פסקי דין על רחל סופר | פסקי דין על יהונתן צברי הנושה | פסקי דין על עו"ד ברוך חכים | פסקי דין על כונס הנכסים הרשמי ואח' |

13686-06/16 עשא     25/01/2017




עשא 13686-06/16 רחל סופר נ' יהונתן צברי הנושה, עו"ד ברוך חכים, כונס הנכסים הרשמי ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים


25/1/2017
עש"א 13686-06-16 סופר נ' צברי ואח'







מספר בקשה:1
לפני
כבוד הרשמת
נועה גרוסמן


מבקשת/חייבת
:

רחל סופר

- בעצמה


נגד


משיבים
:

1. יהונתן צברי
, הנושה
-בעצמו
2. ברוך חכים
, עו"ד
-המנהל המיוחד
3. כונס הנכסים הרשמי
ע"י ב"כ עו"ד יוסי מססה
4. מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה
ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)





החלטה


הבקשה

לפני בקשה לפטור את החייבת מתשלום אגרה והפקדת ערבון, בעש"א שבכותרת, אשר עניינה ביטול הכרעת המנהל המיוחד בתביעת החוב של הנושה
, מר יהונתן צברי.
במישור הכלכלי, גורסת החייבת כי הינה פושטת רגל נטולת יכולת כלכלית ועל כן בהליך המתנהל לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל ( נוסח חדש) , ברי כי אין באפשרותה לשלם את האגרה ולהפקיד ערובה.
כל כספה מצוי בידי נאמן וכל שנותר בידה הם צרכי מחייתה הבסיסיים, כמפורט בבקשה.
החייבת מוסיפה כי אין לה כל נכסים.
לא היא ולא בעלה מנהלים חשבון בנק כלשהו וכל תשלומיהם משולמים במזומן בבנק הדואר.
בעלה הפך נכה 100% הנזקק לכיסא גלגלים. ההכנסות לידיו נובעות מקצבת הנכות המשתלמת מן המוסד לביטוח לאומי, וכן מעבודה שיקומית.
במישור המשפטי, גורסת החייבת כי ערעורה הינו משפטי בעיקרו וסיכוייו ודאיים.
החייבת סבורה כי למעשה תביעת החוב נשוא הערעור נדחתה בחלקה הגדול, דבר המצביע על חוסר תום לב משווע והליכי סרק שהנושה
גרם להם במשך שנים.
תביעת החוב של הנושה
התבססה על פסק בורר.
לטענת החייבת המנהל המיוחד עו"ד חכים, לא הרים את הפרגוד מאחורי פסק הבורר ולא דן בשאלות המהותיות שהעלה הבורר לגופן, הגם שבהליך הבוררות לא הציג הנושה
הוכחות כלשהן לתביעותיו לתשלומים שונים.

מכאן, סבורה החייבת כי גם מן הפן המשפטי של סיכויי ההצלחה בערעור וגם מן הפן הכלכלי של העדר יכולת מוכחת דין הבקשה להתקבל.

עמדת הנושה

הנושה
מתח ביקורת על החייבת ועל טענותיה (ראו סעיפים 1 ו-2 לתגובתו).
הנושה
ציין כי טענות החייבת לחוסר יכולת כלכלית מתבדות לגרסתו נוכח אורח החיים הראוותני והבזבזני אותו היא מנהלת (ראו סעיפים 3 – 5 לתגובה).
במישור המשפטי גורס הנושה
כי על החייבת לשאת באגרת הערעור במלואה ולערוב להוצאות הערעור המוגש על ידה. כל שכן כאשר בסדרה של הליכים קודמים אותם ניהלה לא שילמה מעולם את הוצאות המשפט שנפסקו נגדה (ראו סעיף 7 לתגובה).

עמדת המנהל המיוחד

המנהל המיוחד טען כי על פי הוראת תקנה 2 לתקנות פשיטת הרגל תשמ"ה- 1985, המחילה את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 על הליכי פשיטת רגל,
הרי לעניין הפקדת הערובה על הוצאות הערעור דין המערער על הכרעת חוב שניתנה על ידי בעל התפקיד, כדין בעל דין המערער על

פסק דין
של ערכאה שיפוטית. משכך, הוא מחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל התפקיד בערעור שהוגש מטעמו.
אשר לסיכויי הערעור, סבור המנהל המיוחד כי סיכויי הערעור אינם גבוהים כמפורט בסעיף 10 לתגובתו. אין להתעלם מן העובדה כי החייבת ניסתה לתקוף את פסק הבוררות עליו נסמכת תביעת החוב של הנושה
בכל ערכאה אפשרית. לכך השלכה לא רק על סיכויי הערעור הנמוכים לשיטתו. יש בכך לדעתו כדי ללמד גם על יכולתה הכלכלית של החייבת לשאת בעלויות הכבדות של אותם הליכים.

עמדת היועץ המשפטי

היועץ המשפטי לממשלה ציין בפתח תגובתו, כי מדינת ישראל איננה צד להליך העיקרי ואין לה כל מידע מעבר לעולה מן הבקשה ונספחיה. היועץ המשפטי סבר, כי נוכח העובדה שבידי בעל הדין בהליך מצוי מידע טוב יותר בדבר מצבו הכלכלי של המבקש ראוי לפנות אליו, כפי שאכן נעשה בענייננו.
ראו:
החלטות כב' השופטת פלינר מתאריכים 7/6/16, 8/10/16, 28/12
בלי לגרוע מהאמור לעיל סבור משיב זה, כי מהוצאות המחיה עליהן הצביעה החייבת בבקשתה, ניתן להקצות סכום לצרכי אגרה וערבון ההליך.

תגובות החייבת

החייבת הגיבה לכל אחת מן העמדות לעיל אחת לאחת, שבה ושללה אותן בטענות המפורטות באריכות הן בנושא סיכויי ההצלחה בערעור מחד גיסא והן בנושא מצבה הכלכלי הרעוע מאידך גיסא.

הכרעה

תכלית העירבון, היא הבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך הערעור וסינון תביעות שווא.
תכלית זו, יש לאזן מול זכות הגישה לערכאות של הצד המערער.

האגרה נועדה לשם סיוע במימון שירותי משפט אותם מעניקה המדינה לאזרחיה, להרתיע את בעל הדין מפני נקיטת הליכי סרק והגשת תביעות מנופחות, כאשר מנגד יש להבטיח כי לא תיפגע זכותו של בעל דין לפנות לערכאות רק בשל העדר אמצעים כלכליים.
הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון לעומת זה המבקש פטור מאגרה, הינו נטל גבוה יותר, כך ש
פטור שניתן מתשלום האגרה אינו מבטיח בהכרח מתן פטור למערער מהפקדת עירבון
.
שניים הם התנאים הנחוצים לצורך הכרעה בבקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון:
ראשית, מצב כלכלי רעוע של המבקש. שנית, סיכויי ההליך. התנאי השני חשוב מן הראשון.
ראו: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 17.10.07);
על בעל דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון מחמת עוניו, לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי
(רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (החלטת כב' השופטת נאור (כתוארה אז), פורסם בנבו, 21.9.2010; ע"א 4146/08 ויינשטיין נ' שניר (פורסם בנבו, 5.8.2008)).
אשר למצב הכלכלי, ייאמר לאלתר כי זכות הגישה לערכאות חשובה ביותר.
לא על נקלה יסגור בית המשפט שערי בית המשפט מפני מתדיין דל, רק מחמת עוניו.
יחד עם זאת, אין הדעת סובלת מצב בו לא יובטחו עלויות ההליך על דרך של אגרה והפקדת ערבון כדין. לא בכדי ראה מתקין התקנות לנכון לחייב בעלויות אלה מבעוד מועד.
הדרך הנכונה היא כמובן לבצע איזון נאות בין חובת תשלום האגרה והפקדת העירבון, מצד אחד, לבין הבטחת זכות הגישה לערכאות גם לבעל דין עני, מצד שני.

במישור הכלכלי טוענת החייבת לחסרון כיס משמעותי, אשר מונע ממנה עמידה בתנאי תשלום האגרה והעירבון.
עיינתי עיין היטב בעמדותיה של החייבת ולא מצאתי לכך תימוכין. מהוצאות המחיה שפירטה החייבת באריכות בבקשה עולה כי יש בידה סכומים העשויים לשמש מקור להתדיינות המשפטית ונשיאה בחובות הדין מבחינת אגרה וערבון. החייבת, על פי עמדות המנהל המיוחד והנושה
, ניהלה ומנהלת הליכים משפטיים רבים כאשר משמעותם הכספית ברורה ויש בהם כדי להצביע על יכולותיה לשאת בהם.
משהחייבת לא הוכיחה כי מצבה הכלכלי מצדיק מתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון, הרי שאין כל צורך לבחון את שאלת סיכויי הערעור (
בש"א 6273/95

מוזס נ' הכונס הרשמי
(פורסם בנבו, 18.12.1995)
. יחד עם זאת, אומר בזהירות כי על פני הדברים, הטענות כלפי המנהל המיוחד, על אף שלא צלל לנבכי השיקולים שעמדו בבסיס פסק הבוררות, הן טענות שנטל הנשיאה בהן כבד מאוד. לא בנקל יתיר בית המשפט התערבות שכזאת. על כן, גם אלמנט זה אינו עומד לזכות החייבת.

סיכום

מן המקובץ לעיל אני רואה לנכון לדחות את בקשת החייבת לפטור מחיוב ערובה והפקדת ערבון.
אני מטילה על החייבת את החובה לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון תוך 30 יום מקבלת החלטה זו לידיה. היה ולא תעמוד בכך יידחה הערעור.
המזכירות תודיע תוכן החלטתי זו לב"כ הצדדים.

החלטה זו ניתנה על ידי בשבתי כרשמת.
ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










עשא בית משפט מחוזי 13686-06/16 רחל סופר נ' יהונתן צברי הנושה, עו"ד ברוך חכים, כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם ב-ֽ 25/01/2017)