פסקי דין על אבי ברגר | פסקי דין על נציבות שרות המדינה

20596-12/15 וע     14/01/2016




וע 20596-12/15 אבי ברגר נ' נציבות שרות המדינה









בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כוועדה לפי חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969




ו"ע 20596-12-15 ברגר נ' נציבות שרות המדינה


בפני
:
כבוד השופט הבכיר אמנון כהן
עו"ד י' ריכטר, חבר
עו"ד א' קלעי, חברה


המבקש

אבי ברגר


נגד

המשיבה
נציבות שרות המדינה
ע"י ב"כ עו"ד אחיה רוזן


החלטה

1.
לפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק).

2.
המבקש, אבי ברגר
, שימש כמנכ"ל משרד התקשורת מיום 1.11.13 עד ליום 20.5.15, מועד בו פוטר מתפקידו (לאחר כינונה של הממשלה החדשה). בקשתו של המבקש הינה, לקצר את תקופת הצינון של שנה הקבועה בחוק ולאפשר לו להתחיל לעבוד לאלתר, כיועץ לחברת דארקו (
darco
) בע"מ; לקרנות ברוש ואקסודוס; ולעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. כן מבקש המבקש לשמש כדירקטור בחברת סקי-בים (
sky beam
) בע"מ ולשמש כמומחה מטעם חברת החשמל לישראל בהליך משפטי אזרחי המנוהל נגדה.

3.
לדברי המבקש, במהלך תקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, לא היו לו ממשקי עבודה ישירים מול חברת דארקו; קרנות ברוש ואקסודוס; חברת סקי-בים והעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, אך לאנשי המשרד היו ממשקי עבודה עם הגופים הללו, כדלקמן:

חברת דארקו
הינה חברה העוסקת במתן פתרונות לחברות וגופים בתחום התקשרות, באמצעות מוצרים וטכנולוגיות, תכנון, עיצוב והקמה (החברה אינה מספקת שירותי תקשורת בעצמה). לדברי המבקש, ממשקי עבודה של משרד התקשורת עם החברה היו בכך שסמנכ"ל אגף ספקטרום ורישוי תדרים במשרד, העניק לחברה אישורים לייבוא של ציוד אלחוטי. הסמנכ"ל הוסמך ליתן את האישורים האמורים ע"י המנכ"ל הקודם של המשרד (ולא ע"י המבקש) והאישור ניתן על סמך בדיקה של מפרטי הציוד, ללא בדיקה של הציוד עצמו. המבקש הוסיף, כי חברת דארקו הינה אחת "מבין עשרות ואולי אף מאות" של חברות הפועלות מול משרד התקשורת לקבלת אישור לייבוא ציודים מסוגים שונים לישראל (בסעיף 9.4ג לבקשה).

חברת סקי-בים
הינה חברת סטרטאפ העוסקת בפיתוח אנטנות ניידות לתקשורת לוויינים. ממשקי עבודה של משרד התקשורת עם החברה היו בכך שסמנכ"ל ספקטרום ורישוי תדרים במשרד, העניק לחברה רישיון סחר וכן אישורים לייבוא של ציוד אלחוטי. בדומה לחברת דארקו, גם חברת סקי-בים הינה אחת מעשרות חברות הפועלות מול משרד התקשורת לקבלת אישור לייבא ציוד לישראל. המבקש הוסיף לגבי חברת סקי-בים, כי בתקופת כהונתו התקשרה לשכת הפרסום הממשלתית עם חברת גריי קונטנט מקבוצת אדלר, שהיא אחת החברות שמחזיקות במניות חברת סקי-בים. לדברי המבקש, לשכת הפרסום הממשלתית היא יחידה מקצועית עצמאית במשרד התקשורת וההתקשרות עם חברת גריי קונטנט אושרה על ידי ועדת מכרזים של לשכת הפרסום הממשלתית, שהמבקש אינו חבר בה. כן ציין, כי בתקופת כהונתו לא היו התקשרויות בין חברת גריי קונטקט ללשכת הפרסום הממשלתית, אשר נדרש להן אישור של ועדת הפטור המשרדית, בה היה חבר.

העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב
. במהלך תקופת כהונתו, התקשר משרד התקשורת עם העמותה לצורך שכירת אולם כנסים שבבעלותה, במספר מועדים: ביום 24.4.14 (כאשר הכנס התקיים ביום 8.5.14 והמבקש נשא בו דברי פתיחה) וביום 16.2.15 (כאשר הכנס התקיים ביום 23.3.15 והמבקש לא השתתף בו). כן שכר המשרד את האולם ביום 6.10.13, לפני כניסתו של המבקש לתפקיד (כאשר הכנס התקיים ביום 7.11.13, לאחר כניסתו של המבקש לתפקיד, והמבקש נשא בו דברי פתיחה). המבקש הדגיש, כי הוא לא היה מעורב בהליכי ההתקשרות עם העמותה, גם לא בבחירת מקום הכנסים או באישור ההזמנות. לדבריו, אולם הכנסים של העמותה נבחר ע"י חשב המשרד וסמנכ"ל למנהל ולמשאבי אנוש, לאחר שאגף החירום של המשרד בחן יחד עם החשב מספר הצעות מחיר, והצעת העמותה הייתה הזולה מביניהן.

לבסוף, למען הזהירות, ציין המבקש, כי קרנות ברוש ואקסודוס מחזיקות "באמצעות שרשור חברות ארוך" כ-1% במניות, אופציות ואג"חים של חברות תקשורת וסלולר הנסחרות בבורסה. לדברי המבקש, אין למשרד התקשורת סמכות ישירה מול הקרנות והקשר ביניהם מתמצה בכך שהקרנות משקיעות, בין היתר, במניות של חברות תקשורת אשר מולן מקיים המשרד רגולציה שוטפת.

4.
אשר לבקשה לשמש כמומחה מטעם חברת החשמל בהליך משפטי אזרחי (תביעה ייצוגית בנושא חיובים נגד חברת החשמל), פירט המבקש, כי הפנייה אליו לשמש כמומחה נעשתה ביום 8.12.15 (המבקש נתבקש להגיש חוות דעת בתוך חודש) וכי ההליך אינו קשור למשרד התקשורת.

המבקש ציין, כי חברת החשמל מחזיקה ב-40% ממניות חברת
ibc
, אשר הינה חברה מתחרה לחברות בזק והוט בתחום תשתיות התקשורת. חברת
ibc
קיבלה בחודש אוגוסט 2013 (לפני כניסתו של המבקש לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת), רישיון לפריסת תשתית סיבים אופטיים בשטח ישראל, וביום 29.6.14 (במהלך כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת), אישר המשרד תכנית פריסה פרטנית של חברת
ibc
בהתאם לתנאי רישיונה ובהתאם להחלטת הממשלה. המבקש הוסיף, כי הוא גם עמד בראש צוות בין-משרדי שנועד להסיר חסמים בפריסה כלל ארצית של תשתית הסיבים האופטיים ולאפשר לחברת
ibc
לבצע פריסת סיבים מהירה יותר. במסגרת זו, קיים פגישות עם מנהלי החברה מידי חודש וחצי והצוות התכנס מספר פעמים והחל לגבש את מסקנותיו. ברם, בשל פיטוריו של המבקש, לא הושלם תהליך קבלת ההחלטות ולא סוכמו החלטות רגולטוריות על ידי המבקש.

כן ציין המבקש, כי במהלך כהונתו כמנכ"ל המשרד, דחה המשרד שתי בקשות הנוגעות לחברת החשמל: לא אושרה בקשת חברת
ibc
וחברת החשמל להקלות באשראי הניתן לחברת
ibc
(המבקש הביע את התנגדותו לבקשה בישיבה שהתקיימה אצל שר התקשורת בעניין זה), וכך גם לא אושרה בקשה שהגישה חברת החשמל להיות החברה הבלעדית שתפרוס את תשתיות התקשורת ל"דור 4" עבור כלל החברות הסלולריות (המבקש דחה בקשה זו ביום 29.1.14).

בצד זה, ציין המבקש, כי במהלך תקופתו כמנכ"ל הוא האריך רישיון קיים של חברת החשמל, לעריכת ניסוי טכנולוגי למתן שירות תקשורת על סמך רשת גישה נייחת המבוססת על סיבים אופטיים.

5.
המשיבה, מצידה, אישרה את התיאור העובדתי המופיע בבקשה ככל שהיא נוגעת לחברת דארקו, לקרנות ברוש ואקסודוס, לחברת סקי-בים ולעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. בהינתן שלא היו למבקש ממשקי עבודה ישירים מול הגופים הללו והוא לא היה מעורב בהחלטות שנתקבלו במשרד התקשורת לגביהם, הביעה המשיבה דעתה, כי אין מניעה להיעתר לבקשת המבקש ולאפשר לו להתחיל לעבוד בגופים הללו באופן מידי.

6.
בהתייחסה לבקשתו של המבקש לשמש כעד מומחה מטעם חברת החשמל, הוסיפה המשיבה מספר נתונים, הנוגעים לממשקי העבודה של משרד התקשורת עם חברת
ibc
: המשיבה ציינה, כי בהיותה מחזיקה ב-40% ממניות חברת
ibc
, מוגדרת חברת החשמל כחברה "בעלת השפעה ניכרת" ב-
ibc
. בצד זה, ציינה, כי בהחלטת ממשלה מיום 15.7.10 נקבע, שחברת החשמל לא תשלוט בחברת
ibc
. אשר לצוות בראשו עמד המבקש, להסרת חסמים בפריסה ארצית של תשתית הסיבים האופטיים, ציינה המשיבה, כי נכון למועד הגשת תגובתה, טרם הושלמה עבודת הצוות. כן הוסיפה, כי במהלך תקופת כהונתו של המבקש קיבל משרד התקשורת מספר החלטות כחלק מרפורמה בתחום "השוק הסיטונאי" של התקשורת הקווית, רפורמה שמטרתה לחייב את חברות בזק והוט לאפשר למתחרים חסרי תשתית להשתמש בתשתיות שלהן לצורך אספקת שירותים למנויים. ההחלטות האמורות התקבלו חרף התנגדותה של חברת
ibc
לרפורמה האמורה, שכן בהיותה חברת תשתית שמספקת שירותים סיטונאיים לחברות תקשורת חסרות תשתית, חששה, שהסדרת השוק תפגע בה אנושות. כך גם דחה המשרד שתי בקשות של חברת
ibc
בנושאי שידור: דחה את בקשת החברה לתיקון הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015, באופן שהפצת השידורים תוכל להיעשות לא רק על גבי האינטרנט (כאמור בהצעת החוק) אלא גם באמצעות תשתית פיזית; ודחה את בקשת החברה לקבל רישיון ניסוי כדי להתחבר למערך עידן+.

על רקע כל אלה, ובהינתן שחברת החשמל היא חברה ממשלתית והבקשה היא להגיש מטעמה חוות דעת בהליך משפטי – הודיעה המשיבה, כי היא אינה מתנגדת לבקשתו של המבקש.

7.
הצדדים הודיעו, כי הם מוותרים על קיום דיון בפני
הוועדה והם מבקשים ליתן החלטה על סמך הבקשה ותגובת המשיבה, שהוגשו בכתב.

