פסקי דין על שלמה בן שלמה |

62169-01/17 ער     16/02/2017




ער 62169-01/17 שלמה בן שלמה נ' מדינת ישראל-שר העבודה לשעבר שלמה בניזרי








בית המשפט המחוזי מרכז-לוד



ע"ר 62169-01-17 בן שלמה נ' מדינת ישראל-שר העבודה לשעבר שלמה בניזרי




תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני






מספר בקשה:
1

בפני

כבוד השופטת
מיכל עמית - אניסמן


המבקש

שלמה בן שלמה


נגד


המשיבה

מדינת ישראל-שר העבודה לשעבר שלמה בניזרי




החלטה

בקשה לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית משפט זה (כב' השופט שכיב סרחאן, בכובעו כרשם) מיום 28.11.16, במסגרת ע"א 19294-08-16, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת בית משפט שלום בכפר סבא (כב' הרשם הבכיר צוריאל לרנר) מיום 29.1.15 שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרה. הערעור הוגש ביום 26.1.17.


טענות הצדדים

1.
לטענת המבקש, שאינו מיוצג, תחילה סבר שהדרך הנכונה לערער על החלטת כב' השופט סרחאן מיום 28.11.16 הינה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, זאת בעקבות ייעוץ שניתן לו, וכך פעל.
2.
בית המשפט העליון מחק את בקשת רשות הערעור שהגיש, בהחלטתו מיום 22.1.17 וקבע כי אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
3.
כמו כן, טוען המבקש, כי ההחלטה מיום 28.11.16 שגויה מיסודה, שכן דנה אך בערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לפטור את המבקש מתשלום אגרה, בעוד שלטענתו, הערעור שהגיש היה גם "לתוכן התיק".
4.
מנגד, טוענת המשיבה, כי המבקש מנהל הליכים רבים בבתי משפט שונים באותו עניין ובאותן סוגיות, ובמסגרת בקשתו דנן ממחזר הוא טענות שנטענו בהליכים קודמים שניהל, אשר התכלית לכך היא מקצה שיפורים גרידא, דבר המטיל עומס רב על בתי המשפט. יתרה מכך, הרי שטענות המבקש אינן נהירות, נעדרות מהות ופירוט ואינן מגלות עילת תביעה, ואף נדחו על ידי בתי המשפט בהליכים קודמים שניהל המבקש.
5.
עוד טוענת המשיבה, כי אף לטענת המבקש, קיבל לידיו את ההחלטה מיום 8.11.16 כבר ביום 14.12.16, כך שהיה עליו להגיש ערעור עד ליום 3.1.17, אך בפועל הוגש. הערעור באיחור של למעלה מ-20 יום.
6.
לטענת המשיבה, סיכויי הערעור להתקבל נמוכים מאוד, שכן הוא מתבסס על החלטה שלא להאריך מועד להגשת בר"ע בשנה ו-8 חודשים.

המסגרת הנורמטיבית
7.
הכלל הוא, כי בעל-דין נדרש לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור (בש"א 2487/14 אברהם ביבי נ' אליעזר ליפר (פורסם בנבו, 14.5.2014)).
8.
יחד עם זאת, בהתאם לתקנה 528 לתקנות שמורה לבית-המשפט הסמכות להורות על הארכת מועד הקבוע בחיקוק, אולם זאת רק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".
9.
הבקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים, כאשר קיומו של טעם מיוחד המצדיק את קבלתה נבחן בשלב הראשון. אם נמצא טעם שכזה, יש לעבור לשלב השני, בו נבחנים קיומם של שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של הטעם המיוחד שנמצא.
סיכויי ההליך לגביו מתבקשת הארכה מהווים טעם חשוב שיש לו משקל נכבד במסגרת השיקולים הנשקלים טרם ההכרעה בבקשת הארכה (ראה למשל
בע"מ 1406/12
פלוני נ' פלונית

(פורסם בנבו,
20.3.2012)).
10.
הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ"טעם מיוחד" להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נובע מסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין. לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, כגון אי-הבנה או תקלה שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת
(
בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ
(3) 209).
11.
יש לציין כי ניכרת הגמשה מסוימת בכל הקשור לסיבה לאיחור בהגשת הערעור (ראה
בע"מ 1406/12

הנ"ל). כך נקבע, כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד. עוד נקבע כי השאלה אם טעות שבדין עולה כדי "טעם מיוחד" תישקל בעיקר ביחס לאינטרס ההסתמכות של הצד השני בדבר סיומם של הליכי הערעור.
12.
בנוסף, נקבע כי הגישה הנ"ל עולה בקנה אחד עם העקרון לפיו על בתי המשפט להעדיף את בירור המחלוקות בין בעלי הדין לגופן, תוך הימנעות מגרימת תוצאות בלתי הפיכות, אך בשל מחדליהם הדיוניים של באי כוח הצדדים כל אימת שאלו לא נגרמו בזדון. עוד נקבע שם כי עם מחדלים אלו ניתן לעיתים להתמודד בכלים פוגעניים פחות, למשל באמצעות השתת הוצאות ובמקרים המתאימים אף הוצאות אישיות המושתות על עורך הדין.

דיון והכרעה
13.
לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל, ואפרט.
14.
ההחלטה נשוא הערעור ניתנה ביום 28.11.16, והתקבלה אצל המבקש ביום 14.12.16. הערעור הוגש ביום 26.1.17, קרי 42 יום לאחר מכן. בהתאם להוראות תקנה 400 לתקנות, ערעור על החלטת רשם יש להגיש תוך 20 יום. כלומר, הערעור דנן הוגש באיחור של 22 יום.
15.
לטענת המבקש, האיחור בהגשת הערעור נבע מטעות שבדין, בגינה סבר כי עליו להגיש את הערעור לבית המשפט העליון, ואכן כך פעל. כאמור לעיל, בפסיקה נקבע כי טעות שבדין תהווה טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הקבוע בחיקוק, ככל שלא מדובר ברשלנות, הזנחה או זלזול.
16.
בענייננו, איני סבורה כי מדובר ברשלנות, הזנחה או זלזול מצידו של המבקש, שבהיותו בלתי מיוצג סבר כי הדרך הנכונה להשיג על ההחלטה מיום 28.11.16 הינה באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, ורק לאחר שהגישה הסתבר לו כי עליו להגיש ערעור לבית משפט זה. בנסיבות אלה, סבורה אני כי המבקש עמד בנטל המוטל עליו על מנת להוכיח התקיימותו של טעם מיוחד המצדיק הארכת המועד להגשת ערעור.
17.
זאת ועוד, שעה שהמבקש הגיש תחילה ערעור לבית המשפט העליון אזי ספק בעיני אם התגבשה אצל המשיבה ציפייה ממשית לסופיות הדיון, ולא שוכנעתי כי נגרם לה נזק בגין האיחור בהגשת הערעור דנן.
18.
בכך אין די, וכאמור לעיל יש לבחון האם חרף קיומו של "טעם מיוחד", קיימים שיקולים לדחיית הבקשה. בתוך כך, יש לבחון את שאלת סיכויי הערעור. בענייננו, מבלי לקבוע מסמרות בעניין, סבורה אני כי סיכויי הערעור להתקבל אינם גבוהים, שעה שההחלטה מיום 28.11.16 דחתה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה שניתנה כשנה ו-8 חודשים קודם לכן, הן נוכח האיחור המשמעותי בהגשתה, והן נוכח הקושי הרב לברור את טענותיו של המבקש מתוך בקשותיו, ונוכח התנהלות המבקש, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטה הנ"ל. עם זאת, איני סבורה כי די בכך כדי להורות על דחיית הבקשה דנן, וניתן להסתפק, חלף כך, בפסיקת הוצאות לחובת המבקש.
19.
נוכח כל האמור לעיל, המועד להגשת הערעור יוארך עד למועד הגשתו בפועל.
20.
המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪, מהיום.

ההחלטה ניתנה על-ידי בסמכותי כרשמת.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותקבע מועד דיון בערעור.


ניתנה היום, כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.










ער בית משפט מחוזי 62169-01/17 שלמה בן שלמה נ' מדינת ישראל-שר העבודה לשעבר שלמה בניזרי (פורסם ב-ֽ 16/02/2017)