פסקי דין על אריה עובדיה | פסקי דין על חנוך פיק | פסקי דין על אלכס קריכלי ואח' | פסקי דין על עדו ולנשטין | פסקי דין על נתאי ולנשטין | פסקי דין על חגי ולנשטין ושות' ואח' |

8203/15 רעא     25/01/2016




רעא 8203/15 אריה עובדיה, חנוך פיק, אלכס קריכלי ואח' נ' עדו ולנשטין, נתאי ולנשטין, חגי ולנשטין ושות' ואח'




פסק-דין בתיק רע"א 8203/15
בבית המשפט העליון


רע"א 8203/15



לפני:

כבוד השופטת א' חיות


המבקשים:
1. אריה עובדיה


2. חנוך פיק


3. אלכס קריכלי

4. עובדיה פיק קריכלי ושות' ,רו"ח



נ


ג


ד



המשיבים:

1. עדו ולנשטין


2. נתאי ולנשטין


3. חגי ולנשטין ושות' ,רו"ח


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 01.11.2015 בתיק ת.א 18937-05-14 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ע' רביד

בשם המבקשים:
עו"ד רונית חלפון-שור
בשם המשיבים:
עו"ד בועז אדלשטיין
; עו"ד רחלי כרמון

פסק-דין


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת ע' רביד) מיום 1.11.2015 בה נדחתה בקשה שהגישו המבקשים לתיקון כתב תביעה שכנגד אותה הגישו נגד המשיבים.

1.
המבקשים 3-1 (להלן:
המבקשים
) והמשיבים 2-1 (להלן:
המשיבים
) היו חלק מהשותפים בשותפות לא רשומה של רואי חשבון בשם "אורן הורוביץ ושות' רואי חשבון" (להלן:
השותפות הישנה
). בעקבות פירוקה של השותפות הישנה הקימו המבקשים והמשיבים בשנת 2008 שותפות בשם "עובדיה, ולנשטיין, פיק רו"ח ושות'" (להלן:
השותפות
). בסוף שנת 2011 נפרדו הצדדים לשותפות (לטענת המשיבים השותפות פורקה ואילו המבקשים טוענים כי הצדדים רק נפרדו) והקימו שתי שותפויות חדשות. המבקשים הקימו את המבקשת 4 (להלן:
opk
) והמשיבים הקימו את המשיבה 3 (להלן:
ולנשטיין
). יצוין כי אף שהצדדים לשותפות נפרדו הם המשיכו לשבת באותם משרדים.
opk
הייתה במעמד של שוכרת ראשית ויתר המשיבים היו שוכרי משנה עד שביום 16.9.2014 עזבו המשיבים את המשרדים בהם שכנה השותפות. במועדים הרלוונטיים להליכים דנן נהגה השותפות לקבל שירותים מחברת נכסים בשם "עובדיה, ולנשטיין, פיק ושות' – נכסים והשקעות בע"מ" (להלן:
חברת הנכסים
) שבבעלות המשיבים והמבקש 2. חברה זו רכשה ציוד עבור השותפות באמצעות הלוואות בנקאיות המובטחות בערבות אישית של השותפים בשותפות והמשיכה להעמיד את הציוד שבבעלותה לשימושן של שתי השותפויות החדשות -
opk
וולנשטין, גם עם היפרדותם של הצדדים לשותפות.

2.
בעקבות ההיפרדות ניהלו הצדדים מספר הליכים ליישוב המחלוקות ביניהם ולאחר שהליכים אלו כשלו הגישו המשיבים במהלך חודש מאי 2014 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בה ביקשו כי יצהיר על סיום פעילות השותפות ויתן הוראות בדבר סילוק חובותיה, עריכת חשבונותיה, חלוקת נכסיה וסיום פעילותה. במסגרת תביעה זו הגישו המבקשים מצידם ביום 24.6.2014 תביעה שכנגד. הבקשה דנן מתמקדת בטענות שהעלו הצדדים לגבי חברת הנכסים. כך בכתב התביעה שהגישו המשיבים (פרק ג(7)) נטען כי התשלומים שהם העבירו לבנקים השונים בגין ההלוואות שנטלה חברת הנכסים, אינם משקפים לכאורה את השימוש שהם עושים בציוד של חברה זו, וכי המבקשים עשו שימוש בציוד רב יותר. משכך עתרו המשיבים בתביעתם, בין היתר, לכך שהמבקשים ישלמו להם "תשלומי איזון" שישקפו את חלוקת הציוד בין הצדדים. בהמשך הגישו המשיבים בקשה להתיר להם להכניס שמאי מטלטלין למשרדי
opk
לצורך בדיקת שווי הציוד השייך לחברת הנכסים והמצוי במשרדים אלה. המבקשים מצידם טענו כי בקשה זו נוגעת לחברה שאינה צד להליך, אך בית המשפט דחה את התנגדותם וקיבל את הבקשה בקובעו, בין היתר, כי:

