פסקי דין על יגאל סרנה | פסקי דין על שרה נתניהו | פסקי דין על בנימין נתניהו |

56211-03/16 א     26/01/2017




א 56211-03/16 יגאל סרנה נ' שרה נתניהו, בנימין נתניהו








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 56211-03-16 נתניהו ואח' נ' סרנה




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
18

בפני

כבוד השופט
עזריה אלקלעי


מבקש

יגאל סרנה


נגד


משיבים

1. שרה נתניהו
2. בנימין נתניהו





החלטה




החלטה זו עניינה שתי בקשות התלויות ועומדות לפניי:
האחת
, בקשה לזימון עדים, שהגיש הנתבע, מר יגאל סרנה
(להלן: "הנתבע"), במסגרתה ביקש לזמן שני עדים למתן עדות מטעמו: האחד, מר יובל דיסקין, השני, מר יורם כהן, שניהם ראשי השב"כ לשעבר (להלן: "בקשת הנתבע" ו/או "הבקשה לזימון עדים").
השנייה
, בקשת התובעים לפטור אותם מהתייצבות לדיון ההוכחות הקבוע ליום 26.2.17 (להלן: "בקשת התובעים").

הרקע להגשת הבקשות
:
1.
ראשיתה של התובענה שלפניי בתביעה שהגישו המשיבים כנגד המבקש בגין עוולה אזרחית ע"פ חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), במסגרתה עתרו התובעים לחייב את הנתבע לשלם להם פיצוי בסך של 279,243 ₪ בגין פרסומים, המהווים לטענת התובעים לשון הרע.
2.
בבסיס התביעה עומדים 2 פרסומים שפרסם הנתבע בחשבון הפייסבוק שלו, הראשון ביחס לשני התובעים, השני ביחס לתובע 1 בלבד, המהווים לשיטת התובעים לשון הרע, והמזכים את התובעים בפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע.
3.
במוקד הפרסומים הללו, מצוי אירוע, שלטענת הנתבע התרחש במהלך נסיעה של שיירת ראש הממשלה (הוא התובע 1) לירושלים, כאשר הנתבע מתאר מקרה בו לכאורה נעצרה השיירה כולה והתובע 1 נדרש ע"י התובעת 2 לצאת את רכבם המשותף, תוך שהתובעת 2 שמה ללעג את מערך האבטחה ולמעשה את המדינה כולה, כך לדברי הנתבע.
4.
הפרסום השני מקורו באותו אירוע המתואר לעיל, ובו תמונה וכן מלל המתארים את התובע 1 עומד בצידי הכביש וידו מושטת לשם עצירת "טרמפ".
5.
במסגרת כתב ההגנה, טען הנתבע, בין היתר, כי המדובר בפוסט במסגרת הבעת דעה, והדבר לא נועד להשפיל את התובעים. עוד טען הנתבע בכתב הגנתו, כי האמור בפרסום הוא אמת ותמים וכי הפוסט "פורסם בתום לב בהתבסס על מקורות ראויים ואמינים ובהיותו נושא מאפיינים דומים או זהים לאפיזודות ידועות בחיי משפחת התובעים." (סעיף 77 לכתב ההגנה).
6.
לחילופין, טען הנתבע כי "בעיקרו הפרסום הוא אמת וכי אם יש בו פרטים לא מדויקים הרי שהם נבלעים באמת הכללית של הפרסום וכי גרעינו הקשה של הסיפור הוא אמת, בין אם התרחש בפרטי פרטים באופן המתואר בפרסום או בפרטים דומים לו". (סעיף 78 לכתב ההגנה).
7.
בנוסף, הנתבע טען כי הפרסום מהווה בעיקרו ביקורת הוגנת, ראויה ומחויבת על התנהלות התובע ואופן שליטת התובעת 2 בתובע, עובדה שהנתבע ציין בכתב הגנתו כי תוכח בדרכים שונות ומגוונות.
8.
הנתבע טען בכתב ההגנה כי עומדות לו ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ובפסיקה.
9.
ביום 7.9.16 התקיים דיון קדם משפט בתיק, במסגרתו נקבע, בין היתר, ובהתאם להסכמת הצדדים כי ישונה סדר הבאת הראיות, כך שהנתבע הוא זה שיחל בהבאת ראיותיו ויגיש תחילה תצהירי העדים מטעמו ואילו התובעים יגישו ראיותיהם לאחר מכן. בנוסף, נקצבו מועדים להגשת תצהירי הצדדים ונקבעו שני דיוני הוכחות, האחד ליום 26.2.17 והשני ליום 5.3.17 (שלאחר מכן, במסגרת ההחלטה מיום 17.11.16 נדחה ליום 14.3.17).
10.
ביום 12.1.2017 הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעמו, וכן את הבקשה לזימון עדים מושא החלטתי זו, לזימונם של שני עדים למתן עדות מטעמו בדיון ההוכחות הקבוע בתיק. העד הראשון שבית המשפט התבקש לזמנו הוא מר יובל דיסקין, (להלן: "מר דיסקין"), העד השני הוא מר יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר גם כן (להלן: "מר כהן") שניהם כאמור, ראשי שב"כ לשעבר.
11.
ביום 24.11.16 הגישו התובעים את בקשתם, לפטור אותם מהתייצבות לדיון ההוכחות הראשון, הקבוע כאמור ליום 26.2.17. הטעם לבקשה נעוץ בכך שלאור ההיפוך בסדר הבאת הראיות עדי הנתבע יישמעו ראשונים וצפויים להישמע במסגרת דיון זה, כך שהתייצבותם של התובעים לדיון זה אינה נחוצה, כאשר לטענת התובעים, סידורי הביטחון הרבים הנדרשים לשם התייצבותם לדיון כרוכים בעלות גבוהה ויכבידו לשווא, שכן כאמור, ממילא הם אינם נחוצים בדיון זה. הנתבע בתגובתו התנגד לבקשה זו.



