פסקי דין על רמי עזורי | פסקי דין על דוד מור

2781/00 בשא     27/06/2000




בשא 2781/00 רמי עזורי נ' דוד מור





רמי עזורי

בעניין:
המבקש
קויפמן

ע"י ב"כ עוה"ד
נגד
דוד מור


המשיב
עומסי

ע"י ב"כ עוה"ד

החלטה
1. ביום 15.6.98, הגיש המבקש תביעה כספית על סך 34,876 ש"ח כנגד המשיב.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר והתבססה על מסמך שצורף לתביעה, הסכם מיום 10.5.92, שם כביכול מצהיר המשיב כי הוא חב למבקש סכום של 15,000 ש"ח.

2. ביום 17.11.98 ניתן

פסק דין
כנגד המשיב, בהעדר בקשת רשות להגן, אולם ביום 16.3.00, בוטל פסק הדין בהסכמה, תוך קביעת תנאים שונים, הקשורים לביטול פסק הדין.

כב' הרשם אדלשטיין, קבע בהחלטתו, כי התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק הדין, בכל הקשור לטענות ההגנה, ישמש ככתב הגנה.

טענתו המרכזית של המשיב, בתצהירו האמור, כי אין הוא חב כספים למבקש, כי ההיפך מכך, המבקש הוא זה שחוייב בהליך אחר, לשלם כספים למשיב וכשביחס למסמך, טוען המשיב, כי המסמך מזויף, אינו נושא חתימתו, ולראשונה ראה את המסמך בהקשר לתביעה דנן.

3. כב' הרשם הורה, על הגשת תצהירי עדות ראשית, תוך שצויין מפורשות, כי כל צד יצרף מסמכיו לתצהירו.
בנוסף, הוצאה החלטה מיום 19.3.00, המציינת מפורשות: "חוו"ד מומחים, יוגשו עם התצהירים".

כן נקבע באותה החלטה, המועד לדיון בתיק.

4. המבקש הסתפק בתצהירו ותצהיר אחיו, ומבלי שטרח להגיש חוות דעת מומחה מטעמו, ואף לא עתר בכל הנצרך להכנת חוות דעת מומחה מטעמו.
מאידך, המשיב לא הסתפק בתצהירו, אלא צירף אף חוות דעת מומחה, כשלראשונה נקבעו הממצאים בה על סמך עותק של המסמך ובמועד מאוחר יותר, מבדיקת מקורו.
יצויין, כי המומחה מציין, כי בתאריך 24.5.00, קיבל את ההסכם המקורי.
לפי קביעת המומחה מטעם המשיב, לכאורה המילים והספרות שבמחלוקת, לא נכתבו על ידי המשיב.

5. רק בישיבת קדם המשפט ביום 6.6.00 ביקשה ב"כ המבקש לצרף חוות דעת של מומחה "כעדות השלמה".
ב"כ המשיב התנגד לכך, אולם אפשרתי למבקש להגיש בקשה מסודרת, היא הבקשה דנן.

6. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכשבבקשה נטענו טענות שונות אשר נצרכות לביסוס עובדתי אך כאמור אין בפני
נו שכזה.
בבקשה נטען, כאילו הוצע על ידי כב' הרשם כי ימונה מומחה - גרפולוג, אותו מומחה שהמשיב אכן פנה אליו, אולם נטען כי המבקש לא יזם עריכת חוות דעת גרפולוגית, כלשונו, מאחר והכנתה מצריכה שיתוף פעולה מצד המשיב.
לא נטען כאילו חפץ המבקש באותו שיתוף פעולה והמשיב נמנע מכך.
כן נטען, כי חוות הדעת מטעם המשיב נמסרה רק בסמוך לדיון ועל כן ניתן להגיש חוות דעת מטעם המבקש וכהשלמת תצהירי עדות ראשית כביכול.

7. המשיב מתנגד לכך והצדק עמו כדלקמן:

א. הוראות תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984- מורות, כי בעל דין החפץ להביא עדות מומחה, יגיש את חוות דעתו בהתאם לאשר נקבע בתקנות סדרי הדין (עדות מומחים) התשט"ו1954- (להלן: "תקנות המומחים").

תקנות אלו קובעות, כי חוות דעת יוגשו לא יאוחר מ20- יום לפני המועד שנקבע להבאת ראיות.

תקנה 137(ג) קובעת, כי בעל דין שלא פעל כאמור בתקנה 129, לא יורשה להביא חוות דעת מטעמו אלא אם בית המשפט הרשה זאת "מטעמים מיוחדים שירשמו".

ב. בהתאם לתקנה 143, לקראת קדם המשפט רשאי בית המשפט להורות הכנת הנצרך לכך, כולל בהתאם לס"ק (3), בענייני מומחים.