לאחר עיון בטענות הצדדים אני מקבלת את בקשת התובעים [המשיבים] למתן צו לבדיקת הנכס וזאת על ידי שמאי מטעמם.
בכתב התביעה טענו התובעים, בין היתר, טענות ביחס לחלוקת דמי השימוש אותם צריכים לשלם הצדדים לחברת הנכסים ... על כן בקשתם להגשת חוות דעת שמאי, אשר ייכנס למשרדיה של הנתבעת 4 [
opk
] וזאת לשם הערכת שווי הציוד של חברת הנכסים המצוי במשרדיה של הנתבעת 4, היא עתירה לגיטימית לצורך הוכחת טענותיהם בסוגיה זו. (להלן:
ההחלטה מאפריל 2015
)


שמאי מטעם המשיבים אכן נכנס למשרדי
opk
וערך חוות דעת בה העריך את שווי הציוד שבבעלות חברת הנכסים המצוי במשרדים. ביום 16.2.2015 החליט בית המשפט המחוזי למנות מומחה מטעמו שיבחן את טענות הצדדים והורה לצדדים להגיע להסכמה באשר לזהותו. תצהירי העדות מטעם המשיבים הוגשו ביום 28.5.2015 וביום 21.7.2015 הוגשו תצהירים מטעם המבקשים, אך טרם נקבע מועד לשמיעת הוכחות.

3.
יומיים לאחר הגשת תצהירי העדות מטעמם הגישו המבקשים בקשה לתקן את כתב התביעה שכנגד בין היתר בכל הנוגע לחברת הנכסים. לטענת המבקשים משנוכחו לדעת שהמשיבים מבקשים להכניס לתוך ההתחשבנות הכספית בין הצדדים גם את שווי הציוד של חברת הנכסים וכי בית המשפט נעתר לבקשתם להכניס שמאי למשרדי
opk
, הם סבורים כי יש מקום לכלול במערך ההתחשבנות בין הצדדים גם את התשלומים שביצע כל אחד מהצדדים לחברת הנכסים באמצעות פירעון ההלוואות של החברה. בהתאם התבקש בית המשפט לאשר את תיקון כתב התביעה שכנגד כך שיכללו בו, בין היתר, הסעדים הבאים:

א.
כי המשיבים ישיבו למבקש 1 ולמבקש 3 סך של כ-900 אלף ש"ח ששילמו לבנק לאומי בע"מ ולבנק הפועלים בע"מ בשל מימוש ערבויותיהם האישיות לכיסוי הלוואות שנטלה חברת הנכסים.
ב.
כי המשיבים ישלמו למבקשים את חובות חברת הנכסים כלפיהם בסך כולל של 210,329 ש"ח.
ג.
כי המשיבים ישלמו למבקשים סך של 77,600 ש"ח אותו נאלצו לטענתם לשלם לחברת הנכסים לכיסוי המחאות שנתנה חברה זו לספק תקשורת בגין התקנת שרתי מחשב במשרדי השותפות.


המבקשים הוסיפו טענו כי תצהירי העדות מטעמם כוללים כבר את כל הראיות התומכות בטענות שצוינו לעיל ועל-כן לא יהיה צורך בתיקון תצהירי העדות.

4.
בהחלטתו מיום 1.11.2015 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה ובכל הנוגע לחובות חברת הנכסים קבע כי:

במקרה הנדון המדובר בהוספת עילת תביעה חדשה במסגרתה מבוקש לבצע "הרמת מסך" ולייחס למשיבים את חובות חברת נכסים, כאשר זו כלל אינה צד להליך זה. לעניין זה אני מקבלת את טענת המשיבים כי הוספת טענה זו, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים, וההליך מצוי בפני
בדיקתה של מומחית בית משפט יש בו כדי לסרבל ולהכביד על ניהולו של ההליך הנדון.


