פסקי דין על הדר לביא | פסקי דין על אמיר רוזנברג | פסקי דין על יסמין אביה סהר |

21519-08/16 תק     24/01/2017




תק 21519-08/16 הדר לביא נ' אמיר רוזנברג, יסמין אביה סהר








בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון

ת"ק 21519-08-16 לביא נ' רוזנברג ואח'


תיק חיצוני:


לפניי
כבוד הרשמת הבכירה
דליה אסטרייכר


תובעת

הדר לביא


נגד


נתבעים

1.אמיר רוזנברג

2.יסמין אביה סהר



פסק דין


מונחת לפניי תביעה לתשלום שכר עבודה בגין עבודת תכנון גן.

התובעת עוסקת בתכנון גינות נוי. לטענתה, הנתבעים הזמינו אצלה תכנון של גינה בביתם במושב עזריה. עוד לדבריה סוכם עמה כי שכרה ישולם ב – 3 תשלומים כאשר הראשון משולם כמקדמה, השני ביום הגשת תוכנית שתילה והשלישי ביום הגשת תוכנית תאורה. לדבריה היא בצעה את העבודה בשלמות אולם הנתבעים מסרבים לשלם לה את התשלום האחרון בעת שמסרה את תוכנית התאורה.
בהקשר זה טוענת התובעת כי לא היתה עליה כל מגבלת זמן להגשת תוכנית התאורה.

מנגד, טוענים הנתבעים כי עבודות תכנון הגינה היו צריכות להיות גמורות בתאריך 4.8 מועד שבו תכננו לערוך בגינה זו מסיבה יום הולדת שנה לילדם, וכן כי התובעת ידעה זאת היטב. לדבריהם הנתבעת התאכזבה מכך שסרבו כי היא ובעלה יקימו את הגינה שכן הציעת ההקמה היתה במחיר גבוה שהם סרבו לקבל ואף רצתה את הכסף ב"שחור" ומבלי לספק קבלות בהתאם. לטענתם, למרות חיכוכים שונים הם שילמו את שני התשלומים הראשונים כסדרם. באשר לתשלום האחרון- הם לא קבלו את תוכנית התאורה עדל אחר שכבר שביצעו את העבודה על ידי גורם אחר וזאת מכיון שהתובעת סרבה לשלוח להם תוכנית זו באמצאות הדוא"ל. בעניין זה הפנו הנתבעים לנספח "ו" לכתב ההגנה בו מודיעה להם התובעת כי היא "לא שולחת תכנית במייל". לדבריהם הם נאלצו לשכור מישהו אחר שיכין את תוכנית התאורה, וזאת נעשתה שלא לפי תוכנית של התובעת וממילא לא היה מקום לשל לתובעת בגין תוכניות שלא הועברו אליהם אלא רק לאחר שהעבודה כבר בוצעה וממילא לא היה להם עוד צורף בתכנית.

מכאן תביעה זו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וקראתי את כתבי טענותיהם על נספחיהם הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

ואלה נימוקי:

1. הנתבעים הזמינו מהנתבעת תוכנית לגינת ביתם והתשלום היה אמור להתבצע ב – 3 פעימות. כאשר שני התשלומים הראשונים שולמו, ואילו התשלום השלישי לא שולם וקיימת מחלוקת בין הצדדים באם שלב הגשת תוכנית התאורה התמלא ובאם הנתבעים היו צריכים לשלמו.

2. לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי תכנית התאורה נמסרה לנתבעים רק ביום 4.8. כמו כן, לא היתה מחלוקת כי ביום זה אמור היה להתקיים אירוע בגינה של ילדם של הנתבעים וכן כי במועד זה הגינה כבר הוקמה על ידי גורם אחר.

3. התרשמתי לחיוב מעדות הנתבעים ואני מקבלת את גרסתם באשר לאופן התנהלות הדברים אל מול התובעת וממילא כי תכנית התאורה לא סופקה להם במועד כפי שנקבע. הנתבעים שילמו את שני תשלומים הראשונים בלי התחכמויות, ואף ציינו בשיחות (שתומללו והוגשו) כי ככל שתעביר אליהם את תכנית התאורה ישולם לה גם התשלום האחרון אלא שהתובעת סירבה לשלוח להם את התכנית באמצאות הדוא"ל ודרשה כי יפגשובחנות תאורה ספציפית אליה סירבו הנתבעים להגיע בשל העדר רצון לרכוש שם את התאורה וממילא שעה שביקשו להקים את הגינה באמצעות גורם אחר, זול יותר, ולא היה צורך במפגש כאמור.

4. אני דוחה את טענת התובעת לפיה לא נקבע מועד מוסכם בין הצדדים לסיום הגינה. הגם שלא נקבע תאריך מפורש בהסכם אני מקבלת את טענת הנתבעים כי הוסכם בין הצדדים כי הגינה היתה צריכה להיות מוכנה בתאריך ביום 4.8 – אז תוכננה אצלם מסיבת יום ההולדת שנה של בנם של הנתבעים. תמיכה לגרסה זו ניתן למצוא אף העדות התובעת עצמה כאשר בפתח הדיון העידה כי "הם אמרו שיש להם אירוע של הילדים ורצו שהגינה תהיה מוכנה" (עמ' 1 שורות 19-20).
אני מוצאת כי לא במקרה הוגשה- בסופו של יום- התכנית לנתבעים דווקא ביום זה, ולאחר שכל עבודות התאורה כבר הושלמו שלא לפי תוכניתה. עד לאותו מועד סרבה התובעת בכלל להעביר את תוכניות התאורה.

5. עיינתי גם בתוכנית התאורה אותה הגישה התובעת ת/1 ועל פני הדברים הינה תוכנית סתמית שאינה מפרטת את המיקום בשטח של נקודות התאורה לפי מידות ולא מפרטת מה יותקן בכל נקודה ונקודה בשטח וממילא בעל מקצוע שיהיה מעוניין לבצע את ההקמה בהתאם לתכנית את יתקשה.

6. הן בכתב תביעתה והן בשיחות שבינה לבין הנתבעים טענה כי אינה מוכנה לשלוח את התכנית בדוא"ל לבקשת התובעים שכן לשיטתה זה אינו מקצועי אולם בדיון לפני אישרה כי שעה שהחליטו שלא לקבל את הצעתה באשר להקמה חששה שלא ישלמו לה ולכן מנעה מהם את התכנית. בפועל, כל התשלומים הקודמים שולמו לתובעת במועד וכפי שהוסכם בינה לבין הנתבעים והדעת נותנת כי לו היתה שולחת להם, לדרישתם, את התכנית הנוספת באמצעות הדוא"ל במועד שביקשו הרי שהיו משלמים לה גם בעבור תכנית זו וממילא תביעה זו היתה נמנעת.
זאת ועוד, ככל שהיתה שולחת להם את התכנית תאורה באמצעות הדוא"ל ולא היתה מקבלת תשלום בשל כך הרי שהיתה זכאית לתשלום וממילא לתבוע בגין אותו תשלום ככל שלא שולם, אלא שכאמור, מנעה מהתובעים את התכנית תוך הכשלתם בהתקדמות הקמת הגינה ואילצה אותם לשלם בעד תוכנית תאורה אצל גורם אחר וממילא בהתאם לאותה תכנית להקים את
הגינה.

על רקע האמור לעיל, שוכנעתי כי התובעת ידעה היטב את הדחיפות שבהכנת תוכנית התאורה, אולם היא לא עמדה במשימה, סרבה להגיש תוכנית תאורה במועדה, שכאשר זו הוגשה היא היתה בלתי ראויה ואחרי המועד שבו כבר בוצעה העבודה. מכיון שכך לא מגיע לתובעת התשלום עבור השלב האחרון.

אשר על כן, אני מוצאת כי דין התביעה להידחות.
אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעים, יחד ולחוד, הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪ נושא רבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום,
כ"ו טבת תשע"ז, 24 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.













תק בית משפט לתביעות קטנות 21519-08/16 הדר לביא נ' אמיר רוזנברג, יסמין אביה סהר (פורסם ב-ֽ 24/01/2017)