Google

יחזקאל אברך, עירית אברך, ד"ר יונה קיטאי כהן, אלי כהן - ראש עירית כפר סבא - מר יצחק ולד, עירית כפר סבא - מנהל אגף החינוך - מר אמנון בר, משרד החינוך - מנהלת מחוז המרכז הגב' דפנה לב

פסקי דין על יחזקאל אברך | פסקי דין על עירית אברך | פסקי דין על ד"ר יונה קיטאי כהן | פסקי דין על אלי כהן | פסקי דין על ראש עירית כפר סבא - מר יצחק ולד | פסקי דין על עירית כפר סבא - מנהל אגף החינוך - מר אמנון בר | פסקי דין על משרד החינוך - מנהלת מחוז המרכז הגב' דפנה לב |

1386/02 עתמ     20/10/2002




עתמ 1386/02 יחזקאל אברך, עירית אברך, ד"ר יונה קיטאי כהן, אלי כהן נ' ראש עירית כפר סבא - מר יצחק ולד, עירית כפר סבא - מנהל אגף החינוך - מר אמנון בר, משרד החינוך - מנהלת מחוז המרכז הגב' דפנה לב




1
בתי המשפט
עתמ001386/02
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
20/10/02
תאריך:
כב' השופט דר' עודד מודריק

בפני
:

1. יחזקאל אברך

2. עירית אברך

3. ד"ר יונה קיטאי כהן

4. אלי כהן

בעניין:
מבקש
לשם

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1. ראש עירית כפר סבא - מר יצחק ולד

2. עירית כפר סבא - מנהל אגף החינוך - מר אמנון בר

3. משרד החינוך - מנהלת מחוז המרכז הגב' דפנה לב
משיב
בשם המשיבות 1 ו-2 עו"ד עובדיה

בשם המשיבה 3 עו"ד דון יחיא

ע"י ב"כ עו"ד

פסק דין
זו עתירה לביטולה של הוראת רישום התלמידים אור אברך ואיתמר כהן ללימודים, בשנת תשס"ג, בחטיבת הביניים של בית הספר "שרת" בכפר סבא (להלן: "שרת") והמרתה ברישום התלמידים הללו ללימודים בחטיבת הביניים של בית ספר "בר-לב" בכפר סבא (להלן: "בר-לב").
הנסיבות
הנסיבות הרלוונטיות פשוטות למדי ואינן שנויות במחלוקת. אציג את עיקריהן.

העותרים, משפחת אברך ומשפחת כהן הם הורים לשני זוגות תאומים שסיימו בשנת תשס"ב את לימודיהם בבית ספר יסודי בכפר סבא. על פי הנוהל של אגף החינוך בעיריית כפר סבא נערך, במהלך תשס"ב, הליך של מיון ושיבוץ תלמידים לחטיבות הביניים השונות שבעיר.

התלמידים ובכללם התאומים אברך והתאומים כהן מילאו טפסים ובהם ציינו את העדפותיהם לשיבוץ בחברת תלמידים מסוימים מכיתתם. תוצאת המיון הניבה את שיבוצם של שיר אברך ואורי כהן לבר-לב (אף על פי ששיר ואורי לא ביקשו ללמוד זה עם זו דווקא; אלא עם חברים מסוימים אחרים ששובצו אף הם לבר-לב). אור ואיתמר שביקשו ללמוד יחדיו שובצו לשרת.

העותרים לא השלימו עם תוצאות השיבוץ משני טעמים. הטעם האחד הוא שהשיבוץ הפריד אח מתאומו. הטעם השני הוא שהשיבוץ הוא בשני בתי ספר מרוחקים זה מזה והדבר מטיל מעמסת הסעה גדולה מאד על כתפי ההורים וקושי גדול לתאם בין שעות התחלת הלימודים וסיומם בכל בית ספר. הקושי הזה גדול במיוחד לעניין משפחת אברך המתגוררת בשדה ורבורג שמחוץ לכפר סבא ולה בת נוספת הלומדת בבית ספר בכפר סבא; בית ספר קרוב לבר-לב ומרוחק משרת.

העותרים ערכו השגותיהם בפני
גורמים שונים מאגף החינוך עד ראש העירייה ועד גורמים בכירי דרג במשרד החינוך. כל שעלה בידם להשיג הוא החלטה לאפשר לכל זוג תאומים ללמוד בבית ספר אחד ואפילו לאחד את הארבעה תחת קורת גג של בית ספר אחד אך זה נקבע להיות שרת ולא בר-לב כשאיפת העותרים.

לעותרים חשובה, כמובן, אחדות המוסד לגבי כל זוג תאומים אך חשוב להם גם שיבוצם לבר-לב משום שלעניין שיר ואורי זהו רצונם מבחינת העדפת חברותא של לומדים מסוימים שם.

משנכשל ניסיון העותרים להשיג את רצונם בדרכי פנים, נקרבו ובאו למשפט על דרך עתירה מנהלית כנגד עיריית כפר סבא, ראש העירייה ומשרד החינוך.

