פסקי דין על בתיה סגל | פסקי דין על פיליפ ארנולד גרינהולץ | פסקי דין על אליאס שירי |

63026-02/16 תט     08/01/2017




תט 63026-02/16 בתיה סגל נ' פיליפ ארנולד גרינהולץ, אליאס שירי








בית משפט השלום בחיפה


י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017

ת"ט 63026-02-16 סגל נ' גרינהולץ ואח'
תיק חיצוני
:
5147440116


בפני

כב' הרשמת הבכירה, הדס שכטר-ישראלי



התובעת-המשיבה

בתיה סגל


נגד


הנתבעים
-המבקשים

1. פיליפ ארנולד גרינהולץ
2. אליאס שירי


החלטה


(בבקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש 2 )

הרקע והעובדות הצריכות לעניין
:

1.
ביום 20/01/16 הגישה התובעת - המשיבה לביצוע בלשכת ההוצל"פ שטר על סך 615,000 ₪, אשר נעשה על ידי הנתבע 1 – המבקש 1 בערבות אוואל של הנתבע 2 – המבקש 2 בקשר עם הסכם מיום 27/11/14. במסגרת ההסכם התחייבה המשיבה להעביר למבקש 1 את כל מניותיה (1,927,463 מניות) בחברת תכשיטי קפריס בע"מ (להלן: "החברה"), בה היו המבקש 1 והמשיבה בעלי מניות מראשית דרכה של החברה משך למעלה משלושה עשורים.

2.
ההסכם הנ"ל אשר צורף כנספח 1 להתנגדות שהגיש המבקש 2 פוצל לשני הסכמים: הסכם הנוגע למערכת היחסים שבין המשיבה למבקש 1 (צורף כנספח ד1 לתגובת המשיבה) (להלן: "ההסכם"), ומסמך "התחייבות בלתי חוזרת" שבבסיסו מערכת היחסים שבין החברה למשיבה ( צורף כנספח ד2 לתגובת המשיבה).

3.
התמורה שנקבעה בהסכם הועמדה על סך של – 2,625,000 ₪ (להלן: "התמורה"), וזוֹ

חולקה ל-5 תשלומים, בחמש המחאות שמסר המבקש 1 למשיבה וכדלקמן:

3.1
שיק ע"ס 260,00 ₪, שז"פ 27/12/14, בערבותו של המבקש 2. סכום זה שולם.
3.2
שיק ע"ס 615,00 ₪, שז"פ 31/12/15, בערבותו של המבקש 2 – הוא השיק נשוא ההתנגדות.
שטר זה חולל מן הטעם של : העדר כיסוי מספיק".
3.3
שיק ע"ס 875,00 ₪, שז"פ 21/12/16, בערבותו של מר פנחס רוזנטל.
3.4
שיק ע"ס 437,00 ₪, שז"פ 31/12/17, בערבותה של מתיה גרינהולץ.
3.5
שיק ע"ס 437,000 ₪, שז"פ
31/12/17.

להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת תיק פר"ק 58056-01-16 בבית המשפט המחוזי בירושלים הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים (הבקשה צורפה כנספח 5 להתנגדות המבקש 2).

ההליכים בתיק זה

4.
ביום 01/03/16 הגישו המבקשים התנגדות לביצוע השטר.

בהתאם להחלטתי, הגישה ב"כ המשיבה תגובתה להתנגדויות ביום 25/04/16, ובתמיכה לנטען בה הוגשו תצהירי ב"כ המשיבה ותצהירו של מר יוסף סגל.

5.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 17/07/16, ביקשה ב"כ המשיבה לחקור את המבקשים ומפני שלא ניתן היה לעשות כן עקב שביתת הקלדניות, נקבע דיון נוסף לשם חקירות ליום 13/9/16.
בדיון זה נחקרו שני המבקשים ובאי כוח הצדדים ביקשו לסכם טענותיהם בכתב.

יצוין, כי מחמת תקלה טכנית מחשובית שארעה לקראת תום הדיון, נמחק חלקו האחרון של הפרוטוקול, ולאחר שהצדדים הגישו עמדותיהם בהתייחס לנפקויות התקלה – הוטמע במערכת ביום 25/9/16 הפרוטוקול לאחר שחזור רוב פרטיו החסרים וניתנה בו ביום החלטה בדבר הגשת סיכומים.

