פסקי דין על אראלה בן חיים | פסקי דין על דגן ותירוש יזמות | פסקי דין על מקום בלבן | פסקי דין על אהוד גד כהן |

16303-01/15 תק     10/01/2017




תק 16303-01/15 אראלה בן חיים נ' דגן ותירוש יזמות בע"מ, מקום בלבן בע"מ, אהוד גד כהן








בית משפט לתביעות קטנות בחיפה



ת"ק 16303-01-15 בן חיים נ' דגן ותירוש יזמות בע"מ
ואח'




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני





בפני

כבוד השופט
שלמה בנג'ו


תובעים

אראלה בן חיים


נגד


נתבעים

1. דגן ותירוש יזמות בע"מ
2. מקום בלבן בע"מ
3. אהוד גד כהן




החלטה





בפני
בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 15.3.15, היינו, לפני כשנה ו-10 חודשים.
בקשה זו מוגשת עתה, באיחור ניכר, כאשר המחוקק הקציב 7 ימים בלבד להגשת בקשה מסוג זה (סעיף 12 לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976), וזאת לאור ההכרה בכך שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות, לו הסדרים מיוחדים (כגון: אגרה נמוכה במיוחד, התניית ייצוג עו"ד ברשות בלבד, מועדים מקוצרים ועוד), שנועדו לסייע לאזרח לממש את זכות הגישה לערכאות השיפוט ולאפשר לתובעים לנהל הליך זול, מהיר ויחסית לא פורמלי, מתוך נקודת ההנחה שמדובר בסכומי תביעה קטנים באופן יחסי (ראה:
רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 191-189 (1994)
). עוד הכירה הפסיקה בחשיבות סופיות הדיון, וביתר שאת כאשר מדובר בבית משפט לתביעות קטנות, מן הטעמים האמורים לעיל (ראה:
רע"א 1133/14
iata international air transport

נ' שוורץ

(24.4.2014)). מכאן, שהכלל בבית המשפט לתביעות קטנות הוא, כי
ככל שבעל דין שניתן נגדו

פסק דין
בהיעדר הגנה לא יזדרז ויגיש בקשה לביטולו, יהפוך פסק הדין שניתן נגדו לחלוט. חריגה מהכלל תעשה רק מטעמים מיוחדים בלבד.



לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה והמסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
ראשית, הבקשה אינה נתמכת בתצהירים כדין. למרות זאת, מצאתי לנכון, להידרש לטענותיהם של המבקשים ולבחון את הבקשה לגופו של עניין.
המבקשים זומנו כדין לדיון בעניינם. אישורי מסירה אישית אשר הוצגו לבית המשפט ומצויים בתיק בית המשפט, מעידים על כך שהמבקשים סירבו לקבל לידיהם את כתב התביעה וההזמנה לדין. המבקשים מציינים בבקשתם כי אישורי המסירה הם שקריים, ואילו מבצע המסירה, החתום על תצהיר כדין, אינו דובר אמת באומרו כי המבקשים סירבו לקבל את כתב התביעה לידיהם. כאמור, טענה זו, בין יתר הטענות אינה נתמכת בתצהיר (בניגוד להצהרת השליח), מעבר לכך, המבקשים לא הציגו כל אסמכתא התומכת בטענתם. המבקשים מתייחסים לכתובת אחת בלבד, של הנתבע 3 בלבד, בטענה כי אינו מתגורר בכתובת זו למעלה מ-11 שנים. יחד עם זאת, המבקשים לא טרחו לצרף אסמכתא לכך; לא צורף אישור ממשרד הפנים על כתובות המגורים המעודכנות. יצוין, כי חובתו של אדם לעדכן את כתובתו במשרד הפנים, ומשלא עשה זאת אין לו להלין אלא על עצמו. יתרה מכך, מרישומי רשם החברות אשר הוצגו לבית המשפט על ידי המשיבה, נראה כי הכתובות להן בוצעו המסירות האישיות הן הכתובות המעודכנות ברשם החברות ליתר המבקשים.

מעבר לכך, מתגובת המשיבה עולה, כי המבקשים ידעו על קיומו של פסק הדין, עת פנו באמצעות באי כוחם לב"כ המשיבה, בתאריכים 23.11.15 ו – 9.6.16 (ראה נספחים א ו-ב לתגובה). כלומר, גם אם אאמץ את גרסת המבקשים, כי לא ידעו על פסק הדין, הרי ברי מפנייתם אל המשיבה, כי ידעו אודות חובם כלפיה בגין

פסק דין
זה, לפחות ביום 9.6.16, היינו לפני למעלה מחצי שנה. לא ברור מדוע בכל אותו פרק זמן, עת "גילו" המבקשים על פסק הדין שניתן נגדם, לא פנו מיד לבית המשפט בבקשה זו, אלא בחרו להשתהות ורק עתה, כמעט שנתיים מאז הדיון בו ניתן פסק הדין, אליו כאמור זומנו כדין, בחרו לפנות בבקשה זו.
עוד לא מצאתי טעם של ממש בטענת המבקשים לעניין היעדר היריבות עם המבקשת. ראשית, משזומנו המבקשים כדין, ניתנה להם הזדמנות להתייצב ולהשמיע טענותיהם בפני
בית המשפט. מעבר לכך, אף מעיון בנספחי כתב התביעה עולה כי קיימת מעורבות של שלושת המבקשים באירוע, והכל באמצעות בעל החברות (הנתבע 3).
אשר לטענה בדבר העדר סמכות מקומית – כידוע, הדין לא ייחס משמעות מהותית לשאלה היכן יידון עניין מסוים ובלבד שהוא מצוי בתחום סמכותה העניינית של הערכאה שדנה בו. עיקר עניינה של הסמכות המקומית הוא לקבוע בענייני נוהל ונוחיות מבחינת בעלי הדין. אף אם נניח לצורך הדיון כי בית משפט זה נעדר סמכות מקומית, ככל שהנתבע לא מעורר עניין זה בהזדמנות הראשונה (וכאמור המבקשים זומנו כדין והיה עליהם לטעון את טענות אלו כבר במועד הדיון), בית המשפט לא יבדוק ביוזמתו שלו אם מוסמך הוא לדון בתביעה מבחינת המקום (ראה: ע"א 487/64 רוט נגד פישר, פ"ד יט(2) 148) וייחשב הכופר בסמכות זו כמוותר על הטענה והפגם של היעדר סמכות מקומית, אשר נרפא בשתיקתו (ראה רע"א 481/89 מארק פקג'ינג סיסטמס אינק נגד מהדרין בע"מ, פ"ד(1) 113, וכן אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהד' 12, 2015), בעמ' 64).
המסקנה העולה מן האמור היא שאין מקום להאריך מועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין ולכן הבקשה נדחית.

פסק הדין שניתן נגד המבקשים ייוותר על כנו. בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי המשיבה נדרשה לפעול להכנת תגובה מפורטת, הנני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות בסך של 500 ₪.
תשלום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום, ולאחר מועד זה יצבור ריבית והפרשי הצמדה כחוק.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ז, 10 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










תק בית משפט לתביעות קטנות 16303-01/15 אראלה בן חיים נ' דגן ותירוש יזמות בע"מ, מקום בלבן בע"מ, אהוד גד כהן (פורסם ב-ֽ 10/01/2017)