טיעון העותרים
העותרים אינם יכולים להסמיך עתירתם על זכות מפורשת הקבועה בדין. אף על פי כן הם גורסים שבידם זכות עקיפה הנובעת משלושה טעמים: ראשית ועיקר זכותם של העותרים וילדיהם שלא להיות מופלים לרעה ביחס לאחרים. בשנת תשס"ב היו בין מסיימי בתי הספר היסודיים בכפר סבא, תשעה זוגות תאומים. שבעה מתוכם שובצו בהתאם לרצונותיהם ומבלי לפגוע באחדות המוסד שבו ילמדו התאומים. שני הזוגות שלא באו על סיפוקם הם ילדי העותרים. יתר על כן, לפחות לעניין זוג תאומים אחד חזרה בה העירייה מכוונתה לרשום אותם לבית ספר מסוים ונענתה לבקשתם לעבור לבית ספר אחר. אין שום סיבה להפלות את ילדי העותרים ולהותירם כשני זוגות התאומים היחידים שמאווייהם לא מולאו.

שנית, מילוי רצונם של העותרים מסתכם בהעברת שני תלמידים (אור ואיתמר) מבית ספר שרת לבר-לב. העברה כזאת של שני תלמידים מכלל שש מאות תלמידי השכבה בכפר סבא היא בטילה בששים ושום נימוק לא יכול להתייצב נגדה. אין בהעברה כזאת משום פגיעה כלכלית או תקציבית משמעותית, אין היא משנה סדרים עקרוניים ואין לה כוח להשפיע על מרקם האיזונים הסוציומטרי שאגף החינוך מבקש ליצור בשיבוץ שהוציא מתחת ידיו.
שלישית, אין שום סיבה שלא להתחשב גם בקשיי ההסעה המוסבים על כתפי ההורים. אילו היה טעם ענייני נגד הדבר, ניחא. אולם אין לרשות שום סיבה ממשית שלא להיעתר לפניית העותרים וכאשר אין טעם ממשי לסירוב מחויבת הרשות, כנאמן הציבור, להתחשב גם במצוקה ובאילוצים של הפרט.
השקפת הרשויות
אגף החינוך של עיריית כפר סבא גורס כי נהג עם העותרים וילדיהם כהלכה. משרד החינוך תומך באופן נחרץ בעמדה זו.

בתגובותיהם לעתירה עמדו שני הגורמים הללו על כך שתהליך המיון והשיבוץ של התלמידים לחטיבות הביניים מורכב מכמה וכמה שיקולים: חלוקה מאוזנת של משאבים (מספר התלמידים הוא מפתח לתקצוב בתי הספר); איזון אינטגרטיבי בין חלקי העיר, השכונות ושכבות סוציו-אקונומיות שונות; התחשבות ברצון התלמידים ללמוד איש עם רעהו יחדיו. כיון שההגיון המנחה הוא פיזור תלמידים בין כל חלקי העיר ולא ריכוז איזורי, אין נוטלים בחשבון שאלות של הסעה או מרחק של בית הספר מן הבית, פרט למקרים חריגים (כגון, נכים).

כיון שהסתבר שהלכה למעשה הסכים אגף החינוך לכך שארבעת ילדי העותרים ילמדו במוסד אחד (שרת), ממילא נראה שבעניינם כבר לא שוקלים כל אותם שיקולים שעמדו ביסוד שיבוצם המקורי (ראה לעיל). אפילו השיקול התקציבי שעליו הוצבע (היינו שלבית ספר שרת מספר תלמידים קטן יותר מבתי ספר אחרים ולכן בו צריך להיות מקום הלימודים של ילדי העותרים) ספק תקף לפי שבא כוח העותרים ציין שמסיבות שונות נשרו מבר-לב ששה תלמידים ומכאן שניתן לשבץ את ילדי העותרים במקומם.

על כן ביקשתי מראש אגף החינוך של עיריית כפר סבא לשוב ולבחון את עמדתו. שמא ניתן אפילו לדחות את העתירה (כדי שלא תשמש תקדים לבאות) אך לפנים משורת הדין, להיעתר לעותרים. אלא שלאחר בדיקה שב אגף החינוך והודיע שהוא עומד על עמדתו. נראה כי עיקר הדבר הוא בחשש להתערערות מערך השיבוץ של התלמידים. חריגה של "לפנים משורת הדין" אחת עשויה לגרור גל של בקשות להסדרים חריגים, כל פונה וטעמיו עמו; כל פונה ועניינו הסובייקטיבי המצדיק לכאורה את הפניה, אך הראיה המערכתית יוצאת ניזוקה.

תגובת אגף החינוך פירטה שורה של ענייני תלמידים שבקשתם להעברה לבית ספר אחר סורבה. אגף החינוך חושש שנקיטת גישה שונה כלפי ילדי העותרים תפלה לרעה את אלה שקיבלו על עצמם את החלטת גורמי השיבוץ ולא השיגו עליה לפני בית משפט. כמובן, משתוכח קלישות עמדתה של הרשות ונכונותה לסגת בפני
מי שמתעקש להשיג את חפצו באמצעות עתירה מנהלית, עלולה לעורר את האחרים לתבוע יחס דומה ואין לדבר גבול.