כפי שנקבע ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' אלוני ואח', פ"ד נא (2) 574, ההוראות הקבועות בתקנות המומחים הינן "בבחינת גזירה שאין לעמוד בה" ולפיכך מציין שם בית המשפט "טבעי הוא שבית המשפט, על פי סמכותו, קובע סדר שונה בהתוותו את מהלך המשפט במסגרת קדם המשפט".

כך גם במקרה דנן הן בהחלטת כב' הרשם והן כאמור בהחלטה לקראת קדם המשפט, נקבעו מפורשות המועדים להגשת חוות דעת מטעם הצדדים.

ג. במקרה דנן, הפלוגתא אם המסמך מזויף אם לא, עלתה בבירור והיתה ידועה בעת שנקבעו ההוראות להגשת תצהירי עדות הראשית והגשת חוות הדעת.

עילת התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר הינה אותו מסמך ומעת שהמשיב הכחיש חתימתו, על המבקש לשכנע את בית המשפט, כי לא כן פני הדברים המבקש בחר להוכיח זאת, בעדותו ומבלי שנזקק לחוות דעת מומחה.

ד. אין מקום לטיעון עובדתי שלא נתמך בתצהיר בכל הקשור לשיתוף פעולה מצד המשיב. אם המבקש היה חפץ להגיש חוות דעת ואף אם היה מוכח טיעון זה, יכול היה המבקש לפנות לבית המשפט על מנת להורות למשיב "לשתף פעולה".
בנסיבות אלו, השלים המבקש הגשת אשר יחפוץ להגיש כראיות מטעמו.

יצויין, כי המבקש אף לא טרח להגיש בקשה כלשהי בנושא הבאת עדות מומחה על ידו.
8. למעשה, אם המשיב לא היה מגיש חוות דעת מטעמו, לא היה כל מקום להיזקק לשאלה דנן.
יחד עם זאת, לאור האמור בתקנות המומחים, שם לא מצויין תובע ונתבע, אלא בעל דין, יתכן והיה מקום לשקול אם לאור הוראות תקנה 3(א) קמה זכותו של תובע להגיש חוות דעת מטעמו תוך אותם 10 ימים לאחר שקיבל את חוות הדעת מטעם הנתבע. אולם, נראה שפרשנות שכזו תגרום לכך שתקנות המומחים יהא בהם לשנות את דרך כללי ההוכחה וסדר הבאת הראיות הרגילים, ולא נראה כי זו כוונת התקנות.

אכן, יתכן ותקנות המומחים נקטו בלשון אשר נקטו, מאחר ויתכן ובהליך זה או אחר שם משתנה סדר הבאת הראיות כגון בטענת הודאה והדחה, דווקא הנתבע הוא זה שיגיש חוות דעתו ראשונה ועל כן מתקין התקנות לא נקט בלשון של תובע ונתבע.

יתר על כן, אם נאפשר לתובע להגיש חוות דעת מטעמו לאחר שבחר שלא לעשות כן ורק בגין הגשת חוות דעת מטעם הנתבע, נמצא מחסרים מהוראות תקנות 129 ו137- (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.

יתר על כן, במצב שכזה ימצא התובע במצב עדיף מאחר והמומחה מטעמו יוכל בחוות דעתו להתייחס לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע.
בכך יש לכאורה, גם פגיעה בזכות דיונית של הנתבע.
ראה ע"א 4200/92 מעלוף ואח' נ' מעלוף ואח', פ"ד מז (3) 780, 786.

יתכן ולכך מכוונים הדברים גם בספרו של וינוגרד "תקנות סדרי הדין" כרך ראשון בעמ' 332.

9. אין בפני
טעם מיוחד לסטות מהוראות תקנה 137(ג), הן בפן המהותי והן מהפן הפרוצדורלי.

10. בשולי הדברים אוסיף, כי המבקש עצמו טוען בבקשתו, כי אותו מומחה שהגיש את חוות הדעת מטעם המשיב, הוא אותו מומחה שהוצע על ידי הרשם.
11. לאור כל האמור, אני מורה כדלקמן:

א. הבקשה נדחית.

ב. המבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 2,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ג. אם לא יושג הסדר בין הצדדים התיק נקבע בזאת להוכחות בפני
ליום 24.9.00 בשעה 13:30.

הצדדים יהיו ערוכים לסכם בעל-פה.

12. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים, תעדכן סיום הדיון בבקשה וכן תעדכן קביעת התיק העיקרי להוכחות (90 דקות).
ניתנה היום, כ"ד בתמוז תש"ס, (27 ביולי 2000), בהעדר.

י. שנלר, שופט

1
בתי המשפט
בש"א 002781/00
ת.א. 003153/98
בית משפט שלום פתח תקוה
כבוד השופט ישעיהו שנלר

בפני










בשא בית משפט שלום 2781/00 רמי עזורי נ' דוד מור (פורסם ב-ֽ 27/06/2000)