עשרה ימים לאחר מכן מינה בית המשפט המחוזי את רו"ח רגינה אונגר כמומחית מטעמו לשם בירור המחלוקות העובדתיות בין הצדדים ומן הבקשה עולה כי
המומחית צפויה למסור את חוות דעתה עד יום 22.3.2016. עם זאת, מועד לשמיעת ההוכחות בתביעה ובתביעה שכנגד טרם נקבע, כאמור.

5.
מכאן הבקשה דנן בה טוענים המבקשים כי החלטת בית המשפט יוצרת עיוות וחוסר איזון בהתחשבנות הכספית שבין הצדדים. זאת, שכן משנקבע בהחלטה מאפריל 2015 כי המשיבים יוכלו להכניס שמאי מטעמם למשרדי השותפות ובכך להביא למעשה אל מערך ההתחשבנות בין הצדדים את שווי הציוד שכל צד קיבל מחברת הנכסים, אף שזו אינה צד להליך, היה על בית המשפט לאפשר למבקשים לכלול בהתחשבנות זו את "צדו השני של המטבע" - הכספים ששילמו לחברת הנכסים וכן את חובות חברת הנכסים כלפיהם. עוד טוענים המבקשים כי משמעות דחיית בקשתם היא סרבול ההליכים שכן יהא עליהם לפתוח הליך חדש שאין בו צורך, שעניינו חובות חברת הנכסים, בעוד שמטרת ההליך דנן היא להביא לכלל סיום את כל המחלוקות בין הצדדים בקשר לשותפות ומכל מקום, דיון חלקי בנכסי חברת הנכסים, כפי שבית המשפט התיר לערוך, עלול להשפיע על כל הליך אחר לגבי חברה זו, אם וככל שיינקט.

6.
המשיבים מצדם שבים וטוענים כי תביעת המבקשים לתשלום חובות חברת הנכסים היא למעשה עילה חדשה ואינה מהווה את "צדו השני של המטבע" בהתחשבנות עם המשיבים לגבי "דמי השימוש" בציוד. עוד נטען כי הוספת עילה זו תחייב דיון בסוגיות חדשות מתחום דיני החברות ובפרט בסוגיית הרמת מסך ההתאגדות, והדבר יביא להכבדה על ההליך, לסירבולו ולהתארכותו באופן משמעותי שכן יהיה על הצדדים להביא ראיות חדשות ושונות מן הראיות שהוגשו עד עתה. לבסוף טוענים המשיבים כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, שכן על פי הנטען נשאו המבקשים בחובות חברת הנכסים החל מחודש ינואר 2012 וטענת המשיבים כי הם זכאים ל"תשלומי איזון" הייתה ידועה למבקשים מאז הוגשה התביעה במאי 2014. על כן די בכך על-מנת לדחות את הבקשה.

7.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובה לה החלטתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנות סדר הדין האזרחי
) לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.


תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי מסדירה את סוגיית תיקון כתבי הטענות ומורה כדלקמן:

92.
בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.


תקנה 92 פורשה בפסיקה באופן המתווה, ככלל, היענות ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו מקום שהתיקון נדרש על מנת ש"בית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת" (רע"א 2345/98
דנגור נ' ליבנה
, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998); רע"א 871/14
קונדה נ' אברמוביץ
, פסקה 4 (3.3.2014); רע"א 6113/13
מירו נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ
, פסקה 6 (19.12.2013) (להלן:
עניין מירו
); אורי גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי
323-321 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). עם זאת נפסק כי כאשר מבקש התיקון מעוניין להוסיף עילת תביעה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי, יקמוץ בית המשפט את ידו במתן ההיתר (ע"א 5016/91
שאוליאן נ' שאוליאן
, פ"ד מט(5) 387, 395 (1996); גורן בעמ' 329-326)) ובהקשר זה נקבע כי לצורך הדיון בבקשה שעניינה תיקון כתב טענות ניתנת למונח "עילה" פרשנות רחבה כמתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין (רע"א 3319/06
כונס הנכסים הרשמי נ' ג'ברה
, פסקה 7 (28.1.2007); ע"א 772/79
שמרון נ' וסקביץ
, פ"ד לו(4) 78, 82 (1982);
גורן
, בעמ' 327-326). עוד נפסק כי בבוחנו בקשה לתיקון כתב-טענות על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשת התיקון; מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (עניין
מירו
, פסקה 6 והאסמכתאות שם;
גורן
בעמ' 322).

8.
בענייננו קבע בית המשפט כי התיקונים אותם ביקשו המבקשים להכניס בכתב התביעה שכנגד הם בגדר "עילה חדשה" שהוספתה תגרום לסרבול ולהכבדה על ניהולו של ההליך.


דעתי שונה.


כפי שפורט לעיל ההליך דנן נועד על פי האמור בו להביא לפירוקה של השותפות ולסיום ההתחשבנות הכוללת בין הצדדים לה. לצורך כך אף מונתה המומחית מטעם בית המשפט. חלק מהותי באותה ההתחשבנות הוא ציוד השותפות שבבעלות חברת הנכסים והמשיבים אף ייחדו לכך פרק שלם בכתב התביעה, בו עתרו להשית על המבקשים לשלם להם "תשלומי איזון" עבור סכומים אותם שלמו לכאורה ביתר לחברה זו. עוד עתרו המשיבים לחייב את המבקשים להשיב להם (ולא לחברת הנכסים) את הסכומים ששילמו עבור שרת מחשבים שרכשה החברה עבור השותפות. בנסיבות אלו יש קושי בקביעה כי בקשת התיקון דנן כוללת "עילה חדשה", שכן הטענות שברצון המבקשים להעלות לגבי חברת הנכסים נוגעות במישרין לסוגיה העומדת לדיון בהליך קרי: להתחשבנות הכוללת בענייני השותפות אשר לחברת הנכסים חלק מהותי בהם. בירור כל המחלוקות הנוגעות לשותפות במסגרת התביעה והתביעה שכנגד דנן, לרבות אלה הנוגעות לציוד של השותפות, יש בו, אפוא, כדי לייעל את הדיון הנוגע לפירוק השותפות ולהתחשבנות בין השותפים, והוא יתרום לקיומה של הכרעה אחת שלמה ומקיפה בכל הסוגיות הצריכות הכרעה בעניינים אלה. מסקנה זו מתחזקת בהינתן השלב בו מצוי ההליך. כאמור, טרם נקבע מועד לשמיעת הוכחות, המומחית מטעם בית המשפט טרם הגישה את חוות דעתה והמבקשים הצהירו כי ככל שהדבר נוגע אליהם לא תידרשנה ראיות נוספות על אלה שכבר הגישו במסגרת התצהירים מטעמם. אשר לטענת המשיבים כי יש לדחות את הבקשה משום שחברת הנכסים אינה צד להליך ומדובר למעשה ב"הרמת מסך", יש לזכור כי המשיבים עצמם הם אלה שהעלו נגד המבקשים טענות בנוגע למערך ההתחשבנות מול חברת הנכסים מבלי לצרפה כצד לתביעתם ועוד יש לזכור כי בעלי מניותיה של החברה לנכסים אינם אלא המשיבים והמבקש 2, שהינם צד להליך דנן. מכל מקום, ומבלי להביע עמדה לגופם של דברים, הטענה לעניין "הרמת המסך" שמורה למשיבים והם יוכלו להעלותה במסגרת ההליך לאחר תיקון כתב-התביעה שכנגד.

9.
אשר על כן הערעור מתקבל במובן זה שיש לאפשר את תיקון כתב התביעה שכנגד כמבוקש. כתב התביעה שכנגד המתוקן כאמור יוגש בתוך 7 ימים וכתב ההגנה המתוקן מטעם המשיבים יוגש בתוך 21 ימים נוספים. נוכח הצהרת המבקשים כי התיקון שנתבקש אינו מצריך את תיקון תצהירי העדות מטעמם, יקבע בית המשפט המחוזי האם ובאיזה לוח זמנים יש לאפשר למשיבים להגיש תצהירי עדות נוספים מטעמם בעקבות התיקון האמור וכן יקבע הוראות מתאימות למומחית מטעם בית המשפט, ככל שהדבר נדרש בעקבות התיקון האמור.


אין צו להוצאות.


ניתן היום, ט"ו בשבט התשע"ו (25.1.2016).




ש ו פ ט ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.


15082030_v02.doc

גק
מרכז מידע, טל' 077-2703333
; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 8203/15 אריה עובדיה, חנוך פיק, אלכס קריכלי ואח' נ' עדו ולנשטין, נתאי ולנשטין, חגי ולנשטין ושות' ואח' (פורסם ב-ֽ 25/01/2016)