פסקי דין על אופרייט ליס בע"מ | פסקי דין על שני כהן | פסקי דין על בסט קאר חברה לשרותי רכב |

15843-03/11 תאמ     02/03/2017




תאמ 15843-03/11 אופרייט ליס בע"מ נ' שני כהן, בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ








בית משפט השלום בהרצליה



תא"מ 15843-03-11 אופרייט ליס בע"מ
נ' כהן ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד הרשם הבכיר
צחי אלמוג


ה
תובע
ת

אופרייט ליס בע"מ


נגד


ה
נתבע
ות

1.שני כהן

2.בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ




פסק דין


תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה שקרתה ביום 25.2.10 בה היה מעורב רכב הנתבעת 2 שהיה נהוג על ידי הנתבעת 1.

לפי הנטען בכתב התביעה, בעת שנסעה רכב התובעת ברחוב הרצל בתל אביב הגיח לפתע פתאום רכב הנתבעת 2 שהיה מימין לרכב התובעת ובעודו עושה פניית פרסה לא הבחין ברכב התובעת.

הנתבעת 2 טוענת כי התובעת היתה חייבת לתבוע רק את מי ששכר הרכב מן הנתבעת 2 שכן אין יריבות בינה לבין התובעת; כי אף שהנתבעת 2 ביטחה את הרכב בחברת ביטוח הרי שסכום הנזק נמוך מסכום ההשתתפות העצמית; כי שוכר הרכב לא שילם השתתפות עצמית או דמי ביטוח וכי הנזק הנתבע מופרז שכן התובעת זכאית להנחות בעת תיקון הרכב.

הנתבעת 1 לא התגוננה וביום 18.3.14 ניתן כנגדה

פסק דין
בהעדר הגנה.

בתיק התקיימו ארבעה דיונים. באף אחד מהם לא העיד מי מהנהגים המעורבים, אף שנהג מטעם התובעת התייצב כמעט לכל הדיונים לרבות זה האחרון ביום 27.2.17.

במעמד הדיון האחרון טען ב"כ הנתבעת 2 כי בהתאם לחוזה ההשכרה הושכר הרכב לאחד בשם אורן סלמן ונקבע בו כי רק הוא רשאי לנהוג ברכב המושכר ואם נהג בו מישהו אחר צריך הדבר להיות בהסכמת הנתבעת 2 (הוצג חוזה ההשכרה). מאחר ונהגה הנתבעת 1 הרי שמדובר בהפרת חוזה ההשכרה. הנתבעת 1 לא מוכרת לנתבעת 2, היא לא מורשית לנהוג לפי חוזה ההשכרה, לא התקבל ממנה כל דיווח על התאונה ולכן גם לא יכולה היתה הנתבעת 2 להתגונן. הנתבעת 2 עשתה מאמת לאתר את הנתבעת 1 אולם הדבר לא צלח בידיה עד למועד הדיון (הוצג דו"ח חברה לאיתורים משפטיים).

ב"כ התובעת התנגד להגשת הסכם ההשכרה וטען כי מדובר בהרחבת חזית ובטענה שלא נזכרה בכתב ההגנה, ובייחוד כאשר מדובר בתביעה משנת 2011. הוא טען כי יש לקבל את התביעה על יסוד ההלכות שנפסקו בדבר חבותן של חברות להשכרת רכב.

כאמור לעיל, ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה כנגד הנתבעת 1.

פסק דין
זה לא בוטל מעולם ולא הוגש עליו ערעור ועל כן מדובר ב

פסק דין
חלוט. מקום בו ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה או בהעדר התייצבות הנתבע לדיון, הרי שפסק הדין המקבל את התביעה מגלם, ברגיל,
את הקביעה כי נתקבלה גרסת התובע באותו הליך, ומכאן אחריותה של הנתבעת
1 לתאונה כמי שנהגה ברכב.

אשר לטענות הנתבעת 2, הרי שצודק ב"כ התובעת כי מדובר בהרחבת חזית מעבר לכתבי הטענות. לא יכול להיות ספק כי כבר במועד קבלת כתב התביעה לידיה יכולה היתה הנתבעת 2 לברר על נקלה למי הושכר הרכב ולצרף את חוזה ההשכרה לכתב ההגנה מטעמה. כשם שהנתבעת 2 שלפה יש מאין את חוזה ההשכרה והציגה אותו בפני
בית המשפט בדיון האחרון, כך יכולה היתה לעשות עם הגשת כתב ההגנה. למצער, יכולה היתה לבקש מבית המשפט רשות לתקן את כתב הגנתה ולטעון לעניין חוזה ההשכרה. משלא עשתה כן, אין להתיר לה לעשות כן במעמד הדיון באופן המפתיע את בעל הדין שכנגד בלא שהיתה לו הזדמנות נאותה להערך לטענה זו. בייחוד אמורים הדברים כאשר מדובר בתיק שנפתח לפני 6 שנים כמעט, והיות לנתבעת 2 כל עיתותיה לפעול כאמור לעיל.

