פסקי דין על אבי רז | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

61622-01/16 בל     08/02/2017




בל 61622-01/16 אבי רז נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו


ב"ל 61622-01-16


08 פברואר 2017

לפני
:

כב' השופטת
אירית הרמל

ה
מערער
אבי רז
ע"י ב"כ עו"ד עמית
-

ה
משיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד יעקובי




פסק דין


לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה ) מיום 25/11/15 להלן- הוועדה) אשר קבעה,
כי למערער נכות יציבה
בשיעור של 10% לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות).

העובדות:
המערער, יליד 1961,
נפגע ביום 8/4/14
בתאונת דרכים אשר
הוכרה
כתאונת עבודה.

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות לתקופות שונות וכן קבעה כי החל מיום 15/4/15 נכותו היציבה היא בשיעור של 10%. על החלטה זו הגיש המערער ערר.


הוועדה התכנסה לדון בערר והותירה על כנה את החלטת הוועדה מדרג ראשון.

החלטה זו היא מושא ההליך.

המשיב מסכים כי יש להשיב את העניין לוועדה על מנת לשקול שנית קביעתה בעניין טנטון תוך התייחסות לשתי בדיקות שהגיש המערער.

המערער מתנגד להשבת העניין לוועדה באותו הרכב ועומד על מלוא הטענות בערעור ועל כן יש לדון במחלוקת שנותרה.






טענות הצדדים בתמצית:
טענות המערער:
א.
הוועדה התעלמה מתיעוד רפואי המעיד על פגיעה בתחום א.א.ג. ובתחום הנוירולוגי והתמקדה רק בבדיקת השמיעה.

ב.
הוועדה
לא עמדה בחובת ההנמקה המוטלת עליה.

ג.
היה על הוועדה לאמץ את חוות דעת ד"ר שלמקוביץ (להלן- חוות הדעת)
ואין בהחלטה הנמקה מספקת לעניין אי קבלת חוות הדעת.

ד.
הוועדה לא נתנה דעתה לתיעוד רפואי המתעד טיפול שוטף ורציף.

טענות המשיב:
א.
אין לקבל את הטענה הגורפת
כי הוועדה התעלמה מהמסמכים הרפואיים שכן חובת ההתייחסות היא למסמכים מהותיים בלבד.



ב.
אין לקבל את הטענה שלא ניתנה הנמקה לדחיית מסקנת חוות הדעת שכן הוועדה הסבירה מדוע לדעתה החבלה שספג המערער אינה יכולה להוביל לממצאים מהם סובל לפי בדיקת השמיעה.

ג.
לעניין סחרחורת הוועדה הסבירה קביעתה על יסוד אופי הליקוי הנטען ובדיקות שבוצעו.


דיון והכרעה :
בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן-
החוק) במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד.

שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו בלבד בנושאים לגביהם לא קיימת הסכמה בין הצדדים, ואפרט נימוקיי להלן.


עיון בפרוטוקול מלמד כי הוועדה ערכה בדיקה קלינית שתועדה כך:
"תופיות תקינות מגיב לקולן בצורה תקינה.
אם כי בהנחת קולן על מצח טוען שהשמיעה טובה יותר מימין.
אין ניסטגמוס .... מבחן אצבע אף תקין.
בדיקת שמיעה מיום 07/05/14 ירידה קלה בצורה שטוחה כמעט בכל התדרים עם נטייה קלה לירידה נוספת בתדרים גבוהים (4,000 , 8,000) באנמנזה לא מדובר בסחרחורת סיבובית (ורטיגו) אלא בתחושה של ריחוף חוסר שיווי משקל, בעת שמעלה ומוריד את הראש".



הוועדה סיכמה את מסקנותיה כך:
"הוועדה דוחה את הערר מבחינת א.א.ג כי מדובר בירידה קלה מאוד בכל התדרים ובשתי
אוזניים.
המיוחד בו שמדובר בליקוי זהה לחלוטין דו"צ גם מבחינת תדרים וגם מבחינת עוצמה. גם באנמנזה אין תיאור של סחרחורת וסטיבולרית
מכאן שלא עלה יעלה על הדעת שחבלה/טלטלה של הראש יגרום לנזק כה שווה בשתי אוזניים פנימיות שיתבטא בליקוי זהה לחלוטין בשתי אוזניים גם מבחינת עוצמה וגם מבחינת תדרים.
אי לכך ברור שתלונותיו בעניין האוזניים אינן קשורות כלל לתאונה הנידונה, כלומר אין קשר בין תלונותיו בתחום א.א.ג לפגיעה הנידונה כי ע"פ כל הנתונים ברור שלא נגרם כל נזק לאוזניים פנימיות עקב האירוע. הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר שלמקוביץ ואינה מקבלת מסקנותיו מטעמים שפורטו לעיל.
הוועדה מותירה את הנכות שנקבעה בדרג
i
על כנה בתחום אורטופדי".

12.
מהתיאור שלעיל עולה, כי הוועדה הסבירה שהמערער סובל מליקוי סימטרי באוזניים הפנימיות כאשר עובדה זו מביאה את הוועדה לכלל מסקנה כי לא ייתכן שמדובר בפגיעה על רקע התאונה. אמנם מדובר במסקנה רפואית מובהקת המאפשרת להבין מדוע הוועדה אינה סבורה שקיים קשר סיבתי אך
אין בהחלטה
הסבר מלא ביחס
לקביעות עליהן נסמכת חוות הדעת.

