביעה זו הגיש התובע נגד הנתבע ואביו, גם תביעה כספית בסך 225,250 ₪, שעניינה תשלומי דמי השכירות שעל-פי הנטען לא שולמו במועד וכן פיצוי על נזקים נטענים במושכר. הרקע העובדתי העומד ביסוד שתי התביעות, זהה בעיקרו.

בפתח כתב ההגנה שהגיש הנתבע ביום 5.1.2016 (לאחר ארכה, ברשות בית המשפט), ביקש הוא לאחד את הדיון בשתי התביעות ולבררן בהליך של סדר דין רגיל. בקשה דומה התבקשה גם בפתח כתב ההגנה שהגיש הנתבע, באותו יום (5.1.2016), במסגרת התביעה הכספית.

4.
כבר מההיבט הדיוני יש לדחות את הבקשה, אשר נכללה כאמור, בפתח כתב ההגנה.

הוראת תקנה 215יב(א) בתקנות (הכלולה בפרק טז4 בתקנות, שעניינן תביעה לפנוי מושכר), קובעת כי על תובענה לפי פרק זה יחולו גם הוראות תקנות 214יב עד 214טז (שעניינן הוראות דיוניות הכלולות בפרק טז1 בתקנות, העוסק בתובענות בסדר דין מהיר). על-פי תקנה 214יג(א), "בקשת ביניים תוגש בהתאם לתקנה 241(א) בהקדם האפשרי לאחר שהתעוררה עילת הבקשה".

משלא הוגשה הבקשה לאיחוד התביעות ולשינוי סדר הדין בדרך האמורה, ממילא שדי בכך כדי לסלקה על הסף (ראו גם: רע"א (מחוזי מרכז) 38381-01-14 ירוחם נ' ארביב (17.3.2014), כבוד השופטת ו' פלאוט, פסקה 6 (להלן – עניין ירוחם)).

5.
אפילו הייתה הבקשה מוגשת כדין ובהתאם להוראות התקנות, היה מקום לסלקה על הסף.

פרק טז4 בתקנות סדר הדין האזרחי נוסף בתיקון משנת 2008. תכליתו של ההסדר הקבוע בפרק זה היא קיום הליך מהיר ויעיל לפינוי מושכר (שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 חל עליו), אם נמצאה עילה לפינוי (ראו והשוו: רע"א 5646/13 שלום נ' מדינת ישראל (25.8.2013), כבוד השופט צ' זילברטל, פסקה 5 (להלן – עניין שלום); עניין ירוחם, פסקה 5). מטעם זה, אף נקבע במפורש בתקנות, כי "תביעה לפינוי מושכר לפי פרק זה לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים, בשל אותה עילה, בהליך נפרד ובלא צורך בקבלת רשות מבית המשפט" (תקנה 215ו). כן נקבע, כי "נתבע בתביעה לפינוי מושכר לא יהא רשאי להגיש תביעה שכנגד, או הודעה לצד שלישי (תקנה 215יג).

תכליתן של הוראות אלו בתקנות היא למקד את הדיון רק בשאלה אם מתקיימת עילה לפינוי השוכר מהמושכר, בהתעלם מכל טענה נוספת, שעניינה סעד כספי או כל טענה אחרת של מי מהצדדים. ההסדר המיוחד שנקבע בתקנות לעניין פינוי מושכר נועד לאפשר דיון מהיר ויעיל, אשר יאפשר להימנע מ"מצב של תפיסת חזקה במושכר, גם אם מדובר בדירת מגורים, תפיסת חזקה שלכאורה אינה כדין, תוך גרימת נזקים ממשיים, למשכיר, בחסות משיכת זמן" (עניין שלום, שם). כפי שנקבע לעניין זה, "התקנות האמורות מבטאות בצורה ברורה את המגמה שלא לאפשר לשוכרים להביא למשיכת הליכי פינוי" (עניין שלום, שם. ראו גם עניין ירוחם, פסקה 5).

מחוקק המשנה ביטל כל אפשרות לסרבול הליך הפינוי ולמשיכתו, בכך שיצר סדרי דין קפדניים, הכוללים לוחות זמנים מדויקים המחייבים גם את בית המשפט, וכל זאת רק לשם בירור השאלה אם ישנה עילת פינוי, שאז התביעה תתקבל לאלתר. את אשר המחוקק הוציא דרך הדלת הראשית (שילוב תביעת הפינוי עם עילות תביעה נוספות של מי מהצדדים),
אין מקום להחזיר "דרך החלון" (בדרך של איחוד תביעות בניגוד להוראות התקנות).

6.
עוד יש להוסיף, כי אף אין לקבל את טענות הנתבע כי מדובר לכאורה, בתביעה מורכבת המצריכה בירור עובדתי מורכב ושמיעת עדים רבים. שכן, עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה מעלה כי עילת הפינוי העיקרית הטעונה בירור והכרעה היא פשוטה למדי, גם אם הנתבע ניסה להציגה כעניין שהוא לכאורה, סבוך (לעניין זה, ראו והשוו: עניין ירוחם, פסקה 4).

על-פי כתב התביעה, עילת הפינוי העיקרית נעוצה בכך שעל-פי הנטען, הנתבע לא שילם את מלוא דמי השכירות וכי חובו בשל אי תשלום זה עומד היום על עשרות אלפי שקלים. מכאן, שאם יראה הנתבע כי שילם לתובע את מלוא דמי השכירות וכי אינו חייב דבר, כי אז יוכל להמשיך לשכור את המושכר עד תום תקופת השכירות שנקבעה בהסכם השכירות. אם לא יראה כן, כי אז תביעת הפינוי תתקבל לאלתר.

7.
בשולי הדברים ומבלי לנקוט עמדה לעניין טענות הצדדים בכל הקשור בשכירות המשנה במושכר, מוצע כי יבחנו את טענותיהם לנוכח הוראת סעיף 22 בחוק השכירות והשאילה, התשל"א-1971.

8.
דיון בתביעה הנדונה, תביעת הפינוי, יתקיים ביום 21.1.2016 בשעה 9:00.

על בעלי הדין להתייצב לדיון זה.


המזכירות תמציא בהקדם החלטה זו אל באי-כוח הצדדים.

למען הסדר הטוב (ולמניעת אפשרות של מתן החלטות סותרות), תצרף המזכירות את החלטה זו גם אל תיק התביעה הכספית – ת"א 44476-11-15.


ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ו, 07 ינואר 2016, בהיעדר הצדדים.










תאח בית משפט שלום 44435-11/15 אסף פארן נ' דניאל חי זבולוני (פורסם ב-ֽ 07/01/2016)