פסקי דין על רשראש עאמר | פסקי דין על מגדי עאמר | פסקי דין על הפניקס חברה לביטוח | פסקי דין על אשר אזולאי ואח' |

16464-01/16 תאמ     02/02/2017




תאמ 16464-01/16 רשראש עאמר נ' מגדי עאמר, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אשר אזולאי ואח'








בית משפט השלום בצפת



תא"מ 16464-01-16 עאמר נ' עאמר ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם בכיר
מוהנד חליאלה


תובעים

רשראש עאמר


נגד


נתבעים

1.מגדי עאמר

2.הפניקס חברה לביטוח בע"מ

3.אשר אזולאי

4.עינבל נעים



פסק די
ן


תביעה כספית
בסדר דין מהיר ע"ס 32,070 ש"ח.


בכתב התביעה נטען כי בתאריך 13.6.2015 עת חנה רכב התובע ביישוב חורפיש התדרדר רכבם של נתבעים 1-3 ופגע ברכב של התובע. נתבע 1 היה המחזיק או הנהג של הרכב הפוגע
נתבעת 2 המבטחת ונתבע 3 הבעלים.

בכתב התביעה נטען כי נתבעת 4 ,שהיא סוכנות הביטוח שבאמצעותה נרכשה הפוליסה, שלחה לנתבעת 2 שני טפסים שונים של הודעה על מקרה ביטוח תוך שציינה כי נתבע
3 שכח להרים בלם היד אף כי ידוע לה בפירוש כי המבוטח לא הוא אשר נהג ברכב טרם החנייתו אלא הנתבע 1.

עוד נטען בכתב התביעה כי נתבע 3 לא הצביע בפני
השמאי מטעם נתבעת 2 על מוקד הנזק שנגרם לרכב הפוגע עקב התאונה. הדבר גרם לטענת התובע לכך שנתבעת 2
הודיעה כי נסיבות
התאונה כפי שתוארו על ידי נתבע 1 אינן
עולות בקנה אחד עם מוקד הנזק המתועד בחוות דעת השמאי מטעמה דבר שהביא לדחיית הדרישה שנשלחה לנתבעת 2 לתשלום נזקיו של התובע.

לטענת התובע, נתבעת 4 שלחה כפל הודעות על מקרה הביטוח דבר שגרם לבלבול או חשד אצל נתבעת 2 שסירבה לשלם לתובע ובכך גרמה נתבעת 4 שהתובע לא יקבל את המגיע לו על פי דין.

אשר לתאונה עצמה, התובע טוען כי הנזק נגרם לו עקב רשלנותו של נתבע 1 שלא משך את בלם היד ולא החנה את רכבו כנדרש. התובע מבקש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בגין הנזקים שנגרמו לו.


נתבעים 3 ו 4
טענו להגנתם כי אינם מכחישים את נסיבות אירוע התאונה . אשר לנסיבות הדיווח על התאונה טענו כי נתבע 1 באמצעות נתבע 3 דיווחו על האירוע לנתבעת 4 סמוך למועד הנזק אך בדיווח הטלפוני לא ציינו את מוקדי הנזק לרכב התובע או לרכב הנתבעים ומשכך לא היה בידי נתבעת 4 המידע הדרוש לעניין מוקדי הנזק והיא המתינה לדו"ח השמאי שיקבע את הנזק. זאת גם זאת,
הודעת הביטוח המתוקנת לנתבעת 2 הועברה על ידי נתבעת 4 רק לאחר שתביעת התובע נדחתה על ידי נתבעת 2 ולאחר שהוגשה תביעת התובע שאז התבררה הטעות בדיווח הנתבעים לעניין מוקדי הנזק הרלוונטיים. לאחר מכן תוקנו טפסי ההודעה לנתבעת 2 כנדרש . מרגע שנתגלתה הטעות נתבעת 4 עשתה את כל הנדרש על מנת לתקן את הדיווח השגוי שנמסר לה על ידי נתבעים 1 ו- 3.

נתבעת 2
טענה להגנתה כי יש לדחות התביעה נגדה מאחר שלא ארעה תאונה כנטען בכתב התביעה ו/או מאחר שהרכב המבוטח אצלה לא היה מעורב בתאונה המוכחשת כשלעצמה ו/או לא גרם לרכב התובע את הנזק הנטען והמוכחש כשלעצמו ו/או מאחר שנמסרו לה נתונים כוזבים אודות התאונה המוכחשת כשלעצמה.

דיון והכרעה:
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את המוצגים שהונחו על שולחני, באתי למסקנה כי עלי לדחות את התביעה נגד ארבעת הנתבעים.

הנימוקים והשיקולים שהביאוני למסקנה זו יפורוט להלן באפון תמציתי כמצותות תקנה 214ט"ז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984:

א. ראשית, יש לציין כי הוגשו
שתי חוות דעת של שמאים נ/3 ו נ/5 בקשר לנזק שנגרם לרכב של הנתבע.
בחוות הדעת הראשונה
נ/3 מתייחס השמאי לתאונה מיום
13.6.2015 וקיים תיקון בכתב יד ל 1.6.2015. ב - נ/3 מדבר השמאי אך ורק על נזק בצד ימין. בחוות הדעת השנייה נ/5 שנערכה מעל שנה לאחר מכן מתייחס השמאי לנזק בצד שמאל. אך כפי שיובהר להלן, גם נזק זה לא תואם את הנזק שדווח על ידי הנתבע 1.

כפי שיובהר להלן,
לא
מדובר בטעות טכנית או בלבול כפי שמציג זאת התובע תוך שהוא מנסה
לגלגל את האחריות על נתבעת מס' 4 סוכנת הביטוח ועל נתבע 3. מדובר בסתירות מהותיות שמחייבות דחיית התביעה ללא קשר לשאלה אם נעשתה טעות על ידי הנתבעים 3-4 במהלך הדיווח לנתבעת 2 על אודות התאונה.

עדות התובע:
ב. התובע מסר בעדותו לפני כי
"האוטו חנה בחוץ, פתאום הגיע נהג, אמר שדפק לי את האוטו, הלכתי לשמאי, תיקנתי. וזהו. אני לא ראיתי את התאונה. אני הייתי עם אנשים. הרכב שלו התדרדר על שלי. הלכתי למוסך, תיקנתי, הבאתי שמאי, ואז הגשנו את התביעה.".
בחקירתו הנגדית בלטה חוסר מהימנותו. הוא
טען כי מלבד הנתבע 1 איש לא ראה את התאונה. לאחר מכן אמר " אולי היה אחד. לא זוכר". הוא לא יודע בכלל איך קרתה התאונה. לא זוכר מה קרה לרכב של נתבע 1 אך " יכול להיות שקיבל מכה". הוא לא הסתכל על הרכב שלו. הנתבע אף לא סיפר לו באיזה חלק הרכב שלו פגע רכבו ברכב התובע. הוא לא זוכר איך הרכב עמד ולא זוכר לאיזה כיוון היו הפנים." יכול להיות קדימה אני לא זוכר".

עוד בלט בחקירתו הנגדית של התובע שהוא הרחיק עצמו באופן עקבי ותמוה מכל אפשרות לזהות את הרכב של הנתבע. אפילו לגבי הפרטים טען כי לא קיבלם מהנתבע באותו מעמד. לאור חשיבות הדבר יש לקרוא את כל עדותו, אך נסתפק למען הקיצור בציטוט עיקרי הדברים:

"ש. כשיצאתם, איפה היה רכב הנתבע?
ת. יכול להיות שהוא הזיז אותו. הוא אמר לי שהוא התדרדר.
ש. כשאתם יצאתם איפה הוא היה?
ת. אני לא הסתכלתי על אף אחד. אני הסתכלתי על האוטו שלי. זה אוטו חדש, 2014. הלכתי לרכב שלי.
"ש. האם ראית את הרכב שלו בכלל או שלא?"
"ת. ראיתי רכבים. "
"ש. הרכב הפרייווט היה?"
"ת. יכול להיות."
"ש. אני שואלת שוב."
"ת. היה."
"ש. עכשיו אתה נזכר שהוא היה?"
"ת. הוא היה."
"ש. איפה הרכב שלו היה?"
"ת. בצד של האוטו. יכול להיות שהוא הזיז אותו ויכול להיות שהוא נשאר."

ש. אתה לא זוכר איפה היה הרכב שלו? כשיצאתם? לאחר התאונה אתה לא יודע להגיד איפה הרכב היה?
"ת. לא."
"ש. אם כך, אתה בעיניים שלך לא ראית את הרכב הפוגע?"
ת. יכול להיות שלא ראיתי אותו. זה היה לפני שנה. אני זוכר שאחותי יום למחרת נפטרה. הייתי במצב לא טוב."

ש. אתה בעיניים שלך לא ראית את הרכב הפוגע נכון?
ת. ראיתי רכבים. אבל את הרכב שפגע לא."

עדות הנתבע 1
ב. גם הנתבע 1 לא עשה רושם חיובי.
הוא מסר בעדותו כי הרכב שלו התדרדר על רכב התובע וכי לרכב שלו ( של הנתבע ) נגרם נזק בפגוש ובפנס כאשר מוקד הנזק הוא פינה אחורית שמאלית.
ברם, לנתבע 1 לא היו תשובות מניחות את הדעת או לא היו תשובות בכלל לשאלות ממוקדות וחשובות
בעניין מוקד הנזק ברכב של הנתבע , שמעמידות את כל גרסתו ( שהיא גם גרסת התובע) בסימן שאלה כגרסה בלתי אפשרית.

גם כאן יש מקום לקרוא את כל חקירתו,
אך נסתפק בציטוט עיקרי הדברים:

ש. מציגה את הדו"ח שהוגש מלכתחילה לחברת הביטוח, נזק לאורך דופן ימין. זה הדו"ח שהוגש מלכתחילה לחברת הביטוח, ועכשיו מישהו שינה את זה ל – 1.6?
ת. אני לא יודע. אני סה"כ נהג של האוטו, אני עובד בחברה, זה אוטו של בעל הבית שאני נוסע איתו לבית."

ש. אישרת לנו בדו"ח שמאי שזה היה הנזק.
ת. אני פגעתי בצד שמאל בפנס ובפגוש."

"ש. אני מפנה אותך לתמונות של השמאי בהגדלה, בחוו"ד של וולמרט. אני אומרת לך שאין נזק לא בפנס ולא בפגוש. איך גם בתמונות וגם בחוו"ד של צד שמאל, אין שום נזק לפנס ולפגוש, ואילו אתה אמרת שיש נזק לפנס ולפגוש. בתמונות שהציגו לנו אין נזק.
"ת. אולי תיקנו את זה שעשו תיקון לאוטו."
"ש. אני מפנה לדו"ח השמאי שלכם שהוגש עכשיו, ששם השמאי כותב בדיוק את כל הנזק שהיה בצד שמאל, ואני אומרת לך שהוא לא מתייחס לנזק בפנס, ואני אומרת לך שגם בתמונות שרואים את הנזק, רואים שלא בפגוש ולא בפנס, אין כלום אפילו לא שריטה. איך זה יכול להיות?

ת. "זה לא יכול להיות."

ש. אם כך, אם אתה אומר שהרכב הזה הוא הרכב הפוגע, ואתה אומר שהיה נזק בפנס ובפגוש, בפינה שמאלית אחורית, תסביר לי איך התמונות של הנזק והדו"ח שמאי לא מתייחסים בכלל לפינה אחורית שמאלית, לא לפנס ולא לפגוש, אלא בכלל לצד שמאל.

ת. זה לא רכב פרטי שלי. אני החזרתי את הרכב למגרש, אמרתי לבעל הרכב על התאונה. שלקחו את האוטו לתיקון, בזה תפקידי נגמר. אני לא מתקן את האוטו, אני לא יודע מה עשו עם האוטו. תשאלי את השמאי. אל תשאלי אותי."

ש. לאור מה שאמרת, אני אראה לך שוב את התמונות, ותגיד לי אם זה לא הנזק.
ת. אני ראיתי ואמרתי תשאלי את בעל הבית על הנזק הזה.

ש. בתאונה שלך, את זה אתה יודע, לא בעל הבית.
ת. תשאלי את השמאי.

ש. האם הנזק שאני מראה לך בתמונות זה הנזק שעשית בתאונה הזו או לא?

(השאלה התייחסה למוצג נ/6.)

ת. לא. זה היה בפגוש ובפנס. עבר הרבה זמן. אבל יכול להיות שהפנס והפגוש נפגעו. יכול להיות שזה נגרם מהנזק. אני לא זוכר, וגם בנוסף לנזק, אולי אם זה הנזק, הייתה בעיה בפגוש ובפנס. האוטו פגע ממש עם הצד שלו.

ג. צודקת באת כח הנתבעת 2 כי גם בהנחה כי היתה תאונה הרי לגבי זהות הרכב הפוגע מלפנינו עדות יחדיה של בעל דין היא עדותו של הנבתע 1 וזאת מאחר שהתובע עצמו הרחיק את עצמו ככל האפשר מזיהוי הרכב הפוגע.

ברי
מהתשובות שצוטטו לעיל , כי לא היה בפי נתבע 1 הסבר לחוסר ההתמאה בין מוקד הנזק ברכבו על פי גרסתו לבין
מוקד הנזק ברכבו על פי חוות הדעת נ/3 ו/או נ/5.

ד. הנה כי כן, לפנינו עודת יחידה לגבי זהות הרכב הפוגע אך עדות זו לא רק שאין לה חיזוק כלשהו אלא קיימות ראיות למכביר שסותרות אותה כפי שפורט לעיל וכפי שיפורט גם בהמשך. וכל זאת בהנחה כי התאונה הוכחה, ולא היא.

ה. מוקדי הנזק ועוצמת הנזקים אינם מתיישיבם עם גרסת התובע. בעוד שברכב התובע נגרם נזק רציני שתוקן על יד החלפת שני דלתות- קדמי ואחורי ,סה"כ נזק שהוערך ב 27,000 ש"ח , טען הנתבע כי לרכב המאזדה נגרם נזק לפגוש בפינה אחורית שמאלית ולפנס ולא עוד אלא שמחוות דעת הבוחן והתמונות המצורפות לה ( שנלקחו מחוות דעת השמאי שבדק את רכב הנתבע)
עולה כי כלל לא נגרם נזק לרכב הנתבע בפינה אחורית
שמאלית. ( ראו נ/4 ו- נ/6).

ו. חוו"ד השמאית הראשונה
נ/3 ביחס לרכב של הנתבע מתארת נזק בצד ימין בלבד . חוות הדעת מתייחסת לאירוע מיום 13.6.2015
בוצע שינוי בכתב יד לתאריך אחר. חוות הדעת סותרת את עדותו של הנתבע 1 בפני
החוקר ובבית המשפט ולפיה נגרם לרכב שלו נזק בפינה אחורית שמאלית.

הניסיון של התובע לייחס את העניין לטעות של אחרים לא גובתה בראיות והסתירה בעינה עומדת כסתירה מהותית ובלתי מוסברת.

ז. בוחן התנועה מטעם הנתבעת 2 , רפי וולמרק, קבע שאין קשר בין המוקד של הנזק , לבין הנזק הנטען לרכב הנתבע. בחוו"ד הראשונה של הבוחן רואים שאין נזק מאחור בפגוש או פינה שמאלית אחורית או בפנס. להיפך, הפנס הימני שבור והמראה הימנית שבורה, ויש שריטות ושפשופים בצד ימין.

ח. הנסיון לתקן את הסתירה על ידי הגשת חוות הדעת הנוספת
נ/5 יותר משנה לאחר הגשת נ/3 ולאחר שהוגשה חוות דעת הבוחן
הוא ניסיון כושל. אם הנזק מצד שמאל שמופיע ב- נ/5 היה קיים בעת הבדיקה אזי מדוע לא נזכר ב - נ/3?

ט. ולא זו אף זו,

גם הנזק שמתואר בצד שמאל ב-
נ/5 אינו תואם את
גרסתו של התובע. ב- נ/5 נכתב כי " בדיקת המכונית העלתה כי ניזוקה לאורך
דופן שמאל". ראו גם פרוטקול עמ' 7 .

י. מעיון ב - נ/6 עולה כי
הפגוש והפנס בפינה שמאלית אחורית לא ניזוקו . אני מסכים עם טענת
נתבעת 2 שנראית מריחה של צבע בצד שמאל. באת כוח נתבעת2
טענה ,והתובע והנתבעים לא הכחישו, כי מדובר בתמונות שנלקחו מחוו"ד השמאי
נ/5. זה המקום לציין כי הנזק ברכב התובע הוא נזק משמעותי כך שלא ייתכן
שלא נגרם שום נזק או נזק קל ביותר
לרכב של הנתבע.

