פסקי דין על דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר | פסקי דין על חשב הכנסת | פסקי דין על בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת | פסקי דין על לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון | פסקי דין על התשכ"ט-1969 |

5228/04 ענמש     01/04/2005




ענמש 5228/04 דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר נ' חשב הכנסת, בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת, לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969




בבית המשפט העליון
ענמ"ש 5228/04

כבוד המשנה לנשיא (בדימ') א' מצא

בפני
:

דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר

המערער:

נ ג ד


חשב הכנסת
, בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת
, לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
, התשכ"ט-1969

המשיב:

ערעור על-פי סעיף 4א(א) לחוק הגמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969

עו"ד י' רובין

בשם המערער:
עו"ד א' שניידר

בשם המשיב:
פסק-דין

לפניי ערעור, לפי סעיף 4א(א) לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969 (חוק הגמלאות), על החלטת חשב הכנסת
(המשיב), מיום 20.4.2004, ולפיה נקבע, בין היתר, כי בתקופת כהונתו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים לא יהא המערער זכאי לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת, שלקבלתם זכאי המערער מכוח היותו יושב-ראש הכנסת לשעבר.

רקע עובדתי
2. המערער כיהן כיושב-ראש הכנסת הארבע-עשרה מיום 24.6.1996 ועד ליום 7.6.1999. עם פרישתו לגמלאות התגלעו חילוקי-דעות, בינו לבין המשיב, ביחס לכמה מזכויותיו, כיושב-ראש הכנסת לשעבר, ובכללן מהות והיקף הזכות העומדת לו להחזר הוצאותיו בגין "שירותי מזכירות". משקבע המשיב את היקף זכויותיו השונות של המערער, הגיש המערער (ביום 3.5.2000) ערעור על החלטתו. הערעור (ענמ"ש 1844/00) התברר לפני המשנה לנשיא ש' לוין. בפסק-דינו בערעור זה (מיום 13.2.2002) הכריע המשנה לנשיא ברוב הנושאים שנשנו במחלוקת בין הצדדים. בשאלת מהות והיקף שירותי המזכירות, שהמערער זכאי להחזר הוצאותיו בגין קבלתם, הסתמנה אפשרות להשגת הסכמה בין הצדדים: בעוד שמעיקרה טען המשיב, כי זכאותו לקבלת שירותי מזכירות של מי שהיה יושב-ראש הכנסת אינה עולה על זכאותו של שר-לשעבר, הרי שבמהלך הדיון בערעור הודיע המשיב כי הוא מקבל את טענת המערער כי זכאותו לקבלת שירותים אלה היא, בעיקרון, שווה לזכות הנתונה לראש הממשלה לשעבר. לנוכח הודעה זו, שצמצמה את גדר המחלוקת בשאלת זכאותו של המערער לקבלת שירותי מזכירות, מתחום העיקרון לתחום היישום, נמנע המשנה לנשיא מלהכריע בה. הערעור לעניין זה נמחק והסדרת הפרטים הנוגעים ליישום זכותו של המערער הושארה לבירור משלים שיקיימו הצדדים ביניהם. כדברי פסק-הדין:

נושא נוסף שהיה שנוי במחלוקת - החזר הוצאות בגין שירותי מזכירות ירד מהפרק לאחר שהמשיב נמלך בדעתו ובסיכום טענותיו חזר בו מעמדתו הקודמת והסכים לטענות המערער. לפיכך הוא זכאי להחזר הוצאות בגין שירותי מזכירות לפי סעיף 8 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם), תש"ל-1969... יחד עם סעיף 24 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (השרים ושאיריהם), התשמ"א-1981... עם זאת עדיין משיג המשיב על טיבם של חלק משירותי המזכירות שהמערער תובע לגביהם החזר אך נראה הדבר שתשובתו אינה סופית, שכן בסעיף 18 לסכומו הוא הודיע שהתשובה בקשר לישום העקרון המוסכם תישלח למערער בהקדם. המחלוקת העקרונית בנושא זה, כפי שהתגבשה בשלבים המוקדמים של הדיון אינה קיימת עוד ואינני מוצא לנכון להידרש אליה. יש להניח שגם המחלוקות הפרשניות בנושא זה תיפתרנה ואם לאו בוודאי ידע המערער כיצד למצות את זכויותיו. הערעור בראש פרק זה נמחק אפוא (ההדגש הוסף - א' מ').
3. בסיומו של משא-ומתן שניהלו ביניהם הגיעו המערער והמשיב לכלל נוסחה מוסכמת, בדבר טיבם והיקפם של שירותי המזכירות שהמערער זכאי לקבלם. במכתבה אל המערער (מיום 20.5.2003) סיכמה היועצת המשפטית של הכנסת (עורכת-הדין אנה שניידר) את עיקרי ההסכמה שהושגה:

לגבי תקופת כהונתך כיושב ראש הכנסת הנך זכאי לגמלאות (לרבות זכויות וטובות הנאה הנובעות מהן) הזהות לאלו של ראשי הממשלה שחדלו לכהן לפני חודש יוני 1999, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 8 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), התש"ל-1969, כפי שהיה בתוקף לפני ביטולו ביום 18.11.2001 (ההדגש הוסף - א' מ').
כן ציינה עורכת-הדין שניידר, במכתבה אל המערער, כי היקף שירותי המזכירות שיוענקו לו ייקבע בהתאם לנוהלי מתן שירותי משרד לראשי ממשלה לשעבר, אשר היו בתוקף במועד שבו פרש המערער מתפקידו. על יסוד האמור בהודעה זו המשיכו הצדדים בניהול משא-ומתן, במטרה להגיע להסכמה בדבר המאפיינים הקונקרטיים של שירותי המזכירות שיוענקו למערער; ובעיקר נשאו ונתנו בדבר מיקומה וגודלה של הלשכה שתועמד לרשותו ותנאי ההעסקה שמהם ייהנו עוזריו.

4. ביום 16.11.2003 - ובטרם הגיעו הצדדים לכלל הסכמה בנושאים שנדונו - מונה המערער לכהונת יושב-ראש מועצת רשות הנמלים. בעקבות מינויו עלתה השאלה, אם הזכות לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת עומדת למערער גם בתקופת כהונתו בתפקידו האמור. המשיב סבר, כי על-פי הדין החל על המערער יש להשיב לשאלה זו בשלילה. במכתבו אל המערער (מיום 20.4.2004) הודיע המשיב למערער את החלטתו בנושא זה, לאמור, כי מבלי לפגוע בהסכמה שהושגה ביניהם בעבר, הרי שבתקופת כהונתו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים, אין המערער זכאי לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת.

הערעור
5. בערעורו, שהופנה כנגד החלטת המשיב מיום 20.4.2004, קבל המערער בעיקר על החלטת המשיב, שלא להעניק לו שירותי מזכירות בתקופת כהונתו בתפקיד יושב-ראש מועצת רשות הנמלים. עם זאת, הוסיף והעלה כמה טענות נוספות. בין היתר טען, כי בניגוד להסכמה שהושגה בינו לבין המשיב, שירותי המזכירות הקונקרטיים שהמשיב הציע להעניק לו (בכל הנוגע להקצאת לשכה וכוח-אדם) אינם זהים לאלה המוענקים לראשי ממשלה לשעבר. כן קבל המערער על סירוב המשיב להחזיר לו כספים בגין הוצאות שונות ששילם מכיסו ושבגינן הוא זכאי לקבלת החזר. בכתב-תשובתו לערעור הגיב המשיב על טענותיו של המערער. בישיבת קדם-ערעור, שהתקיימה לפניי ביום 19.8.2004, ביקשתי להגדיר - בעזרת פרקליטי הצדדים - את השאלות שבמחלוקת אשר בהן הנני מתבקש להכריע. בעקבות זאת הודיעו הצדדים, כי הגיעו לכלל הסכמה שמכוחה הריהם מצמצמים את מחלוקתם לשאלה אחת ויחידה, והיא, אם הזכות לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת עומדת למערער גם בתקופת כהונתו בתפקיד יושב-ראש מועצת רשות הנמלים. ואכן, בסיכומי-טענותיהם בערעור, שהוגשו בהתאם להחלטתי מיום 19.8.2004, התייחסו באי-כוח הצדדים לשאלה זו בלבד. זוהי, אפוא, השאלה היחידה שבה אני נדרש להכריע בגדר הערעור שלפניי.

התשתית הנורמטיווית
6. דבר זכאותו לקבלת שירותי מזכירות של מי שהיה יושב-ראש הכנסת, והיקף זכאותו לקבלת השירותים האמורים, הוסדרו בשעתו על דרך שילוב הוראותיהם של סעיף 8(א) להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), תש"ל-1969 (החלטת גמלאות הח"כים), ושל סעיף 24 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (השרים ושאיריהם), התשמ"א-1981 (החלטת גמלאות השרים). שני סעיפים אלה בוטלו במהלך שנת 2001 והוחלפו בסעיפים אחרים. אך הצדדים הסכימו, כי חרף ביטולם מוסיפים סעיפים אלה לחול על עניינו של המערער, שפרש לגמלאות קודם לביטולם. סעיף 8(א) להחלטת גמלאות הח"כים (שבוטל ביום 28.11.2001) קבע לאמור:

גמלאות ליושב-ראש הכנסת
8. (א) יושב-ראש הכנסת זכאי, לגבי תקופת כהונתו כיושב-ראש הכנסת, לגמלאות כאילו היה ראש הממשלה... ואולם במקום סעיף 23 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (השרים ושאיריהם), התשמ"א-1981 יהא הוא זכאי לכיסוי הוצאותיו לנסיעה לפי חשבון שיגיש או, לפי בחירתו, לכיסוי הוצאות נסיעה והחזר דמי הרישוי ודמי הביטוח שלהם זכאי חבר הכנסת וכן לתשלום מס הכנסה שהוא חייב בו על חשבון או תשלום כאמור; כן יהיה זכאי לתשלום מס הכנסה שהוא חייב בו על שירותי מזכירות הניתנים לו על פי סעיף 24 להחלטה האמורה, ובלבד שהוראה זו לא תחול לגבי כל סכום העולה על הסכום ששר לשעבר זכאי לו על פי הסעיף האמור... (ההדגש הוסף - א' מ').
מהוראת סעיף 8(א), רישא, להחלטת גמלאות הח"כים עולה, שכיושב-ראש הכנסת לשעבר זכאי המערער לגמלאות "כאילו היה ראש הממשלה". "גמלה" - כהגדרתה בסעיף 1 להחלטת גמלאות הח"כים - כוללת כל "קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות". ובענייננו אין מחלוקת כי זכאותו של המערער לגמלה כוללת זכאות גם לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת. כן אין מחלוקת, כי בכפוף לסייג הקבוע בסעיף 8(א), סיפא, להחלטה האמורה - בדבר היקף הפטור ממס הכנסה הניתן לו בגין טובת ההנאה הצומחת מקבלת שירות מזכירות במימון הכנסת - שירותי המזכירות שהמערער זכאי לקבלתם בעיקרון אינם שונים משירותי מזכירות שראש הממשלה לשעבר היה זכאי לקבלם במועד פרישתו של המערער. זכויותיו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות, במועד האמור, הוסדרו בסעיף 24 להחלטת גמלאות השרים, שאליו מפנה סעיף 8(א) סיפא להחלטת גמלאות הח"כים. סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים בוטל ביום 25.1.2001, אך בחלקיו הדרושים לענייננו קבע הסעיף (כנוסחו במועד פרישתו של המערער) לאמור:

שירותי מזכירות
24. (א) שר לשעבר הזכאי לפי החלטה זו לקצבה בשעור של 70% מהמשכורת הקובעת, זכאי לשירותי מזכירות לכתיבת זכרונותיו ולניהול התכתבות אישית בעלת אופי אישי וציבורי.
(א1) ....
(ב) שר לשעבר, למעט ראש הממשלה לשעבר, הזכאי לשירותי מזכירות לפי סעיף קטן (א) ישכור שירותי מזכירות לעצמו והוא זכאי לכיסוי הוצאותיו, לפי קבלות שהגיש, בסכום שלא יעלה על 23,522 שקלים חדשים לשנה.
(ג) טובת הנאה לפי סעיף זה תהיה פטורה מכל מס המוטל על הכנסה (ההדגשים הוספו - א' מ').
7. משילוב הוראותיהם של סעיף 8(א), סיפא, להחלטת גמלאות הח"כים ושל סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים - שעמדו בתוקפן במועד פרישתו של המערער מכהונתו כיושב-ראש הכנסת - עולות שלוש מסקנות: האחת, כי מתן שירותי מזכירות ליושב-ראש הכנסת לשעבר ייעשה על-פי הוראת סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים: משמע, כי זכאותו לכך מותנית בהיותו זכאי לקצבה בשיעור 70% מן המשכורת הקובעת; וכי שירותי המזכירות נדרשים לו לכתיבת זיכרונות או ניהול התכתבות הנושאת אופי אישי או ציבורי; השנייה, כי בדומה לראש הממשלה לשעבר (ובשונה משר לשעבר) זכותו של המערער לקבלת שירותי מזכירות אינה מוגבלת בסכום; והשלישית, כי בשונה מראש הממשלה לשעבר - הנהנה מפטור ממס הכנסה על מלוא סכום ההחזר (הבלתי-מוגבל) המשולם לו בגין שכירת שירותי מזכירות - זכותו של יושב-ראש הכנסת לשעבר לפטור ממס על ההחזר הניתן לו מוגבלת לסך 23,522 ₪ לשנה, שהוא סכום ההחזר המרבי ששר לשעבר זכאי לקבלו.

8. ביום 20.6.1999 תוקן סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים, בחלקו הנוגע לזכויותיו של ראש הממשלה לשעבר (ראו: ק"ת התשנ"ט 1064). על-פי התיקון, שהתבסס על החלטתה של ועדה ציבורית בראשותו של מר דוד בועז (ועדת בועז), זכאותו של ראש הממשלה לשעבר, לקבלת שירותי מזכירות ללא הגבלת סכום, הוגבלה לשלוש השנים הראשונות שלאחר פרישתו, בעוד שמן השנה הרביעית ואילך הוגבלה זכאותו האמורה לסכום שלא יעלה על כפל הסכום הקבוע בסעיף 24(ב) (היינו כ-48,000 ₪ לשנה). החלטת ועדת בועז חלה, בהתאם לקבוע בה, על ראשי הממשלה שפרשו מתפקידם מיום 7.6.1999 ואילך; אלא שביום 28.8.2000 החליטה ועדה ציבורית בראשות השופט (בדימ') שאול אלוני (ועדת אלוני) לשוב ולתקן את החלטת גמלאות השרים (ראו: ק"ת התש"ס 856). מכוח החלטתה של ועדת אלוני הוסף להחלטת גמלאות השרים סעיף 23ב, אשר קבע את זכות ראש הממשלה לשעבר לקבל "שירותי משרד". בסעיף-קטן (ב) נקבע, כי "ראש הממשלה לשעבר זכאי לשירותי משרד"; זאת (בניגוד להחלטת ועדת בועז), ללא הגבלה של גובה הסכום או של משך תקופת הזכאות. ואולם בסעיף-קטן (ד) נקבע סייג לזכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות, הקובע לאמור:

23ב. שירותי משרד לראש הממשלה לשעבר
...
(ד) הוראות סעיף זה (הקובעות את זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לשירותי מזכירות - א' מ') לא יחולו על -
(1) ראש הממשלה לשעבר שנתמנה לנשיא המדינה, לראש הממשלה או לשר, או לכל משרה ציבורית אחרת למשך תקופת מינויו כאמור, זולת אם נבחר לכנסת, למשך תקופת כהונתו כחבר בכנסת;
(2) על מי שזכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה למשך תקופת זכאותו כאמור.
9. להשלמת התמונה יצוין, כי במהלך השנים חלו שתי תמורות חשובות נוספות בדין הקובע את זכאותם של נושאי-משרה ברשויות השלטון לשירותי מזכירות. האחת: במסגרת תיקון נוסף להחלטת גמלאות השרים, שעליו החליטה ועדת אלוני ביום 25.1.2001 (ראו: ק"ת התשס"א 332), בוטל סעיף 24 להחלטה האמורה ותוקנה הגדרתם של "שירותי המשרד" שלקבלתם זכאים ראשי הממשלה לשעבר לפי סעיף 23ב. בכך בוטלה כליל זכאותם של שרים לשעבר לשירותי מזכירות וצומצמו שירותי המזכירות המוענקים לראשי הממשלה לשעבר. ברם, בתיקון זה נקבע כי הוא יחול רק על מי שיתמנה לראש הממשלה או לשר לאחר מועד פרסומו, ומכאן שתיקון זה אינו חל בעניינו של המערער. והשנייה: ביום 28.11.2001 בוטל סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים ותחתיו חוקקו סעיפים 6ב, 6ג ו-6ד להחלטה זו, שקבעו מגבלות חדשות על היקף זכויותיו לשירותי מזכירות של יושב-ראש הכנסת לשעבר (ראו:ק"ת תשס"ב 799). כך, בין היתר, נקבע, כי זכאותו לקבלת שירותי מזכירות של יושב-ראש הכנסת לשעבר תוגבל לתקופה בת חמש שנים בלבד מיום סיום כהונתו, וכן נקבע ביחס אליו סייג זהה לזה שנקבע ביחס לראש הממשלה לשעבר במסגרת סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים. ברם, אף בתיקון זה נקבע כי הוא יחול רק על מי שיתמנה ליושב-ראש הכנסת לאחר מועד פרסומו, ומכאן שאף תיקון זה אינו חל בעניינו של המערער.

גדר המחלוקת
10. הצדדים אינם חלוקים, כי דבר זכאותו של המערער לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת הוסדר בהוראותיהם של סעיף 8(א) להחלטת גמלאות הח"כים וסעיף 24 להחלטת גמלאות השרים, כנוסחיהם במועד פרישתו מכהונתו כיושב-ראש הכנסת. קיימים ביניהם, אמנם, חילוקי-דעות בדבר טיבם והיקפם של שירותי המזכירות, שהמערער זכאי על-פי-דין לקבלתם בפועל, אך אלה חורגים מגדרה המצומצם של המחלוקת שהועמדה להכרעתי במסגרת הערעור שלפניי. למען השלמות מוצא אני טעם להבהיר, כי המשיב אף אינו חולק, כי זכאותו של המערער לקבלת שירותי מזכירות היא כשל ראשי הממשלה שפרשו מכהונתם לפני חודש יוני 1999; הגם שבפועל מועד פרישתו של המערער חל ביום 7.6.1999, שהוא מועד תחילת התיקון שעליו הורתה ועדת בועז. משמע כי בנתון לסייג בדבר גובה הפטור ממס, החל על המערער על-פי סעיף 8(א), סיפא, להחלטת גמלאות הח"כים, זכאי המערער לקבלת שירותי מזכירות ללא הגבלה של גובה הסכום או של תקופת הזכאות. כפי שכבר צוין, השאלה היחידה שבה מוטל עליי להכריע היא, אם הזכות לקבלת שירותי מזכירות (יהיו טיבם והיקפם אשר יהיו) עומדת למערער גם מיום מינויו לכהונת יושב-ראש מועצת רשות הנמלים ובמהלך תקופת כהונתו בתפקיד האמור; ומחלוקתם של הצדדים בשאלה האמורה נעוצה, בראש ובראשונה, בשאלת תחולתו על המערער של סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים.

טענות הצדדים
11. לטענת המערער, לסעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים אין תחולה בעניינו. לטענתו, המקור היחיד לזכויותיו של יושב-ראש הכנסת לשעבר מצוי בהוראת סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים ובהוראת סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים, אשר חוקקו על-ידי ועדת הכנסת. סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים, לעומת זאת, חוקק על-ידי ועדת אלוני. ועדה זו, נטען, הוסמכה לקבוע את זכויותיהם של ראשי ממשלה ושרים לשעבר בלבד, ומשלא הוסמכה לקבוע את זכויותיהם של חברי הכנסת לשעבר, קביעותיה אינן חלות על יושב-ראש הכנסת לשעבר. גם מזאת שנקבע בסעיף 8 הנ"ל כי יושב-ראש הכנסת לשעבר יהא זכאי לגמלאות "כאילו" היה ראש הממשלה (ולא כראש הממשלה ממש) נובע, לדעת המערער, כי אין להחיל עליו את ההגבלה שבסעיף 23ב(ד) האמור. לחלופין טוען המערער, כי אף בהנחה שסעיף 23ב(ד) יכול עקרונית לחול גם על יושבי-ראש הכנסת לשעבר, הרי שמן הדין לקבוע כי הוא עשוי לחול רק על מי שהתמנו כיושבי-ראש הכנסת לאחר כניסתו לתוקף (היינו לאחר יום 28.8.2000); ולא ניתן להחילו, רטרואקטיווית, על המערער, אשר סיים את כהונתו כיושב-ראש הכנסת לפני כניסתו לתוקף.

מכל מקום, טען המערער, כי אף בהנחה שסעיף 23ב(ד) יכול עקרונית לחול עליו, הרי שאף יישומו בעניינו אינו מוביל לשלילת זכאותו לקבלת שירותי מזכירות בעת שהוא מכהן כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים. ראשית, משום שתפקיד זה - אשר אינו מהווה משרה מלאה ואף אינו מזכה אותו בתשלום שכר - אינו בגדר "משרה ציבורית" כמשמעה בסעיף 23ב(ד) הנ"ל. ושנית, משום שהוראת הסעיף נועדה אך למנוע הענקת כפל שירותי מזכירות לראש הממשלה לשעבר. ומאחר וכיושב-ראש מועצת רשות הנמלים אין הוא זכאי לקבלת שירותי מזכירות לצרכים החורגים מגדר תפקידו האמור, הרי שאין בתפקידו החדש כדי לשלול את זכותו להוסיף ולקבל שירותי מזכירות גם במהלך כהונתו בתפקיד זה. לבסוף טען המערער, כי הופלה לרעה ביחס לראשי הממשלה לשעבר וליושבי-ראש הכנסת האחרים לשעבר, המכהנים אף הם, לטענתו, בתפקידים שונים המהווים "משרה ציבורית", ובכל זאת זוכים לקבלת שירותי מזכירות מכוח זכאותם לגמלאות.

12. בתשובתו לטענות המערער הטעים המשיב, כי החלטותיה של ועדת אלוני התקבלו מכוח הסמכתה של הוועדה על-ידי הכנסת, בהתאם לסעיף 45 לחוק-יסוד: הממשלה. מכאן שכל אחת מהחלטותיה היא בגדר "תקנה", ועל-כן בגדר "חיקוק", כהגדרתם של מונחים אלה בחוק הפרשנות, תשמ"א-1981. לגוף העניין טען, כי סעיף 23ב(ד) חל על המערער ויישומו בעניינו מוביל למסקנה כי המערער אינו זכאי לקבלת שירותי מזכירות בתקופת כהונתו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים. עמדת המשיב היא, כי מאחר ובסעיף 23ב(ד) לא נקבע כי הוא יחול רק על ראשי הממשלה שימונו לאחר כניסתו לתוקף, הרי שהסעיף חל (ממועד פרסומו, 28.8.2000, ואילך) על כל ראשי הממשלה לשעבר, בין אם סיימו את כהונתם לפני מועד זה ובין אם לאחריו. מניה וביה חל הסעיף גם על המערער, שזכויותיו הושוו לזכויותיהם של ראשי הממשלה לשעבר שפרשו לפני חודש יוני 1999, ואין דינו יכול להיות שונה מדינם. להלן טען המשיב, כי יש לדחות את טענת המערער כאילו התפקיד של יושב-ראש מועצת רשות הנמלים אינו בגדר "משרה ציבורית", כמשמעה בסעיף 23ב(ד)(1). כן טען, כי השאלה אם בתפקידו האמור זכאי המערער לקבלת שירותי מזכירות אינה רלוונטית להכרעה. שכן, על-פי תכליתו נועד סעיף 23ב(ד) למנוע מצב שבו ראש הממשלה לשעבר יוכל ליהנות מקבלת שירותי מזכירות על-חשבון קופת המדינה בעת שהוא מכהן במשרה ציבורית אחרת, גם אם אין הוא מקבל במסגרתה שירותים דומים.

השאלות שבהן עליי להכריע הינן, אפוא, אלו: כלום סעיף 23ב(ד) יכול לחול, באופן עקרוני, על המערער? וככל שהתשובה לכך חיובית, כלום יש במינויו לתפקיד יושב-ראש מועצת רשות הנמלים כדי לשלול ממנו, מכוח סעיף זה, את זכאותו לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת בתקופת כהונתו בתפקיד זה. יובהר כבר כעת, כי איני מוצא מקום להידרש לטענותיו של המערער בדבר הפלייתו לרעה ביחס לראשי הממשלה לשעבר וביחס ליושבי-ראש הכנסת האחרים לשעבר. טענות אלו חורגות מגבולו של ההליך שלפניי, שאף איננו מסגרת מתאימה לבירורן.

דיון
13. לאחר עיון בכל טענותיהם של הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אני סבור, כי הוראת סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים חלה על המערער וכי תפקידו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים מהווה "משרה ציבורית" כמשמעה בסעיף 23ב(ד)(1). על כן, אין המערער זכאי לקבלת שירותי מזכירות במימון הכנסת בתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו האמור.

14. אקדים ואומר, כי לא מצא
תי ממש בטענת המערער, כי סעיף 23ב(ד) אינו יכול לחול עליו מן הטעם שוועדת אלוני הוסמכה לקבוע אך את זכויותיהם של ראשי הממשלה לשעבר ושל השרים לשעבר. הגם שוועדת אלוני לכאורה לא הוסמכה לקבוע את זכויותיהם של חברי הכנסת, אין בכך כדי לשלול את תחולתו של סעיף 23ב(ד) על המערער. טעם הדבר הוא, שהמקור לזכויותיו של המערער, כיושב-ראש הכנסת לשעבר, מצוי בהוראת סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים. הוראה זו, אשר חוקקה על-ידי ועדת הכנסת, קבעה, כזכור, כי "יושב-ראש הכנסת זכאי, לגבי תקופת כהונתו כיושב-ראש הכנסת, לגמלאות כאילו היה ראש הממשלה". משראתה ועדת הכנסת להשוות את זכויותיו של יושב-ראש הכנסת לשעבר לזכויותיו של ראש הממשלה לשעבר, הרי שכל הוראה שנקבעה כדין ביחס לזכויותיו לגמלאות של ראש הממשלה לשעבר - ובכלל זאת הוראת סעיף 23ב(ד) - חלה ממילא (מכוח סעיף 8 האמור) אף על יושב-ראש הכנסת לשעבר.

15. המקור לזכויותיו של המערער לשירותי מזכירות מצוי, אפוא, בהוראת סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים, המפנה להוראת סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים (בה נקבעו בעבר זכויותיהם לשירותי מזכירות של ראש הממשלה לשעבר ושל השרים לשעבר). כפי שהוסבר, במסגרת החלטתה הראשונה של ועדת אלוני (מיום 28.8.2000), חוקק סעיף 23ב להחלטת גמלאות השרים, אשר תיקן, למעשה, את סעיף 24 הנ"ל, ככל שהוא מתייחס לזכויותיו לשירותי מזכירות של ראש הממשלה לשעבר. סעיף 25 לחוק הפרשנות מורה, כי "אזכור של חיקוק בחיקוק אחר - כוונתו לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר". מכאן עולה, כי החל ממועד חקיקתו של סעיף 23ב ואילך יש לקרוא את סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים כמפנה, לפי ההקשר, הן לסעיף 24 (אשר המשיך לקבוע, למשל, את תקרת ההוצאות שמעליה לא יהא זכאי יושב-ראש הכנסת להחזר בגין תשלום מס הכנסה) והן לסעיף 23ב אשר תיקן את סעיף 24 (ראו: ע"א 383/87 מלכה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(3) 650, 656; ע"א 2704/99 מילשטיין נ' פקיד שומה תל-אביב 1, פ"ד נז(5) 869, 893). גם בניסיון המערער להיתלות בנוסחו של סעיף 8 - שנאמר בו כי יהא זכאי לגמלאות "כאילו" היה ראש הממשלה, ולא כראש ממשלה ממש - אין כדי למלטו מפני תחולת הוראתו של סעיף 23ב(ד). סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים נועד להשוות - לטובה אך גם לרעה - את היקף שירותי המזכירות המוענקים ליושב-ראש הכנסת לשעבר לאלה המוענקים לראש הממשלה לשעבר. משנמצא
כי המערער, כמו ראש הממשלה לשעבר, זכאי ליהנות מקבלת שירותי מזכירות ללא הגבלת זמן וללא תקרת הוצאות, הדין והשכל הישר מחייבים כי יהיה כפוף אף לכל מגבלה החלה על הזכות האמורה. הנחת המוצא להכרעה במחלוקתם של הצדדים חייבת אפוא להיות, שככל שהסייג שנקבע בסעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים חל על ראשי הממשלה לשעבר אשר סיימו את כהונתם לפני חודש יוני 1999 - שלזכויותיהם, כזכור, הושוו זכויותיו של המערער - הרי שיש להחיל סייג זה גם בעניינו של המערער.

טענת הרטרוספקטיוויות
16. המערער טען, כי בהכפפתו להוראת סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים יש משום החלה רטרוספקטיווית פסולה של הוראת הסעיף. החלה כזאת, טען, אף מנוגדת לכוונת מחוקקיו של הסעיף, אשר מן הסתם ביקשו להחילו רק על ראשי הממשלה לשעבר אשר מונו לאחר תחילת תוקפו של הסעיף. טענות אלו אין בידי לקבל. דעתי היא, כי החלת הסעיף על עניינו של המערער אינה רטרוספקטיווית אלא אקטיווית ופרוספקטיווית. משמעות הדבר היא, כי ממועד תחילת תוקפה (28.8.2000), חלה הוראת סעיף 23ב(ד) על כל ראשי הממשלה לשעבר, בין אם סיימו את כהונתם לפני מועד זה ובין אם אחריו. והמסקנה הנגזרת מכך היא שהוראת סעיף 23ב(ד) חלה - מכוח הוראת סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים - גם על עניינו של המערער.

17. סעיף 23ב להחלטת גמלאות השרים נכנס לתוקף במועד פרסומו (28.8.2000). דבר תחולתו על ראשי הממשלה שפרשו מן הכהונה לפני המועד האמור מעורר שאלה פרשנית שיש להכריע בה על-פי לשונה ותכליתה של הוראת הסעיף. בהחלטתה הראשונה של ועדת אלוני - שבגדרה חוקק סעיף 23ב(ד) - לא נכללה כל הוראה מפורשת, המגבילה את תחולת הסעיף לראשי הממשלה שימונו או שיפרשו לאחר כניסתה לתוקף. משתיקתה של הוועדה לעניין זה עולה, כי לא הייתה לה כוונה להחיל את הוראת הסעיף לעתיד בלבד. אילו כיוונה הוועדה לתחולה פרוספקטיווית בלבד, חזקה עליה שהייתה מורה כן במפורש, כדרך שעשתה בהחלטתה מיום 25.1.2001, שלפיה ביטלה את סעיף 24 להחלטת גמלאות השרים, וכדרך שנעשה בהחלטה מיום 28.11.2001, שלפיה בוטל סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים. אך לא רק היקש זה מעיד על כוונת הוועדה שלא להגביל את תחולתו של סעיף 23ב לעתיד בלבד. פרשנות זו מתחייבת אף מתכליתו האובייקטיווית של סעיף 23ב, הנלמדת, בין היתר, מקורות חקיקתו של הסעיף. די להזכיר, כי סעיף 23ב(ב) נועד לבטל את המגבלות שהוטלו בהחלטתה של ועדת בועז על זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות. ביסוד ביטולן של מגבלות אלו ניצבה ההכרה, כי מן הראוי שראש הממשלה לשעבר ייהנה משירותי מזכירות לתקופה בלתי-מוגבלת וללא הגבלת גובה ההוצאות. מאידך, וכנגד ביטול המגבלות הישנות, הטילה הוועדה סייג על זכאות ראש הממשלה לשעבר להוסיף ולקבל מימון מקופת המדינה לשירותי מזכירות חרף מינויו למשרה ציבורית אחרת. תכליות אלו יפות ביחס לראשי ממשלה לשעבר, שסיימו את כהונתם לפני מועד תחילתו של סעיף 23ב, לא פחות משהן יפות ביחס לראשי ממשלה לשעבר שבמועד תחילתו של הסעיף טרם מונו או טרם פרשו.

18. אשוב ואדגיש כי בהחלת הוראתו של סעיף 23ב(ד) גם על ראשי הממשלה לשעבר, אשר סיימו את כהונתם לפני כניסתו לתוקף של סעיף זה, אין משום החלה רטרוספקטיווית של הוראת הסעיף. ההכרעה בשאלה אם תחולתו של חיקוק הינה רטרוספקטיווית, פרוספקטיווית או אקטיווית, נגזרת מן התשובה לשאלה על אלו פעולות או מצבים נועד החיקוק לחול ולשנות את משמעותם המשפטית. חקיקה היא רטרוספקטיווית, "אם היא משנה לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים אשר נסתיימו או של פעולות או אירועים (מעשים או מחדלים) שנעשו או התרחשו לפני מועד כניסתו של החוק לתוקף" (עע"א 1613/91 ארביב נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2) 765, 777). לעומת זאת, חוק הוא בעל תחולה פרוספקטיווית, "אם הוא משנה אך לגבי העתיד את המעמד המשפטי, התכונות המשפטיות או התוצאות המשפטיות של מצבים חדשים, או של פעולות או של אירועים (מעשים או מחדלים) שנעשו או התרחשו לאחר כניסתו לתוקף" (שם, בעמ' 778). לצד הברירה הפרשנית, שבין תחולה רטרוספקטיווית לבין תחולה פרוספקטיווית, ניצבת האופציה הפרשנית המייחסת לחיקוק תחולה אקטיווית. חיקוק יזוהה כבעל תחולה אקטיווית כאשר עולה ממנו כי הוא איננו מוחל על פעולה או אירוע שנעשו או התרחשו לפניו או לאחריו, אלא על מצב-דברים המתקיים ביום כניסתו של החוק לתוקף. כפי שהסביר השופט ברק בפרשת ארביב:

מה דינו של חוק, החל על מצב דברים נתון (להבדיל מפעולה שנעשתה בעבר או מצב שנסתיים בעבר או מצב או פעולה שיתהוו אך בעתיד) הקיים ביום היכנסו לתוקף: האם החלת החוק על מצבים אלה היא רטרוספקטיבית או פרוספקטיבית? טול חוק חדש, הקובע כי בעלים של נכס חייב לשלם מס חדש. האם החלתו על מי שרכש בעלות באותו נכס לפני היכנסו לתוקף של החוק היא החלה רטרוספקטיבית של החוק? לדעתי, התשובה היא בשלילה. החוק יחול על כל בעלי הנכסים ביום חקיקתו, בלא שהחלתו עליהם היא רטרוספקטיבית.... החלתו של החוק על מי שהוא בעל נכס ביום כניסתו של החוק לתוקף היא החלה אקטיבית של החוק. החוק פועל מיד על מצב דברים כפי שהוא קיים ביום כניסתו לתוקף (שם, בעמ' 779-778. וראו גם: א' ברק פרשנות במשפט - פרשנות החקיקה (תשנ"ג) 622-633).
מן האמור עולה כי החלתה של הוראת סעיף 23ב בעניינו של המערער אינה רטרוספקטיווית אלא בעלת ממד אקטיווי וממד פרוספקטיווי. היא אקטיווית במובן זה, שהמערער בא בגדרה כמי שהיה במעמד של "יושב-ראש הכנסת לשעבר" בעת שהסעיף נכנס לתוקף; והיא פרוספקטיווית במובן זה, שהשפעתה על זכאותו של המערער לקבלת שירותי מזכירות נובעת מאירוע שהתרחש לאחר כניסתה לתוקף; שכן מינויו של המערער לתפקיד יושב-ראש מועצת הנמלים - אשר "הפעיל" כלפיו את הוראתו של הסייג הקבוע בסעיף 23ב(ד) - נעשה, כזכור, רק ביום 16.11.2003, היינו לאחר תחילת תוקפו של הסעיף. על יסוד הנימוקים שפורטו אני דוחה את טענת המערער, כי בהחלת הסייג הקבוע בסעיף 23ב(ד) על עניינו יש משום החלה רטרוספקטיווית של הסעיף. המסקנה העולה מן האמור היא, כי אין מניעה משפטית עקרונית להחיל את סעיף 23ב(ד) על עניינו של המערער.

שאלת יישומו של סעיף 23ב(ד)(1) בעניינו של המערער
19. לנוכח המסקנה שאליה הגעתי, מוטל עליי לבחון אם מינויו של המערער לכהונת יושב-ראש מועצת רשות הנמלים מקים עילה כדין, לפי סעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים, לשלילת זכאותו לקבלת שירותי מזכירות בתקופת כהונתו בתפקידו האמור.

סעיף 23ב(ד) שולל את זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות בשני מצבים. האחד - כהוראת סעיף 23ב(ד)(1) - מקום בו ראש הממשלה לשעבר נתמנה "לנשיא המדינה, לראש הממשלה או לשר, או לכל משרה ציבורית אחרת" (למעט חבר הכנסת), וזאת למשך תקופת מינויו כאמור; והשני - כהוראת סעיף 23ב(ד)(2) - מקום בו ראש הממשלה לשעבר "זכאי לשירותים דומים מאוצר המדינה", וזאת למשך תקופת זכאותו כאמור. אין מחלוקת בין הצדדים, כי המערער אינו זכאי, במסגרת תפקידו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים, לקבלת שירותי מזכירות המיועדים למילוי צרכיו האישיים (כתיבת זיכרונותיו וניהול התכתבות אישית). לאור זאת מסכימים הצדדים, כי התנאי לתחולת הסייג, הקבוע בסעיף 23ב(ד)(2), אינו מתקיים בעניינו של המערער. מחלוקתם מתמקדת אפוא בשאלה, אם זכאותו של המערער לשירותי מזכירות נשללת מכוחו של סעיף 23ב(ד)(1). כפי שכבר ציינתי, לשאלה זו יש, לדעתי, להשיב בחיוב. אתייחס אפוא לטענות המערער, שבעזרתן קיווה לשכנעני, כי גם סעיף 23ב(ד)(1) איננו מקים עילה לשלילת זכאותו לקבלת שירותי מזכירות.

20. טענתו הראשונה של המערער בעניין זה הינה, כזכור, כי תפקידו כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים אינו בגדר "משרה ציבורית" כמשמעה בסעיף 23ב(ד)(1). במונח "משרה ציבורית" שבסעיף זה התכוון המחוקק - לדעתו - אך ורק למשרה בשכר הגוזלת את מלוא זמנו של נושאה. היות והתפקיד של יושב-ראש מועצת רשות הנמלים אינו מהווה משרה מלאה - ואף אינו מזכה את נושאה בשכר - אין הוא נכלל בסוג המשרות שסעיף זה נועד לחול עליהן. עוד טוען המערער, כי את המונח "משרה ציבורית" יש לפרש בהתאם להגדרתו בהחלטת גמלאות הח"כים ובהחלטת גמלאות השרים, שלפיה "משרה ציבורית" משמעה רק "שירות במדינה כעובד המדינה או כחייל, או כל משרה אחרת המזכה לגמלאות מאוצר המדינה"; ואף להגדרה זו התפקיד של יושב-ראש מועצת רשות הנמלים אינו עונה. במאמר מוסגר יוער, כי מאז הוגש הערעור שלפניי חוקק חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004, שבמסגרתו בוטל חוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961, ועמו גם המינויים שנעשו מכוחו. אך הצדדים התייחסו בטענותיהם רק לכהונת המערער בתפקיד יושב-ראש רשות הנמלים, ולכך בלבד אתייחס גם אני.

21. אני סבור, כי התפקיד של יושב-ראש מועצת רשות הנמלים מהווה "משרה ציבורית" כמשמעה בסעיף 23ב(ד)(1). רשות הנמלים, שהוקמה מכוח חוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961, היא תאגיד סטטוטורי. היא נתונה (כהוראת סעיף 3 לחוק האמור) לביקורתו של מבקר המדינה, ותפקידיה (כפי שקובע סעיף 4 לחוק) הם "לתכנן, לבנות, לפתח, לנהל, להחזיק ולהפעיל ביעילות את הנמלים.. ואת מסילות הברזל ולפקח עליהם". סעיף 6 לחוק האמור, המסדיר את הקמתה של מועצת הרשות, קובע לאמור:

מועצת הרשות והרכבה
6. (א) הממשלה תמנה על פי הצעת שר התחבורה מועצה לרשות (להלן - המועצה); המועצה תהיה של שבעה עשר חברים בהם עשרה מקרב הציבור ושבעה מקרב עובדי המדינה וביניהם שני נציגים ממשרד התחבורה, נציג משרד האוצר ונציג משרד התעשיה והמסחר.
(ב) בטרם יציע שר התחבורה את חברי המועצה מקרב הציבור, יתייעץ בגופים ציבוריים שיש להם קשר עם עניני נמלים או מסילות הברזל.
(ג) ...
(ד) הממשלה תמנה, על פי הצעת שר התחבורה, אחד מחברי המועצה ליושב ראש המועצה ואחד לסגנו.
(ה) הודעה על מינוי חברי המועצה, היושב ראש וסגנו תפורסם ברשומות (ההדגשים הוספו - א' מ').
אכן, אופייה של רשות הנמלים כגוף סטטוטורי המופקד על ניהול ופיתוח משאבים ציבוריים, וכן אופן מינויו של יושב-ראש מועצת הרשות, אינם מותירים ספק כי המדובר במשרה שהינה ציבורית באופייה. אף המערער, למעשה, אינו חולק על ההנחה שלמשרה זו, מבחינת מהותה ותחומי התפרשותה, יש אופי ציבורי. אלא שלטענתו, הסייג הקבוע בסעיף 23ב(ד)(1) אינו חל על כל משרה ציבורית, אלא רק על משרה ציבורית המהווה משרה מלאה ששכר בצדה. טענה זו אין בידי לקבל. ראשית, לשון סעיף 23ב(ד)(1) אינה מגדירה את מאפייניה של אותה "משרה ציבורית" שהכהונה בה שוללת את זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות. ממילא אין היא מסייגת את המונח "משרה ציבורית" למשרה מלאה או למשרה בשכר דווקא. אף בהגדרות הקבועות למונח זה בהחלטות שאליהן מפנה המערער אין כדי להועיל לו, שכן אלו הגבילו במפורש את תחולתן לסעיפים הספציפיים שבהם הן מופיעות. לכאורה, דווקא מן העובדה שבסעיף 23ב(ד)(1) לא ראו חברי ועדת אלוני להגביל את המונח "משרה ציבורית" למשרה בעלת מאפיינים מסוימים, עולה, שכוונתם הייתה לכל משרה ציבורית שהיא. שנית, ראיית התפקיד של יושב-ראש מועצת רשות הנמלים כ"משרה ציבורית" מתחייבת אף מתכליתו של סעיף 23ב(ד)(1). תכליתו של סעיף זה היא למנוע מצב, שבו ראש הממשלה לשעבר המכהן במשרה ציבורית כלשהי, ייהנה - על-חשבון קופת הציבור - ממימון שירותי מזכירות המיועדים למילוי צרכיו האישיים. ההנחה העומדת ביסודו של סעיף זה, היא, כי נושא משרה ציבורית, שהופקד על ניהול ענייניו של הציבור, ישקיע את זמנו ומרצו למילוי תפקידו. על רקע זה נקל להבין את כוונת החלטתה של ועדת אלוני לשלול את הענקת שירותי המזכירות מראש הממשלה לשעבר בתקופה שבה הוא נושא משרה ציבורית אחרת כלשהי. הטלת סייג זה על הזכות לקבלת שירותי מזכירות היא סבירה ואף ראויה.

22. המערער טען, לחלופין, כי את התנאים לשלילת הזכאות לשירותי מזכירות, שנקבעו בשני סעיפיו הקטנים של סעיף 23ב(ד), יש לפרש כתנאים מצטברים. לשיטה זו, את זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות ניתן לשלול רק אם התמנה למשרה ציבורית (כמשמעה בסעיף-קטן 23ב(ד)(1)), שבמסגרתה הוא זכאי לקבלת שירותי מזכירות דומים מאוצר המדינה (כאמור בסעיף-קטן 23ב(ד)(2)). ביסוד הטענה ניצבת ההנחה כי סעיף 23ב(ד) נועד אך למנוע מצב שבו ראש הממשלה לשעבר יזכה לכפל שירותי מזכירות על חשבון קופת המדינה. בהיעדר מחלוקת, שכיושב-ראש מועצת רשות הנמלים אין הוא זכאי לקבלת שירותי מזכירות לצרכיו האישיים, הרי שאין במינויו לתפקיד זה כדי לשלול את זכאותו לקבלת שירותים אלה במסגרת זכאותו לגמלאות.

אף טענה זו דינה להידחות. סעיף 23ב(ד) מורה כי הזכאות לקבלת שירותי מזכירות תישלל מראש הממשלה לשעבר בכל אחד משני מצבים חלופיים שהוגדרו בסעיפים-קטנים 23ב(ד)(1) ו-23ב(ד)(2). משמע כי די בקיום תנאיו של אחד משני המצבים כדי להביא לשלילת זכאותו של ראש הממשלה לשעבר לקבלת שירותי מזכירות. על פני הדברים גלוי וברור, שאילו הכוונה הייתה לתנאים מצטברים, כלל לא היה צורך בפירוקם לשני סעיפי המשנה, אלא די היה לכתוב, כי הזכאות תישלל עם מינויו של ראש הממשלה לשעבר לאחת המשרות המפורטות, אם מינויו כאמור מזכה אותו בקבלת שירותים דומים מאוצר המדינה. אף תקינות הניסוח הייתה מחייבת לכתוב כך; ואינני סבור כי ניתן להניח, כהנחת-מוצא לפירוש הסעיף, כי המחוקק בחר לנסח את הוראתו בלשון עילגת. גם פירושו של סעיף 23ב(ד) על-פי תכליתו החקיקתית מוביל לדחיית טענתו של המערער. שכן ביסוד קביעתם של שני הסייגים שנקבעו בו ניצבו תכליות שונות. בעוד שהסייג הקבוע בסעיף 23ב(ד)(2) נועד להבטיח כי ראש הממשלה לשעבר לא ייהנה מכפל שירותי מזכירות על-חשבון קופת המדינה, הסייג הקבוע בסעיף 23ב(ד)(1) נועד להבטיח כי הזכות לקבלת שירותים אלה תישלל מראש הממשלה לשעבר שעה שהוא מכהן במשרה ציבורית כלשהי שהוא מצופה להקדיש לה את מרב זמנו ומרצו. משנמצא
כי תפקידו של המערער כיושב-ראש מועצת רשות הנמלים מהווה משרה ציבורית כאמור, די בכך כדי לשלול את זכאותו לקבלת שירותי מזכירות בתקופה שבה הוא מכהן בתפקידו זה.

23. מן הטעמים שפורטו הנני מחליט לדחות את הערעור.
ניתן היום, כ"א באדר ב' תשס"ה (1.4.2005).

המשנה לנשיא (בדימ')
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04052280_f05.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il









ענמש בית המשפט העליון 5228/04 דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר נ' חשב הכנסת, בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת, לפי חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, [ פ"ד: נט 944 ] (פורסם ב-ֽ 01/04/2005)