טענות המבקש בבקשה לזימון עדים
:
12.
כפי שפורט לעיל, במסגרת הבקשה לזימון עדים עתר המבקש לזימונם לעדות של מר דיסקין ומר כהן. בנוסף, עתר המבקש להורות לשירות הביטחון הכללי להמציא לידי עדים אלו, לבקשתם אם תהיה, כל מסמך, אם קיים, אשר היו שותפים בהכנתו או בעבודת המטה הקשורה בו ושעניינו אופן תפקוד מערך האבטחה בקשר לעימות או דין ודברים בין התובעים.
13.
בבקשתו ציין המבקש כי "לעדותם של העדים הללו ישנה חשיבות, הכרחיות וחיוניות להגנתו של הנתבע ולחקר האמת".
14.
מעבר לכך לא פירט המבקש את הטעמים לזימונם של העדים הללו וכיצד עדותם רלבנטית ו/או
תסייע בליבון המחלוקות העומדות בבסיס התובענה.
15.
להשלמת התמונה יצוין, כי בסיפא הבקשה ציין המבקש כי מבוקש לראות בבקשה זו גם הזמנה לזימון התובעים לעדות, במידה ואין בכוונתם להעיד.
16.
ביום 12.1.2017 ניתנה החלטה, הקובעת כי על הנתבע לפרט על מה יתבקשו להעיד העדים שזימונם מבוקש וכיצד עדותם רלבנטית לתביעה זו.
17.
בהתאם, ביום 15.1.2017 הוגשה תשובת המבקש, במסגרתה ציין המבקש כי העדים הללו שימשו, כל אחד בתקופתו, כראש שירות הביטחון הכללי. עניינה של התובענה באירוע שהתרחש בשיירה מאובטחת של ראש הממשלה, שבמהלכו יצא / הוצא ראש הממשלה מרכבו, כשברכב נותרה רעייתו. ניסיונות המבקש להביא מי מאנשי שירות הביטחון הכללי על מנת שיעידו באשר לאירוע העלו חרס, שכן המדובר באנשים שומרי סוד.
18.
המבקש טען, כי האירוע עצמו מושא התביעה ואירועים שכמותו מחייבים התערבות הגוף המאבטח ונמצאים בידיעתם ובהכרתם של העדים שזימונם מבוקש. המבקש ציין כי נחשף למידע, המצביע כי העדים עסקו בעניין זה, כי נערכו ישיבות ואף הופקו לקחים וניתנו נהלים והוראות לגבי אירועים מסוג זה.
19.
מן העדים שזימונם מבוקש יתברר האם תשובותיו של התובע בתצהיר שנתן במענה על השאלון, לפיהם לא היו אירועים מסוג "דין ודברים" בין אשתו לבינו שחייבו התערבות אנשי הגוף המאבטח אותו - הן אמת או לא.
20.
כמו כן, העדים יתבקשו להעיד על הדפוס שהוא בסיס הפרסומים כולם ויש בו לבסס את הצידוק לחירות הביטוי שיש להעניק לנתבע. העדים רלוונטיים לסוגיה העובדתית העומדת בפני
בית המשפט וכן עדותם תסייע בקביעת מהימנות עדותם של התובעים.



טענות המשיבים בתגובה לבקשה לזימון עדים
:
21.
במסגרת תגובת התובעים לבקשת הנתבע לזימון עדים, עותרים התובעים לדחייתה של הבקשה.
22.
התובעים מציינים, כי מהבקשה וכן מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע עולה, כי אין לנתבע הגנה לפרסומים הכוזבים, כך לטענתם.
23.
התובעים הוסיפו וציינו כי עולה מהבקשה לזימון עדים ומתצהיר הנתבע כי ישנה הודאת בעל דין ולפיה הפרסום המפר מבוסס על עדות מפי השמועה מפיו של אדם שלכאורה סיפרו לו אודות האירוע. התובעים מפנים לעניין זה לסעיף 112 לתצהירו של הנתבע.
24.
התובעים ציינו כי הנתבע מבקש לסטות מההתמקדות בשני הפרסומים מושא התביעה. בעניין זה הפנו התובעים לסעיף 6 לתגובה שהגיש הנתבע בהתאם להחלטת ביהמ"ש, שם צוין: "האירוע זניח לקו ההגנה".
בהקשר זה, מדגישים התובעים כי האירוע לא רק שאינו זניח לקו ההגנה, אלא שהוא מהווה את לב ליבה של המחלוקת שבין הצדדים לתובענה דכאן.
25.
לגופם של דברים, ציינו התובעים כי לא ברור וכלל לא פורט בבקשה כיצד ומדוע שני ראשי שב"כ לשעבר, האחד שכיהן בין השנים 2005 - 2011 (מר יובל דיסקין) והשני, שכיהן בין השנים 2011 - 2016 (מר יורם כהן), יוכלו לסייע לטיעוני ההגנה של הנתבע ומה הרלבנטיות שלהם להגנה, שכן תנאי לזימונם הוא שעדותם תהא רלבנטית להגנתו של הנתבע בהתאם לסעיף 1(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, במיוחד בשים לב לכך שהאירוע הנטען התרחש לטענתו של הנתבע בין החודשים יולי - דצמבר 2015 (התובעים מפנים לעניין זה סעיף 111 לתצהירו של הנתבע).
26.
התובעים הוסיפו, כי הנתבע לא תמך בקשתו בתצהיר כמתחייב ע"פ דין, לא פירט בבקשתו מהי תמצית העדות הצפויה ואף לא פירט האם פנה לעדים המבוקשים טרם הגשת הבקשה לצורך קבלת תצהיר. התובעים מציינים כי די בטעמים אלו כדי להביא לדחיית הבקשה לזימון עדים.
27.
לסיכומו של דבר, טענו התובעים כי העדים אינם רלוונטיים לבירור העניינים שבמחלוקת, כאשר הדברים מקבלים משנה תוקף מכך שמדובר על ראשי שב"כ לשעבר, שלא נכחו ב"אירוע" הנטען ע"י הנתבע, ולא הוצג בבקשת הנתבע טעם אחד המצדיק את זימונם.

תשובת הנתבע לתגובת התובעים
:
28.
במסגרת התשובה לתגובה ציין הנתבע כי תיק זה עוסק באמירות המתייחסות לדפוס התנהגות המייחס לתובעת התנהלות מסוימת של התקפי זעם, המשפיעים על התובע ועל סידורי הביטחון של התובעים.
29.
לצורך כך, טוען הנתבע, ובשל היותם של התובעים מי שהם, יכולים להעיד ולהביא לחקר האמת רק שני העדים שזומנו.
30.
עוד צוין בתשובה, כי ההגנה סבורה שהנתבע זכאי להגנה רחבה על חופש הביטוי שלו ועל חובתו להביא לאזרחי ישראל את דעתו על תפקוד ראש הממשלה.
31.
הנתבע מציין כי דרישות התובעים להתמקד באירוע נשוא התביעה, להבדיל מדפוס ההתנגדות שלמעשה עומד על הפרק, מהווה התנהלות כוחנית, המאפיינת אף את דרישות התובעים מהנתבע להתמקד בהבאת עדים לדוגמא (דהיינו, לאירוע הספציפי) בעוד שההגנה מבקשת להביא עדים לדפוס התנהגות.
32.
בסעיף 24 לתשובה לתגובה הדגיש הנתבע בהתייחסו לתוכן העדות של העדים המבוקשים דברים אלו:

"תמצית עדותם של העדים עוסקת בישיבות שהתקיימו בארגון בפיקודם בקשר למתן הוראות והנחיות למאבטחים בעת התקפי זעם של התובעת כלפי התובע ("נוהל פיגוע השפלה").
עוד תעסוק עדותם בתמצית, במקרים בהם נאלץ מי מהם לבוא בדברים עם התובעת בקשר להתקף זעם שהופנה נגד התובע ("דין ודברים שחייב התערבות").
כן יתבקשו העד מר יורם כהן להעיד לגבי השיירה בכלל ועצירתה בפרט ("הדוגמא")
."
33.
בנוסף, ציין הנתבע כי עדותם של העדים המבוקשים חשובה לגבי מהימנות התובע ביחס לתשובותיו במענה לשאלון עליו נתבקש להשיב במסגרת ההליכים המקדמיים.

דיון והכרעה
:
34.
כאמור לעיל, לפניי ניצבת בקשת המבקש, הוא הנתבע, לזמן לעדות שני עדים, אשר שימשו בעבר כראשי השב"כ, האחד, מר יובל דיסקין, בין השנים 2005 - 2011, והשני, מר יורם כהן, בין השנים 2011 - 2016.
35.
סמכותו הכללית של בית המשפט להזמין עד קבועה בסעיף 1 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"):

"
סמכות להזמין עדים

(א)
מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לענין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב)
בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת
."
36.
תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי")
משלימה סעיף זה, וקובעת:
"אם נקבע תאריך לדיון בתובענה, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין, להזמין עד, אם למתן עדות ואם להצגת מסמכים".
37.
גישת הפסיקה היא כי הסמכות לסרב להזמין עד צריכה להיות מופעלת בזהירות רבה ולעיתים נדירות.
ראו לעניין זה:
רע"א 4868/15

בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מגי גלזר

(פורסם בנבו, מיום 29.7.2015), סעיף
7 והאסמכתאות שם, וכן
רע"א 5573/15 רונן אברבוך נ'
otkritie international investment management ltd
(פורסם בנבו, 17.08.2015).
38.
ה
עילות שבגינן בית משפט מוסמך לסרב להזמין עד, כמפורט בסעיף 1(ב) לפקודת הראיות, הן אך ורק שתי אלו: אין צורך בעדות, או שמטרת ההזמנה אינה גילוי האמת.
39.
קולעים לעניין זה הדברים ברע"א 3547/10 אפרים אוריון נ' הועדה המקומית לתכון ובניה בתל אביב יפו (פורסם בנבו, 15.07.2010)

, כדלקמן:

"כידוע, אמת המידה העיקרית להתרת הבאת עדות ובכלל זה הצגת מסמך, היא האם העדות

רלוונטית שאם לא כן, נמצא כי אין בעדות "צורך" (כלשונו של
סעיף 1 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971;
ע"א 702/89

אליהו

חברה

לביטוח

בע

"

מ

נ

'

נועם

אורים

פ

"

ד

מה

(2) 811, 826 (1991); אורי
גורן

סוגיות

בסדר

דין

אזרחי

320-321 (מהדורה עשירית, תשס"ט-2009)
;"
40.
כך, חרף הגישה הנקוטה בערכאות השונות המקבלת ברוחב יד בקשות לזימון עדים, בתי המשפט דחו לא פעם בקשות מסוג זה, מקום שעדותם של העדים נחזתה להיות בלתי רלוונטית ו/או היוותה עדות מפי השמועה, כך שממילא לא היה צורך בעדות זו, שכן לא יכולה היתה לסייע בליבון המחלוקת בתיק.
41.
עוד ראו לעניין זה קביעותיו של בית המשפט המחוזי בת"א (מחוזי י-ם) 2307-00 הפטריארך היווני אורתודוקסי נ' יעקב רבינוביץ' (פורסם בנבו, 17.02.2013), אשר אושררו ברע"א 2124/13 יעקב רבינוביץ נ' הפטריארך היווני האורתודוקסי (פורסם בנבו, 21.07.2013).
42.
בעניינו כאמור מבוקש להעיד שני עדים שכיהנו כראשי שב"כ בעבר. הנתבע מציין מפורשות, כי בכוונתו להעיד את השניים באשר לדפוס התנהגות כללי המיוחס לתובעת ואת מר כהן בכוונתו להעיד בנוסף לכך גם ביחס לאירוע מושא התביעה (סעיפים 15, 24 לתשובה לתגובה).
43.
ההלכה קובעת כי בית המשפט ייטה להיעתר ברוחב יד לבקשות לזימון עדים, כאשר המבחן לזימונם של עדים הנו מבחן של קבילות ורלוונטיות (יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 386 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2003) (להלן: "קדמי").
44.
באשר לעד הראשון, מור יובל דיסקין, אשר כיהן בראש השב"כ בין השנים 2006 - 2011, סבור אני כי אין ביכולתו לסייע בליבון המחלוקות שבבסיס התובענה שלפניי. האירועים המתוארים בפרסומי הנתבע אירעו לטענתו של הנתבע במהלך שנת 2015, בה מר דיסקין כלל לא כיהן כראש השב"כ, ועל כן, לא ברור כיצד ביכולתו לתרום לנושא. על פניו נראה, כי אף למר דיסקין יש ידיעות בנושא (וממילא אף לא נטען כך), הרי שעדותו בעניין זה תהיה בגדר עדות מפי השמועה, כך שממילא לא תהא קבילה ולא תוכל לשמש את בית המשפט לצורך ביסוס קביעות עובדתיות.
45.
לעניין בקשתו של הנתבע להעיד את מר דיסקין לגבי דפוס התנהגות כזה או אחר של התובעים בכלל או של התובעת בפרט, הרי שאין בעדות כזו, יהיה תוכנה אשר יהיה, כדי לסייע בהכרעה במחלוקת העומדת לפניי במסגרת התובענה שבכותרת, היא: האם הפרסומים הרלוונטיים, המתייחסים לאירוע מסוים וספציפי, מהווים לשון הרע.
46.
כך לדוגמה, אף אם היה מאשר מר דיסקין את כל דבריו של הנתבע באשר לדפוס ההתנהגות, לא היה בכך כדי לסייע במציאת התשובה לשאלה, האם האירוע שפרסם הנתבע בפרסומיו אירע, או לאו.
47.
לפיכך, הבקשה לזימונו של העד מר יובל דיסקין נדחית.
48.
באשר לזימונו של העד, מר יורם כהן, יש לחלק את הדיון לשניים: בכל הנוגע לעדותו של מר כהן באשר לדפוס התנהגות כזה או אחר המיוחס לתובעים, הרי שדין עדותו של מר כהן בעניין זה, דינה כדין עדותו של מר דיסקין. המדובר בעדות שאינה רלוונטית לתיק ושממילא אין בה כדי לסייע לליבון המחלוקות שבבסיס התובענה שלפניי וממילא לא תותר עדות בעניין זה.
49.
באשר לעדותו של מר כהן ביחס לאירוע הספציפי העומד בבסיס התביעה, יש לבדוק האם עדותו של מר כהן, אשר כיהן כראש השב"כ בזמנים הרלוונטיים לאירוע זה (שכן כאמור נטען ע"י הנתבע כי האירוע אירע בין החודשים יולי - דצמבר 2015, תקופה בה שימש מר כהן כראש השב"כ), תהא עדות רלוונטית והאם תהא קבילה.
50.
ראשית, ככל ומר כהן יוכל להעיד כי ידוע לו כי אירוע זה אכן אירע או לחילופין, כי אירוע מסוג זה לא אירע, אין ספק כי עדות זו יכולה להיות רלוונטית לסוגיה הניצבת לפניי בתיק זה ולהגנתו של הנתבע.
51.
עתה עולה שאלת קבילותה של העדות: כפי הנראה (והנתבע לא טען אחרת), מר כהן, בהיותו ראש השב"כ בתקופה הרלוונטית, לא נכח באופן אישי באירוע הנטען, ככל שאירע, וככל היותר, ידיעותיו בעניין זה מקורן בדיווח של מאבטחי התובעים שנכחו באירוע ודיווחו לממונים עליהם על אודות האירוע.
52.
בנסיבות אלה, ברור כי עדותו של מר כהן בעניין זה תהא עדות מפי השמועה. אולם, לאור תפקידו של מר כהן כראש השב"כ (בתקופה הרלוונטית), ארגון הממונה בין היתר על אבטחתם של התובעים, הרי שעדותו נכנסת בגדרי אחד החריגים לכלל האוסר עדות מפי השמועה, ועל כן, קבילה היא.
53.
יפים לעניין הדברים בספרו של קדמי, בעמוד 527:

"החריג: חוות דעת מומחה - עבודת צוות
א.
ראש יחידה
חוות דעת מומחה, החתומה בידי ראש יחידה שאנשיה ביצעו את הפעולות שהיו דרושות למתן חוות הדעת - קבילה כראיה, על אף שראש היחידה "מוסר" באמצעותה עדות מפי השמועה.
התנאים לקבילותה של חוות דעת כאמור הם: "(א) שהרישומים נערכו על-ידי עובד מיומן של יחידה בשירות הציבורי; (ב) לפי החובה החוקית שהיתה מוטלת עליו; (ג) לפי הנהלים שבגדרם פעל; (ד) שהיה פיקוח ממשי על קיום הנהלים; (ה) שקיימת הסתברות ראייתית גבוהה שתוכנם של הרישומים אמת; (ו) שהרישומים מוגשים לראיה על-ידי ראש היחידה או האחראי לה, שבכוחו להעיד שכל התנאים הנזכרים לעיל נתקיימו".
ויודגש
: "... ההתפתחות הטכנולוגית, החברתית והכלכלית של העידן המודרני הביאה למספר הולך ורב של מקרים שבהם נקבעים ממצאים עובדתיים, בעיקר טכניים, על-ידי גופים קולקטיביים, הפועלים לפי מערכת של נהלים... אם קיימת מערכת מוסדרת של בקרה... קיימת הסתברות גבוהה ביותר, שתעודה שנמסרה או עדות שניתנה על-ידי האחראי... משקפות אל נכונה את נכונות הממצא; והוא, אף על פי שהאחראי, הוא עצמו אינו יכול לאשר מידיעתו האישית, שבדיקה מסוימת ביחידה שבפיקוחו אמנם נערכה".
" [ההדגשות הן במקור].
54.
עיננו רואות, ככל שמדובר בגופים ציבוריים, קולקטיביים, ניתן לקבל עדות שניתנת מפי הגורם האחראי והיא תהא קבילה באשר לאמיתות תוכנה, אף שהוא עצמו לא יכול לאשר מידיעה אישית את תוכן עדותו. זאת, שכן קיימת הסתברות גבוהה במקרים אלו שעדות זו משקפת את נכונות הממצא.
55.
דברים אלו נכונים ביתר שאת, לאור מיהותו של מר יורם כהן, שכיהן כגורם בכיר ביותר בתחום הביטחון.
56.
לפיכך, אני מתיר את זימונו לעדות של מר כהן בסייגים המפורטים לעיל, לפיהם לא תותר כל עדות כללית מפי מר כהן לגבי דפוסי התנהגות כלליים של מי מהתובעים ו/או נהלים שגובשו ו/או מדיניות כללית של השב"כ בעניינים מסוג זה. הנושא היחידי לגביו תותר עדותו של מר כהן הוא האירוע מושא פרסומי הנתבע העומדים בבסיס התביעה, דהיינו אירוע עצירת שיירת ראש הממשלה והוצאת התובע ממכוניתו ע"י התובעת (ככל שאירע).
57.
לעניין זה אני מורה, כי הזימון לעדות יימסר למר כהן ע"י הנתבע במסירה אישית בתוך 5 ימים.

בקשת התובעים לפטור מהתייצבות לדיון ההוכחות הקבוע ליום 26.2.17
58.
כפי שפורט לעיל, התובעים עתרו כי בית המשפט יפטור אותם מהתייצבות לדיון ההוכחות הראשון הקבוע ליום 26.2.17, וזאת מהטעם כי לנוכח היפוך סדר הבאת הראיות בתיק, ממילא עדי הנתבע ייחקרו ראשונים, והכל מהטעמים שפורטו לעיל בבקשתם, התובעים הדגישו כי הם מכירים ומכבדים את חובותיהם כבעלי דין ובכוונתם להתייצב לדיון ההוכחות הנוסף, הקבוע ליום 14.3.16.
59.
הנתבע הגיש תגובה לבקשת התובעים ובה התנגד לבקשה. הנתבע ציין כי התובעים מתעלמים מכך שהם אלו שהגישו את התביעה וחייבו את הנתבע להתגונן ולהתייצב בפני
בית המשפט, ועל כן מחובתם להתייצב אף הם לדיונים בתיק. הנתבע הוסיף כי בקשת התובעים לא גובתה בתצהיר. עוד הבדיל הנתבע בתגובתו בין התובע לתובעת, בציינו החל מסעיף 30 לתשובה, כי התייצבות התובעת אינה מכבידה ולא צופנת עלויות חריגות, המצדיקות סטייה מן התקנות.
60.
ביום 11.12.16 ניתנה החלטתי, לפיה החלטה בבקשת התובעים תינתן לאחר הגשת תצהירי הנתבע והגשת בקשות מטעמו לזימון עדים.
61.
ביום 12.1.17 הגיש הנתבע תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן את הבקשה לזימון עדים.
62.
כפי שצוין לעיל, בקשתו של הנתבע לזימון עדים כוללת את בקשתו לזמן לעדות גם את התובעים, ככל ולא יגישו תצהירים מטעמם.
63.
על רקע דברים אלו, ולאור קביעתי לעיל, לפיה הנני מתיר את זימונו של מר יורם כהן בלבד, הרי שבדיון ההוכחות הראשון, הקבוע ליום 26.2.17, יישמעו מטעם הנתבע עדויות 2 עדים בלבד: עדותו של הנתבע ועדותו של מר כהן, אשר לא צפויה להיות ארוכה לנוכח הסייגים שנקבעו לעיל.
64.
לפיכך, עדויות התובעים תשמענה גם הן ביום 26.2.17, וזאת בין אם יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובין אם ייחקרו לבקשת הנתבע במקרה ויחליטו שלא להגיש תצהירים, כפי שהצהיר הנתבע שבכוונתו לעשות.
65.
על כן, בקשת התובעים נדחית ועל שני התובעים להתייצב לדיון הקבוע ליום 26.2.17.




סוף דבר
:
66.
בקשת הנתבע לזימון עדים מתקבלת בחלקה, כך שאני מתיר זימונו של מר יורם כהן לעדות ביחס לנושאים שצוינו לעיל, וביחס אליהם בלבד. כפי שצוין לעיל, הנתבע ימציא את הזימון לעדות למר כהן במסירה אישית בתוך 5 ימים.
67.
בקשת התובעים לפטור מהתייצבות לדיון הקבוע ליום 26.2.17 נדחית.







ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, 26 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.










א בית משפט שלום 56211-03/16 יגאל סרנה נ' שרה נתניהו, בנימין נתניהו (פורסם ב-ֽ 26/01/2017)