י"ב. באת כוח נתבעת 2
הפנתה לכך שב- נ/6 נראה כי לאורך כל שלבי התיקון יש רכב שנמצא מאחורי הרכב המבוטח, באותו מצב כשיש בתוכו נהג.
לפני שהתיקון מתחיל, יש רכב שעומד בפוזיציה מסוימת עם נהג בתוכו, אחרי תיקון הפחחות, אותו רכב עם אותו נהג לובש חולצה כתומה. באת כוח נתבעת 2 ביקשה להיסק כי לא היה באמת תיקון. טענה זו לא זכתה להתייחסות מצד הנתבע 3 אף כי משמעותה כי
מדובר בניסיון הונאה. חיזוק נוסף לטענת נתבעת 2 הוא שלא הוגשה חשובנית לתיקון נזק בצד שמאל.

י"ג. גם עודת הנתבע 3 לאו שיפרה את מערך הראיות של התובע. להלן ציטוט מחקירתו:

ש. במועד האירוע, באיזה חלקים הרכב היה פגוע?
ת. בצד ימין ובצד שמאל צד ימין היה לו שבועיים-שלושה שבועות לפני, עמדתי עם האוטו בחצור, ושפשפו לי את האוטו, ואחרי זה שקרה כל המקרה, זה בצד שמאל.
ש. לרכב שלך בצד שמאל שלו לא היה נזק לפנס?
ת. לא זוכר. אני חושב נשבר.
ש. כל הנזק שלו זה מה שרואים בדו"ח שמאי?
ת. כן.
ש. אין נזק נוסף?
ת. אין.


י"ד. העיד לפני גם השמאי גל הראל שערך אתחוות הדעת לרכב של הנתבע. עדותו לא הייתה משכנעת ולא היה בה כדי להסביר את הסתירות בין חוות הדעת ביחס
למוקדי הנזק. אפילו בעניין חוסר התאמה בתאריך ביצוע הצילמים על ידו נתן הסבר לא משכנע:
ש. שבדקת את הרכב בזמנו לא הוצאת חוו"ד?
ת. אני בודק עשרות רכבים ביום. ברגע שמבקשים ממני חוו"ד אני מוציא אותם.
ש. התמונות צולמו ביום 28.6.15?
ת. כן.
ש. תקריא לי את התאריך שרשום על התמונות.
ת. המצלמה לא מסונכרנת לתאריכים, זה לא פעם ראשונה שקורה לי.
ש. מה התאריך שרשום?
ת. 7.9.16.
ש. אתה מתבקש להוציא באופן מוזר חוו"ד למוקד שמאל, אחרי ששנה ורבע הוצאת חוו"ד. אתה יודע שהרכב תוקן. אתה לא מבקש חשבונית?
ת. לא בכל דו"ח מבקשים חשבונית. יש דו"ח גלובלי ללא חשבונית.

סיכום:
על יסוד כל האמור לעיל, באתי למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכה ולא הוכיח את התרשחות התאונה הנטענת בכתתב התביעה.
על כן, דין התביעה נגד נתבעת 2 להידחות.

אשר לנתבעים 1 ו- 3,
בא כוח ההתובע מבקש לקבל התביעה נגדם מכוח הודאתם.

אילו קבעתי כי התאונה אירעה אך בנסיבות אחרות למשל באמצעות רכב אחר, כי אז היה מקום לחייב את התבעים 1 ו 3 על סמך הודאתם. אך בהעדר קביעה כאמור, אין בהודאתם כדי ליצור בסיס משפטי לחיובם בגין תאונה שלא הוכח כי קרתה.

דין התביעה נגד נתבעת 4 להידחות. כפי שעולה מניתוח הראיות, דחיית התביעה נובעת מסתירות מהותיות
בגרסת התובע ללא קשר לחוסר דיוק בניסוח טפסי ההודעות.

סוף דבר הוא שהתביעה נגד נתבעת
2 נדחית. התובע ישלם לנתבעת זו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של
6,500 ש"ח.

התביעה נגד נתבעת 4 נדחית.
מאחר שנתבעת זו לא הייתה מיוצגת, התובע ישלם לה הוצאות משפט בסך של 1,500 ש"ח.

התביעה נגד נתבעים 1 ו-
3 נדחית ללא צו להוצאות.

ניתן היום,
ו' שבט תשע"ז, 02 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 16464-01/16 רשראש עאמר נ' מגדי עאמר, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, אשר אזולאי ואח' (פורסם ב-ֽ 02/02/2017)