13.
עיון בחוות הדעת מלמד, כי המומחה מנמק מסקנתו בעובדה שהמערער לא סבל קודם לתאונה מטנטון או מגורמי סיכון, וכן בעובדה שבתאונה נפגע המערער
במנגנון צליפת שוט המוכר לפי הספרות הרפואית ככזה הגורם לטנטון ממקור ראשוני של מערכת העצבים עקב החבלה (פגיעת הראש הנגרמת בצליפת שוט). עוד נקבע בחוות הדעת, כי בדיקות העזר מתאימות לקיומו של טנטון ועל יסוד כל אלה קובעת חוות הדעת
כי קיים קשר בין הטנטון לתאונה.

14.
הסבר הוועדה מתמקד בעיקר בנושא בדיקת השמיעה והממצאים בה ואין התייחסות לנימוקי חוות הדעת בכל הנוגע לטנטון. על כן צודק המערער כי לא די בכך שהוועדה תופנה לבדיקות שציין המשיב, אלא נדרשת גם השלמת הנמקה בהתייחס לנימוקים המופיעים
בחוות הדעת.

בהקשר זה נפסק כי חובת הוועדה לנמק את חוות דעתה בזיקה לפירוט ולהנמקה שבחוות הדעת המונחת בפני
ה (ראו דיון לד/0 – 258 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע ו 225).

הואיל והגעתי למסקנה זו לגבי טנטון, יש להקיש בהתאם גם לגבי ירידת השמיעה. מדובר בליקוי באותו איבר כאשר הליקויים שלובים זה בזה. גם בחוות הדעת המסקנה לגבי ליקוי השמיעה היא מאותם הטעמים שצוינו בהתייחס לטנטון.

עם זאת, איני מקבלת את טענת המערער שיש להורות לוועדה להתייחס שוב לנושא הסחרחורת הואיל ובעניין זה החלטת הוועדה מנומקת ולמעשה קבעה הוועדה שאין מדובר בסחרחורת, כאשר מסקנה זו נסמכת על בדיקה ואנמנזה.

כך גם לא מקובלת עליי טענת המערער, כי יש להורות לוועדה הוראה גורפת להתייחס למסמכים הרפואיים המצויים בתיק באשר אין חובה על הוועדה להתייחס לכל מסמך ומסמך אלא למסמכים מהותיים בלבד. המשיב
הסכים בנקודה זו להשיב את המקרה לוועדה לצורך דיון במסמכים שהם מהותיים והמערער לא הצביע
על מסמכים ספציפיים נוספים שניתן לראותם לשיטתו כמחייבים התייחסות פרטנית של הוועדה.

משהגעתי לכלל מסקנה כי יש להשיב את העניין לוועדה לדיון נוסף נותר לדון בטענת המערער שיש להורות על החלפת הרכב הוועדה.

על פי ההלכה הפסוקה, דרך המלך היא החזרת העניין לוועדה באותו ההרכב. רק כאשר קיים חשש ממשי שהוועדה נעולה בעמדתה, או שההרכב אינו נאות, יוחזר עניינו של המבוטח לדיון בפני
ועדה בהרכב שונה. לאחרונה חזר על הלכה זו בית הדין הארצי תוך שנקבעו הדברים הבאים:
"הלכה פסוקה היא, שדרך המלך בקשר להחזרת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש כי הוועדה תהא 'נעולה' על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו עב"ל (ארצי) 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי
(19.10.09), בפסקה 7; עב"ל (ארצי) 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי
(21.10.09), בפסקה 8 וההפניות שם; בר"ע (ארצי) 270/10 דורון צאלי - המוסד לביטוח לאומי
(1.7.10))."

(ברע (ארצי) 58030-01-16 וייס - המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 4/8/16).

ובענייננו, קבלת הערעור היא
לצורך השלמת הנמקה והתייחסות לבדיקות. ועדה שלא נימקה מסקנותיה כדבעי או לא התייחסה למלוא המסמכים יש לאפשר לה להשלים קביעותיה ולפרטן. מקרה
זה אינו מצדיק החלפה של הרכב הוועדה.


סוף דבר
עניינו של המערער מוחזר לוועדה
באותו הרכב על מנת שתשקול שנית קביעתה לעניין ירידת שמיעה וטנטון תוך התייחסות מנומקת לקביעות בחוות הדעת וכן לבדיקת הערכת טנטון מיום 9/6/14 ובדיקת
pet-ct
מיום 23/8/15.
המערער וב"כ יוזמנו לדיון ויוכלו לטעון בפני
ה.
הואיל והערעור התקבל בחלקו גם בנושאים שלא ניתנה לגביהם הסכמת המשיב, יישא המשיב בהוצאות המערער בסך של 2,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.








על

פסק דין
זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.




ניתן היום, י"ב שבט תשע"ז, (08 פברואר 2017
)
, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.














בל בית דין אזורי לעבודה 61622-01/16 אבי רז נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/02/2017)