למעלה מן הצורך יצוין כי חוזה ההשכרה לא חתום כלל על ידי שוכר הרכב, השוכר עצמו לא זומן להעיד (אף שבידי הנתבעת 2 כל הפרטים עליו והיה לה זמן לאתרו ולזמנו) כך שגם לא הובררה כלל סוגיית הרשאת הנהיגה ברכב. נראה כי גם הניסיון לאיתורה של הנתבעת 1 היה רק בסמוך לדיון. לפי דו"ח חברת האיתור הרי שביום 12.2.17 השיבה החברה כי לא הצליחה לאתר את הנתבעת 1 מאחר ומספר הזהות שנמסר שגוי. בהתחשב בכך כי הדיון הקודם בתיק היה ביום 4.1.16, למעלה משנה לפני הדיון האחרון, צריכה היתה הנתבעת 2 לפעול לאיתור הנתבעת 1 בהקדם ולא רק בסמוך לדיון כפי שניתן להתרשם מתאריך המסמך. ייתכן וגם בידי שוכר הרכב, מר אורן סלמן, היו פרטים של הנתבעת 1 אולם לא שוכנעתי כי הנתבע 2 פעלה בשקידה כדי לאתרו ולנסות לברר דרכו את הפרטים. טענתה בדבר חוסר שיתוף פעולה מצידו נטענה מן השפה ולחוץ ואינה משכנעת.

על כן אין מקום להתיר לנתבעת להתגונן בטענת הקשורה לחוזה ההשכרה.


הנתבעת 2 אינה יכולה לפטור עצמה בטענה כי סכום הנזק נמוך מסכום ההשתתפות העצמית שלה בפוליסה שבו ביטחה את הרכב.


התובעת בוודאי שאינה קשורה ביחסים שבין חברת הביטוח ובין הנתבעת 2 לעניין גובה ההשתתפות העצמית, ועל כן גם אם הנזק נמוך מגובה ההשתתפות העצמית, הרי שאין בכך כדי לפטור את המזיק עצמו מהתשלום לניזוק (השוו
:
ת"ק (י-ם) 9703-10-14
צונה נ' בסט השכרת רכב). כך, לדוגמה, במצב רגיל של יחסי מבטח – מבוטח, אם נמצא כי המבוטח אחראי בנזיקין אך הנזק אינו עולה על סכום ההשתתפות העצמית, הרי שברור כי לא יהא בכך כדי לפטור את המבוטח מתשלום הנזק מכיסו שלו.
הדברים אינם שונים כאשר המבוטח הוא חברת השכרה. אחרת, ייתכן מצב שבו ייקבע בין חברת ההשכרה לבין חברת הביטוח סכום השתתפות עצמית גבוה באופן שרירותי כך שהן חברת הביטוח והן חברת ההשכרה יופטרו מתשלום הנזק והניזוק יצא וידיו על ראשו. תוצאה כזו הדעת בודאי אינה סובלת.

בהקשר זה לא למותר לציין את הדברים שנקבעו בבר"ע (ת"א) 3057/05 בסט קאר נ' דגן ואח':

"
מצב בו לא תוטל אחריות על בעליו של רכב, כאשר נגרמו באמצעות רכבו נזקים לאדם אחר, מנוגד לכל הגיון. אי הטלת אחריות על בעל הרכב רק משום שהנוהג ברכב בפועל לא אותר, עלול ליצור מצב בו כל מי שנפגע מרכב בו נהג אדם שאיננו בעל הרכב, יישאר ללא תרופה כאשר לא אותר הנהג.על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברת השכרה; חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו".

בעניין בסט קאר שלעיל נקבע גם כי חברות השכרה חייבות, עפ"י דין לבטח רכב שמושכר על ידן. הפרת חובה זו מהווה הפרת חובה חקוקה המקימה חבות בנזיקין, שחלה מכוח סעיפים 19(7) ו- 40(א) לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה – 1985 (להלן: "צו הפיקוח"), ומכוח הוראת המפקח על התעבורה מיום 1/3/89 שקבע במפורש כי חברת השכרה, להבדיל מבעלים של רכב לשימוש עצמי, מחויבת בביטוח צד שלישי גם לנזקי רכוש. סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א – 1981 מטיל על חברת השכרה חבות ישירה כלפי צד שלישי, גם אם לא ביטחה עצמה, במקרה בו לא אותר הנהג. (ראו: ת.א. 12085/03 ניו קופל בע"מ נ' שי יעקב ואוויס דן רכב ותחבורה בע"מ
(פורסם באתר האינטרנט נבו) וכן ת.ק. (ב"ש) 1072/04 לוי נ' בלוסקאי השכרת רכב בע"מ (פורסם באתר האינטרנט נבו)).
אכן, הנתבעת 2 ביטחה את הרכב אולם לאור האמור לעיל, וגובה הנזק אין לפטור אותה.


הנתבעת 2 לא הוכיחה כי לא שולמה לה דמי השתתפות עצמית על ידי השוכר או דמי ביטוח ואף לא הוכיחה את הטענה כי הנזק מופרז או כי התובעת מקבלת הנחות מפליגות.

על יסוד כל האמור לעיל דין התביעה להתקבל.

הנתבעת 2 תשלם לתובעת 2345 ₪
בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 1800 ₪.


ניתן היום,
ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.













תאמ בית משפט שלום 15843-03/11 אופרייט ליס בע"מ נ' שני כהן, בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ (פורסם ב-ֽ 02/03/2017)