Google

אליהו חורי - המוסד לביטוח לאומי

פסקי דין על אליהו חורי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

21622-08/14 בל     31/01/2017




בל 21622-08/14 אליהו חורי נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בחיפה

ב"ל 21622-08-14

31 ינואר 2017

לפני: כב' השופטת איריס רש


התובע
:

אליהו חורי
ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל



-

הנתבע
:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד וירג'ינה מנסור



החלטה

בהמשך להסכמת הצדדים מיום 31.1.17 בדבר מינוי מומחה רפואי, אני קובעת כדלקמן:

1.
מינוי מומחה רפואי

דר' דויד יפה מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניינו של מר אליהו חורי
(להלן- התובע) בשאלות המפורטות להלן וזאת בתוך 30 ימים מיום שקיבל לידיו החלטה זו.

2.
מסמכים רפואיים

להחלטה זו מצורפים המסמכים הבאים:
א.
התיק הרפואי של התובע בקופת חולים כללית [כללי, אורטופדי, כירורגי, נוירולוגי ותעסוקתי].
ב.
תוצאות בדיקת
emg
מיום 24.11.2013 ממכון מור (צורף לכתב התביעה).
ג.
תוצאות בדיקת
emg
מיום 14.12.2016 מבית חולים רמב"ם.

3.
העובדות הרלוונטיות:
א.
התובע יליד
שנת 1956.
ב.
התובע עבד בבתי זיקוק מחודש 4/1978 ועד לחודש 1/2014. בתקופה שמשנת 1978 ועד שנת 2006 התובע עבד כצנר- מסגר,כשבמסגרת תפקידו הוא השתמש בכלים רוטטים במשך כ- 4 שעות במצטבר במהלך יום העבודה. משנת 2006 ועד לתום עבודתו בשנת 2014 התובע שימש כראש קבוצה והשימוש בכלים רוטטים פחת לכ - 3 שעות באופן מצטבר במהלך יום עבודה.
ג.
הכלים הרוטטים בהם עשה התובע שימוש במהלך עבודתו הם: מברגה, פטישון, פטיש אויר. עד שנת 2006 התובע עשה שימוש גם בקונגו.
ד.
העבודה שביצע התובע באמצעות כלים רוטטים כללה: פתיחת ברגים וחציבה בבטון בתקופה שבה נעשה שימוש בקונגו עד שנת 2006.
ה.
התובע עבד 5 ימים בשבוע כאשר כל משמרת עמדה על 8.5 שעות. התובע ביצע שעות נוספות על דרך השגרה.

4.
השאלות:
א.
מהו הליקוי ממנו סובל התובע בידיו? האם התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית דו-צדדית?
ב.
האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין התסמונת הקרפלית דו-צדדית?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי הליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית, המומחה מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי (
cts
) ביחס לגורמים האחרים, דהיינו-האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי של התובע (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה.
האם המדובר במקרה שלפנינו במחלת מקצוע לפי התוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954.


5.
אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

6.
שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

7.
המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה, בדואר רשום עם אישור מסירה.

8.
התיק יובא לעיוני ביום 2.3.17.


ניתנה היום, ד' שבט תשע"ז,
(
31 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.












בל בית דין אזורי לעבודה 21622-08/14 אליהו חורי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 31/01/2017)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים