פסקי דין על אברהם כלפון | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

13110-12/15 בל     01/03/2017




בל 13110-12/15 אברהם כלפון נ' המוסד לביטוח לאומי








בית דין אזורי לעבודה בנצרת

ב"ל 13110-12-15




לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

התובע
:

אברהם כלפון
, ת.ז.

68446384
ע"י ב"כ: עו"ד ג'יריס רואשדה




-

הנתבע

:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

ה ח ל ט ה


1.
מבוא וסקירת ההליכים בתיק – לפני בקשה מטעם הנתבע להפניית שאלות הבהרה לד"ר ארז בנדט, אשר מונה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 7.12.2016, לשמש כמומחה-יועץ רפואי לבית הדין בתחום השמיעה (להלן: "המומחה"), ועל מנת שיבדוק את הפגימה שממנה סובל התובע לטענתו באוזניו – טנטון, והקשר של פגימה זו לעבודתו של התובע, והכל בגדרי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי.

2.
העובדות עליהן הסכימו הצדדים ואשר הוצגו לפני המומחה בהחלטת המינוי, הינן כדלקמן:


1.
התובע הינו יליד שנת 1958.
2.
התובע עבד במסגר רתך
במפעל בית אלפא במשך 35 שנים ועד להיום, ובמסגרת עבודתו נחשף לרעש מזיק.
3.
הנתבע אישר את תביעתו של התובע להכרה בירידה בשמיעה, שהוגשה לו על ידי התובע ביום 20.9.2014, אולם דחה את תביעתו של התובע להכרה בטנטון.
4.
בתיקו הרפואי של התובע קיימות פניות לרופאים בנוגע לטנטון. לעומת זאת, בבדיקה מאפייני הטנטון היחידה שקיימת בתיק, שהיא מיום 20.1.2015 (בדיקה שהתובע נשלח אליה על ידי הנתבע), התובע "שולל טנטון".

3.
השאלות אשר הופנו למומחה היו כדלקמן:

א.
הוראת סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) קובעת כך:
"(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – הטינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה –
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו – 4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
האם מתקיים בתובע התנאי הקבוע
בסעיף 84א(ב)(1)
לחוק?
ב.
האם מתקיים בתובע התנאי הקבוע
בסעיף 84א(ב)(3)
לחוק?
ג.
האם סובל התובע מטנטון תמידי, וככל שכן – האם קיים קשר סיבתי בינו ובין עבודת התובע בתנאי רעש מזיק?

4.
ביום 2.1.2017 נתקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה מיום 24.12.2016. בחוות דעתו קבע המומחה בתשובה לשאלה א', כי כושר השמיעה של התובע אכן פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, וזאת הן על פי בדיקות השמיעה שנעשו מטעם התובע עצמו, והן על פי בדיקות השמיעה שנעשו מטעם הנתבע, כולל בדיקות אובייקטיביות (כגון
bera
); בתשובה לשאלה ב' השיב המומחה, כי היו פניות חוזרות של התובע לד"ר חביבאללה לטיפול רפואי עקב הטנטון, אשר תועדו ברשומה הרפואית; בתשובה לשאלה ג' השיב המומחה, כי התובע סובל מטנטון תמידי, וכי התובע עבד ברעש תעסוקתי מזיק במשך שנים רבות. עוד הוא קבע, כי משעה שהוכרה תביעתו של התובע לליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה, ולא נמצאה סיבה אחרת לליקוי השמיעה, הרי שגם הטנטון נגזר מפגיעה זו. לסיכום קבע המומחה, כי הטנטון של התובע עולה על כל הקריטריונים הקבועים בהוראת הדין שאליה הוא הופנה, בחוק הביטוח הלאומי.

5.
חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה ביום 19.2.2017 בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, שעליה השיב התובע ביום 26.2.2017, ולאחר מכן הוגשה ביום 27.2.2017 תגובת הנתבע לתשובה (והכל כפי שיתואר להלן), והתיק הועבר לכתיבת החלטה זו.

6.
התשתית הנורמטיבית – לעניין השיקולים המנחים את בית הדין בבואו לשקול האם להתיר הפניית שאלות הבהרה למומחה, אם לאו, כבר נקבע בפסיקה כי: "הצגת שאלה צריכה היתר של בית הדין, והיתר כזה יינתן כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה, ואין היא מהשאלות הבאות לבחון את מומחיותו של הרופא או מקורות מדעיים למסקנתו" (דב"ע (ארצי) לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי
– מחבובי, פד"ע ז 368). כמו כן, נפסק כי: "שעה שמתבקשת הצגת שאלות למומחה רפואי, הרי שיש לבדוק האם השאלה נועדה לבחון את מה שנאמר בחוות הדעת של המומחה, והעשויה לתרום לבירור השאלה שבדיון" (דב"ע (ארצי) נה/0-1 שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי
, לא פורסם).

7.
בבר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי
(ניתן ביום 2.6.2011), נפסק כדלקמן:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי
– מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי
, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139
דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין
בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

8.
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה. בנוסף, גם אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (ראו בר"ע (ארצי) 331/07 לוי – המוסד לביטוח לאומי
). בנוסף, נפסק כי "... המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או היעדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה" (ראו
עב"ל (ארצי) 215/05
מגירה – המוסד לביטוח לאומי

). לבסוף נדגיש, כי בית הדין הארצי לעבודה שב וציין, כי

"ידו של בית הדין לא תהא קפוצה בעת שהוא בוחן את הבקשה להצגת שאלות הבהרה שכן אלה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה הרפואי
" (בר"ע (ארצי) 29316-03-13
עובדיה – המוסד לביטוח לאומי
, ניתן ביום 23.3.2015)
.

