פסקי דין על בנק דיסקונט לישראל בע"מ | פסקי דין על יצחק אליהו דיין | פסקי דין על כונס נכסים רשמי תל אביב | פסקי דין על עו"ד ישראל שפלר (מנהל מיוחד) |
16913-02/16 פשר 16/02/2017
פשר 16913-02/16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יצחק אליהו דיין, כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד ישראל שפלר (מנהל מיוחד)
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
פש"ר 16913-02-16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ
. נ' דיין ואח'
לפני כב' השוטפת עירית וינברג-נוטוביץ
16.2.17
בעניין: פקודת פשיטת הרגל
ובעניין: יצחק אליהו דיין
ת.ז. 055459622 (להלן "החייב")
המבקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
.
נגד
המשיבים:
1.יצחק אליהו דיין
ע"י עו"ד רוני קרדונר
2.כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י עו"ד נחמה אבן ספיר
3.עו"ד ישראל שפלר (מנהל מיוחד)
החלטה
הרקע העובדתי
לבקשת בנק דיסקונט לישראל בע"מ
(להלן: "הבנק") ניתן ביום 17.4.16 צו כינוס לנכסי החייב, לאחר שבקשה מטעם החייב לעיכוב ההליך, בטענת "הליך תלוי ועומד", נדחתה בהחלטה מיום 14.4.16.
בבסיס בקשת הבנק למתן צו כינוס עומד
פסק דין
שניתן לטובת הבנק כנגד החייב ואחרים בת.א. 1795/08 (מחוזי ת"א) לפיו חויב החייב לשלם לבנק סך 32,926,104 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין (29.12.14) ועד מועד התשלום בפועל (להלן: "פסק הדין").
החייב לא שילם את חובו על פי פסק הדין.
ערעור שהוגש על ידו על פסק הדין תלוי ועומד בבית המשפט העליון (ע"א 1073/15).
לא נתבקש וממילא לא ניתן צו עיכוב ביצוע פסק הדין.
ביום 5.7.15 הגיש הבנק בקשה להתראת פשיטת רגל נגד החייב, החייב הגיש התנגדות להתראה וזו נדחתה (בהסכמה) ביום 17.11.15, תוך שמירת טענות החייב.
הבקשה למתן צו הכינוס הוגשה ע"י הבנק ביום 8.2.15 (במהלך שלושת החודשים, כנדרש), וכאמור ניתן צו כינוס.
כאן המקום להסביר כי בבסיס פסק הדין עומדת טענת הבנק לערבות המבקש לחוב חברה שבשליטתו, כאשר התביעה כנגד החייב הועמדה "לצרכי אגרה" ע"ס 25 מיליון ₪, סכום הנמוך משמעותית מהחוב הנטען כלפי החברה. טענתו המרכזית של החייב (הן בהליכים נושא פסק הדין והערעור שהוגש, הן בהתנגדות להתראה והן בבקשה למתן הכינוס) כי החוב שנוי במחלוקת נוכח קיומה של בטוחה המצויה בידי הבנק, העולה על גובה החוב הפסוק כנגדו, ונוכח חובתו של הבנק לזקוף תשלומים ששולמו ע"י החברה, החייבת העיקרית, על חשבון חובו האישי לבנק.
טענה זו של החייב נדחתה, כאמור, בפסק הדין ונדחתה בהחלטה מיום 14.4.16 הדוחה את ההתנגדות למתן צו כינוס. החייב לא השלים עם דחיית הטענה והגיש ערעור הן על פסק הדין והן על ההחלטה מתן צו כינוס.
במסגרת הערעור על צו הכינוס, עתר החייב למתן צו עיכוב ביצוע ובקשתו נדחתה בהחלטת כב' השופט מלצר מיום 26.9.16 (ע"א 4195/16).
זאת ועוד, ביום 3.11.15 התקיים דיון בבית המשפט העליון בערעורו של החייב על פסק הדין ובפרוטוקול צוין ביחס לסיכויי החייב להצליח בערעור, ע"י השופט י. עמית:
"בית המשפט הצביע בפני
המערערים על כך שהטענה המהותית היחידה שהעלו במסגרת הערעור – לפיה יש לזקוף פירעונות על חשבון הסכום של 25 מיליון ₪, אותו תבע הבנק (משיקולי אגרה) מתוך סכום כולל של כ-470 מיליון ש"ח אינה משכנעת במיוחד, בלשון המעטה".
בצו הכינוס נקבע מועד לדיון בהכרזה ליום 4.12.16.
דיון בהכרזה
בדיון שהתקיים ביום 4.12.16 התנגד ב"כ החייב להכרזה בטענה שצו הכינוס ניתן על יסוד
פסק דין
שאינו חלוט, הדיון בערעור על פסק הדין קבוע לחודש יולי 2017 ויש להמתין לתוצאות הערעור.
המנהל המיוחד טען כי יש להכריז על החייב פושט רגל ולו מהטעם שיש צורך לקדם טיפול בביטול הענקות נטענות כנגד החייב. מבלי להכריע בטענת החייב ולמעשה בהסכמה (בין היתר, מאחר שלא הוגש תסקיר), נדחה הדיון בהכרזה ומונה בעל תפקיד ניטרלי, עו"ד מנור נחמיאס, לבדיקת תביעת החוב של הבנק.
