פסקי דין על טובה פישמן | פסקי דין על עו"ד יוסף בנקל | פסקי דין על אליעזר פישמן | פסקי דין על אגף מס הכנסה ואח' |

1876/17 רעא     01/03/2017




רעא 1876/17 טובה פישמן נ' עו"ד יוסף בנקל, אליעזר פישמן, אגף מס הכנסה ואח'




החלטה בתיק רע"א 1876/17
בבית המשפט העליון


רע"א 1876/17


לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן


המבקשת:
טובה פישמן


נ ג ד


המשיבים:
1. עו"ד יוסף בנקל

2. אליעזר פישמן

3. אגף מס הכנסה, פקיד שומה למפעלים גדולים

4. בנק הפועלים בע"מ

5. בנק דיסקונט בע"מ

6. בנק מזרחי בע"מ

7. בנק לאומי בע"מ

8. בנק איגוד בע"מ

9. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

10. בראשית – קרן מנוף
i
א' וקרן מנוף

i
ב'

11. מחזיקי אג"ח חברת הום סנטר

12. אקסלנס נשואה גמל ופנסיה בע"מ

13. כונס הנכסים הרשמי – מחוז תל אביב


בקשה לעיכוב ביצוע ובקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא א' אורנשטיין) בפש"ר 3642-08-16 מיום 29.1.2017


בשם המבקשת:
עו"ד דני ניסים
; עו"ד שלום גולדבלט


החלטה

1.

בעלה של המבקשת הוכרז כפושט רגל (להלן:
החייב
), וביום 12.12.2016 מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' הנשיא
א' אורנשטיין
) מנהל מיוחד לנכסיו (להלן:
המנהל המיוחד
). המנהל המיוחד התחקה אחר נכסיו של החייב ובמסגרת כך התברר לו שהחייב והמבקשת טוענים להפרדה רכושית בין נכסיהם; וכי חלק מהנכסים רשומים על שמה של המבקשת בלבד, דוגמת בית המגורים המשותף של בני הזוג. על רקע זה הגיש המנהל המיוחד לבית משפט קמא בקשה למתן סעד זמני – עוד בטרם הוגש הליך עיקרי – שיינתן צו איסור דיספוזיציה זמני על כלל נכסי המבקשת בשל האפשרות כי בפועל חל שיתוף רכושי בנכסי בני הזוג ובחובותיהם, וכדי שלא לסכל את הפירעון מנכסי החייב בעתיד.


2.

לאחר שהתקבלה עמדת המשיבים לבקשה והתקיים דיון במעמד הצדדים, נעתר בית המשפט ביום 29.1.2017 לבקשת המנהל המיוחד והורה על מתן צו ארעי האוסר על המבקשת (או מי מטעמה) לבצע כל דיספוזיציה בנכסיה עד למתן החלטה אחרת (להלן:
הצו הארעי
). נקבע כי אין במתן הצו הארעי כדי למנוע מהמבקשת למשוך כספים הדרושים לה למחייתה ולמחיית החייב בשיעור שיוסכם על המנהל המיוחד, המשיבים בהליך בבית משפט קמא וכונס הנכסים הרשמי (להלן:
הכנ"ר
(
; כי על המנהל המיוחד להפקיד התחייבות עצמית על סך 200,000 ש"ח להבטחת כל נזק עתידי שעלול להיגרם למבקשת בשל הצו הארעי; וכי ככל שהמבקשת תהיה מעוניינת בביצוע עסקה בנכסיה, היא רשאית להגיש בקשה לבית המשפט בעניין לשם בחינתה. בית המשפט ציין בהחלטתו זו שבנתון למורכבותו יוצאת הדופן של הליך פשיטת הרגל דנן; לראשוניותו של ההליך; ולעובדה כי טרם הוגש ההליך העיקרי וטרם מוצה שלב החקירות כך שהמנהל מצוי בנחיתות בכל האמור במידע שבידו, יש מקום להקל במעט את הנטל להראות כי ישנן ראיות לכאורה לעילת הבקשה (היינו, לקיומו של שיתוף בנכסים). עם זאת, בנסיבות העניין נמצא שגם על פי המבחנים הרגילים למתן סעד זמני עמד המנהל המיוחד בנטל להראות כי ישנן ראיות לכאורה לשיתוף בנכסי בני הזוג ובחובותיהם, וזאת בין היתר משהוכח כי אלה מנהלים למעלה מ-50 שנה משק בית משותף וכי הנכסים נצברו במהלך חיי הנישואין. כך במיוחד משהמבקשת לא תמכה את טענתה להפרדה רכושית בתצהיר מטעמה. אשר למאזן הנוחות נקבע כי גם זה תומך בקבלת בקשת המנהל המיוחד, משלא נטען שהמבקשת מעוניינת לבצע דיספוזיציה באילו מנכסיה; כשמנגד לא נסתרה טענת המנהל המיוחד לחשש שאם לא יינתן הצו הארעי עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לנושי החייב.


