פסקי דין על אלי אילין | פסקי דין על אלי מיכאל | פסקי דין על אלי מנשה | פסקי דין על מינץ אתי | פסקי דין על אלי אילת | פסקי דין על בידרמן חב' לבטוח | פסקי דין על אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב |

60409/00 א     04/04/2005




א 60409/00 אלי אילין, אלי מיכאל, אלי מנשה, מינץ אתי נ' אלי אילת, בידרמן חב' לבטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ




1
בתי המשפט
א 060409/00
בית משפט השלום תל אביב-יפו
04/04/2005
תאריך:
כב' השופט יחזקאל הראל

בפני
:

1 . אלי אילין

2 . אלי מיכאל

3 . אלי מנשה

4 . מינץ אתי

בעניין:
התובעים
נ ג ד
1 . אלי אילת

2 . בידרמן חב' לבטוח בע"מ

3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
הנתבעות
פסק דין
מבוא
1. לפני, תביעת התובעים בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונה שארעה ביום 1.8.88 (להלן: "התאונה"), דהיינו לפני כ-17 (!) שנים.
התביעה הוגשה במקורה לביהמ"ש המחוזי בתל-אביב וזאת לפני כ-10 שנים, והועברה לבימ"ש זה לפני כ-5 שנים.

2. התובעים הינם אזרחי ותושבי קנדה, והתאונה ארעה במהלך ביקורם בארץ.

3. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות. המחלוקת הינה בשאלת הנזק בלבד. עילת התביעה של התובעים כנגד הנתבעים הינה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").
4. במועד התאונה היה הנתבע מס' 1 המשתמש ברכב בו נסעו התובעים, ואילו הנתבעות 2 ו-3 הנפיקו פוליסת ביטוח אשר ביטחה במועד התאונה את השימוש ברכב, בהתאם לפקודת ביטוח כלי רכב מנועי תש"ל-1970. הפוליסה היתה בתוקף במועד התאונה.
בהסכמת הצדדים ולמקרה ואבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ לא צורפה עד היום כנתבעת נוספת - הנני מורה בזאת על צרופה, וזאת בלא צורך בהגשת כתבי טענות מתוקנים.

5. שמיעת הראיות קבועה בפני
ליום 12.4.05. לאור נסיבותיו המיוחדות של תיק זה, לרבות הצורך בהגעתם לארץ של התובעים לצורך שמיעת הראיות הסמיכוני הצדדים ליתן

פסק דין
עפ"י סעיף 4 (ג) לחוק. הצדדים הסמיכוני להביא בחשבון, בין היתר, את תחשיבי הנזק שהוגשו ע"י שני הצדדים וכן ליתן החלטתי באשר להתנגדות הנתבעים להגשת מסמכים רפואיים מטעם התובעים. כן הוסכם כי התובעים לא יחקרו על תצהיריהם.

6. בתיק זה לא מונו מומחים רפואיים מטעם ביהמ"ש.

מהות הפגיעות והפיצוי לתובעים
התובעת מס' 1 (להלן: "אילין")
6. התובעת מס' 1 (להלן: "אילין"), פקידה במקצועה, ילידת 1952. עפ"י הנטען, אילין נפגעה בחזה, כתף וצוואר ימין. ממקום התאונה הועברה אילין ביחד עם שאר התובעים לחדר מיון בביה"ח הדסה הר הצופים, בירושלים. בבדיקה בחדר המיון התלוננה אילין על כאבים בבית החזה הימני וכתף ימין. בבדיקה נמצאו רגישות בצלעות מימין ורגישות צוארית קלה מימין. בעת הבדיקה לא זכרה אילין את פרטי המקרה וההנחה היתה כי כנראה לא איבדה את הכרתה.
אילין שוחררה מביה"ח לאחר שבוצעו מספר צילומי רנטגן ועם הוראות להמשך טיפול רפואי ככל שיידרש.

7. במהלך ביקורה נבדקה אילין, כמו גם כל שאר התובעים, ע"י ד"ר ישראל קליר ושבה לארצה. עפ"י הנטען, נגרמו לאילין הוצאות כמפורט בתצהירה מיום 22.9.03. לתצהיר לא צורפו קבלות המעידות על ההוצאות הנטענות.כן נטען ע"י אילין כי נעדרה מעבודתה ונגרם לה הפסד שכר.

8. כאמור, הנתבעים מתנגדים להגשת מסמכים רפואיים המתייחסים לכל אחד מהתובעים בנפרד. אחד מנימוקי ההתנגדות הינו כי מאחר ועסקינן בתביעה עפ"י החוק, ומאחר ולא מונו מומחים רפואיים - מנועים התובעים מלהוכיח כל עניין שברפואה באמצעות מי שאינו מומחה רפואי שמונה ע"י ביהמ"ש. איני יכול לקבל נימוק זה של הנתבעים משום שקבלתו משמעה מינוי אוטומטי של מומחה רפואי מטעם בימ"ש בכל תיק ותיק, גם מקום שהתובע אינו מבקש זאת, שכן לשיטת הנתבעים הוא מנוע מלהוכיח כל עניין שברפואה שלא באמצעות מינויו של מומחה רפואי.

בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה, כוונת הצדדים לחסוך בהוצאות משפט ניכרות שאינן עומדות בכל יחס לפיצוי שאמור להיפסק לתובעים, ובהתחשב בעובדה כי הענות לבקשת הנתבעים במלואה משמעה אי-פסיקת פיצוי לתובעים - יתקבלו המסמכים כראיה, אולם יינתן להם המשקל הראוי בהתחשב בנסיבות העניין.

9. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפסוק לתובעת מס' 1 - אילין - פיצוי כולל בסכום של 12,000 ש"ח נכון למועד מתן פסק הדין, כאשר סכום זה כולל בתוכו סך של 10,000 ש"ח בגין הנזק הלא ממוני.

10. הסכומים הנפסקים בגין הנזק הלא-ממוני מביאים בחשבון, בין היתר, את הזמן הרב שחלף מאז אירוע התאונה.

התובע מס' 2 (להלן: "מיכאל")
11. מיכאל, יליד 1982, היה כבן 4 במועד התאונה. למעשה אין מחלוקת בין הצדדים כי מיכאל שבר את ידו.

12. הנני מניח כי עקב מהות הפגיעה ובמיוחד נוכח גילו הצעיר של מיכאל במועד התאונה, נזקק מיכאל להשגחה ולסיעוד מוגברים בתקופה שבסמוך לאחר התאונה.

13. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפסוק לתובע 2 - מיכאל - פיצוי כולל בסך של 32,000 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין. פיצוי זה כולל בחובו פיצוי בסך של 27,000 ₪ בגין הנזק הלא-ממוני נכון למועד מתן פסק הדין.

התובע מס' 3 (להלן: "מנשה")
14. מנשה, יליד 1923, נגר במקצועו ועוסק בעבודות שיפוץ.

15. עפ"י הנטען, מנשה נפגע בגבו התחתון. מנשה הגיש אסופת מסמכים המשתרעת על פני מספר שנים והמעידה לכאורה על מצבו הרפואי. ברם, הנתבעים הגישו אסופת מסמכים שנערכה בתקופה שמיום 31.5.91 ועד ליום 6.3.97 וממנה עולה לכאורה כי מנשה היה מעורב בתאונת עבודה בשנת 1992 ובתאונת דרכים נוספת שארעה בארץ ביום 12.10.94. ממסמכים אלו עולה, לכאורה, כי מנשה נפגע בגבו בתאונת העבודה שארעה כאמור בשנת 1992.

16. בתצהירו מיום 4.12.01 טען מנשה להפסד שכר ולהוצאות - הכל כמפורט בתצהירו.

17. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפסוק לתובע 3 - מנשה - פיצוי כולל בסכום של 10,000 ₪, נכון למועד מתן פסק הדין. סכום זה כולל פיצוי בסך של 8,000 ₪ בגין הנזק הלא-ממוני.

התובעת מס' 4 (להלן: "אתי")
18. אתי, ילידת 1953, גננת במקצועה, סבלה, עפ"י הנטען, מפגיעות מרובות בפני
ה, בחזה, בגבה התחתון וברגלה הימנית. על פי הנטען, נגרם לאתי הפסד שכר של חודש אחד וכן הפסד הכנסה חלקי במהלך השנים 1988-1999.

19. כנטען ע"י אתי בתצהירה, נגרם לה הפסד שכר, היא נזקקה לעזרה בטיפול בילדיה, עברה טיפולי פיזיוטרפיה ונגרמו לה הוצאות - הכל כמפורט בתצהירה מיום 22.9.03. לתצהיר זה לא צורף כל תיעוד, למעט אישור בחתימתה של הגב' עדנה דה-סוזה, ולפיו בעלה של אתי שכר את שירותיה במשך 4 חודשים לצורך טיפול במשק הבית עקב פגיעתה של אתי בתאונה.

20. בנסיבות העניין מצאתי לנכון לפסוק לתובעת 4 - אתי - פיצוי כולל בסך של 10,000 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין. סכום זה כולל פיצוי בגין הנזק הלא-ממוני בסך של 8,000 ₪ נכון למועד מתן פסק הדין.

סיכום
לכל הסכומים הנ"ל ייווסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ ואגרת בימ"ש בהתאם להוראות הדין.

מאחר ולא נשמעו ראיות בתיק זה ישולם 1/3 האגרה בלבד.

זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.

פסק הדין יישלח בדואר רשום לבאי כח בעלי הדין.
ניתן היום 04 באפריל, 2005 (כ"ד ב אדר ב תשס"ה) בהעדר הצדדים
_______________
יחזקאל הראל
, שופט

הקלדה: פנינה ש.








א בית משפט שלום 60409/00 אלי אילין, אלי מיכאל, אלי מנשה, מינץ אתי נ' אלי אילת, בידרמן חב' לבטוח בע"מ, אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 04/04/2005)