פסקי דין על שמרלינג עמילות מכס בע"מ | פסקי דין על דביר און (1992) השקעות וסחר | פסקי דין על פרי דוד | פסקי דין על פרי שרית |

25230/94 א     22/03/2005




א 25230/94 שמרלינג עמילות מכס בע"מ נ' דביר און (1992) השקעות וסחר בע"מ, פרי דוד, פרי שרית




1
בתי המשפט
א 025230/94
בית משפט השלום תל אביב-יפו
22/03/2005
תאריך:
שופט: סובל משה
, ת"א
בפני
:

שמרלינג עמילות מכס בע"מ

בעניין:
תובעת
נ ג ד
1 . דביר און (1992) השקעות וסחר בע"מ

2 . פרי דוד

3 . פרי שרית
נתבעים
פסק דין
1. בתאריך 21.3.94 הגישה התובעת כתב תביעה בו תבעה את דביר און (1992) השקעות וסחר בע"מ
להלן:"החברה" ואת הנתבעים 2 ו- 3 להלן: "הנתבעים" ע"ס של 33,735 ₪.

עילת התביעה שיוחסה לחברה הינה חוב בגין שירותי שיגור ושילוח סחורות שלפירעונו מסרה החברה 5 שיקים בסך כולל של 26,500 ₪ שלא נפרעו.

עילת התביעה כלפי הנתבעים הינה באחריות אישית שבהיותם אורגנים של החברה ידעו בעת משיכת השקים כי החברה לא תהיה מסוגלת לפרעם ובכך חרגו מההרשאה שקבלו מהחברה לחייבה רק במסגרת יכולתה הכלכלית.

כתב התביעה מייחס לנתבעים עילות תביעה נוספות כגון תרמית ומרמה כלפי התובעת, הפרת חובת הזהירות עפ"י פקודת הנזיקין ולכן נתבקשה הרמת מסך ההתאגדות החוצץ בין הנתבעים לחברה ולחייבם באופן אישי בגין השירותים שנתנו ולרבות בגובה סכום השקים שחוללו.

החברה לא התגוננה וההליך למעשה מתייחס לנתבעים.

2. בשנת 1997 ניתן כנגד התובעת צו פירוק ונראה כי עד היום לא הסתיימו הליכי הפירוק.בדיון מיום 3.3.05 מסר ב"כ התובעת, עו"ד דוד ששון כי מפרק התובעת הינו עו"ד צבי גלמן המודע לתביעה ואישר לעו"ד ששון לנהל את ההליך בתיק זה.

זמן קצר לאחר הגשת התביעה הורה ביהמ"ש על מחיקת התביעה מחמת חוסר מעש והתיק בוער.

בתאריך 21.1.01, הגיש ב"כ התובעת בקשה לשחזור התיק בנימוק כי התובעת התקשתה באיתורם של הנתבעים הנוקטים בצעדים כדי להתחמק מנושיהם ומחליפים כתובת מגורים לעיתים קרובות.
בתאריך 23.1.01 החליט סג"נ כב' השופט צבי גורפינקל (כתוארו אז) לשחזר את התיק.

3. בעקבות השחזור בקשה התובעת כי יינתן כנגד הנתבעים

פסק דין
בהסתמך על הזמנה לדיון שבוצעה בדרך של הדבקה ובתאריך 28.1.01 ניתן ע"י כב' הרשמת אביגיל כהן (כתוארה אז)

פסק דין
כמבוקש.

בתאריך 5.3.01, הגישו הנתבעים בקשה בה עתרו לביטולו של פסה"ד הנ"ל וכן למחיקת התביעה על הסף בשל התיישנות.

בתאריך 5.6.02, ניתנה החלטתה של כב' הרשמת ורד שבטלה את פסק הדין והורתה לנתבעים להגיש כתב הגנה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה ביום 24.7.02 ופרטו טענותיהם כנגד התביעה.

הנתבעים טוענים כי לא הזמינו שירותים מהתובעת ובשל הזמן הרב שחלף הם סבורים כי התובעת הייתה אמורה לטפל בשחרור סחורה של לקוח של החברה ובפועל לא טפלה ואף לא צורפו מסמכים בקשר למטען. בגין השקים לא ניתן כל שירות לחברה ובהמשך מועלות השערות לגבי מצב המשק באותן שנים ולאפשרות כי השקים הועברו לתובעת ע"י צד שלישי בנסיבות לא ברורות.
לבסוף מכחישים הנתבעים אחריות אישית כלשהי שלהם לחובותיה של החברה.

בהמשך ניתן ביום 2.10.03 פס"ד כנגד הנתבעים בשל אי התייצבות לדיון ו

פסק דין
זה בוטל, לבקשת הנתבעים, בהחלטה מיום 21.3.04.

ההוכחות בתיק נשמעו ביום 3.3.05 והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

4. טרם דיון באחריותם האישית של הנתבעים יש לבחון האם הוכיחה התובעת קיומו של חוב של החברה אשר בגינו יש לשקול הטלת אחריות אישית על הנתבעים.

התובעת סומכת תביעתה על תצהירו של מר מוריס מלכה המעיד כי הינו מנהלה של חברת חנית ובטחון העוסקת בגביית חובות וטרם שנכנסה התובעת להליכים של כינוס נכסים פעל עבור התובעת בגביית חובות ושיקים ובמסגרת זו הגיעו אליו לגבייה השקים נשוא התביעה.

בתצהירו טען מר מלכה כי בשל חלוף הזמן לא ניתן כיום לאתר עובדים או מנהלים של התובעת שיוכלו להעיד על נסיבות העסקה הספציפית.

בחקירתו הנגדית, בעמ' 10 לפרוטוקול, מסר העד כי מנהל התובעת בחיים "ואין לי מושג למה הם לא פה".

העדר התייצבות של מי מבין מנהלי התובעת, עובדיה או מבין המטפלים בהליכי הכינוס או בהליכי הפירוק על מנת למסור עדות, או גרסה ובמקום זאת מובאת עדות של מי שהוא זר לתובעת ורק אמור לטפל בגביית החוב ללא ידע אישי ביחסים שהיו בין הצדדים, מצב דברים זה איננו יכול לפעול לטובת התובעת ומעורר שאלות עליהן לא מצאתי תשובות בחומר הראיות שבפני
.

5. יתר על כן, נותרת בסימן שאלה אופן התנהלות התביעה, במהלך השנים, כפי שפרטתי בקצרה בתחילת פסק הדין.

עפ"י נספח ט"ז לתצהיר הנתבעים, אישר ביהמ"ש המחוזי בת"א בו מתנהל תיק הפירוק, לנאמן לגבות חובות המגיעים לתובעת מחייבים שונים באמצעות משרד עו"ד חפוטה אשר.

אגב לאותו נספח ט"ז צורף נספח י"ד המהווה את רשימת החייבים של התובעת נכוון ליום 1.1.98 ולא מוזכר שמם של הנתבעים או של חברת דביר און, בתור חייבים של התובעת.

הואיל ועד התביעה העיד כי קיבל את השקים עוד בשנת 1992 נראה לכאורה כי הגבייה בתיק זה לא נעשית במסגרת הפירוק וייתכן שכלל לא דווח לנאמן או למפרק על קיומו של החוב וייתכן וזו התשובה לאי העדת מי מאנשי התובעת ו/או אי הצגת מסמך כלשהו מתיק הפירוק לגבי החוב הנתבע.

6. מעיון בכתב התביעה, עפ"י ניסוחו, כלל לא ברור כי העילה היא שטרית או שטרית בלבד שכן בסעיף 4 נטען על הזמנת שרותי שיגור ושילוח לסחורות עבורם נמסרו השקים נשוא התביעה.

מדובר בצדדים ישירים לשטר מצב המאפשר לרדת לעסקת היסוד בגינם נמסרו השקים.

גם אם כוללת התביעה עילה שטרית הרי שחלוף הזמן מקהה את הזיכרון ומעלים מסמכים וזאת לעניין מידת ההוכחה הנדרשת מהנתבעים להתמודד עם נטל הראיה המוטל על מושך שיק הנתבע בעילה שטרית.

עד התביעה טוען כי הוא פועל עבור התובעת ומטעמה ולא מצד שלישי (עמ' 8 לפרוטוקול) וכי הוא מכיר את העובדות ואולם לא הציג מסמך כלשהו לקיומו של החוב המגולם בשקים נשוא התביעה ואף לא יכול היה לסתור את טענתו של הנתבע לגבי נסיבות מסירת השקים לתובעת.

בסעיף 7 לתצהיר טען העד כי השקים נמסרו לתובעת עבור שירותים שספקה לחברה, דהיינו תשלום בשקים עבור שירותים שסופקו בפועל.

גרסה זו של העד לא מתיישבת עם עדותו בעמ' 11 לפרוטוקול לפיה הנוהל הוא שמשלמים לפני השחרור וממשיך כי החברה קבלה מימון על העסקה מהתובעת שכן עסקה במימון סחורות ופעולת השחרור נועדה לקדם את המימון. כאמור מסמכים על מימון או ייבוא או שחרור סחורות אין בידי העד להציג.

7. עדותו של העד, כפי שהובאה לעיל יכולה לשמש חיזוק לגרסתו של הנתבע ולפיה השיקים נמסרו מראש למימון שחרור טובין בהבדל משיקים הנמסרים בדיעבד ומהווים התשלום לשירותים שניתנו.

דומני כי סכומי השקים, סכומים עגולים וחלקם זהים לא מצביעים על תשלום עבור שרות שניתן אלא סביר יותר לקבוע כי נתנו לביטחון לשירותים שיסופקו בעתיד, שירותים שלא הוכחו, גם אם לא אקבל את גרסתו של הנתבע כי השקים נמסרו ללא סכום הרשום בהם.

לטענת ב"כ התובעת בדבר הרחבת חזית בגרסתם של הנתבעים, גרסתם של הנתבעים לעניין השקים לא סותרת את הטענה שנטענה בסעיף 5 לכתב ההגנה, גם אם לא תואמת אותה במדויק.
יש לזכור את חלוף השנים והעובדה כי הנתבעים אינם מיוצגים והתנסחותם איננה כשל פרקליט מנוסה.

מבלי שאני מקבל את כל טענותיהם של הנתבעים כנכונות דומני כי גרסתו של הנתבע לעניין מסירת השקים ואופן הקשרים של החברה עם התובעת לא נסתרה ובאופן ניהול התביעה כלל לא נעשה ניסיון להתמודד עם הטענה.

8. שקלתי את טענות הצדדים וגרסאותיהם, לרבות הטענה כי עילת התביעה שטרית וכי הנתבע הודה בחתימות, מדובר בהליך אזרחי אשר ההכרעה בו נעשית עפ"י מאזן ההסתברות עפ"י הראיות שבפני
ביהמ"ש בבואו לפסוק במחלוקת.

לא ניתן לקבל את כל טענותיו של הנתבע ואולי אף לא את רובן ואולם עלה בידיהם של הנתבעים לסתור את החוב המיוחס לחברה, בגינה הם נתבעים באחריות אישית.

בשאלה המרכזית המתייחסת לשקים עבור חוב שירותי שיגור ושלוח, עפ"י הראיות שהובאו בפועל, עדיפה בעיני גרסתו של הנתבע, הסבירה מגרסתה של התובעת, עפ"י כלל הראיות שהובאו.

אני קובע כי התובעת לא הוכיחה את התביעה כנגד החברה ולכן אין צורך להתייחס לעילת האחריות האישית, הרמת המסך כנגד הנתבעים.

9. למרות דחיית התביעה אינני פוסק הוצאות לטובת הנתבעים.
פסיקת הוצאות הינו עניין הנתון לביהמ"ש בתום הדיון ובדונו בעניין זה קובעת תקנה 512 (ב) לתקנות סדה"א "יהיה רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון".

התנהלותם של הנתבעים בניהול הגנתם באמצעות נתבע 1, הייתה פסולה והביאה להתארכות הדיונים כאשר הנתבע טרח בכל הזדמנות, בין אם בעל פה ובין אם בכתב, לשחזר טענות אשר העלה בבקשות קודמות, ואשר נידונו ונדחו.

טענות משוחזרות כאמור חזר הנתבע והעלה אף בסיכומיו, תוך שהוא מתעלם מכל הערות ביהמ"ש שינהל את הגנתו באופן ענייני וימנע מהעלאת טענות הפוגעות שלא לצורך בבעל הדין שכנגד ושאין באותן טענות משום הגנה בעניינו.
דוגמא לאופן ההתנהלות ניתן לראות בתצהיר העדות הראשית אשר הגיש הנתבע (56 סעיפים), שרובם אינם ממין העניין וכן ניתן לראות כדוגמא את הבקשה אשר הגישו הנתבעים לבטול

פסק דין
שניתן בהעדרם ואשר גם הוא רובו ככולו אינו דרוש לבקשה האמורה.

10. התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ניתן היום י"א ב אדר ב, תשס"ה (22 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

סובל משה
, שופט








א בית משפט שלום 25230/94 שמרלינג עמילות מכס בע"מ נ' דביר און (1992) השקעות וסחר בע"מ, פרי דוד, פרי שרית (פורסם ב-ֽ 22/03/2005)