צו הכינוס שניתן בעניינו של המבקש 1

6.
בהודעה שהוגשה לתיק ביום 15/11/16, הודיע ב"כ המבקש 1 כי ביום 02/11/16 ניתן צו כינוס לנכסי המבקש 1 במסגרת תיק פש"ר 15520-08-16 בבית המשפט המחוזי בחיפה ובתוך כך עתר למתן ארכה לשם הגשת סיכומי תשובה לסיכומי המשיבה, עד אשר יתקבל היתר להמשך ההליכים בתיק זה.

בזיקה להודעת ב"כ המשיבה מיום 21/11/16, ולאור הודעת בא כוח המבקש 1 מיום 15/12/16 על פיה טרם התקבל אישורו של המנהל המיוחד שמונה במסגרת תיק הפש"ר, הוריתי למשיבה בהחלטה מיום 19/12/16, לפנות בבקשה למתן היתר לבית המשפט של פש"ר ולבקש כי תינתנה הוראות באשר לתיק זה.

בהודעת המשיבה לתיק מיום 06/01/17 נכתב כי מאחר שהיא אינה צד להליך הפש"ר ספק בעיניה אם היא בעלת מעמד להגשת בקשה למתן הוראות במסגרתו, ובתוך כך נטען כי אין לשיטתה מניעה ממתן החלטה בעניינו של המבקש 1 בתיק זה מהטעמים שפורטו בהודעתה.

חרף הנטען, עודני סבורה כי אין ליתן החלטה בעניינו של המבקש 1 במסגרת ההליך שלפניי ללא היתר מבית המשפט של פש"ר שעה שעוכבו ההליכים כנגדו, ובנסיבות אלה ומפני שאישור כאמור לא הוגש על ידי מי מהצדדים, חרף שהוריתי לעשות כן - החלטתי תינתן רק בהתייחס למבקש 2 ובאשר להתנגדות שהגיש.

על מנת שניתן יהיה לעמוד על התמונה בכללותה, תובאנה בתמצית גם טענות המבקש 1 אולם לא תינתן בהן הכרעה לגופן.

טענות המשיבה

7.
טוענת המשיבה כי זכאית היא למלוא התמורה עליה סוכם בין הצדדים נוכח עמידתה בהתחייבויותיה בהתאם להסכם, ונוכח העובדה שהיא ביצעה את כל מה שמוטל עליה בכל הקשור להעברת המניות למבקש 1.

8.
המשיבה הפנתה להוראות ההסכם, להתחייבויות הצדדים שנקבעו בו ולארבעה דיווחים מידיים לבורסה לניירות ערך, אשר בוצעו לאחר שהושלמה חתימת המסמכים שנדרשו ונמסרו השיקים בגין התמורה: דוח מידי על שינויים ואחזקות בעלי עניין ונושאי משרה בכירה; דוח מידי על מי שחדל להיות בעל עניין בתאגיד; דוח מידי על מצבת החזקות בעלי עניין ונושאי משרה בכירה ודוח רבעון 3 משנת 2014 [
ספרי החברה ודיווחיה - נספחים י"ג-ט"ז ונספחים י"ח-כ"ב לתגובת המשיבה להתנגדויות
)

לגרסת המשיבה, מדובר בדיווחים רשמיים בחתימת ידו של המבקש 1, אשר הוצאו על ידי החברה שהייתה בשליטתו של המבקש 1. דיווחים אלה משקפים את ספרי החברה ועומדים לגרסת המשיבה בניגוד גמור לטענה על פיה לא הועברו המניות כמוסכם.

עוד הפנתה המשיבה לרישום השעבוד ולמסמכי התפטרותה מדירקטוריון החברה והחברות הקשורות, וטענה כי ממועד מכירת המניות והעברתן למבקש 1 כפי שמשתקף בספרי החברה ובדיווחיה, נהג זה האחרון במניות כבעלים.

9.
בהפנותה להליך שהתנהל בבקשה להסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה שהגישה החברה לשם הפיכתה לחברה פרטית [תיק פר"ק 44598-04-15
בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "הבקשה בתיק הפירוק"), טענה המשיבה כי בבקשה עצמה יש לשמוט את הקרקע תחת טענות המבקש 1, נוכח "מבנה החזקות החברה" כפי שפורט באותה הבקשה ואשר על פיו הוצג המבקש 1 כמי שמחזיק ב-56.39% ממניות החברה, מספר מניות הכולל את מניות המבקש 1 ואת מניותיה של המשיבה.

בנסיבות אלה, כך לדידה של המשיבה, אך ברור הוא ששמה נפקד מהבקשה בתיק הפירוק, שכן באותה העת לא היו בידיה עוד מניותיה, כמו גם שבפירוט שמם של בעלי השליטה צוינו שמותיהם של המבקש 1 ושל מר פנחס רוזנטל, וברשימת נושאי המשרה בחברה לא צוין שמה של המשיבה.

אין זאת אלא שמדובר בהצהרות מפורשות, אשר ניתנו בזמן אמת, ללא כל אינטרס הנוגע לשטר נשוא הליך זה, ועל בסיסן ניתן

פסק דין
אשר אישר את בקשת בעלי השליטה לרכוש את מניות הציבור ולהפוך את החברה לחברה פרטית.

10.
המשיבה פירטה אודות פנייתה למבקש 1 בחודש 10/15, לפירעון השיקים אשר חוללו על ידי החברה בגין חובות שכר טרחה משנים עברו, ועל רקע דרישה זו ביקש המבקש 1 לדון מחדש בהסכם נוכח מצבו הכלכלי הרעוע ומצבה הכלכלי הרעוע גם כן של החברה, שעה שנקודת המוצא הייתה קיומו של הסכם בר תוקף ועובדת העברת המניות מהמשיבה למבקש 1.

11.
בהפנותה להוראת סעיפים 176 ו- 177 לחוק החברות, התשנ"ט -1999 טענה המשיבה כי טענת המבקש 1 על פיה המניות לא הועברו לו עומדת בניגוד גמור לרישום בעלי המניות על פי ספרי החברה, וכי מכל מקום לאחר רכישה המניות הפכה החברה לחברה פרטית בה על פי הוראת סעיף 176 הנ"ל אין קיום לחברה לרישומים.

12.
באשר למבקש 2, נטען כי עד לאחר המועד בו חולל השטר והוגש התנגדותו לביצוע השטר, לא נשמעו ולא הועלו מפיו הטענות עליהן מבוססת התנגדותו, ובתוך כך לא נטען מעולם על ידו כי הערבות עליה חתם אינה בתוקף או בטלה מסיבה כלשהי גם לא ביחס לחיובים כאלה ואחרים של המשיבה, או של בעלה – מר יוסף סגל כלפיו, בפרט ביודעו כי בעלה של המשיבה פטור מכל חוב או ערבות למבקש 2 או לחברה שבשליטתו.


13.
למעשה, ככל שהדברים נוגעים למבקש 2, סבורה המשיבה כי עולה מההתנגדות שהגיש ומעדותו כי כל הגנתו כנגד ביצועו של השטר אשר חולל מסיבה של העדר כיסוי מספיק (ולא מחמת הוראת ביטול), מבוססת על טענות ההגנה של המבקש 1 וכי אין לוֹ הגנה עצמאית מפני מימוש ערבותו.

14.
לגרסת המשיבה, אין זאת אלא שבבסיסן של ההתנגדויות שהגישו המבקשים עומד ניסיונם לחמוק מהתחייבויות בהעדר יכולת כלכלית, ובהעדר כדאיות כלכלית לעסקה.

טענות המבקש 1

15.
בבסיס התנגדותו של המבקש 1 מספר טענות, אשר מכוחן, לשיטתו, הוא אינו חייב בפירעון השטר: הטענה בדבר אי העברת מניות המשיבה לידיו; הטענה בדבר היות ההסכם מותנה והטענה בדבר ביטולו של ההסכם בהתנהגות בנסיבות בהן ההסכם לא אושר במוסדות החברה.

16.
לטענת המבקש 1, בניגוד להתחייבותה על פי ההסכם לא העבירה לוֹ המשיבה את מניותיה, והראייה היא הודאת המשיבה במכתבה מיום 20/09/15 (
נספח 5 להתנגדות המבקש 2
) - הודעה אשר נשלחה 10 חודשים לאחר המועד בו היה עליה להעביר את המניות.

ממכתב זה עולה, לשיטת המבקש 1, כי המניות אותן אמורה הייתה המשיבה למכור ולהעביר, עדיין הוחזקו על ידה באותו המועד.

לגרסתו, המשיבה לא עשתה מאומה על מנת לוודא שהמניות יועברו ולמעשה, המסמכים שנחתמו אינם מאפשרים העברת המניות המופקדות בחשבון הבנק של המשיבה.

17.
טוען המבקש 1, כי אין בסיס לטענת המשיבה על פיה המניות הועברו בהתאם להסכם, גם לא נוכח הדוח הכספי של החברה מתאריך 31/03/15, שכן נכון למועד הגשתו המבקש 1 החזיק ב-34.78% מהון המניות של החברה תוך שצוין בו כי בעקבות חתימת ההסכם נשוא הליך זה יחזיק המבקש 1 ב-56.39% מהון מניות של החברה, היינו- לאחר שיבוצע ההסכם.
{וכפי שנכתב (ציטוט) :"
בעקבות חתימת ההסכם יחזיק גרינהולץ ב-56,38% מסך מניות החברה"}.

