פסקי דין על בכר יהודה | פסקי דין על עזבון המנוחה נילי בכר ז"ל | פסקי דין על חברת בטוח-סהר בע"מ

1085/97 א     27/02/2003




א 1085/97 בכר יהודה, עזבון המנוחה נילי בכר ז"ל נ' חברת בטוח-סהר בע"מ




1
בתי המשפט
א 001085/97
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
בשא 2069/03

27/02/03

כב' השופט דר' גבריאל קלינג
, סגן נשיא
בפני
:
1. בכר יהודה

2. עזבון המנוחה נילי בכר ז"ל

בעניין:
המבקשים
א' אלבינצר

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
חברת בטוח-סהר בע"מ
המשיבה
ד' חיות

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. הבקשה שבפני
הוגשה במסגרת תביעה מיום 11.8.1997 לפיצויים בגין נזקי תאונת דרכים שעברו התובע ואשתו ביום 26.10.92, ושבה נפצע התובע ואשתו נהרגה. בתביעה התבקש בית המשפט לפסוק לתובע פיצוי בגין הפגיעות שמהן סובל התובע. בין השאר טען התובע כי עקב מות אשתו בתאונה הוא סובל מפגיעה נפשית, ועקב פציעתו הוא נזקק לטיפולים רפואיים, איבד את כושר השתכרותו, וזקוק לעזרה במשק הבית.

2. ביום 15.1.03 הוגשה הבקשה שבפני
, ובה ביקש התובע לתקן את כתב התביעה, ולהוסיף את מיטל בכר, בתם של המבקש ואשתו, כתובעת נוספת. כן ביקש להוסיף לתביעה את הסעיפים הבאים:
"א. המנוחה אשר נהרגה בתאונה כאמור לעיל עבדה בעבודות משק בית ונשאה ביחד עם המבקש בפרנסת בני המשפחה לרבות המבקש והתובעת הנוספת, ועם פטירתה נגרם למבקש וכן לתובעת נזק בשל הפסדי שכר ו/או הפסד תמיכה של המנוחה וזאת כתלויים במנוחה. המנוחה היתה ילידת 24.12.45 והיה באפשרותה לעבודה עד גיל 65 שנה לפחות. עם מותה של המנוחה נגרמו למבקש ולתובעת הנוספת נזקים, בין היתר כתלויים במנוחה".
ב. "עם מותה של המבקשת נגרמו למבקש ולתובעת הנוספת נזקים בגין אובדן שירותי אם ואישה כאשר הם זכאים לפיצוי גם בגין נזקים אלה."
ג. מאחר והתובעת הנוספת היתה בת 13 שנה במועד אירוע התאונה והתייתמה מהמנוחה, היא זקוקה היתה לטיפול, עזרה, השגחה, סיוע בלימודים עקב מצבה בשל האסון אשר פקד אותה, דבר אשר היה כרוך בהוצאה כספית בגינה מוטלת על המשיבה חובת פיצוי"
התובע ביקש להוסיף לתביעתו פריטי נזק מתאימים לסעיפים אלה (בגין הפסד תמיכת המנוחה בעבר ובעתיד, הפסד שירותי המנוחה כאם וכרעיה, בין היתר בטיפול משק הבית).

המשיבה התנגדה לתיקונים המבוקשים, וטענה כי הם מהווים הוספת עילה חדשה שאין להתירה בשלב זה של ההליכים.

3. לצורך תיקון תביעה בתי המשפט הגדירו את המונח "עילה" באופן רחב, וקבע כי הכוונה היא לאו דווקא לאותן עובדות המקיימות ומולידות את הסעד אלא לזכות נשוא התובענה (ראה ע"א 772/79, עיזבון שמרון נ' וסקביץ, פ"ד לו(4) 78, 81). בית המשפט קבע פעמים רבות כי כאשר אין הדבר חורג מגדר בירור השאלות השנויות במחלוקת, יאושר התיקון, גם אם נוסף יסוד חדש ליסודות שעל בסיסם קמה התביעה.

עם זאת, בית המשפט לא אישר תיקון התביעה, כאשר תוספת העילה היתה כרוכה בראיות שונות מהעילה שצוינה בכתב התביעה המקורי, והוגשה בשלב מתקדם של שמיעת הראיות בתיק. במצב כזה קבע בית המשפט במקרים שונים, כי הרשאת התיקון תביא להארכת הדיון וסרבולו (ראה ע"א721/84 משען נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1) 748).

במקרה שבפני
הוגשה הבקשה לתיקון לאחר שכמעט הסתיים שלב שמיעת הראיות של התובע בתיק, ונקבעה ישיבה נוספת אחת לסיום שמיעת עדי התובע. בשלב כזה, צירוף תובעת נוספת לתביעה אינו ראוי, באשר הוא מצריך חקירה חוזרת של העדים שנשמעו, על מנת שיעידו על נזקי התובעת הנוספת וייחקרו על עדותם.

4. יתר על כן לו היתה בתו של התובע מגישה תביעה נפרדת לנזקיה, לא היתה זו מתגברת על טענת ההתיישנות. הלכה היא שאין להתיר תיקון של כתב הטענות כאשר לו הוגשה תובענה אחרת חדשה, היתה זו נדחית מטעמי התיישנות (ראה ע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד, פ"ד לד(4) 126).

התובע הפנה לע"א 33/71, אדמסקי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד כה(1) 819. אך

פסק דין
זה אינו מסייע לו. בנסיבות פסק הדין התיקון לא יצר עילת תביעה חדשה או שינה עילה קיימת, אלא הוסיף פרט אחד בלבד מפרטי העובדות שנטענו בכתב התביעה. בנסיבות כאלה ציין בית המשפט כי "הליכי תיקון של כתבי טענות נוצרו גם לשם מניעת טענות התיישנות נגד מי שהגיש תביעה במועדה, אך נפלה טעות בלשונה או בהנמקתה". אולם גם פרשנות מרחיבה לא תאפשר להחיל קביעה זו על נסיבות הבקשה שבפני
, שכן אין מדובר בטעות בלשון או בהנמקה, ואף לא בשינויה של עילה קיימת, אלא בהוספת בעל דין חדש עם עילת תביעה עצמאית משל עצמו.

5. עוד יוער שבקשה לצירופו של תובע נוסף צריכה לבוא מפיו ולא היה מקום שבקשה זו תוגש על ידי המבקש.

6. גם באשר לסעיפי הבקשה אשר נוגעים לתובע עצמו, איני מוצא לנכון לאפשר את התיקון המבוקש. התובע הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו בתאונת הדרכים שעבר, ואילו בבקשה זו הוא מבקש להוסיף לנזקים אלה את נזקיו בגין הפסד התמיכה שנגרם לו לאחר מות אשתו. זו עילת תביעה נפרדת, תביעת תלויים, וגם כאן ייגרם לנתבעת נזק מהוספת העילה, משום שלו היה התובע מגיש תביעה נפרדת בגין הפסד תמיכה, היתה עומדת לנתבעים טענת ההתיישנות.

בית המשפט יתיר תיקון כתב התביעה והוספת עילה, רק כאשר ביסודו של דבר לא השתנתה עילת התביעה והמעשה שעליו קובל התובע הוא אותו מעשה (ראה ע"א 702/86 איטונג בע"מ נ' בן הרוש, פ"ד מד(1) 160). במקרה שפני העילה החדשה אינה חלק ממעשה פגיעתו של התובע בתאונת דרכים, אלא במעשה שונה ונפרד - מותה של אשתו בתאונה זו.

7. יוסף כי לא צוינה בפני
כל סיבה לאיחור בהוספת העילה. אשת התובע נהרגה בתאונת הדרכים ב-1992, והתביעה הוגשה ב-1997. בפרק זמן של חמש השנים שחלפו עד הגשת התביעה, ואף בשנים הראשונות לבירורה בבית המשפט טרם שמיעת העדים, היו אמורים התובע ובא כוחו להפנים את כל הנזקים שנגרמו ממותה, ולדאוג שישתקפו בתביעה שהגישו.

8. לאור האמור, הנני דוחה את הבקשה, ומחייב את המבקש בהוצאותיה של המשיבה בסך 2,500 ₪.
ניתנה היום כ"ג ב אדר א, תשס"ג (25 בפברואר 2003) במעמד הצדדים.

דר' גבריאל קלינג
, שופט
סגן נשיא








א בית משפט מחוזי 1085/97 בכר יהודה, עזבון המנוחה נילי בכר ז"ל נ' חברת בטוח-סהר בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/02/2003)