יוער כי עוד באותו היום הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה לעכב את ביצוע החלטתו האמורה, וזו נדחתה. אגב כך הובהר כי בכל הנוגע למשיכת הכספים הדרושים למבקשת למחייתה "מצופה שתושג הבנה בין הצדדים, ככל שלא יפנו לבית המשפט".

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבצידה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט קמא. מתבקש כי בית משפט זה יורה על ביטול הצו הארעי או למצער על צמצומו כך שיחול רק על נכסים מסוימים של המבקשת. המבקשת טוענת, בין השאר, כי משלא ננקטו נגדה הליכי פשיטת רגל היא אינה "חייבת דבר לאיש"; כי הצו הארעי שניתן פוגע בזכויותיה הקנייניות באופן לא מידתי; כי היה על בית משפט קמא לדחות את טענת השיתוף בין בני הזוג בחובות החייב; וכי בית משפט קמא לא בחן את סיכויי התביעה כנדרש. באשר למאזן הנוחות, נטען כי שגה בית משפט קמא עת קבע כי זה נוטה נגד המבקשת, שכן הסעד הזמני שניתן הוא "דרקוני ופוגעני" עבור המבקשת; ומשהמנהל המיוחד לא ביסס בראיות מהימנות את החשש מפני נזק שעלול להיגרם לנושים אם לא יינתן הצו הארעי. עוד טוענת המבקשת כי המנהל המיוחד והכנ"ר טרם "הסכימו להעביר" אליה את דמי מחייתה וביקשו לקבוע בעצמם מה יהיה הסכום הראוי לצרכי מחייתה, וכי היא "זקוקה לכספיה בחשבונות הבנק למימון מחייתה".

4.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הלכה מושרשת היא כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, למעט במקרים חריגים בהם נוכחה לראות כי דחיית הבקשה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להשפיע באורח מהותי על זכויותיהם (ראו למשל רע"א 1785/16
ווינר נ' קרויס
, פסקה 6 (5.12.2016); רע"א 7435/16
שירן השקעות בע"מ נ' עצמון
, פסקה 5 (28.11.2016)). המקרה דנן – בו מדובר כאמור בצו ארעי קודם להגשת הליך עיקרי – אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. אף מבלי שאדרש לסיכויי התביעה, איני מוצא עילה להתערב בקביעות בית משפט קמא שנומקו כדבעי בהחלטה נושא הבקשה דנן, שלפיהן מאזן הנוחות תומך במתן הצו הארעי בשל החשש כי ייגרם נזק בלתי הפיך לנושים. מנגד, המבקשת לא הביאה טעם של ממש שיצביע על כך שהצו הארעי מסב לה נזק משמעותי. כאמור, המבקשת כלל לא טענה באופן קונקרטי כי ברצונה לבצע דיספוזיציה באילו מנכסיה ואם תרצה לעשות כן, היא רשאית לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט קמא. נוסף על כך, בהחלטה נקבע שהמנהל המיוחד יפקיד התחייבות עצמית בסכום שנקבע כדי להבטיח כל נזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה ממתן הצו הארעי, ודומה שגם בכך יש כדי לתמוך בדחיית בקשתה דנן של המבקשת. לבסוף, בכל הנוגע לטענות המבקשת הנוגעות למשיכת הכספים הדרושים לה למחייתה, כעולה מהחלטת בית משפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע, אם אמנם לא תושג הסכמה בין המבקשת לבין המנהל המיוחד, המשיבים בהליך בבית משפט קמא והכנ"ר – רשאית המבקשת לפנות לבית משפט קמא בעניין, וטענותיה בעניין זה שמורות לה.

הבקשה נדחית אפוא ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' באדר התשע"ז (1.3.2017).




ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
17018760_m01.doc
שו
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,
www.court.gov.il







רעא בית המשפט העליון 1876/17 טובה פישמן נ' עו"ד יוסף בנקל, אליעזר פישמן, אגף מס הכנסה ואח' (פורסם ב-ֽ 01/03/2017)