טוען המבקש 1 כי יש ללמוד מהמילה: "יחזיק" על היות ההסכם מותנה או עתידי .

משלא הועברו המניות - אין זאת אלה שיש לראות במשיבה כמי שהפרה את ההסכם ומכאן שלא קמה לה הזכות לקבל תמורה.

18.
לדידו של המבקש 1, קיימות בהסכם סוגיות אשר דורשות את אישור האספה הכללית של בעלי המניות, וסוגיות אלה לא אושרו, ועל כן הסכום היחיד אותו יכולה המשיבה לדרוש, אם בכלל, הוא סכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם.

טענות המבקש 2

19.
לטענת המבקש 2, המניות אותן היה על המשיבה להעביר למבקש 1 לא הועברו מעולם לחשבונו של זה האחרון, ואין המשיבה יכולה להיבנות מהטענה שהמבקש 1 לא היה מפר את ההסכם אילולא קריסת החברה, בנסיבות בהן המשיבה עצמה לא מילאה אחר ההסכם ולא העבירה, כאמור, את המניות ובשים לב לכך שלא יכולה להיות מחלוקת כי המניות עודן מצויות בחשבון הבנק של המשיבה.

20.
בהתייחס לטענת המשיבה בדבר רישום המִשכון, טוען המבקש 2 כי רישום שכזה אינו מלמד על כך שהמניות הועברו, שכן מקובל ואפשרי לרשום משכון, מבעוד מועד, על נכס שטרם מצוי בידי הממשכן.

21.
באשר לבקשת ההסדר שיזמה החברה לשם הפיכתה לחברה פרטית - טען המבקש 2 כי בזמן הרלוונטי המשיכה המשיבה להחזיק במניותיה ולא הפעילה את זכותה להתנגד להסדר המוצע, הגם שההסדר שינה באופן מהותי את החברה, ובתוך כך גם השתנה שווי המניות וכל זאת מאחר שאליבא דאמת ההסכם עליו חתמו הצדדים לא היה בתוקף.

22.
המבקש 2 הדגיש כי מבנה האחזקות אשר פורט בבקשה להסדר, היה תלוי בכך שההסכם יבוצע.

23.
באשר לנסיבות חתימתו על השטר נשוא ההליך, טען המבקש 2 כי חתימתו על השטר חולצה ממנו, כך כלשונו, תוך הצגת מצגי שווא; תוך הטעייתו ותוך הפעלת לחץ פסול, שעה שבמועד הרלוונטי לחתימת השטר היה קיים לחברה חוב בהיקף גדול מאוד כלפיו, ובדוחות החברה הופיעו מצגי שווא באשר למצבה של החברה.


דיון והכרעה

24.
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות שהוגשו לתיק, על נספחיהם, מסקנתי היא כי יש לקבל את התנגדות המבקש 2 וליתן לו רשות להתגונן וזאת מפני שטיעוני ההגנה שהעלה עומדים ברף הנדרש לשם מתן רשות להתגונן.

אומנם, תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, מסמיכה את רשם ביהמ"ש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים אולם חרף בקשת המשיבה להורות על הפקדה כאמור, אזי
לאחר בחינת החומר בקפידה, אינני מוצאת כי טיבן של טענות ההגנה של המבקש 2 מצדיקות התניית הרשות להתגונן בהפקדה.

הדברים, אך ברור, נאמרים בזהירות המתבקשת ומבלי שיהא בכך כדי לקבוע מסמרות, ונכונים הם לשלב מקדמי זה.

25.
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524.

נפסק, כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן, אולם
מי שהגנתו היא "הגנת בדים" - תדחה בקשתו (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל , פ"ד נט(3) 41).

עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן, מבלי לבדוק כיצד יצליח להוכיח הגנתו או מהו טיב ראיותיו, אך עם זאת, מבקש הרשות להגן נדרש להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון נג(1) 390, 400).

26.
בטוענה כי הגנתו של המבקש 2 מתבססת על טיעוני ההגנה של המבקש 1,
הפנתה המשיבה לעדותו של המבקש 2 (שורות 26-28 בעמוד 20):

ש.
לא הייתה לך שום מעורבות בהסכם?
ת.
ממש לא. הייתה לי מעורבות אחת, כשחתמתי על האחריות, על השיק. זה המגע היחידי שלי בכל העסקה.

ולהמשך עדותו בעמוד 21 שורות 10-12 :
ש.
האם זה נכון שלך אין שום ידיעה ומסמך בנוגע להאם כן הועברו מניות או לא, האם העסקה הושלמה או לא, כל מה שידוע לך בעניין ההסכם, ידוע לך מפיליפ?
ת.
נכון, כל מה שידוע לי על ההסכם ידוע לי מפיליפ, ואני מדגיש למיטב זכרוני.

בעניין זה אומר, ראשית - כי אין לשלול מהמבקש 2 , כערב, הסתמכות על טענות הגנה שמעלה המבקש 1 מה גם שבנסיבות העניין, מטבע הדברים קיימת חפיפה בין טענות ההגנה של שני המבקשים, ואין בכך כדי להוביל דווקא למסקנה שההגנה הנטענת אינה מספקת לשלב זה ; ושנית – המבקש 2 העלה טענות הגנה נוספות הנוגעות לנסיבות שאפפו את חתימתו כערב על השטר, לרבות המצגים שהוצגו לו, לטענתו, ואף מכוח טענות אלה יש לאפשר לו להתגונן מפני התובענה.

27.
לא נעלמו ממני טענות המשיבה הנוגעות לכך שעסקינן בהסכם בר תוקף, שאינו הסכם על תנאי, ובאשר למועד בו הועלו לראשונה טענות המבקש 2 בגין הפרת ההסכם וזאת, לדידה של המשיבה, נוכח שיקולי כדאיות ואינטרסים.
בנוסף לאלה יש גם ליתן גם את הדעת לגרסת המשיבה הנוגעת לנפקות שישנה, ככל שישנה, למכתבה נושא תאריך 20/9/15, כמו גם לדיווחי החברה ולפרטים שנמסרו במסגרת הבקשה שהגישה החברה להסדר עם בעלי מניותיה בעת הפיכתה לחברה פרטית;

עם זאת
, יש לבחון, מנגד, את טענות ההגנה של המבקש 2 ובכללן: הטענה לכישלון תמורה בנסיבות בהן ההסכם לא בוצע והמניות לא הועברו; הטענה הנוגעת לכך שבמקרה של הפרה מצד המבקש 1 זכאית המשיבה לקבלת התשלום הראשון מתוך התמורה שנקבעה – תשלום שהועבר לה; הטענה הנוגעת לפרשנות שיש ליתן להוראות ההסכם, עליו חתם המבקש 2, לגרסתו, בהיותו נתוּן תחת לחץ, תוך ניצולו לשם החתמתו כערב, כמו גם את טענתו על פיה נכונות לבטל את ערבותו של מר יוסף סגל כלפיו חולצה ממנו באופן פסול ובהסתמך על מצגי שווא.

28.
על כל אלה – מוצאת אני ליתן למבקש 2 רשות להתגונן.

סבורה אני, כי טענות ההגנה אשר העלה המבקש 2 מצדיקות בירור עובדתי, לגופו של ענין, ובירור משפטי. טענות אלה מהווה הגנה מספקת, לשלב זה, בו על בית המשפט להחליט האם ליתן רשות להתגונן.

בית המשפט העליון, בע"א 465/89
בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה
(1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו בעינם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"
לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהעניין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... על-אף כללים קפדניים וזהירים אלה אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו. אדרבא, כדי שתהיה משמעות להליך של בקשת רשות להתגונן, וכדי שלא ייעשה הליך זה לחוכא והיתלולא, נקבעו התנאים הנדרשים מן המבקש, שאם לא יעמוד בהם לא תינתן לו רשות להתגונן
. "

29.
יש לזכור, כי בשלב זה של ההליך, אין בית המשפט קובע ממצאים עובדתיים ולא נשקלים שיקולי מהימנות, והכרעה צריך שתעשה לאור הגנה ראויה
אשר די בה כדי ליתן רשות להתגונן.

30.
התוצאה:

ניתנת למבקש 2 הרשות להתגונן.

נוכח סכום התביעה תועבר היא לפסים של סדר דין רגיל והתיק יוקצה למותב שידון בו.

ככל שיינתן היתר מאת בית המשפט של פש"ר בכל הנוגע למבקש 1 ויהיה צורך ליתן החלטה בבקשת הרשות להתגונן שהגיש המבקש 1 – יובא התיק לעיוני לשם מתן החלטה.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו
.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ז, 08 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.









תט בית משפט שלום 63026-02/16 בתיה סגל נ' פיליפ ארנולד גרינהולץ, אליאס שירי (פורסם ב-ֽ 08/01/2017)