9.

מן הכלל אל הפרט – הכרעת בית הדין בבקשה – על בסיס האמור לעיל, יש לבחון האם בשאלות שאותן מבקש הנתבע להפנות אל המומחה הרפואי, יש כדי לתרום לבירור השאלה אותה התבקש המומחה הרפואי להכריע בהתאם להסכמת הצדדים וכפי שזו באה לידי ביטוי בהחלטת המינוי.

10.
לאחר עיון בבקשת הנתבע, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, סבורני כי יש לקבל את הבקשה רק בחלקה, וכמפורט להלן –

באשר לשאלה 5א' ו-5ב' בבקשת הנתבע
– בניגוד לטענת הנתבע, לא שוכנעתי כי המומחה הניח בחוות דעתו הנחות עובדתיות שלא צוינו בהחלטת המינוי, כגון הטענה כי התובע אינו מכיר את המונח טנטון, או כי השאלה האם התובע סובל טנטון, לא הובהרה לו שלא כראוי. ודוק –
בהחלטת המינוי לא צוינה כעובדה מוסכמת, כי בבדיקה ביום 20.1.2015 התובע שלל טנטון מכל וכל. אלא, שצוין בהאי לישנה בהחלטת המינוי, כי באותה בדיקה צוטט התובע כמי ש"שולל טנטון". ההבדל בין השניים – ברור ומובן הוא.

בכלל זה, יש לדעתי גם לקרוא את תשובתו של המומחה בעמ' 3 לחוות הדעת, בשלמותה. זאת, שכן המומחה הבהיר שם, וזה עיקר הדברים, כי "האם הגיוני שנבדק שמתלונן על טינטון בצורה כה עקבית, לאורך מפגשים רפואיים רבים, ישלול טנטון דווקא בפני
בודקת של מכון מטעם הביטוח הלאומי?". כן ראו בעניין זה עמ' 2 לחוות הדעת: "ב-20.1.2015 נשלח לסדרת בדיקות במכון גלפון – מטעם הביטוח הלאומי. ביניהם גם בדיקת מאפייני טינטון. בדיקה זו עשויה לאשש תלונת טנטון סובייקטיבית (מכל סיבה שהיא) כך לדעתי אינה יכולה לשלול קיומו של טנטון" (ראו בהקשר זה גם סעיף 4 לתשובת התובע לבקשה, מיום 26.2.2017). לעמדתי, קביעת המומחה כי "... בדיקה זו עשויה לאשש תלונת טנטון סובייקטיבית (מכל סיבה שהיא) כך לדעתי אינה יכולה לשלול קיומו של טנטון", הינה קביעה רפואית הנמצאת בגדר שיקול דעתו של המומחה.

עם זאת, אכן נחה דעתי, כי יש מקום לשאול את המומחה האם תשובתו היתה משתנה במידה שהתובע כן היה מבין את המשמעות של המונח "טנטון", או בהנחה שבדיקת הטנטון שבנדון, ואשר אליה התייחס המומחה כאמור לעיל, אכן נערכה בתא אטום או עם אוזניות.

באשר לשאלה 5ג' בבקשת הנתבע
, המדובר בשאלה המפנה את המומחה בשנית לתיעוד רפואי שאכן צוין בחוות דעתו (ראו עמ' 2 לחוות הדעת) – בדיקת התובע אצל ד"ר הולדשטיין ביום 2.9.2013, אולם המדובר בתיעוד שלא נידון בהרחבה בחוות הדעת. אשר על כן, וכאשר המדובר בשאלה רלוונטית, הנני מתיר את השאלה.

באשר לשאלה 5ד' בבקשת הנתבע
, לא ירדתי לסוף דעתו של הנתבע ביחס לשאלה זו, ומכל מקום – פרשנותו של המומחה למונח "רעש תמידי באוזניים" עולה בבירור מחוות הדעת. על כן, איני מתיר שאלה זו.

11.
לפיכך, המומחה מתבקש להשיב כדלקמן, על השאלות הבאות:

א.
באשר להתייחסותך לבדיקת השמיעה שנערכה לתובע מטעם הנתבע ביום 20.1.2015, האם עמדתך ביחס לבדיקה זו היתה משתנה במידה שהתובע כן היה מבין את המשמעות של המונח "טנטון", או בהנחה שבדיקת הטנטון שבנדון, ואשר אליה התייחסת, אכן נערכה בתא אטום או עם אוזניות?

ב.
נא עיונך בשנית בתיעוד הרפואי של ביקור התובע אצל ד"ר הולדשטיין ביום 2.9.2013, שם נרשם כי הטנטון אינו תמידי. האם יש בתיעוד זה כדי להביא לשינוי בחוות דעתך בנוגע לכך שהטנטון ממנו סובל התובע, אכן אינו תמידי?


12.
המומחה מתבקש להשיב על שאלות ההבהרה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר בתוך 21 יום מקבלת החלטה זאת.

13.
יש להעביר למומחה החלטה זו, וכן להעביר אליו את כל החומר ששימש בסיס לחוות הדעת.

14.
לאחר קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, הן תועברנה לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום להשלים סיכומיהם, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן

פסק דין
בהתאם.

15.
להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ז
(
01 מרץ 2017), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ד"ר טל גולן
שופט







בל בית דין אזורי לעבודה 13110-12/15 אברהם כלפון נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 01/03/2017)