פסקי דין על שלמה א אנגל בע'מ | פסקי דין על אגוד ליסינג | פסקי דין על רמי חדד | פסקי דין על מנורה מבטחים ביטוח |

31040-10/15 תאמ     01/02/2017




תאמ 31040-10/15 שלמה א אנגל בע'מ, אגוד ליסינג בע"מ נ' רמי חדד, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ








בית משפט השלום בתל אביב - יפו



תא"מ 31040-10-15 שלמה א אנגל בע'מ
ואח' נ' חדד ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
איילת טופז-אחיעזר


תובעים

1.שלמה א אנגל בע'מ

2.אגוד ליסינג בע"מ


נגד


נתבעים

1.רמי חדד

2.מנורה מבטחים ביטוח בע"מ



פסק דין


1.

עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 22.7.14 בנתיבות.

2.

לטענת התובעות, רכב התובעות נסע בכביש דו סטרי בנתיב הימני כדין. בהמשך, ביקש רכב התובעים לפנות שמאלה למאפיית התובעת, ועל כן אותת והמתין ששער המאפייה יפתח. לאחר שבדק שתנאי הדרך מאפשרים זאת, החל הנהג ברכב התובעות לפנות שמאלה. לפתע, בעת הפנייה, הגיח משמאל רכב הנתבעים, אשר ניסה לעקוף את רכב התובעות, תוך שהוא נוסע בנתיב הנגדי ופגע ברכב התובעות.

3.
הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכבם נסע כדין מאחורי רכב התובעות אשר בלם לפתע ורכב הנתבעים בלם אחריו. לאחר כמה שניות בהן רכב התובעות לא זז וככל הנראה התעסק נהג התובעת בדבר אחר, אותת הנתבע 1 שמאלה ויצא בזהירות לעקיפת רכב התובעות. או אז החל רכב התובעות לפנות שמאלה, בחוסר זהירות ומבלי לשים לב לנעשה בכביש וארעה התנגשות בין הרכבים.

4.
במהלך הדיון שנערך בפני
, העיד הנהג ברכב התובעות וחזר על גרסתו לפיה נסע בכביש דו סטרי לעבר המאפייה, אותת ונעצר בנתיב הימני על מנת להמתין ששער החניה של המאפייה אשר נמצא בצידו השמאלי של הכביש יפתח. הנהג טען כי בעת שנעצר הבחין כי הוא לבדו בכביש ואין רכבים מלבדו. הנהג המתין מספר שניות ולאחר שהשער נפתח החל בפני
יה שמאלה. הנהג בהגינותו ציין כי הסתכל על הדרך כשעצר לראשונה אך לא בדק שוב את הכביש כאשר החל בפני
ה. הנהג טען כי בעת שהחל לבצע את הפנייה הבחין במראה ברכב הנתבעים מתקרב אליו מאחור במהירות בניסיון לעוקפו. הנהג טען כי ניסה להסיט את רכבו חזרה ימינה אך הספיק להסיט מעט והתאונה ארעה בגלגל הרכב. הנהג טען כי במידה ולא היה מבחין ברכב הנתבעים קודם לקרות התאונה, התאונה היתה מתרחשת בחלקו האחורי או אפילו במרכז רכב התובעות. הנהג טען שהמצלמות במקום לא עבדו ולא תיעדו התאונה.

5.
הנתבע 1 העיד וטען שנסע לאחר רכב התובעות אשר נסע במהירות איטית מאוד ולפתע בלם באופן מוזר וללא איתות. הנתבע אותת ועקף את הרכב מצד שמאל. לפתע, כאשר עמד כבר לסיים את העקיפה או אז הבחין ברכב התובעת פונה לעברו. הנתבע 1 ניסה להסיט את רכבו אך ללא הצלחה. הנתבע 1 טען שמדובר בכביש צר. הנתבע 1 טען כי לאחר התאונה הנהג ברכב התובעת התנצל בפני
ו וטען כי לא הבחין בו. הנתבע 1 הבהיר כי לא תיקן את רכבו שכן חשב ששני הצדדים לא יתבעו האחד את האחר וכך ישארו פני הדברים.

6.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתן של התובעות, ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעות. ואבאר.

ראשית, התרשמתי מעדות הנהג ברכב התובעות והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה נעצר עם רכבו בנתיב הימני ואותת כשהוא ממתין ששער העסק יפתח בצידו השני של הכביש. הנהג טען כי בעת שנעצר הכביש היה פנוי מרכבים. הנהג בהגינותו העיד כי בדק את מצב הכביש כשנעצר אך לא כאשר החל לפנות. הנהג החל לפנות ואז הבחין במראה ברכב הנתבעים מגיח במהירות מאחוריו והסיט את רכבו בניסיון למנוע את התאונה, אך ללא הצלחה. עדות הנהג ברכב הנתבעות נתמכת בעדותו של הנתבע 1 עצמו לפיה הבחין ברכב התובעות נוסע לאט ואז נעצר. מעת שנעצר רכב התובעות ועד שנפתח השער חלפו שניות בודדות בלבד. ברם, תחת להמתין בחר הנתבע 1 לנסות ולעקוף את רכב התובעות משמאל.

יתרה מכך, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע 1 שהבחין שרכב התובעות נוסע לאט ומגיע עד כדי עצירה מלאה, להמתין בטרם ביצוע העקיפה ולהבחין בשער הנפתח משמאל בפרט כאשר קיימת נורה המהבהבת בעת פתיחת השער. בהתאם היה על הנתבע 1 לאפשר לנהג ברכב הנתבעות לבצע את הפניה שמאלה לבית העסק. תחת זאת אצה לנתבע 1 הדרך והוא בחר לאחר שניות ספורות בלבד, לעקוף שלא כדין את רכב התובעות אשר נעצר לפניו בכביש, ועל כן האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים.

יחד עם זאת, לאור כך שהנהג ברכב התובעות הודה ברוב הגינותו כי לא הסתכל לצדדים בטרם ביצע את הפנייה אלא רק בעת שעצר את רכבו בתחילה, מצאתי לנכון להשית עליו רשלנות תורמת בשיעור של 10% לקרות התאונה, כאשר מצאתי לנכון לזקוף לזכותו את העובדה שהבחין ברכב הנתבעים במראה בעת ביצוע הפניה עצמה ואף הסיט רכבו בניסיון למנוע את התאונה, אך זאת, כאמור, ללא הצלחה.

באשר לנזק שנתבע בגין עוגמת נפש מצאתי מקום להפחיתו משבתביעות רכוש עסקינן.
ביחס לנזק מצאתי לנכון לאמץ את חוו"ד השמאי מטעם התובעת על פני חווה"ד שהוגשה מטעם הנתבעים, כאשר יש לציין כי הפער בחוו"ד עומד
על סך של כ 1,400 ₪ בלבד. אך, בהתאם להוראות התשלום אני מעמידה את הנזק על סך של 21,953 ₪ בלבד. באשר לשכ"ט השמאי בהעדר פירוט נדרש בחוו"ד השמאי המצדיק פסיקת שכר בגובה זה מצאתי מקום להתערב בו ולהעמידו על סך של 1,000 ₪ בלבד.

7.
סוף דבר, התביעה מתקבלת.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעות סך של 20,842 ₪ (90% מהנזק), בצרוף אגרת משפט בסך 755 ₪. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום הגשת התביעה, 10.8.15 , ועד ליום התשלום המלא בפועל. וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,658 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום,
ה' שבט תשע"ז, 01 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 31040-10/15 שלמה א אנגל בע'מ, אגוד ליסינג בע"מ נ' רמי חדד, מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 01/02/2017)