Google

גדעון מורן, עופר איתן - מדינת ישראל

פסקי דין על גדעון מורן | פסקי דין על עופר איתן |

61256-09/16 פ     22/01/2017




פ 61256-09/16 גדעון מורן, עופר איתן נ' מדינת ישראל








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"פ 61256-09-16 מדינת ישראל
נ' מורן ואח'







מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופט
חאלד כבוב


הנאשמים

1. גדעון מורן
ע"י ב"כ עו"ד דחוח ושות'

שד' שאול המלך 35, תל אביב
טל': 03-6030710; פקס: 03-6030711

2. עופר איתן
ע"י ב"כ עוה"ד ברם
, סלוקי ושות'
ועו"ד אורי בר-משה
דניאל פריש 3, תל אביב
טל': 03-5626161; פקס: 03-5625152


נגד


המאשימה

מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)
מנחם בגין 154, תל אביב
טל': 073-3736084; פקס: 03-3736085





החלטה

מבוא
1.
בפני
י טענות מקדמיות אשר הועלו על ידי כל אחד מהנאשמים בנפרד, הנאשם 1, מורן גדעון, והנאשם 2, עופר איתן
.
2.
כתב האישום בתיק דנן כולל שלושה אישומים.
האישום הראשון כנגד שני הנאשמים מייחס להם עבירות של שימוש במידע פנים שמקורו באיש פנים לפי סעיף 52ד לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") כאשר לנאשם 1 מיוחסות 10 עבירות כאמור ולנאשם 2 מיוחסת עבירה אחת.
האישום השני הוא כנגד נאשם 1 בלבד ומייחס לו 6 עבירות של שימוש במידע בידי איש פנים לפי סעיף 52ג לחוק ניירות ערך וכן 3 עבירות לפי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך נוכח אי קיום סעיף 37 לחוק ניירות ערך ביחד עם תקנה 33 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות ניירות ערך").
האישום השלישי, גם הוא כנגד נאשם 1 בלבד, מייחס לו 98 עבירות תרמית בניירות ערך לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין ו-17 עבירות על פי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך נוכח אי קיום סעיף 37 לחוק ניירות ערך ביחד עם תקנה 33 לתקנות ניירות ערך.
הטענות המקדמיות
טענות מקדמיות מטעם נאשם 1
3.
נאשם 1 טוען כי עיון בחומר החקירה בתיק מעלה מספר כשלים וכי השימוע נערך בסתירה לעקרונות של צדק והגינות - לשיטתו, השימוע נערך לו על בסיס מידע חסר כאשר לא הוצגו לנאשם לצורך השימוע מסמכים מהותיים להגנתו. כן טוען הנאשם 1, בהתייחס לאישום הראשון, כי העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות עבירה. לשיטתו, ההגדרה של העובדות המהוות את "מידע הפנים" בכתב האישום היא רחבה ואיננה תואמת את הקריטריונים שנקבעו בפסיקה ל"מידע פנים". המאשימה בחרה בהגדרה רחבה של העובדות שכן לא עלה בידה להוכיח שהיה בידי הנאשם מידע פנים בהתאם להגדרת הדין והפסיקה, ומכאן שלא התגבשה עבירת השימוש במידע פנים. טענה נוספת המועלית על ידי נאשם 1 ביחס לאישום הראשון היא טענת אכיפה בררנית אולם הנאשם מבהיר כי בקשתו היא שההכרעה בה תהא בתום ההליך לאחר שטענתו תוכח באמצעות עדים וראיות.
4.
לאחר שהוגשה תגובת המאשימה לטענות המקדמיות הגיש נאשם 1 תשובה לתגובה כלהלן:
ביחס לעריכת השימוע באופן הסותר את עקרונות הצדק טוען נאשם 1 כי על אף שאינו מסכים עם טענות המאשימה בעניין הרי שהוא מסכים, על מנת לזרז את ההליך, שכתב האישום לא יבוטל לצורך השמעת טענותיו בפני
המאשימה.
ביחס לטענה שכתב האישום אינו מגלה עבירה, ציין הנאשם בתשובה לתגובה כי לאור תיקון כתב האישום על ידי המאשימה טענה זו מתייתרת.
5.
למעשה עומד נאשם 1 על שתי טענות מקדמיות, טענת עריכת שימוע באופן הסותר את עקרונות הצדק וטענת אכיפה בררנית, ביחס אליהן מסכים הוא כי הכרעה לא תינתן בשלב זה של ההליך.
טענות מקדמיות מטעם נאשם 2
6.
נאשם 2 מבקש לבטל את כתב האישום כנגדו באשר העובדות המתוארות בו אינן מהוות עבירה, כאמור בסעיף 149(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") ולחילופין, ככל שלא יורה על ביטולו כאמור, מבקש מבית המשפט להורות על תיקון כתב האישום באשר נפל בו "פגם או פסול" כאמור בסעיף 149(3) לחסד"פ.
7.
נאשם 2 טוען כי הוא קיבל לידיו מידע פנים אך ורק במסגרת תפקידו כדירקטור ונושא משרה בחברת אזימוטליין פתרונות פיננסיים בע"מ, בהמשך לכך עדכן במידע את מעסיקו והממונה עליו, גדעון מורן
- אשר כיהן כיו"ר החברה, היינו העברת המידע שהתקבל בידי נאשם 2 ליו"ר הדירקטוריון היתה במסגרת היותו אורגן של החברה בלבד, אין מדובר ב"הדלפת" מידע פנים.
8.
לחילופין טוען נאשם 2 כי המאשימה לא פירטה בכתב האישום מה הוא ה"מועד הקובע" בו לטענתה העביר הנאשם 2 את המידע שבידיו לנאשם 1, זאת כדי שניתן יהיה לבחון האם במועד ההעברה המידע כבר התגבש לכדי מידע מהותי העולה כדי מידע פנים. מדובר בפגם ופסול מהותיים היורדים לשורש כתב האישום, לכן מתבקש בית המשפט להורות למאשימה לתקן את כתב האישום ולהגדיר את המועד הקובע הרלוונטי.
תגובת המאשימה לטענות המקדמיות
9.
לא אפרט במסגרת החלטה זו את תגובת המאשימה ביחס לטענות הנאשם 1, שכן הסכים נאשם 1 שאין מקום להכריע בטענות המקדמיות מטעמו בשלב זה של ההליך.
10.
ביחס לטענות נאשם 2 טוענת המאשימה כי הנאשם מתאר את כתב האישום באופן מגמתי ולוקה בחסר, הוא מתעלם מסעיף 20 לכתב האישום, בו נטען, בין היתר, כי נאשם 2 מסר לנאשם 1 את המידע כשהוא יודע או כשהיה יסוד סביר להניח שנאשם 1 יעשה בו שימוש לצורך עסקה לעצמו. סעיף זה יחד עם סעיף 16 לכתב האישום מתארים את העובדות המקימות עבירה בעניינו של נאשם 2. המאשימה טוענת כי במסגרת ניהול המשפט בכוונתה להוכיח שעדכוני נאשם 2 את נאשם 1 במידע הפנים חרגו מעדכונים בהם חויב במסגרת תפקידו.
11.
בנוגע לפגם הנטען בכתב האישום, המאשימה הגישה בד בבד עם תגובתה כתב אישום מתוקן. עוד היא מוסיפה כי אכן אין ביכולתה לפרט מה היו המועדים הספציפיים בהם הועבר המידע לכן תיאור לפיו העדכונים נמסרו מעת לעת הוא התיאור הנכון ביותר האפשרי.
דיון והכרעה
12.
נאשם 1 השכיל לעמוד על טענותיו מחד אך הבין היטב שהכרעה בטענות מעין אלה מחייבת שמיעת הראיות, בחינתן והכרעה בהן, היינו הכרעה בטענות המקדמיות שהועלו על ידי נאשם 1 אפשרית רק לאחר שמיעת הראיות בתיק.
13.
נאשם 2 מעלה מספר טענות משפטיות לגבי אחריותו הפלילית הנטענת.
ראשית, לטענתו האיסור הפלילי אינו יכול לחול על אורגן בחברה פרטית שאינו הגורם שיכריע האם העברתו של מידע כאמור לממונים עליו מהווה הפרה של איסור משפטי. שנית, טוען נאשם 2 שיש לחייב את המאשימה לפרט ולנקוב במדויק במועד העברת המידע.
14.
בנוגע לטענה הראשונה, לפיה העברת המידע נעשתה בתפקידו של נאשם 2 כאורגן ואינה מהווה עבירה, הכרעה בטענה זו מחייבת תחילה הכרעה בפן העובדתי של הגרסאות, כאשר בשלב זה אין בפני
י תמונה עובדתית מגובשת, ברורה ומוסכמת. רק לאחר הכרעה בפן העובדתי ניתן יהיה להכריע בסוגיה המשפטית הנטענת בכל הקשור לגבולות האיסור המוטל על אורגן בחברה למידע פנים, של חברה אחרת, שהועבר על ידו לממונים עליו מתוקף תפקידו.
15.
בנוגע לטענה השניה, בנוגע להיעדר פירוט ביחס למועד בו הועבר המידע, הנטל הוא על התביעה להוכיח את יסודות עבירת השימוש במידע פנים, כאשר נטל זה כולל את התייחסותה למועד ביצוע העבירה. ככל שהמאשימה לא תצליח לעמוד בנטל ההוכחה זה ייזקף לחובתה, ויש בכך במקרים המתאימים אף להביא לזיכוי הנאשם. בעניין זה יוכרע לאחר שמיעת הראיות בתיק, בין היתר ראיות בנוגע למועד ביצוע העבירה של העברת המידע, בין מועד ספציפי ובין אחר, הכל כפי שיתברר משמיעת הראיות.
16.
לפיכך, ההכרעה בטענותיהם המקדמיות מטעם שני הנאשמים תוכרענה בתום ההליך המשפטי ולאחר שמיעת הראיות בתיק.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










פ בית משפט מחוזי 61256-09/16 גדעון מורן, עופר איתן נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 22/01/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים