פסקי דין על ציון פרץ | פסקי דין על ניצה פרץ | פסקי דין על אופיר פרץ | פסקי דין על אלכסנדר קלנדרב

8958-06/15 תאק     03/02/2017




תאק 8958-06/15 ציון פרץ, ניצה פרץ, אופיר פרץ נ' אלכסנדר קלנדרב








בית משפט השלום ברחובות


03 פברואר 2017

תא"ק 8958-06-15 פרץ ואח' נ' קלנדרב




לפני
כב' הרשם הבכיר אייל דוד


התובעים

1
.
ציון פרץ

2
.
ניצה פרץ

3
.
אופיר פרץ


ע"י ב"כ עו"ד
ורד בוהארון

נגד


הנתבע

אלכסנדר קלנדרב



ע"י ב"כ עו"ד גוהר ראובן -חזן

החלטה


1.
התביעה שלפני הוגשה בסדר דין מקוצר
במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבע לשלם להם סך של 77,880 ₪. התביעה נסמכת לטענת התובעים על התחייבות בכתב של הנתבע לשלם לתובעים דמי תיווך בשיעור 4%
מסכום
הרכישה של נכס ברחוב הרצל 161 ברחובות בתוספת מע"מ כחוק.
העתק ההסכם צורף כנספח 1
לכתב התביעה .

2.
הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה במסגרתה העלה, בין היתר ,את הטענה כי מעולם לא חתם על
הסכם להזמנת שירותי תיווך מהתובעים.

3.
ביום 10/12/15 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן כאשר במסגרתו הגיעו הצדדים
להסדר דיוני לפיו בימ"ש ימנה מומחה מטעמו שחוות דעתו תכריע את המחלוקת בין הצדדים .

4.
ביום 12/01/16 מינה בימ"ש מומחה מכריע,
נפתלי – המכון לזיהוי כתב יד גרפולוגיה משפטית בע"מ. חוות דעתו של המומחה מיום 27/03/16 הוגשה לבימ"ש מסקנתו הייתה כי קרוב לוודאי שחתימת המחלוקת אמיתית .

5.
התקיים לפני דיון בו טענה ב"כ התובעים כי לאור הסכמה הדיונית על מינוי מומחה מכריע , לא ניתן עתה להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך כתוב. וכן לא ניתן לאפשר לנתבע לטעון טענות נוספות שכן כל החלטה שתתיר זאת תרוקן למעשה מתוכן את הסכמת הצדדים.

6.
ב"כ הנתבע טענה מנגד כי במהלך הדיון בפני
כב' הרשם רגב הועלו על ידה טענות נוספות שלא באו לידי ביטוי בהחלטה שניתנה בסוף הדיון ויש להתייחס אליהן כדי להגן על הנתבע.

7.
כאמור לעיל, הצדדים חלוקים בשאלת מהותה של חוות דעת המומחה
שהוגשה בתיק התובעים סבורים כי חוות הדעת של המומחה למעשה הכריעה את התיק כולו. לעומת זאת הנתבע סבור כי לא הוסכם בין הצדדים כי חוות הדעת תכריע את התיק כולו ונשמרה לנתבע הזכות להעלות טענות נוספות.

8.
מעיון בהחלטתו של כב' הרשם רגב עולה כי
ההחלטה מנוסחת בצורה חד משמעית. בכל הכבוד אינני מקבל את הסבריה של ב"כ הנתבע לפיהן לא הייתה מוטלת עליה חובה לקרוא את ההחלטה שניתנה בסוף הדיון בפני
כב' הרשם
רגב.

9.
אין מקום לקבל טענה זו מפי ב"כ הנתבע שהועלתה בשיהוי רב, לאחר שכבר ניתנה חוות דעת המומחה שמסקנתה
הייתה לחובת הנתבע.

10.
ב"כ הנתבע הייתה צריכה לבחון את הפרוטוקול וההחלטה בסמוך למועד נתינתה וככל שסברה כי ההחלטה אינה משקפת את מלוא הסכמתה היה עליה לעתור לבימ"ש בבקשה מתאימה.

11.


לענייננו יפים דבריה של כב' השופטת עינב גולומב:


"נקודת המוצא הינה כי הסדר דיוני שגובש בין בעלי דין מחייב את הצדדים לו, ואין צד רשאי לסטות ממנו בדיעבד, לאחר שתוצאתו לא הגשימה את ציפיותיו. לעניין זה נפסק לא אחת, כי ככלל אין לאפשר לבעל דין חזרה מהסכמה דיונית, בפרט כזו שאושרה על-ידי בהמ"ש, וכי רק במקרים קיצוניים תתאפשר סטייה מהסדר דיוני כאמור, כשעל המבקש להצביע על טעמים כבדי משקל לכך, כגון עיוות דין חמור או פגמים ברצון ובגמירות הדעת. ראו לעניין זה דברי בהמ"ש ברע"א 5823/00 פואד כיוף נ' סלימאן מנסור (פורסם במאגרים, 12.9.2000), כדלקמן: "שכלולו של הסדר דיוני אין משמעו ספקות לפני ההתקשרות וחרטה לאחריו. פירושו הנכון הוא גילוי כוונה רצינית להתקשר בחוזה והבנת התוצאות המשפטיות הנובעות מכך. .... זניחת דרך דיונית זו, רק משום שהמבקש סבור עתה כי "חשיפת האמת ומניעת עיוות דין" מחייבות זאת, אינה עניין של מה בכך. המונחים "חשיפת אמת" ו"מניעת עיוות דין" אינם קולבים עליהם ניתן לתלות ניסיון חד צדדים לסגת מהסדר דיוני שנערך. יותר משהבקשה מבוססת על האינטרס ב"חשיפת האמת", כלשון המבקש, היא מלמדת עד כמה, לעיתים, סוגיית האמת עקרונית בהשוואה לסוגיית נקודת הראות המשתנה. המבקש השקיף על הדרך הראויה לחשיפת האמת בצורה שונה בשלבים השונים של ההליך, וכמו המטפס על ההר, הנוף השתנה מבחינתו עם כל עיקול שבדרך. שינוי זה, בדרך הראייה של המבקש, נעשה לאחר שהצדדים סכמו ביניהם מהו הצובר הראייתי, שעל יסודו תוכרע המחלוקת. שינוי זה אינו ענין של מה בכך. ברגיל, יש לכבד הסכמה דיונית כזו. אין לראות בה מכשול לגילוי האמת, והיא משרתת את האינטרס בדבר סופיות הדיון, תוך כיבוד האוטונומיה של הצדדים ביחס לדרכי ניהולו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב
(1) 446)." לפיכך, מסקנתי היא כי ההסדר הדיוני עומד בעינו וחוות דעת המומחה תכריע
המחלוקת בתיק".
(תא (נצ') 10601-06-08 מינהל מקרקעי ישראל נ' קבוץ שריד, אגודה שתופית חקלאית בע"מ.

12.
אינני סבור כי במקרה דנן מתקיימים נימוקים כבדי משקל שיש בהם כדי לאפשר לנתבע
לחזור בו מהסכמתו הדיונית בדיעבד
לאחר שתוצאת ההסדר הדיוני היא לחובתו.

13
ככל שמי מהצדדים מבקש לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו הוא רשאי להגיש בקשה מתאימה בתוך 10 ימים.

14.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.


ת"פ ליום 02/03/17



ניתנה היום,
ז' שבט תשע"ז, 03 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.














תאק בית משפט שלום 8958-06/15 ציון פרץ, ניצה פרץ, אופיר פרץ נ' אלכסנדר קלנדרב (פורסם ב-ֽ 03/02/2017)