דיון
8.
בשים לב לעמדתה של המשיבה, ולאחר ששקלנו את הדברים, הגענו למסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של המבקש לקיצור תקופת הצינון. כידוע, תכליתו של חוק הצינון אינה אך למנוע מצב של ניגוד עניינים של ממש, אלא גם למנוע חשש לפגיעה במראית עין של טוהר המידות או בתדמית של השירות הציבורי. אחד מהשיקולים החשובים בהחלטה האם ליתן היתר, אם לאו, נעוץ בבכירות המשרה של העובד. בעניין זה, נקבע לא אחת, כי ככל שהמשרה רמה יותר כך יש להקפיד יותר שמטרת החוק לא תסוכל – הן באופן מעשי והן מבחינת מראית הדברים: "כגודל המשרה כך גודל הציפיות וכך מידת הדקדקנות בה יש לבחון את העניין ומראיתו" (ו"ע 6037/03 עברי נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 21.8.03, בפסקה 17).

9.
בענייננו, בהיותו מנכ"ל משרד התקשורת, החזיק המבקש במשרה בכירה ביותר. ואולם, נחה דעתנו, כי הנסיבות השונות של המקרה מפיגות את החשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, כאמור בסעיף 14(א) לחוק, כמו גם למראית עין של פגיעה כאמור. תחילה, עולה, כי במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת לא היה למבקש קשר ישיר עם חברת דארקו וחברת סקי-בים והוא לא היה מעורב בהחלטות שנתקבלו בעניינן. גם ממשקי העבודה של אנשי המשרד מול החברות הללו, הסתכמו בכך, שהגורם המוסמך במשרד העניק לשתי החברות אישורים לייבא ציוד לישראל, אישורים אותם הוא מעניק באופן שוטף לעשרות ואף מאות חברות (לדברי המבקש, המשרד מנפיק מידי שנה כ-15,000 אישורים כאמור, ר' בסעיף 9.4ג לבקשה). אנו סבורים, כי היקף האישורים המוענקים מידי שנה בשילוב עם העובדה שהמבקש כלל לא היה מעורב במתן האישורים האמורים, מפיג את החשש לפגיעה במראית פני הדברים, אם יחל המבקש לספק שירותי ייעוץ לחברות הללו.

10.
בהמשך לכך, עולה, כי הקשר היחיד של קרנות ברוש ואקסודוס עם משרד התקשורת הוא בכך שהקרנות מחזיקות במניות, אופציות ואג"חים של חברות תקשורת וסלולר הנסחרות בבורסה, אשר המשרד מפעיל כלפיהן רגולציה שוטפת. גם כאן, נחה דעתנו, כי אין חשש לפגיעה בטוהר המידות או במראית פני הדברים, משמדובר באחזקה "באמצעות שרשור חברות ארוך", של 1% בלבד. בעניין זה, מסכימים אנו עם המשיבה, כי "מבנה האחזקות מעמעם את הקשר" בין הקרנות לחברות הסלולר המפוקחות על ידי המשרד וכי קשר רחוק זה מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה (בסעיף 19 לתגובה). כן לא מצאנו בעובדה, שמשרד התקשורת קיים מספר כנסים באולם כנסים שבבעלותה של העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, ובכך, שהמבקש נשא דברים במהלך הכנסים הללו, כדי להקים חשש לפגיעה בטוהר המידות או במראית פני הדברים, אם יספק המבקש ייעוץ לעמותה. זאת בשים לב לעובדה, שמדובר בעמותה ציבורית שעניינה הנצחה ופעילותה השוטפת אינה מפוקחת על ידי משרד התקשורת, ובהינתן, שההתקשרויות בוצעו על ידי הגורם המוסמך במשרד, לאחר שנבחנו מספר הצעות מחיר והצעת העמותה הייתה הזולה ביותר, ומבלי שהמבקש היה מעורב באספקט כלשהו של ההתקשרות (לא בבחירת מקום הכנסים ולא באישור ההזמנות).

