פסקי דין על דוד עברי | פסקי דין על הועדה המקומית לתכנון ולבניה-רמת גן

21359-12/16 עתמ     10/01/2017




עתמ 21359-12/16 דוד עברי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה-רמת גן








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 21359-12-16 עברי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה-רמת גן




לפני
כבוד השופט, סגן נשיא
ד"ר קובי ורדי


המבקש

דוד עברי
ע"י ב"כ עו"ד שחר הררי

ועו"ד עודד פלג


נגד


המשיבה

הועדה המקומית לתכנון ולבניה-רמת גן
ע"י ב"כ עו"ד אפרת דידי-קונפינו




פסק דין


הרקע וטענות הצדדים

1.
בקשה לצו ביניים למניעת ביצוע הריסה במקרקעין בגוש 6145 חלקה 1502 ברחוב הרא"ה 213 ברמת גן (להלן: "הנכס") אותה מבקשת המשיבה לבצע מכוח גזר דין מיום 11/7/16 בתיק תו"ב 13600-11-15 שניתן בבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (להלן: "גזר הדין").

2.
זאת במסגרת עתירה בה מבוקש צו המצהיר כי המבקש ביצע את צו ההריסה נשוא גזר הדין ו/או התאים את הבניה למצב החוקי על פי תקנות התכנון והבניה (בעבודות ומבנים הפטורים מהיתר) תשע"ד-2014 (להלן: "תקנות הפטור") ושאין מניעה על פי דין לבצע במקרקעין בניה של מצללות (פרגולות) ושהבניה נעשתה כדין ועל פי תקנות הפטור.

3.
אין מחלוקת שביום 5/11/15 הגישה המשיבה כנגד המבקש כתב אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בר"ג, בגין הקמת סככות על גבי קונסטרוקציות מתכת במפלס הגג בנכס.



4.
ביום 13/6/16 הודה המבקש בעובדות כתב האישום. בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקש בעבירות המיוחדות לו בכתב האישום וכן נתן צו הריסה לבניה שבוצעה, שפורטה בכתב האישום, תוך 120 יום, אלא אם כן יקבל המבקש היתר, כאשר בית המשפט הסמיך את המשיבה להרוס את הבניה בחלוף 120 יום.

5.
לטענת המבקש, במסגרת הטיעונים לעונש ביום 11/7/16 טענה ב"כ המשיבה כי לא תאשר בניית סככות אלא תאשר פרגולות ובהתאם לדברים אלו, ונוכח פרק הזמן הקצר שניתן לו בגזר הדין להשגת היתרים כדין, החליט המבקש לפעול על פי תקנות הפטור ולהקים מצללות בהיקף המותר על פי תקנות הפטור הן בקומת הגג והן במפלס החצר.

6.
לטענת המבקש, בחודשים ספטמבר, אוקטובר 2016 הרס ביחד עם בנו את הסככות שהיה עליו להרוס עפ"י גזר הדין ובמקביל החל לבנות את המצללה על גג הבית בהתאם לתקנות הפטור.

7.
לטענת המבקש ביום 6/11/16 התקיימה בנכס פגישה עם מהנדסת העיר ר"ג בנוכחות ממלא מקום ראש העיר ר"ג ומהנדסת העיר אישרה לו כי אין עליו כל חובה לנקוט בהליך נוסף לגבי המצללה הפטורה מהיתר, כאשר להפתעתו, בחלוף 120 יום ממתן גזר הדין ביום 13/11/16 הופיעו בביתו שוטרים והודיעו לו על קיום צו הריסה לסככות.

8.
לטענת המבקש הוא הגיש בקשה לצו מניעה זמני לבית המשפט לעניינים מקומיים ובעקבות טענות המשיבה להעדר סמכות עניינית לבית המשפט לעניינים מקומיים, התקיים דיון והייתה תמימת דעים שהסמכות לדון בבקשה לצו הזמני אינה בסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מקומיים וכי ההליך המתאים הינו בבית המשפט לעניינים מינהליים ולכן הגיש את העתירה והבקשה לצו הביניים בבית המשפט לעניינים מינהליים ומחק את הבקשה לצו המניעה הזמני בבית המשפט לעניינים מקומיים.


9.
לטענת המבקש, הוא הרס את הסככות נשוא כתב האישום ואת הקונסטרוקציה החדשה שהוקמה על ידו לצורך הקמת הסככות ובמקביל בנה מצללה על הגג על פי תקנות הפטור, כאשר ההחלטה על הריסה הינה החלטה חסרת סבירות ומידתית ובניגוד לדין ויש מקום ליתן צו ביניים למניעת הריסת מה שנבנה עד להכרעה בעתירה כאשר מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו.

10.
לטענת המשיבה, יש לסלק את העתירה על הסף, שכן מבוקש בה להורות למשיבה שלא לבצע צו הריסה שיפוטי אותו הוסמכה לבצע בגזר הדין באשר לבניה בלתי חוקית בביתו ובחצרו של המבקש ובחלוף הזמן שנקבע למבקש לביצוע צו ההריסה ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים וההריסה לא בוצעה על ידו.

11.
לטענת המשיבה משביקשה היא מכוח סמכותה בגזר הדין ואי ביצוע ההריסה ע"י המבקש לבצע את ההריסה בעצמה, התגלעה בין הצדדים מחלוקת בשאלה האם המבקש ביצע את הצו השיפוטי (כפי שהוא טוען) אם לאו (כפי שהמשיבה טוענת) ברם מחלוקת זו לא הוכרעה ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים, שהוא המוסמך להכריע בכך, כשהמבקש עצמו משך את הבקשה לצו מניעה זמני וביטל את הדיון שהיה קבוע ליום 12/12/16 לבחון את סוגיית ביצוע הצו.

12.
לטענת המשיבה, צו ההריסה לא קויים ע"י המבקש כשהבניה הקיימת כיום זהה במהותה לבניה נשוא כתב האישום למעט כיסוי הבד שהוסר מגג הסככה בקומת החצר.

13.
לטענת המשיבה, אין לבית המשפט לעניינים מנהליים סמכות עניינית לדון בעניינו של המבקש בעניין של ביצוע צו הריסה שניתן ע"י בית המשפט לעניינים מקומיים, עניין המצוי בלב לבו של פרק י' לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 "עבירות ועונשין" שהוחרג מסמכות בית המשפט לעניינים מנהליים, כשמדובר בניסיון של עקיפת הליכים פליליים באמצעות הגשת עתירה מנהלית.


14.
כך גם בסמכות המשיבה לקיים ולבצע את גזר הדין שהופר לשיטתה ולאכוף את הצווים שניתנו להריסה, כשמדובר גם באי מיצוי הליכים בפני
בית המשפט לעניינים מקומיים, משהמבקש משך את הבקשה שבה אמור היה בית המשפט לעניינים מקומיים לשמוע ראיות ולהחליט האם בוצע צו ההריסה אם לאו, והדיון שהיה קבוע ליום 12/12/16 בסוגיה השנויה במחלוקת של קיום הצו בוטל על ידו ומדובר גם בהתנהגות חסרת תום לב וחסרת ניקיון כפיים מצידו ועשיית דין עצמי.

דיון

15.
לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, כולל בתגובת המבקש על תגובת המשיבה בה חזר על טיעוניו בהרחבה פירט ונימק מדוע לשיטתו אין לסלק את העתירה על הסף, החלטתי לקבל את הבקשה לסילוק על הסף ולדחות את העתירה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית ואי מיצוי הליכים.

16.
מדובר לטעמי בניסיון של המבקש לעקוף הליכים פליליים באמצעות הליכים אזרחיים (ראו
בין היתר בר"מ 1133/11 חברת פגי רום בע"מ נ' מד"י (1/3/11), בר"מ 8247/08 עיריית ת"א נ' פרג ארועים בע"מ (18/12/08) עת"מ (ים) 3857-11-10 קרעין נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה (2/1/11), עת"מ (ים) 1209/09 אסחאק נ' עיריית ירושלים (20/7/09).

17.
יש לדחות את ניסיונו של המבקש להציג את העניין נשוא העתירה כעוסק בשאלת האכיפה ו/או היעדר האכיפה וחוקיות שיקול הדעת של גורמי האכיפה ושבכל מקרה יש סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים לדון בתחולת תקנות הפטור והאם הן חלות נושא שלטענתו ממילא יתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים.

זאת, כאשר טענה זו של עמידה בתקנות הפטור מבוססת ממילא על ההנחה המקדמית שצו ההריסה בגזר הדין בוצע ושבוצעה התאמה בשטח ע"י המבקש לתקנות הפטור, טענות להן מתכחשת המשיבה וטוענת שצו ההריסה השיפוטי בגזר הדין לא בוצע כלל ועיקר ומדובר "באותה גברת בשינוי אדרת" כאשר הבניה שהייתה קיימת לא נכנסת לגדר תקנות הפטור.

כך גם משהודה המבקש בעבירות שבכתב האישום והורשע בהן, הוא לא טען שמדובר בבניה חוקית בהתאם לתקנות הפטור לכן ברי שעליו לציית לגזר הדין ולהרוס את שנבנה אלא אם יתברר שלא מדובר באותה בניה ושהוא ביצע את צו ההריסה ומדובר רק בהתאמות לתקנות הפטור כטענתו.

18.
לכן, השאלה שיש לברר הינה האם בוצע צו ההריסה אם לאו והפורום המתאים לכך הינו הפורום הפלילי של בית המשפט לעניינים מקומיים שגם אמור היה לדון בדיוק בעניין זה של קיום הצו השיפוטי בדיון שהיה אמור להיערך בפני
ו ביום 12/12/16, ברם המבקש משך את בקשתו לפני הדיון וזאת כנראה במטרה לנסות לקבל צו מניעה זמני שידע שלא יוכל לקבל בבית המשפט לעניינים מקומיים (או מסיבות אחרות) וחיכה עד שיקבל צו ארעי בבית המשפט לעניינים מנהליים (שאכן ניתן).

19.
לא מדובר גם במקרים החריגים של אכיפה סלקטיבית או טענות הפליה או אי ביצוע הצו זמן רב, אלא במקרה הבסיסי ב"גרעין הקשה" שבסמכות הועדה המקומית לגבי ביצוע גזר דין וצו הריסה ובסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים לבחון האם אכן בוצע צו ההריסה שניתן בגזר הדין אם לאו ותו לא, כשמדובר בצו הריסה חלוט בהליך פלילי שכל שיש לבדוק האם בוצע אם לאו.

20.
במצב דברים זה, המבקש לא מיצה את ההליכים שהיה עליו למצות ראשית בבית המשפט לעניינים מקומיים לברר את השאלה האם בוצע צו ההריסה השיפוטי במלואו אם לאו (שכן ברי שאם לא ביצע את צו ההריסה אין לו כל עילה לקבל צו זמני).
אם יקבע בית המשפט לעניינים מקומיים שאכן, כטענת המשיבה, לא בוצע צו ההריסה, לא יוכל המבקש גם לטעון שביצע התאמות לתקנות הפטור ואם ייקבע שבוצע צו ההריסה ומדובר בבניה שונה והתאמות שהמבקש טוען שעשה לפי תקנות הפטור לא תוכל המשיבה לכאורה לפעול לביצוע גזר הדין ויוכל המבקש לפעול בדרכים הקבועות בדין, במידה ויהיה בכך עדיין צורך.

21.
ברי גם, כפי שמציינת המשיבה בתגובתה, כי לא יעלה על הדעת שבכל מחלוקת בין התביעה לנאשמים על ביצוע צו הריסה או התאמה לתקנות הפטור ייבחן הנושא בעתירה מנהלית.

22.
יש לציין כי כבר בתגובתה של המשיבה לבקשת המבקש בבית המשפט לעניינים מקומיים לצו מניעה זמני נאמר כי הבקשה הוגשה בהיעדר ציון מקור הסמכות החוקית של בית המשפט לעניינים מקומיים ליתן צו מניעה אזרחי ל

פסק דין
חלוט בהליך הפלילי, כשעל המבקש לבצע את צו ההריסה שניתן בחלק הפלילי ובית המשפט לא מוסמך ליתן צו מניעה אזרחי לצו בהליך הפלילי ובית המשפט לא מוסמך ליתן צו מניעה אזרחי לצו בהליך פלילי, משהמבקש לא הגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין ומשצו ההריסה נכנס לתוקף ולא התבקשה הארכת מועד לביצוע הצו.

23.
ואכן בית המשפט לעניינים מקומיים ציין בהחלטתו מיום 4/12/16 כי מתעורר ספק של ממש לסמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים ליתן צו מניעה לגבי תיק פלילי שהחל בהגשת כתב אישום והסתיים בהכרעת דין ובגזר דין.

24.
כך גם ב"כ המאשימה בדיון שהתקיים ביום 5/12/16 בפני
בית המשפט לעניינים מקומיים ציינה כי לבית המשפט לעניינים מקומיים יש סמכות לדון בטענת המבקש שהתאים את צו ההריסה לתקנות הפטור ושבית המשפט לעניינים מקומיים יכול לתת החלטה שהמבקש לא הרס את הכל בהתאם לגזר הדין בו הורשע ובית המשפט לעניינים מקומיים קבע את התיק לדיון בסוגיה זו (של ביצוע צו ההריסה השיפוטי) ליום 12/12/16 בנוכחות המפקח על הבניה מטעם המשיבה, ברם המבקש משך את בקשתו יום לפני הדיון הקבוע והגיש את העתירה והבקשה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
זאת כאשר מפקח הבניה מטעם המשיבה ערך דו"ח ב-6/12/16 בו השווה תצלומי אוויר שלפיהם הבניה והקונסטרוקציה הקיימת זהה לכתב האישום ולא פורקה ע"י המבקש.

25.
יוצא אם כך שלמעשה ישנה שאלה פשוטה עובדתית העומדת במחלוקת וממנה נגזר הכל, והיא האם בוצע צו הריסה במלואו ע"י המבקש אם לאו, כשהנ"ל אמור להתברר בבית המשפט המוסמך באופן בלעדי לכך שהוא בית המשפט לעניינים מקומיים (שאף היה אמור לדון בכך בטרם משך המבקש את בקשתו וביקש לבטל את הדיון שנקבע לכך) ומהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים ייגזר הנדרש, אם בכלל, להמשך הליכים כאלו או אחרים, כשאין מקום לעקיפת ההליך הפלילי באמצעות ההליך המנהלי ויש למצות את ההליך הפלילי.

26.
לאור כל האמור לעיל אני מבטל את הצו הארעי שניתן על ידי דוחה את העתירה על הסף ומחייב את המבקש לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 18,000 ₪.

27.
לפנים משורת הדין וכדי שלא ייווצר מעשה עשוי, לא תבוצע ההריסה ע"י המשיבה עד ליום 15/1/17.

28.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.


ניתן היום,
י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.













עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 21359-12/16 דוד עברי נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה-רמת גן (פורסם ב-ֽ 10/01/2017)