Google

אברהם יחזקאל, בת שבע בטי יחזקאל - עקיבא פס-קל, אורית פס-קל

פסקי דין על אברהם יחזקאל | פסקי דין על בת שבע בטי יחזקאל | פסקי דין על עקיבא פס-קל | פסקי דין על אורית פס-קל |

47393-04/15 תאח     19/01/2016




תאח 47393-04/15 אברהם יחזקאל, בת שבע בטי יחזקאל נ' עקיבא פס-קל, אורית פס-קל








בית משפט השלום בנתניה



תא"ח 47393-04-15 יחזקאל ואח' נ' פס-קל ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
סמדר קולנדר-אברמוביץ


התובעים

1. אברהם יחזקאל

2. בת שבע בטי יחזקאל
ע"י עו"ד קיסלר



נגד


ה
נתבעים

1. עקיבא פס-קל

2.

אורית פס-קל
ע"י עו"ד סאסי



פסק-דין


מבוא
:

1.
התובעים יחזקאל אברהם ובת שבע הינם בעלי זכויות במשק חקלאי מס' 55 במושב בארותיים. הנחלה כולל חלקה א' בגודל 25 דונם וכן 3.5 דונם נוספים בשטח פלחה משותפת של האגודה.
תביעה בתיק זה הוגשה לפינוי
הנתבעים אורית ועקיבא פסקל משטח חקלאי של 20 דונם מתוך שטח המקרקעין הכלול בנחלה.





טענות התובעים
:

2.
הם רכשו זכויות בנחלה ביום 31.3.14 ממר אלון דהן
בהתאם להסכם מכר. על פי ההצהרות המוכר הוא היה בעל הזכויות במקרקעין וזכויותיו נקיות מכל זכות צד ג'.
אלון דהן רכש את הנחלה ממר יצחק נייגר ביום 16.7.09.
מר נייגר השכיר ביום 1.8.06 לנתבעים שטח של 20 דונם מתוך השטח החקלאי במקרקעין. על פי הסכם השכירות שכרו
הנתבעים את השטח לתקופה של 10 שנים בכפוף לחתימת הסכם חדש מדי שנה וזאת אלא אם המקרקעין ימכרו. השטח הושכר לנתבעים לצורך עיבוד חקלאי והם מעבדים את השטח.
כאשר מכר מר נייגר זכויותיו למר דהן ובהתאם להסכם הסתיימה תקופת השכירות של הנתבעים. בין הנתבעים למר כהן לא נחתם כל הסכם חדש. הנתבעים יושבים בשטח ללא כל הסכם ומשכך עליהם לפנותו.

טענות הנתבעים
:

3.
בהתאם להסכם שבין הנתבעים למר נייגר לא נרשם כלל לענין מכירת הנכס. הנתבעים הגיעו להסכם עם
אלון דהן והוסכם על שכירות עד לשנת 2017 וכן עשר שנים לאחר מכן. הנתבעים שתלו שתילים יקרים ביולי 2013.

4.
מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית על ידי התובע וכן מר אשר יוסף . כן ביקשו לזמן את מר אלון דהן ורון נייגר כעדים. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם. בדיון שהתקיים נחקרו העדים. כן נקבע מועד נוסף לצורך חקירת מר נייגר שלא התייצב. בדיון הנוסף התייצב מר נייגר ונחקר.

טענות מקדמיות
:

5.
טוענים הנתבעים שאין כל מקום להגשת תביעה זו בהתאם לתקנה
215 ט' שכן התובעים טוענים שהנתבעים הינם פולשים למקרקעין. איני סבורה כך. תקנה 215 עוסקת בפינוי מושכר. אין מחלוקת שהקרקע הושכרה לנתבעים על ידי מר נייגר. השאלה הינה האם הסכם השכירות הינו בתוקף גם כיום או שהסתיים ובמצב זה הנתבעים הינם פולשים. משכך סבורני שאכן הליך המתאים הינו ההליך בהתאם לתקנה זו.

דיון משפטי
:

6.
הסכם השכירות
מיום 1.8.06 בין הנתבעים לנייגר קובע שהינו לשנה אחת, כאשר לנתבעים אופציה להארכת ההסכם לתקופה של 10 שנים. בכתב יד הוסף: "אלא אם הנכס יימכר (החוזה יחתם מחדש מדי שנה)". ליד
כתב היד קיימת חתימת מר נייגר. הנתבעת טענה בתצהירה שבהסכם עימם לא היתה כל תוספת בכתב יד. אם זאת לא הוצג כל הסכם מטעם הנתבעים בו לא מצוינת התוספת בכתב יד, ומשכך לא הציגו הנתבעים כל ראיה בעניין זה.

מר נייגר העיד בעניין זה
שהתוספות הוספו בכתב ידו וכי זה היה תנאי מבחינתו לחתימה על ההסכם. הוא העיד שהתגורר אותה תקופה בחו"ל וכי הנתבע ביקש לעבד את השטח החקלאי בנחלה. הנתבע פנה לאביו ואביו פנה אליו. לאחר כשנה או שנתיים שוב פנה אליו הנתבע להמשך ההסכם באשר לעיבוד השטח החקלאי:

"ב- 2006 אבי פנה אלי ואמר שהנתבע ואשתו רוצים לחדש את החוזה אך עם אופציה של עשר שנים כי להקים חממות עולה הרבה כסף. קיבלתי את החוזה הזה, נספח ה' עד כמה שאני זוכר קיבלתי אותו בדואר. כשראיתי אותו היו לי שני דברים שהפחידו אותי:
א. טענה שטענו הורי שאם מישהו מעבד אדמה ברציפות 10 שנים או 30 שנה יש חוק שהוא מקבל בעלות על הנכס. לכן אמרתי שאני רוצה לחדש את זה שנה בשנה ולא רוצה שזה יהיה לעשר שנים רצוף.
ב. שיכול להיות שארצה למכור ולכן לא רציתי להתחייב לעשר שנים ולכן רציתי שהחוזה יחודש כל שנה. חשבתי גם שאולי אקבל יותר כסף.
כתבתי בכתב ידי את ההסתייגויות האלה בסעיף 4."
(ראה עמ' 21 שורות 15-24).

עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותו זו. התרשמתי מעדותו שהתנאי של סיום ההסכם עם מכירת המשק הינו תנאי שבלעדיו לא היה חותם על ההסכם עם הנתבעים. כן התרשמתי שהינו עד אובקטיבי שאין לו כל ענין בתוצאות הליך זה.


הוא המשיך והעיד שכאשר ביקש למכור את המשק למר דהן פנה לנתבע והודיע לו שההסכם מגיע לסיומו, אולם הנתבע לא הסכים לכך. הוא נפגש עם הנתבע וכן מר דהן וכאשר הבינו שהנתבע לא מוכן לפנות, הסכים מר דהן להכנס לנעליו בכל הנוגע להסכם זה שכן הבין שבעת מכירת המשק ניתן יהיה לפנות הנתבעים. (ראה עמ' 22 שורות 13-19).


מר דהן העיד בעניין זה שכאשר רכש את המשק ממר נייגר נפגש יחד עם מר נייגר עם הנתבע בבית כאשר מטרת הפגישה היתה לערוך הסכם חדש ביניהם, אולם לא נחתם כל הסכם בסופו של יום שכן הנתבעים סרבו לעשות כן.
(ראה עמ' 3 שורות 23-25). הוא העיד שמעולם לא הוסכם בינו לנתבעים בעל פה שהם יוכלו להישאר עוד עשר שנים נוספות לאחר תקופת האופציה, אלא הסכים שכל עוד המשק הינו בבעלותו הנתבעים יכולים להישאר במקום שכן לא היה צריך את השטח (ראה עמ' 4 שורות 30-31).
כן העיד שמר נייגר הבהיר לו שההסכם עם הנתבעים מבוטל (ראה עמ' 6 שורה 2).
עוד עלה מעדותו שטרם שרכשו התובעים את המשק ממנו היתה פגישה עם הנתבעים במסגרתה הובהר לנתבעים שעליהם לחתום על הסכם ולהגיע להבנות עם התובעים באשר לשטח זה. (ראה עמ' 4 שורות 5-12).
מעדותו עלה שכל שנה שילמו הנתבעים את דמי השכירות בתשלום אחד עבור שנה שעברה, כך שבסוף שנת 2014 שילמו לו את דמי השכירות עבור שנת 2014 בה המשק היה בבעלותו.

מעדותו התרשמתי שהיה ברור לנתבעים עם רכישת המשק על ידו שההסכם עם נייגר בא לסיומו. כן הוא הסכים להמשך הישארותם במשק כל עוד הזכויות במשק הינן בידיו. עדותו היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון בעדותו זו.

7.
גם התובע העיד שבפגישה שנכח הוברר לנתבעים שאין כל הסכם. כן העיד שרצה להחתימם על הסכם שכירות לשנה אולם הם סירבו. (ראה עמ' 11 שורות 24-25).

8.
מהאמור לעיל עולה שההסכם בין מר נייגר לנתבעים הגיע לסיומו כאשר מכר מר נייגר את המשק למר דהן.
בין מר דהן לנתבעים היה הסכם בעל פה שכל עוד מחזיק הוא במשק יכולים הם להשכירו. אף הסכם זה הסתיים ביום בו נמכר המשק לתובעים.

9.
בסיכומיהם טוענים הנתבעים שניסיון החיים מלמד שכאשר צדדים מבצעים הסכם מכר עם שוכר ו/או פולש אזי מציינים זאת במפורש בהסכם המכר. איני סבורה שהעובדה שהצדדים לא ציינו זאת בהדגשה יתרה מעלה או מורידה לאור מערכת היחסים שהתקיימה בין הצדדים כפי שפירטתי לעיל.

10.
הנתבעים טוענים שהיה על התובעים להביא לעדות את עו"ד טל אברהם וכן את אביו של מר נייגר. איני סבורה כך. מהעדויות שהוצגו בפני
עולה באופן ברור שהיה ברור לנתבעים שהישארותם במקום הגיעה לסיומה עם מכירת הנחלה לתובע והעדים שהגיעו מטעמו העידו בענין זה.

11.
העובדה שהנתבעים בשנת 2013 שתלו שתילים חדשים
ו/או השקיעו השקעות בחממות אינה משנה כלל המסקנה. אם בחרו הנתבעים לעשות כן אין להם אלא להלין על עצמם שכן לא נחתם כל הסכם בינם למר דהן,
והוברר להם שההסכמה עם מר דהן הינה כל עוד הוא המחזיק במשק.

12.
לאור כל האמור לעיל על הנתבעים לפנות המושכר עד ליום 1.4.16.
כן ישלמו הוצאות ושכ"ט הליך זה בסך 10,000 ₪.


ניתן היום,
ט' שבט תשע"ו, 19 19 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.










תאח בית משפט שלום 47393-04/15 אברהם יחזקאל, בת שבע בטי יחזקאל נ' עקיבא פס-קל, אורית פס-קל (פורסם ב-ֽ 19/01/2016)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים