פסקי דין על אברהם (חי) אשכנזי כהן | פסקי דין על שירות בתי הסוהר | פסקי דין על מב"ן |

9857/16 רעב     31/01/2017




רעב 9857/16 אברהם (חי) אשכנזי כהן נ' שירות בתי הסוהר, מב"ן




החלטה בתיק רע"ב 9857/16
בבית המשפט העליון



רע"ב 9857/16


לפני:
כבוד השופט א' שהם


בשם המבקש:
אברהם (חי) אשכנזי כהן


נ

ג

ד


המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר

2. מב"ן


בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מיום 7.12.2016, בעת"א 34711-11-16, שניתנה על ידי כב' השופט א' יקואל

בשם המבקש: עו"ד מור לימאי
בשם המשיבים: עו"ד יצחקי גליק



החלטה

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט
א' יקואל
), בעת"א 34711-11-16, מיום 7.12.2016, במסגרתה נדחתה עתירתו של המבקש לבטל את החלטתו של המשיב 1, אשר הורה על הקפאת יציאותיו של המבקש לחופשות מבית הסוהר.

רקע והליכים קודמים


2.

המבקש הינו אסיר, אשר מרצה עונש מאסר בפועל בן 4 שנים ו-9 חודשים, בגין הרשעתו בביצוע 3 עבירות של אינוס במרמה, לפי סעיף 345(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, של צעירה בת 20, אשר בוצעו על ידי המבקש לאחר שהתחזה כמטפל הוליסטי. המבקש נתון במאסר החל מיום 1.9.2013, ומועד שחרורו יחול ביום 3.10.2017. המבקש מסווג, לעניין יציאה לחופשות מבית הסוהר, לקטגוריה ב'1, אשר משמעותה, לפי האמור בסעיף יא לפרק ב' לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר
04.40.00, שעניינה
"חופשות אסירים"
(להלן:
הפקודה
), היא:
"אסירים שכל יציאה שלהם לחופשה מותנית באישור אח"מ/קמב"ס וכפופה לתנאים מגבילים מבין התנאים המפורטים בנספח א'
[לפקודה]
שייקבעו על ידי אח"מ/קמב"ס"
. בנוסף, על עניינו של המבקש חלה גם הוראת סעיף 5 לפרק ו' לפקודה, לפיה יציאתו לחופשה של אסיר, אשר מרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות מין, תתאפשר רק לאחר קבלת חוות דעת עדכנית בעניין מסוכנותו, מהגורם המוסמך לכך.


3.

במהלך שנות מאסרו, שולב המבקש בסבב חופשות, תחת תנאים מגבילים שהוטלו עליו, אשר נקבעו בהתבסס על המלצות הגורמים המקצועיים, ובהם המרכז לבריאות הנפש (להלן:
מב"ן

). כחלק מהתנאים המגבילים האמורים, נאסר על המבקש להיפגש, במהלך חופשותיו מבית הסוהר, עם
"נשים שאינן בנות משפחה"
. לאחר שהתקבל מידע אצל הגורמים המקצועיים במסגרת שירות בתי הסוהר
, ממנו עלה חשד, כי במהלך אחת מחופשותיו של המבקש מבית הסוהר, הוא נפגש עם אישה שאינה בת משפחתו והתחתן עמה, הוחלט, ביום 6.11.2016, על הקפאת חופשותיו של המבקש. זאת, לצורך ביצוע בדיקה והערכת מסוכנות עדכנית מטעם מב"ן
, בעניינו של המבקש.


4.

נגד ההחלטה על הקפאת חופשותיו, עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. ביום 16.11.2016, התקיים דיון בעתירה בפני
בית משפט קמא, ובסופו נתן בית המשפט
"שהות קצרה"
למשיבים, לצורך השלמת בדיקת מב"ן
בעניינו של המבקש. לאחר שהמבקש נבדק על ידי צוות קרימינולוגים ומעריכי מסוכנות במב"ן
, הוגשה ביום 5.12.2016, חוות דעת עדכנית לעניין מסוכנותו של המבקש, במסגרתה נקבע כי, בשלב זה, לא מומלץ לשלב את המבקש בסבב חופשות.


5.

בחוות הדעת נאמר, כי המבקש הינו כבן 50, נשוי בפעם הרביעית, ואב ל-4 ילדים. אשר לעברו הפלילי של המבקש, צוין בחוות הדעת, כי המאסר הנוכחי הינו מאסרו השלישי של המבקש, לאחר שבעבר הוא הורשע בעבירות של בעילת קטינה; בעבירות מרמה ורכוש; בהחזקת מקום לשם זנות; ובחיים על רווחיה של זונה. בבדיקות קודמות שערך מב"ן
בעניינו של המבקש, הוערכה רמת מסוכנותו לביצוע עבירות מין כבינונית-גבוהה, וההתרשמות החוזרת, במהלך בדיקות אלו, הינה כי מדובר ב
"אדם המרוכז בעצמו ובצרכיו"
, אשר
"הפגין התנהגות מניפולטיבית רבה במהלך הבדיקות"
. עוד נאמר בחוות דעת מב"ן
, כי בבדיקה האחרונה שנערכה למבקש, עובר למועד החופשה שבה התחתן, הוא
"נשאל מפורשות אודות קשרים זוגיים ותכניותיו לעתיד"
, והשיב כי אינו מעוניין בקשר זוגי, ואף
"שלל מכל וכל ניסיונות ליצירת קשר עם נשים"
. בהתייחס לבדיקה העדכנית שנערכה למבקש, נאמר בחוות הדעת, כי הוא שיקר ביחס למפגש שערך עם כלתו, במסגרת חופשתו מהכלא, עוד טרם מועד חתונתם. בנוסף, נקבע כי המבקש פעל להסתרתו של הקשר הזוגי הנ"ל מבודקי מב"ן
, וזאת
"באופן מגמתי"
. בסיכום הדברים, נאמר בחוות דעת מב"ן
כי המבקש
"ממשיך לפעול בדרך של שקרים, הסתרות ומניפולציות במטרה להשיג את מטרותיו האישיות"
; כי חרף הניסיון להציג את חתונתו כהתנהגות ספונטנית ואימפולסיבית, הרי שנישואיו
"היו מתוכננים בקפידה תוך הסתרה מגורמי המב"ן
באופן מניפולטיבי"
; וכי בניגוד להצהרותיו של המבקש, לפיהן הוא הבין שהוא זקוק לטיפול,
"כאשר ניתנה לו ההזדמנות להשתלב בטיפול משמעותי, הוא סירב"
. לאור האמור, סבורים אנשי מב"ן
כי המבקש
"הוכיח שלא ניתן לסמוך עליו, ושאין לו מוטיבציה לעמוד בתנאים מגבילים שניתנים לו"
.


6.

בהחלטתו, מיום 7.12.2016, עמד בית משפט קמא על האמור בחוות דעת מב"ן
, בקובעו כי, בנסיבות העניין, דומה כי
"החלטת המשיב
[המשיב 1 בבקשה זו]
נטועה עמוק בתוך מתחם הסבירות"
. לפיכך, דחה בית משפט קמא את עתירתו של המבקש.

בקשת רשות הערעור


7.

בבקשה לרשות הערעור המונחת לפניי, טוען המבקש כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי החלטתו של המשיב 1 היתה סבירה, שעה שלא הוכח כי המבקש הפר את תנאי שחרורו. עוד נטען, כי לא ניתן משקל מספיק למצבם של ילדיו של המבקש, אשר יינזקו באם יופסקו חופשותיו של אביהם. נטען בנוסף, כי המבקש לא הסתיר את דבר חתונתו, ואף יידע על כך את מפקד בית הסוהר ואת רב היחידה במתקן הכליאה, אשר אף חתם על מסמך שהיה דרוש למבקש לשם הכרת הרבנות בנישואין. לשיטתו של המבקש, הבקשה מעלה שאלות רחבות המצדיקות מתן רשות ערעור בפני
בית משפט זה, ובהן: האם עצם
"הדרישה לרשות ערעור"
, אינה עומדת בסתירה לזכות החוקתית להגשת ערעור בזכות, שעה שלמעשה, בית המשפט המחוזי שימש כערכאה ראשונה הדנה בעתירות מסוג זה?; האם מותר למשיב 1 להפסיק את חופשותיו של אסיר, כאשר הלה לא הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו במהלך החופשות אליהן יצא?; שאלת נטל ההוכחה אותו נדרש המשיב 1 להרים, לשם הוכחת סבירותה של החלטה כגון דא; היקף חובתו של המשיב 1 להפעלת שיקול דעת עצמאי, בעת קבלת החלטות מנהליות בנוגע לאסירים הנמצאים בחזקתו, שעה שלפניו מונחת חוות דעת מטעם מב"ן
; ולבסוף, השאלה איזה משקל יינתן לפגיעה הנגרמת לבני משפחתו של אסיר, עת מתקבלת ההחלטה לשלול הימנו את חופשותיו.


8.

בתגובתם של המשיבים לבקשת רשות הערעור, נטען כי דינה של הבקשה להידחות על הסף. זאת, משום שהיא אינה מעלה כל שאלה משפטית כללית או בעלת עניין ציבורי, החורגת מעניינו של המבקש, מאחר שהיא עוסקת בנסיבותיו הפרטניות של המבקש בלבד. לגישת המשיבים, דינה של הבקשה להידחות גם לגופו של עניין, שכן
"חופשה היא אינה זכות אשר נתונה לו לאסיר, אלא פרבילגיה המוענקת לו בהתאם להחלטת הגורמים המוסמכים בדין"
. בהמשך לכך, נטען כי על פי ההלכה הנוהגת, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטת הרשות, הנתמכת בהמלצת הגורמים המקצועיים המוסמכים לכך. במקרה דנן, צוות מקצועי רחב, אשר ערך בדיקת מסוכנות עדכנית בעניינו של המבקש, המליץ להקפיא את יציאתו של המבקש לחופשות, תוך שהוא מפרט את השיקולים כבדי המשקל שעמדו בבסיס המלצה זו. בנסיבות אלו, סבורים המשיבים, כי
"לא חלה כל סטייה מאמות המידה הסבירות לעניין שילובו של המבקש בסבב החופשות"
.

דיון והכרעה


9.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובת המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין עילה ליתן למבקש רשות ערעור.


10.

הלכה מושרשת היא, כי לא על נקלה תינתן רשות הערעור על החלטות הנוגעות לעתירות אסירים, וככלל, רשות זו שמורה למקרים מיוחדים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים לבקשה (רע"ב 4522/16
אמסלו נ' שרות בתי הסוהר
(25.8.2016) (להלן: עניין
אמסלו
); רע"ב 7482/15
מסראווה נ' מדינת ישראל
(24.12.2015) (להלן: עניין
מסראווה
); רע"ב 8762/13
פלוני נ' שרות בתי הסוהר
(29.12.2013)). במקרה דנן, חרף ניסיונו של המבקש לעטות על בקשתו נופך עקרוני, הרי שהבקשה נסובה כל כולה על עניינו הפרטי של המבקש בלבד, ולפיכך, היא אינה נמנית על אותם מקרים מיוחדים המצדיקים מתן רשות ערעור בפני
בית משפט זה. מטעם זה בלבד, דין הבקשה להידחות.


11.

למעלה מן הצורך, אציין כי אין בידי לקבל את טענותיו של המבקש גם לגופו של עניין. זכותו של אסיר לצאת לחופשה אינה זכות מוקנית, אלא פריבילגיה הניתנת לאסיר (רע"ב 8766/13
אמיר נ' שירות בתי הסוהר

(12.2.2014); רע"ב 4211/13
סלמאן נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

(20.8.2013)). נכון, אמנם, כי הגם שאין מדובר בזכות מוקנית, זכה נושא היציאה לחופשה של אסיר למעמד מסוים בפסיקה, עת נקבע כי לא בנקל תוגבל או תישלל מאסיר, זכות זו (עניין
אמסלו
; רע"ב 3881/15
פלוני נ' שרות בתי הסוהר
(21.10.2015)(להלן: עניין
פלוני
)). ואולם, הדבר עודנו נתון לשיקול דעתה של הרשות המוסמכת, והחופשה אינה ניתנת באופן אוטומטי לכל אסיר החפץ בכך.


12.

ובחזרה לענייננו. תמים דעים אני עם בית המשפט המחוזי, כי החלטתו של המשיב 1 להקפיא את חופשותיו של המבקש,
"נטועה עמוק בתוך מתחם הסבירות"
. למבקש עבר פלילי מכביד, והוא ריצה בעברו שני מאסרים בגין הרשעותיו הקודמות, כאשר מאסרו הנוכחי של המבקש, מהווה את תקופת המאסר השנייה בגין ביצוע עבירות מין. חרף עברו הפלילי המכביד, ועל אף שמסוכנותו לביצוע עבירות מין הוערכה כבינונית-גבוהה, שולב המבקש בעבר בסבב חופשות, בכפוף לתנאים מגבילים שהוטלו עליו, ובמסגרתם נאסר עליו להיפגש עם נשים שאינן בנות משפחתו. מסתבר, כי במהלך אחת מחופשותיו של המבקש, התחתן המבקש עם אישה, איתה הוא ניהל, עובר למועד יציאתו לחופשתו האמורה, קשר טלפוני מבין כותלי בית הסוהר. זאת, מבלי שהמבקש חשף את דבר קיומו של קשר זה, בפני
הגורמים המקצועיים הרלוונטיים בבית הסוהר. יוער, כי רב בית הסוהר אינו יכול להיחשב כגורם מוסמך ורלוונטי לעניין זה. בנסיבות אלו, ברי כי אין יסוד לטענתו של המבקש, לפיה לא הוכח שהוא הפר את תנאי שחרורו, כיוון שלדבריו הוא לא נפגש עם כלתו המיועדת טרם מועד החתונה. אין צריך לומר, כי עצם המפגש עם הכלה, במועד החתונה, כשלעצמו, עולה כדי הפרה של תנאי היציאה לחופשה. אשר על כן, נראה, כי החלטתו של המשיב 1, לפיה מסוכנותו של המבקש והתנהלותו בפרשה זו, אינן מאפשרות, לעת הזו, את שילובו של המבקש בסבב חופשות, הינה סבירה ואף מתבקשת, בנסיבות העניין.


13.

אשר לטענתו של המבקש, הנוגעת למעמדה החוקתי של הזכות לערעור על החלטות, בהקשר לעתירות אסיר, הרי שנושא זה נדון, לא אחת, בפני
בית משפט זה. נקבע, לעניין זה, כי גם אם יש הצדקה להחיל, במקרים המתאימים, מבחן מרחיב יותר, בעת שקילתן של בקשות רשות ערעור בעתירות אסיר, עדיין יש להגיש בקשה לרשות ערעור, והדבר אינו עומד בסתירה לזכות החוקתית להגשת ערעור (עניין
מסראווה
; עניין
פלוני
;
רע"ב 3853/15
חסן נ' שירות בתי הסוהר

(27.7.2015)).


14.

על יסוד המכלול האמור, הבקשה נדחית בזאת.

ניתנה היום, ד' בשבט התשע"ז (31.1.2017).




ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

16098570_i03.doc
יא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







רעב בית המשפט העליון 9857/16 אברהם (חי) אשכנזי כהן נ' שירות בתי הסוהר, מב"ן (פורסם ב-ֽ 31/01/2017)