לדיון הנדחה הוגש ע"י המנהל המיוחד תסקיר ממנו עולה כי בעניינו של החייב הוגשו 7 תביעות חוב שסכומן הכולל הינו 201,635,823 ₪, כשתביעת החוב של הבנק עומדת על סך 200,246,764 ₪, ואף החייב הודה בחקירתו כי יש לו חובות לבנק, לבנק הפועלים, לקיבוץ אילות, ליעקב אמסלם ולבנו (סעיף 7.2 לתסקיר).
עוד עולה מהתסקיר כי החייב ואשתו נחקרו ע"י המנהל המיוחד ומחקירתם עלה כי החייב העביר בשנת 2013 את זכויותיו בבית המגורים בחבצלת השרון לאשתו ובכוונת המנהל המיוחד להגיש בקשה לביטול הענקה, ביחס לנכס זה ולבחון חשד להענקה נוספת.
לאור זאת, עמדת המנהל המיוחד היא כי יש להכריז על החייב פושט רגל.
החייב באמצעות בא כוחו התנגד להכרזה מאותו טעם שהתנגד לצו הכינוס, דהיינו שפסק הדין אינו חלוט, הגם שצוין כי לא ניתן צו עיכוב ביצוע של פסק הדין או של צו הכינוס.
כמו כן נטען ע"י החייב כי בקשת הכינוס הוגשה בגין חוב (נומינלי) של 25 מיליון ₪ בעוד תביעת החוב של הבנק נוקבת בחוב של 200 מיליון ₪, דבר המחייב את החייב לבדיקה מורכבת של תביעת החוב לצורך מתן התייחסות החייב אליה. לטענת ב"כ החייב הוא ביקש אורכה מבעל התפקיד שמונה לבדיקת תביעת החוב עד מחצית חודש פברואר וטרם נענה.
החייב ביקש אורכה בת 30 יום כדי לשאת ולתת עם הבנק בניסיון להגיע עמו להסדר.
ההכרעה
נראה כי אין מחלוקת אמיתית שהחייב חייב כספים לבנק מכוח ערבותו לחובות החברה. לא נתבקש עיכוב הליכים בערעור על פסק הדין והבקשה לעיכוב הליכי הפש"ר נדחתה. טענת החייב כנגד החוב הינה אותה טענה שהעלה גם בהליך נושא פסק הדין (אשר נדחתה) וגם בהתנגדותו למתן צו כינוס (שנדחתה בסעיפים 30-33 בהחלטה מיום 14.4.16), ואף בית המשפט העליון קבע שהיא "אינה משכנעת בלשון המעטה".
כמו כן הוגשו כנגד החייב תביעות חוב נוספות, לגביהן לא העלה החייב טענות כלשהן ובכוונת המנהל המיוחד לעתור לביטול הענקה שביצע החייב.
על פי ההחלטה מיום 7.2.17 יש להכריע בתביעת החוב של הבנק תוך 21 יום מאותו מועד ובתביעות הנושים האחרים תוך 30 יום.
בנסיבות אלה אין מניעה להכריז על החייב פושט רגל.
ניתן בזה צו הכרזה שייכנס לתוקפו תוך 30 יום מהיום אלא אם יודיע המנהל המיוחד עד ליום 9.3.17 שההכרעה בתביעות החוב (כולל תביעת החוב של הבנק שתוכרע ע"י עו"ד נחמיאס) או הסדר שהושג עם הבנק, מצדיקים אי כניסת צו ההכרזה לתוקף.
המנהל המיוחד יעדכן.
הכרזת פשיטת רגל
לאחר שעיינתי בבקשה להכריז על החייב פושט רגל ובחוות דעתו של כונס הנכסים הרשמי, ולאחר ששמעתי את עמדות הצדדים ומהנימוקים שבהחלטה זו, אני מכריזה על החייב פושט רגל ומורה כדלקמן:
(א)
עו"ד ישראל שפלר מתמנה נאמן על נכסי החייב.
ההתחייבות העצמית שהופקדה תעמוד בתוקפה.
(ב)
על החייב לשלם לנאמן לטובת נושיו סך 500 ש"ח לחודש החל ב- 1 בחודש הקרוב. ??????????
(ג)
על החייב להגיש לנאמן דו"ח חודשי על הכנסותיו והוצאותיו.
(ד)
על החייב להתייצב בכל עת שיידרש לכך בפני
הנאמן וכן בפני
הכונס הרשמי בכל עניין הקשור לפשיטת הרגל.
(ה)
לאסור את יציאתו של החייב מן הארץ. החייב יפקיד את דרכונו בידי כונס הנכסים הרשמי. על משטרת ישראל לעכב את יציאתו של החייב מן הארץ עד לקבלת הודעה מבית המשפט בדבר ביטול צו עיכוב היציאה.
(ו)
צו זה ייכנס לתוקפו ביום 15.3.17.
ניתנה היום,
כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
חתימה
פשר בית משפט מחוזי 16913-02/16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יצחק אליהו דיין, כונס נכסים רשמי תל אביב, עו"ד ישראל שפלר (מנהל מיוחד) (פורסם ב-ֽ 16/02/2017)