פסקי דין על רחל לאה גרוסמן | פסקי דין על ישראל גרוסמן | פסקי דין על דוד לובינסקי | פסקי דין על לובינסקי טרייד | פסקי דין על מוסך הצומת פתח-תקוה |

5724-04/15 תק     05/03/2017




תק 5724-04/15 רחל לאה גרוסמן, ישראל גרוסמן נ' דוד לובינסקי בע"מ, לובינסקי טרייד, מוסך הצומת פתח-תקוה בע"מ








בית משפט לתביעות קטנות בפתח תקווה



ת"ק 5724-04-15 גרוסמן נ' דוד לובינסקי בע"מ
ואח'


תיק חיצוני:


בפני

כבוד השופטת
אושרית הובר היימן


תובעת

1. רחל לאה גרוסמן
2. ישראל גרוסמן


נגד


נתבעים

1.דוד לובינסקי בע"מ

2.לובינסקי טרייד

3.מוסך הצומת פתח-תקוה בע"מ




פסק דין



עיקרי העובדות וטענות הצדדים:

1.
ביום 14/2/12 נמכר הרכב נשוא כתב התביעה (להלן: "הרכב"), לתובעים ע"י הנתבעות מס' 1-2. הרכב נרכש עם אחריות למשך שנתיים, הכוללת, על פי כתב השירות שצורף לתביעה (נספח א'), בין היתר, גם תיקון או החלפת חלקים וחלפים.

2.
הנתבעת מס' 3 היא זו שסיפקה את השירות למנויי האחריות כאמור.

3.
לטענת התובעים, במהלך חודש אוגוסט 2012, חשו בכך שבזמן נסיעה מורגשות רעידות ועל כן פנו לנתבעת מס' 3, שבדקה את הרכב ואיתרה תקלה בתושבת המנוע ואכן זו הוחלפה.

בהמשך, במספר מקרים שונים במהלך שנת 2013, הלינו התובעים אודות תקלות שונות ברכבם ובעיקרן תחושת רעידות בזמן נסיעה, אולם כשנבדק הרכב ע"י הנתבעת 3, נמסר להם כי זו מצאה שהרכב תקין. באחת ההזדמנויות נמסר לתובעים, שהרעידות הן תוצאה של בעיה בצמיגים, ועוד נאמר להם שאין כל בעיה ברכב וכי עליהם להסתגל לסוג הרכב בעל גיר רובוטי, שנסיעתו שונה מרכב בעל גיר רגיל.

4.
בחודש מרץ 2014 התקשו התובעים להניע את הרכב ובבדיקה אצל הנתבעת מס' 3 זו מצאה כי ישנה בעיה בהילוכים, אולם מכיוון שהסתיימו שתי שנות האחריות, נאמר לתובעים שעליהם לשאת בעלות התיקון. יובהר, כי המחלוקת לא נסובה על עצם החבות בתיקון מסוג זה, אלא בקיומה של האחריות באותו מועד ותו לא.

5.
התובעים פנו לנתבעות 1 ו- 2 בבקשה שיישאו בעלות התיקון לאור תלונותיהם החוזרות והנשנות במהלך תקופת האחריות ובסמוך למועד גילוי התקלה, אולם אלו סירבו ומכאן התביעה שלפני.

4.
לטענת הנתבעות, התביעה אינה מגלה עילה. נטען, כי לתובעים ניתנה ההזדמנות לבצע בדיקה בטרם רכשו את הרכב שהינו משומש משנת ייצור 2007 שגמע 111,126 ק"מ, אך אלו בחרו שלא לעשות כן.

עוד נטען, כי התובעים אישרו בחתימתם שהם מסכימים שהרכב נמסר להם לשביעות רצונם המלאה. כן, נטען כי ניסיון לקשור בין טיפול תקופתי שנעשה אצל הנתבעת מס' 3 ביום 31/10/13 לבין הטענה שהנתבעות 1-2 צריכות לשלם על התיקון שנעשה לאחר תום תקופת האחריות, ביום 20/3/14 הינו מופרך. עוד נטען כי תיקון תיבת ההילוכים לא אושר מכיוון שהאחריות פגה. כן נטען כי התובעים העלו טענות בדבר עוגמת נפש והוצאות עקיפות שלא הוצגו להן אסמכתאות.

5.
אדגיש כבר עתה, כי לא נשמעה כל טענה בדבר מקצועיותה של הנתבעת מס' 3.

6.
תלונות התובעים מתועדות ב"כרטיס מעקב המכונית" שצירפו הנתבעות 1-2 בכתב הגנתן- נספח 2ב'. בכרטיס זה גם מתועדים הטיפולים והתיקונים שהנתבעת 3 ביצעה ברכב.

דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי רבות בטיעוני הצדדים בהרחבה, הן בדיונים לפניי והן בכתבי הטענות ובסיכומיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, ולהלן אפרט נימוקיי.
7.
מחומר הראיות ניתן ללמוד בנקל, אודות תלונות רבות מצד התובעים אודות תקלות שונות ברכבם, בפרט בנוגע ל"קפיצות של הרכב" ולבעיות בהעברת הילוכים, כפי שיפורט להלן:


אין חולק, כי ביום 30.08.12 (קרוב ל – 7 חודשים לאחר רכישת הרכב), הגיע הרכב לנתבעת 3 לצורך טיפול שגרתי. אין חולק, כי באותו המועד הלין התובע אודות רעידות ברכב בעת הנסיעה המגיעות לתחושתו מתיבת ההילוכים. עפ"י ממצאי בדיקת הנתבעת 3 – הרכב נמצא תקין.


אין חולק, כי ביום 06.02.13 (כשנה לאחר רכישת הרכב), הגיע הרכב לנתבעת 3, כאשר התובע מלין שוב אודות רעידות ברכב בעת הנסיעה. בבדיקת הנתבעת 3, נמצא כי תושבת המנוע ובולמי הזעזועים בלויים ויש להחליפם, וחלקים אלו הוחלפו, ללא חיוב.


אין חולק, בי ביום 17.04.13, הגיע הרכב עם תלונה נוספת אודות רעידות. עפ"י ממצאי בדיקת הנתבעת 3, יוחסה הבעיה לצמיגים ואלו הוחלפו, שלא במסגרת האחריות, ע"י התובע.

ביום 21.08.13
, הגיע הרכב אל הנתבעת 3 עם בעיה במנוע החלון וזה הוחלף, וכן נטען שהרכב אינו מניע ללא כבלים ובעניין זה הרכב נבדק ולא נמצאה כל תקלה. לטענת התובע, גם במועד זה, שב והלין, באוזניו של מר סצמסקי אריה מנהל המוסך אודות רעידות של הרכב, אולם תלונתו זו לא הוזכרה במסגרת כרטיס הטיפולים של הרכב. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בראיות שהובאו לפניי, נחה דעתי כי עלה בידי התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי אכן הועלתה תלונתו זו גם במועד האמור. לעומת עדותו המפורטת של התובע אודות נסיבות מסירת התלונה (מתי, היכן בדיוק אצל הנתבעת 3, לאוזני מי ובאיזה אופן), נמסרה עדות בלתי קוהרנטית של מר סצמסקי לעניין זה (תחילה טען שכל התלונות מתועדות, לאחר מכן מסר שרובן, טען כי אינו זוכר את השיחה, אך כן זוכר שהבהיר לתובע שהרעידות הן בשל אופיו של הרכב הרובוטי). כמו כן, עלה מעדותו של מר סצמסקי, כי לא צורפו כל דו"חות בקרת האיכות בהקשר של רכב התובע, אף שמדובר בראיה מהותית, ועובדה זו נזקפת לחובת הנתבעות.

אין חולק, כי בוים 31.10.13, הגיע הרכב לטיפול והייתה טענה של התובע, בדבר קושי בשילוב הילוכים. עפ"י ממצאי הנתבעת 3, לא נמצאה כל תקלה.

ביום 24.03.14
, הובא הרכב פעם נוספת ועפ"י כרטיס הטיפולים של הרכב "נמצאו תקלות הקשורות ליחידת העברת ההילוכים", בוצעה בדיקת מחשב, ללא חיוב התובע בגינה ונמצא כי יש להחליף מצמד ואת מפעיל תיבת הילוכים, אולם הואיל ותמה תקופת האחריות, נדרש התובע לשאת בעלות התיקון.


8.
לאחר ששבתי ועיינתי בעדויות ובראיות, הגעתי לכלל מסקנה, כי די בהשתלשלות העניינים האמורה, בכדי שיהיה בידי התובעים להרים את הנטל הראשוני שלפתחם ולהוכיח בעיה מתמשכת החל משבעה חודשים לאחר תחילת תקופת האחריות ועד לחודש מרץ 2014 של רעידות ברכב ובעיה בתיבת ההילוכים, וזאת לרבות ביום 31.10.13 – אז הובא הרכב בפעם האחרונה בתוך תקופת האחריות. לדידי, די באמור בכדי להעביר את הנטל אל כתפי הנתבעות, בכדי להוכיח כי אין כל קשר סיבתי בין התלונות והבעיות שהתגלו בתוך תקופת האחריות לתיקון שבוצע בחודש מרץ 2014, לאחר שהסתיימה, וכי לא נפל כל פגם בבדיקותיה המוקדמות וזיהוי הבעיה על ידה, קודם לכן.


עוד לטעמי, לא עמדו הנתבעות בנטל זה, ופרט לטענה כוללנית, כי לא ניתן לקשור את התקלות בקשר סיבתי – לא נטענה כל טענה קונקרטית ולא הוצגה כל ראיה לעניין זה. לכך, מצטרפת העובדה שבדיקת המחשב מיום 24.03.14 בוצעה ע"י הנתבעת 3, מבלי לחייב את התובע בכל חיוב כספי, ויש גם בעובדה זו בכדי לחזק את טענת התובע, בדבר טענות חוזרות ונשנות בגין אותה התקלה.

9.
באשר לטענה לפיה התובעים חתמו על הסכמה שאין ולא תהיה להם כל טענה נגד טיב הרכב שרכשו, אין הדבר מעלה או מוריד, שכן תקלות ברכבים קורות, בתוך תקופת האחריות, בשל בלאי של הרכב או סיבות אחרות, ועלולות כמובן לצוף גם אם בעל הרכב בדק אותו בעת הרכישה ובאותה עת הוא מצא אותו תקין. הרי, לשם כך קיימת אחריות- לתקן תקלות שמופיעות מאוחר יותר באופן טבעי ברכבים, במיוחד ברכב משומש. אם הנתבעות סבורות, כי חתימה על מסמך ובו הקונים מצהירים כי מצאו את הרכב תקין, פוטר אותן מכל אחריות על נזקים שיצוצו מאוחר יותר, מדוע אם כן היא נותנת ללקוחותיה אחריות לשנתיים כפרס בעת הקניה, ומדוע בכלל מאפשרת מושג של אחריות באופן כללי, אם לא לשם מקרים כאלו בדיוק?

10.
העולה מן המקובץ הוא כי דין התביעה להתקבל, ביחס לרכיבים שהוכחו.

11.
ומכאן לרכיבי הנזק שנתבעו:

באשר לרכיב "קניית רכב בתוספת עלות ביטוח אחריות ושירות" – רכיב זה אינו ברור, כמו גם הקשר הסיבתי שלו. אילו חולק, כי פרט לתיקון המדובר, התובעים נהנו מן האחריות אותה רכשו עם קניית הרכב וקיבלו תיקונים המכוסים בתנאי האחריות.


באשר לרכיב אובדן ימי עבודה – רכיב זה לא הוכח כדבעי. אתייחס להלן להוצאות התובעים בניהול ההליך.


עלות התיקון בה נשא התובעים, סך של 12,719 ₪ (על פי קבלה שהוגשה – נספח ב' לכתב התביעה) – אני מקבלת את רכיב נזק זה במלואו.


עוגמת נפש – 5,000 ₪ - הואיל ועסקינן בתביעה שעניין במתן שירות, יש מקום להתייחס לרכיב זה. עם זאת, מצאתי להתערב בסכום הנתבע ולהעמידו ע"ס 2,500 ₪ בלבד, זאת בשים לב לעובדה שאין חולק, כי למשך כל תקופת האחריות, כל יתר פניותיהן של התובעים נענו וטופלו לשביעות רצונם.


סוף דבר –

12.
אני מחייבת את הנתבעות 1-3, יחד ולחוד, לשלם לתובעים, סך של 15,219 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל.


כמו כן, כן אני פוסקת לתובעים הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.



זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 15 ימים.

ניתן היום,
ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.












תק בית משפט לתביעות קטנות 5724-04/15 רחל לאה גרוסמן, ישראל גרוסמן נ' דוד לובינסקי בע"מ, לובינסקי טרייד, מוסך הצומת פתח-תקוה בע"מ (פורסם ב-ֽ 05/03/2017)