11.
לכל אלה מצטרפות נסיבות פרישתו של המבקש, בשל פיטוריו עם כינונה של הממשלה החדשה, כמו גם העובדה, שמיום סיום תפקידו (ביום 20.5.15) חלף פרק זמן של כ-7 חודשים. יש באמור להפיג את החשש, שהמבקש ניצל בתקופת עבודתו את מעמדו וסמכויותיו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורמים עמם הוא מבקש לעבוד כעת.

12.
אשר לבקשתו של המבקש לשמש כמומחה מטעם חברת החשמל בהליך משפטי המתנהל נגדה. אמנם, כפי שפורט לעיל, במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד התקשורת, היו למבקש ממשקי עבודה רבים הנוגעים לחברת החשמל ולחברת
ibc
, אשר חברת החשמל מחזיקה ב-40% ממניותיה. ברם, חרף זאת, נחה דעתנו, כי אין מניעה להיעתר לבקשתו של המבקש. זאת בהינתן, שהפנייה למבקש נעשתה ביום 8.12.15, חודשים רבים לאחר שהמבקש כבר היה בתקופת צינון, וכך גם העבודה המבוקשת היא לשמש כמומחה בנושא ספציפי, שאינו קשור למשרד התקשורת (חוות דעת בנושא תביעה ייצוגית בנושא חיובים). יש בכל אלה, בשילוב עם נסיבות פרישתו של המבקש, כדי להפיג את החשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, כמו גם במראית פני הדברים, ונציין גם את היותה של חברת החשמל חברה ממשלתית, עובדה המהווה שיקול לטובת קיצור תקופת הצינון (ר' בסעיף 14(ב)(5) לחוק).

13.
כן מצאנו ליתן משקל רב לעובדה, שבמהלך תקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, דחה המבקש מספר בקשות של חברת החשמל ושל חברת
ibc
שנועדו להיטיב את מצבן, ומאידך, קיבל מספר החלטות בנוגע להסדרת תחום "השוק הסיטונאי" של התקשורת הקווית, אשר חברת
ibc
הביעה את התנגדותה להן, משהן עלולות לגרום לה "לפגיעה אנושה" (בסעיף 7ח' לתגובת המשיבה). מצב דברים זה, מחליש את החשש לניגוד עניינים ולמראית עין של פגיעה בטוהר המידות. נוסיף, כי לא נעלמה מעינינו העובדה, שהמבקש נטל חלק בהחלטה להאריך את הרישיון שניתן לחברת החשמל לעריכת ניסוי טכנולוגי למתן שירותי תקשורת על סמך רשת גישה נייחת המבוססת על סיבים אופטיים. ברם, בהינתן שההחלטה הראשונית ליתן את הרישיון האמור ניתנה על ידי קודמו של המבקש בתפקיד והיא גם הוארכה מספר פעמים טרם כניסתו של המבקש לתפקיד, ובהינתן שחלפו קרוב לשנתיים מאז שהאריך המבקש את הרישיון (ביום 28.1.14), נחה דעתנו, כי אין בממשק זה כדי להקים חשש לפגיעה בטוהר המידות ובתדמיתו ההגונה של השירות הציבורי.

14.
אשר על כן, אנו מורים על קיצור תקופת הצינון באופן שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בתפקידים הבאים, החל מיום מתן החלטה זו: יועץ לחברת דארקו, לקרנות ברוש ואקסודוס ולעמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב; דירקטור בחברת סקי-בים; ומומחה מטעם חברת החשמל בהליך משפטי אזרחי המנוהל נגדה.

15.
יובהר, כי היתר זה ניתן למבקש בכפוף לקיום המגבלות המוטלות עליו בסעיפים 2 ו-3 לחוק, כדלקמן:

"2.
מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3.
מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות"
.

ניתנה היום,
ד' שבט תשע"ו, 14 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.




__________________
__________________



עו"ד י' ריכטר, חבר
עו"ד א' קלעי, חברה













וע בית משפט מחוזי 20596-12/15 אבי ברגר נ' נציבות שרות המדינה (פורסם ב-ֽ 14/01/2016)