פסקי דין על המטה למען א"י | פסקי דין על ניצב דוד צור | פסקי דין על מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל | פסקי דין על סנ"ץ אילן מור | פסקי דין על קצין אג"מ מרחב ירקון | פסקי דין על משטרת ישראל |

3132/05 בג"צ     30/03/2005




בג"צ 3132/05 המטה למען א"י נ' ניצב דוד צור,מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל, סנ"ץ אילן מור,קצין אג"מ מרחב ירקון,משטרת ישראל






בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 3132/05

בפני
:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט י' עדיאל
העותרת:
המטה למען א"י



נ ג ד

המשיבים:
1. ניצב דוד צור
,מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל
2. סנ"ץ אילן מור
,קצין אג"מ מרחב ירקון
,משטרת ישראל


עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה:
י"ט באדר ב' תשס"ה
(30.3.05)

בשם העותרת:
אביעד ויסול


בשם המשיבים:
עו"ד אבי ליכט
פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה
:

1. העמותה העותרת, המטה למען ארץ ישראל, מבקשת כי ינתן צו המורה למשטרת ישראל
ליתן לה רשיון לקיים תהלוכה ואסיפה ביום 31.3.05 בתל-אביב. נושא התהלוכה והעצרת המתוכננים הם כלשון העתירה, "מחאה כנגד חוק הטרנספר לתושבי חבל קטיף וצפון השומרון"; מטרת ההפגנה הוגדרה על ידי העותרת כדלקמן:

"השבתת התנועה באיילון ובמרכז תל-אביב לשעתיים כהמחשה לתושבי תל-אביב וגוש דן כי יישום תכנית הטרנספר ישבש את שיגרת חיי המגורשים כמו גם חיי שאר אזרחי המדינה."
התהלוכה והעצרת מתוכננים לשעות 19:00 עד 21:00 כאשר מסלולה הוא מתחנת הרכבת ברח' ארלוזורוב בתל-אביב, דרך ציר איילון, שם תתקיים עצרת בת כשעה וחצי. לאחר מכן, תמשיך התהלוכה עד למחלף השלום, תצא מציר איילון, ותצעד לאורך דרך השלום עד לשער הקריה, שם תתפזר. העותרת מעריכה את מספר המפגינים בכ-2,500 איש.

הנימוקים לבחירת מסלול התהלוכה הם, כלשון העתירה:

"מסלול מרכזי בעל משמעות סימלית ומעשית לגבי תושבי גוש דן ות"א אשר תנועתם ושיגרת חייהם תופרע לשעתיים. כך תומחש להם מעט מזעיר מהפגיעה העצומה הצפויה בשיגרת חיי תושבי חבל קטיף וצפון השומרון בגין הטרנספר המתוכנן להם, כמו גם ההפרעה לשיגרת חיי כל האזרחים בארץ, אם תבוצע תוכנית הטרנספר".

עוד מציינת העותרת בעתירתה כי לדעתה, הפגיעה בציבור הכרוכה בקיום התהלוכה מסתכמת בהסטת התנועה של כ-5,000 מכוניות מכביש מס' 20 לצירים חלופיים למשך שעתיים. לטענתה, המשטרה מתירה מצעדים וארועים שיש בהם פגיעה חמורה הרבה יותר בנהגים, ולפיכך מדובר בפגיעה מידתית שיש להתירה.

2. העותרת פנתה למשטרה בבקשה לרשיון להפגנה האמורה אך נענתה בשלילה. בתשובת המשטרה נאמר כי "הוחלט שלא לאשר את התהלוכה וזאת מן הנימוקים הבאים: מדובר בבקשה שלאור הנסיבות ומהותה של הבקשה אין אנו מאשרים את קיום התהלוכה בתנאים המבוקשים".

לאור החלטה זו ובעקבותיה הוגשה העתירה שלפנינו.

3. העותרת טוענת כי סירוב המשטרה להתיר לה לקיים את ההפגנה במתכונת עליה החליטה מהווה הפרה של חופש הביטוי וזכות ההפגנה הנתונים לה. שלילת זכותה כאמור, אשר נעשתה באורח גורף ובלא תנאים מהווה הפרה של זכויות יסוד בסיסיות והיא סותרת עקרונות חוקתיים מקובלים. לדבריה של העותרת, היא פעלה על פי החוק ובקשה רשיון לתהלוכה ולהפגנה אשר, כלשונה "תגרום במודע ובמתכוון להפרעה קלה בחיי תושבי "מדינת תל-אביב" ותדגים להם כיצד חיי תושבי חבל קטיף וצפון השומרון כמו גם בתיהם וישוביהם, עומדים להיהרס". על פי הטענה, המשטרה, בסרבה לרשיון התעלמה מהחוק ופעלה בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון ולפיכך יש לחייבה ליתן רשיון, כמבוקש.

4. המדינה בתשובתה מסבירה כי הטעם להתנגדותה למתן רשיון להפגנה האמורה טמון בכך שהיא אינה מאזנת כראוי בין זכות הביטוי והפגנה לבין ערכים אחרים, ובמקרה זה, ערך הסדר הציבורי וחופש התנועה. מדובר בחסימת עורק תחבורה מרכזי ביום ה' בשבוע בשעות התנועה העמוסות ביותר, אשר משמעותה היא שיתוק מוחלט של כל איזור גוש דן, פגיעה ישירה בעשרות אלפי נהגים ופגיעה עקיפה במאות אלפי אזרחים אחרים. מתכונת זו של הפגנה אין המשטרה מוכנה לאשר. יחד עם זאת, המדינה מוכנה לשקול חלופות אחרות בתיאום עם העותרת כדי ליצור הסדר מאוזן ומידתי אשר יאפשר לה לממש את זכות הביטוי והמחאה העומדת לה, בלא לפגוע פגיעה בלתי סבירה בזכויות אזרחים אחרים ובסדר הציבורי.

5. בדיון שהתקיים בפני
נו, נשאלה העותרת האם תהיה נכונה לבוא בדברים עם גורמי המשטרה כדי לעצב בהסדר מוסכם ביניהם מתכונת של תהלוכת מחאה באיזור תל-אביב אשר תעמוד בתנאי האיזון הנדרשים. בין היתר, הפננו את בא כוח העותרת להצעת המדינה (בסעיפים 16, 17 לעתירה) לקיים את התהלוכה במרכז תל-אביב מכיכר רבין לכוון מוזיאון תל-אביב, דרך רח' אבן גבירול עד למוזיאון תל-אביב, או מכיכר רבין צפונה ברחוב אבן גבירול לכיוון הספורטק. העותרת שללה בטיעון בפני
נו כל חלופות אחרות לתהלוכה ובכלל זה החלופות הספציפיות שהוצעו מן הטעם שהן אינן כוללות בתחומן את ציר נתיבי איילון כמוקד מרכזי בהן. וזאת, לאור תכליתה המוצהרת של ההפגנה – ליצור, כדברי העותרת, שיבוש של שגרת החיים של אזרחים במרכז הארץ כדי להמחיש, מעט מזעיר, מהי הפגיעה הגדולה הצפויה לשיגרת חיי תושבי חבל קטיף וצפון השומרון. תכלית זו, לטעמה של העותרת, לא תושג אם ההפגנה תתקיים לאורך ציר אשר השפעתו והשלכתו על הסובבים תהיה מתונה יותר.

6. נתנו את דעתנו לעיקרי העתירה ולעמדתה של המדינה, ובאנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. מושכלות ראשונים הם כי לכל אזרח בישראל זכות חוקתית לבטא את דעתו, ובכלל זה את מחאתו כנגד תופעות, ארועים, ומהלכים כאלה ואחרים המתרחשים במדינה. זכות המחאה נובעת ונגזרת מחופש הביטוי על מכלול גווניו והיבטיו, ומשקלה במידרג זכויות האדם הוא רב ביותר. עם זאת, בית משפט זה כבר פסק, ושנה ופסק, כי חופש הביטוי וזכות ההפגנה אינן זכויות מוחלטות. עומדים מולם ערכים ואינטרסים אחרים של הפרט ושל הציבור הרחב אשר משמתקיים ניגוד ביניהם יש לאזן ביניהם איזון מידתי וראוי. על ערכים אלה נמנים השמירה על הסדר הציבורי וזכות התנועה, שאף היא זכות חוקתית. "כאשר רצונו של אחד לקיים הפגנה מתנגש עם רצונו של אחר לנוע בחופשיות ממקום למקום – יש לאזן בין הזכויות" כדברי בית משפט זה בפסק דינו שניתן אך לפני ימים ספורים בענין בג"צ 2979/05 מועצת ישע נ' השר לבטחון פנים (פסקה 4)).

איזון זה מחייב שקילות ומידתיות בין ערך חופש ההפגנה, לבין האינטרסים הלגיטימיים של בני הציבור לנוע בחופשיות בכבישי הארץ ובשמירה על סדר ציבורי בסיסי גם במקום בו מתקיימת הפגנת מחאה. בהפעלת סמכותה של המשטרה על פי סעיפים 84 ו-85 לפקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א-1971 ליתן רשיון לקיום אספה או תהלוכה ולקבוע את תנאיו היא נדרשת לעריכת האיזונים הראויים בין חופש ההפגנה לחופש התנועה והשמירה על הסדר הציבורי. זוהי סמכותה וזו אחריותה הציבורית. עליה לחתור לאפשר את חופש ההפגנה במידת האפשר, תוך הגנה ראויה על הערכים החשובים האחרים, כדי שישמר האיזון היחסי הראוי בין זכויות הפרטים בינם לבין עצמם, ובין זכות הפרט לזכותה של החברה, שבלעדיו לא יתקיים הליך דמוקרטי ולא תיכון חברה מתוקנת.

7. המתכונת בה בחרה העותרת לקיים את הפגנת המחאה על ידה אינה עונה למבחני השקילות והמידתיות הראויים על רקע האיזונים הנדרשים בסוגיה שלפנינו. העותרת מבקשת לקיים הפגנת מחאה שתכליתה המוצהרת היא לגרום לשיבוש התנועה והחיים בעורק מרכזי של איזור גוש דן. השיבוש והפגיעה במהלך חיי השגרה של התושבים הם התכלית המוצהרת של ההפגנה, כדי להעביר באמצעותם את מסר הפגיעה הצפוי בתושבי האיזור נשוא תכנית ההינתקות. בלא מימושה של תכלית הפגיעה כאמור, אין העותרת מוצאת טעם ותוכן בהפגנה, ולפיכך היא אינה מוכנה לשקול חלופה להפגנה במקום אשר יפגע פגיעה פחותה ומתונה יותר בציבור הרחב. גישה זו אינה מאזנת, על פניה, בין זכות המחאה לערכים הנוגדים של חופש התנועה והשמירה על הסדר הציבורי. היא מבקשת לפגוע בערכים אלה כתכלית וכמטרה ישירה לעצמן, ולא רק מצורך לממש את זכות הביטוי והמחאה הכרוכים, לעיתים, כפועל יוצא בפגיעה כזו או אחרת בפרט או בציבור.

8. בנסיבות אלה, איננו רואים מקום להתערב בשיקול דעתה של המשטרה אשר סרבה לבקשת העותרת לרשיון לקיים את תהלוכת המחאה במתכונת האמורה. היענות לדרישת העותרת משמעותה מתן משקל מוחלט לחירות להפגין על חשבון אינטרסים בסיסיים של האזרח לנוע בחופשיות בכבישי הארץ ולקיים סדר חיים שלא ישובש באורח מהותי למשך שעות ארוכות ובשטח איזור נרחב של הארץ, וביחס לציבור רחב המקיף עשרות אלפי אזרחים. שיקולי המשטרה עומדים במבחן הסבירות ואין מקום לשנותם. יש להניח כי אם העותרת תשנה מעמדתה ותראה לקיים את ההפגנה במתכונת חלופית המאזנת כראוי בין הערכים השונים, יבוא הענין לשיקולה המחודש של המשטרה ויש להניח כי בקשתה תישקל בחיוב.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט באדר ב' תשס"ה (30.3.05).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05031320_r03.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il








בג"צ בית המשפט העליון 3132/05 המטה למען א"י נ' ניצב דוד צור,מפקד מחוז ת"א במשטרת ישראל, סנ"ץ אילן מור,קצין אג"מ מרחב ירקון,משטרת ישראל (פורסם ב-ֽ 30/03/2005)