הכרעה בעתירה
לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הרשויות המצדיק את ביטול ההחלטה ומתן הוראה לשיבוץ שונה של ילדי העותרים. ייאמר מייד, העתירה אינה עוסקת ב"סוג החינוך" שיינתן לתלמיד, שהוא עניין המסור לשיקול דעת הוריו, אף לא באופי החינוך שהוא עניין המוכרע על פי טובת הילד. העתירה עוסקת בניסיון לכוף את הרשות לרשום ילד לבית ספר מסוים. בעניין זה לא נתונה להורים זכות כלשהי (ראה, לאחרונה, בש"א (ב"ש) 4567/02, מפי הנשיא גלעדי, הסוקרת פסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו).

אכן זכותם של ההורים היא שינהגו עמם ועם ילדיהם באורח שוויוני ביחס לתלמידים אחרים. אולם העובדה שהנסיבות אינן מאפשרות לרשות לממש את מלוא רצון העותרים והחסר הוא בנקודה שולית יחסית, אין פירושה שננקט כלפי ההורים או התלמידים המסוימים האלה יחס מפלה.

הגורמים האחראים לשיבוץ התלמידים אינם מחוייבים במילוי משאלות לבם של האחרונים. הם חייבים לשקול את משאלות הלב הללו ולהיענות להן ככל הניתן. נחה דעתי שההחלטות שהרשויות קבלו לא נעשו בשרירות לב ומתוך רצון לפגוע באינטרס כלשהו של העותרים. יושם אל לב כי בתחילה לא נכללה בפני
ית התאומים בקשה שכל זוג תאומים ילמד בבית ספר אחד. בקשתם הדגישה רק את העדפת החברים שעמם הם מבקשים ללמוד. משניתנה החלטת השיבוץ שבה מולאו רצונות הילדים, תוך הפרדת אח מתאומו,התעוררו הוריהם בדרישה לאחד את מקום הלימודים של כל זוג תאומים. הרשות הכירה מייד בנחיצות הדבר והחליטה להיעתר לבקשה. אולם כיון שאחת מבחירות החברים היתה של בן משפחת אברך את בן משפחת כהן, לא די היה באיחוד כל זוג תאומים בנפרד, אלא צריך היה לאחד את כל הארבעה. אך גם בכך לא סגי, שכן איחוד הארבעה בצל קורתו של בית ספר שרת "מנתק" את בת אברך ובן כהן שבחרו בחברים ששובצו לבר-לב.

אפילו אניח שבמצב העכשווי יכולה הרשות לשבץ את התלמידים הללו לפי רצונם מבלי שייגרם נזק לאיזון הסוציומטרי, לאינטגרציה סוציאליות או לתיכנוני תקציב, עדיין נותר בפי הרשות טעם התנגדות סביר. הרשות חוששת מהשלכות שיהיו לשינוי השיבוץ של ילדי העותרים על ידי התעוררות של הורים אחרים שבקשת ילדיהם לא מולאה במלואה וכן לכך שבשנים הבאות ילמדו הרבים שדרך עתירה לבית משפט - הרואה, מטבע העניין, רק את הפרט נושא הדיון ומתקשה לראות את הכלל - ניתן, בנקל, לממש כל רצון ואפילו גחמה בתחום שיבוץ התלמידים.

הנה כי כן שיקולי המערכת אינם לוקים בפגם מהותי. הם אף אינם חורגים ממתחם הסבירות. אחרי הכל החלטת הרשות מבטיחה את אחדות מקום הלימוד של כל זוג תאומים. זה שיקול רציני ומובן שאין להתעלם ממנו. העובדה שלא מקוים רצונם של שניים מן הילדים בקשר להעדפות החברות שלהם, נראית בעיני משנית וכמעט זניחה. איש לא הצביע בפני
על פגם או נזק פדגוגי, נפשי או חברתי העלול לנבוע מכך שילד, בוגר בית ספר יסודי מסוים ישתבץ ללימודים בחטיבת ביניים בית ספר הולם (מבחינת סוג המוסד ותכני הלימוד בו), בחברת בני גילו, שכמוהם כמוהו לכל דבר ועניין אך "חטא" נמצא בהם שאין להם "היסטוריה" של "חברות" עמו.

בעיני עומדים העותרים על לא דבר וטענתם נסמכת על אין מה.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ג (20 באוקטובר 2002) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים

פסק דין
זה.

דר' עודד מודריק
, שופט








עתמ בית משפט מחוזי 1386/02 יחזקאל אברך, עירית אברך, ד"ר יונה קיטאי כהן, אלי כהן נ' ראש עירית כפר סבא - מר יצחק ולד, עירית כפר סבא - מנהל אגף החינוך - מר אמנון בר, משרד החינוך - מנהלת מחוז המרכז הגב' דפנה לב (פורסם ב-ֽ 20/10/2002)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים