פסקי דין על גרון שירלי | פסקי דין על כהן אסף | פסקי דין על כהן ענת |

1616/02 א     07/04/2005




א 1616/02 גרון שירלי נ' כהן אסף, כהן ענת




144
בתי המשפט
א 001616/02
בית משפט השלום רחובות
בתיק עיקרי: 001616/

07/04/2005
תאריך:

בפני
כבוד השופטת ריקי שמולביץ
גרון שירלי

בעניין:
התובעת
עו"ד סביר רבין

ע"י ב"כ:
נגד
1 . כהן אסף

2 . כהן ענת
הנתבעים
עו"ד פדה שחר וגיט

ע"י ב"כ :
נגד
התובעים שכנגד
1. כהן אסף

2. כהן ענת

ע"י ב"כ : עו"ד פדה שחר וגיט

נגד
1. שירלי גרון
2. עו"ד חיים גרון
3. בן ציון גרון
ע"י ב"כ : עו"ד סביר רבין


הנתבעים שכנגד
פסק דין
1. בפני
תביעה אשר הוגשה על ידי גב' שירלי גרון (להלן: "שירלי") כנגד מר אסף כהן (להלן: "אסף") וגב' ענת כהן (להלן: "ענת") לתשלום סך של -. 176,000 ₪ וכן למתן צו עשה וסעד הצהרתי, ותביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי אסף וענת כנגד שירלי ועו"ד חיים גרון (להלן: "עו"ד גרון") ומר בן ציון גרון (להלן: "בן ציון") לתשלום סך של -. 262,000 ₪.

2. א. על פי התביעה, ביום 15.4.01 נחתם הסכם במסגרתו רכשה שירלי את כל מניותיו של מר אלברט בן מוחה בחברת רובוג'ייד בע"מ (להלן: "החברה") באופן ששירלי נכנסה בנעליו בכל הקשור לזכויותיו וחובותיו כלפי אסף (ההסכם האמור ייקרא להלן: "ההסכם"). תמורת רכישת המניות האמורות התחייבה שירלי לשלם לאותו בן מוחה סך של -. 134,000 ₪ בתשלומים כפי שפורט בהסכם. כמו כן, התחייבה שירלי להעביר לאסף ערבויות בנקאיות בסך כולל של -. 72,000 $.

ב. בין אסף לבין עו"ד גרון, בעלה של התובעת, אשר סייע לאסף מטעם שירלי בכל הקשור לניהול החברה, נוצרה מערכת יחסים חברית אשר התבטאה באמון רב, בין היתר בכך, שאסף ניהל את החברה בפועל, לרבות התקשרויות עם ספקים ועובדים וביצוע תשלומים עבורן, גביית כספים וכו'.
עבור עבודתו קיבל אסף שכר מלא, רכב צמוד, אחזקת שני פלאפונים והטבות נוספות.
עו"ד גרון העניק לאסף יעוץ שוטף, שמר עימו על קשר על בסיס יומי, ביקר לעיתים תכופות במקום עסקה של החברה במושב תלמי מנשה, בהתאם לצורך, נכח בפגישות עם לקוחות לפי בקשות אסף ונתן ייצוג משפטי, והכל ללא שכר.

ג. לאחר פרק זמן מסויים בו פעל עו"ד גרון בחברה והחל להיכנס לעובי הקורה התברר לו, כי המידע אשר נמסר לו, בין היתר על ידי אסף, טרם חתימת ההסכם לא היה מדוייק. בין היתר, נוכח עו"ד גרון לדעת, כי לחברה חובות נוספים לספקים ועובדים, כי רשימת ההזמנות אינה משקפת את המציאות וכן, כי מתנהלים הליכים פליליים כנגד אסף.
לפיכך, פנה עו"ד גרון לאסף ודרש ממנו להמיר את הערבויות הבנקאיות אותן התחייבה שירלי להעביר לאסף בתשלומים חודשיים וכן ליתן לשירלי זכות לבטל את ההסכם ולקבל השבה מלאה של כל הכספים ששילמה מכח ההסכם, לרבות שחרורה מבטחונות וערבויות שמסרה לצדדים שלישיים.

ד. אסף אשר היה ער לכך, כי מסר לשירלי ולעו"ד גרון מידע לא מדוייק עליו הסתמכה שירלי בהתקשרותה בהסכם, וכן היה ער לתרומתו הרבה של עו"ד גרון לחברה ולאור מערכת היחסים אשר נוצרה בינו לבין עו"ד גרון, הסכים לדרישה.

ה. ביום 17.6.01 נחתמה בין שירלי לבין אסף תוספת להסכם, במסגרתה שונה סעיף 5 של ההסכם באופן, שבמקום הערבויות הבנקאיות התחייבה שירלי לשלם לאסף סך של -. 288,000 ₪ בתשלומים בשיקים של עו"ד גרון ובערבותו האישית כפי שפורט בתוספת. עוד נקבע בסעיף 6 לתוספת, כי תוך 12 חודשים מחתימתה שמורה לשירלי הזכות לבטל את ההסכם בינה לבין אסף.
מפאת חשיבות הסעיף הוא מובא בזאת בנוסחו המלא;
"למרות כל האמור בהסכם ובתוספת זו, לצד השני שמורה הזכות לבטל את ההסכם ולבטל תוספת זו תוך שנים עשר חודשים מחתימת תוספת זו ולשוב למצב המקורי בו היה לפני חתימת ההסכם ותוספת זו, כך שהצד השני יהיה זכאי לקבל חזרה את כל הכספים אשר שילם במסגרת ההסכם לצד הראשון בהסכם, קרי אלברט בן מוחה ו/או לצד הראשון בתוספת זו (אסף כהן). לבד מזכותו של הצד השני לקבל חזרה את כל הכספים אותם שילם לצד הראשון במסגרת ההסכם ותוספת זו, כאמור בסעיף 1 לעל, יהא הצד הראשון, (אסף כהן), חייב לכסות בעצמו ועל חשבונו, את כל חובות החברה בבנק המזרחי סניף נס ציונה עד לאיפוסם המלא ובכל מקום אחר בין אם ספקים ו/או אחרים, עד לאיפוסם המלא. במידה וצד אחד ישלם תשלום החל על הצד האחר, יהיה הצד המשלם רשאי לתבוע מהצד האחר את התשלומים ששילם. הצד הראשון מתחייב לקבל על שמו את כל המניות אשר הועברו לצד השני במסגרת ההסכם וההתחייבויות הכרוכות בכך".

ו. בסוף שנת 2001 פנתה שירלי באמצעות עו"ד גרון לאסף והודיעה לו בעל פה, כי אינה מעוניינת להמשיך בחברה.

ז. אסף לא התכחש לחובתו להענות לבקשת שירלי והחל במגעים להכניס שותף אחר במקומה. מסיבות שאינן ידועות לשירלי עלה המו"מ על שרטון.

ח. על רקע האפשרות שהחלה להסתמן, כי החברה תסגר הגיעו אסף ושירלי לסיכום לפיו ימכרו נכסי החברה, תקבולי המכירה יועברו לכיסוי חובות החברה בבנק ואסף יקבל את מניות החברה על שמו ללא תמורה (עותק הסיכום האמור צורף כנספח ד' לתביעה והוא יקרא להלן: "המסמך הנוסף").
ביום חתימת המסמך הנוסף, 18.12.01, חתמו אסף וענת על כתב ערבות בלתי מוגבלת לכל תשלום והתחייבות אשר יהיו חייבים לשלם לשירלי ולעו"ד גרון ולצדדים שלישיים, הכל במסגרת ההסכם והתוספת מיום 17.6.01.

ט. בהסכמת שירלי החל אסף למכור את נכסי החברה כדי לשלם חובות לבנק המזרחי, וכן לשלם מכיסו ועל חשבונו חובות של החברה לספקים שונים כפי שהתחייב בתוספת.

י. לאחר שבועות אחדים הודיע אסף, כי אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו וביקש להפגש עם עו"ד שלו, גב' דיקלה טוטיאן. בפרק הזמן האמור ביקש עו"ד גרון מאסף להשיב את השיקים המעותדים אשר נמסרו לו בהתאם להוראות התוספת, אך לא נענה, ולפיכך נאלץ עו"ד גרון לבטל את השיקים אשר טרם נפרעו.

יא. ביום 10.2.02 נערכה במשרדה של עו"ד טוטיאן פגישה בין אסף לבין עו"ד גרון בניסיון לסיים את המחלוקת בפשרה.
באותה פגישה הצהיר אסף, כי למרות חתימתו על התוספת אינו יכול לעמוד בתשלום החובות ולפיכך, לא יוכל לקיים התחייבויותיו כלפי שירלי.

יב. ביום 11.2.02 הודיע עו"ד גרון לאסף במכתב, דרישת שירלי למימוש זכותה לפי סעיף 6 לתוספת כאמור לעיל.
יג. אסף וענת לא השיבו לשירלי את הכספים אשר שילמה ולא שחרורו אותה מערבויות ומבטחונות שנתנה, לרבות שעבודים על תכניות חסכון אשר שועבדו לטובת בנק המזרחי, סניף נס ציונה.

יד. בעקבות הודעת אסף לבנק, כי אינו מתכוון לעמוד עוד בהתחייבויות לבנק, שלח הבנק לשירלי מכתב התראה לפני מימוש הערבויות אשר נתנו לבנק עבור החברה.

טו. שירלי תובעת מאסף וענת להשיב לה הסכומים אשר שילמה לבן מוחה עבור רכישת המניות וכן הסך של -. 42,000 ₪ אשר שילמה לאסף בהתאם לתוספת וכן לשלם בעצמו ועל חשבונו את כל חובות החברה לבנק המזרחי סניף נס ציונה, ולכל צד שלישי שהוא וכן לשחרר את שירלי מכל הערבויות והבטחונות שנתנה לבנק המזרחי סניף נס ציונה לטובת החברה ולכל צד שלישי.
לחילופין, אם יממש הבנק את הבטוחות לפני שחרורן, לשלם לשירלי כל תשלום וכל סכום אשר יגבה ממנה הבנק.
בנוסף, עותרת שירלי להעביר על שם אסף כל מניותיה בחברה וכן להשיב לה את כל השיקים המעותדים ולהמנע מהצגתם לפרעון.
שירלי עותרת להצהיר, כי אסף וענת ביחד ולחוד אחראים לכל תביעה של צד שלישי כלפיה אם תהיה כזו, שעילתה בהסכם ו/או בתוספת.

3. א. בכתב הגנתם עותרים אסף וענת לדחות את התביעה.
לטענתם, התביעה צריכה היתה להיות מוגשת אם בכלל, על ידי שירלי ועו"ד גרון אשר היה הרוח החיה בפעילות המשותפת בחברה, עסק בניהולה, חתם על ההמחאות שנמסרו לאסף בהתאם להסכם בין הצדדים וערב אישית לקיום התחייבויות שירלי.

ב. אסף וענת טוענים, כי דין התביעה להידחות בהיעדר עילה, שכן תביעת שירלי מבוססת על סעיף 6 לתוספת בעוד, ששירלי מודה בתביעתה, כי במועד מאוחר לחתימה הנטענת על התוספת, חתמה על המסמך הנוסף, הכולל התחייבות שירלי ועו"ד גרון לפרוע את התשלומים בהם התחייבה שירלי במסגרת ההסכם, נספח א' לתביעה, בדרך של פרעון חובות אסף לבנק ללא סייג.
עוד נקבע במסמך הנוסף, כי הסכמה מאוחרת זו תחול במקרה בו יוחלט על סיום היחסים ההדדיים של הצדדים במסגרת הפעילות בחברה וכי בסיום אותו חיסול תועברנה מניות שירלי לאסף.
הואיל והמסמך הנוסף מהווה הסכמה מאוחרת ומיוחדת, שאינה מוכחשת, אשר אין חולק, כי תחול במקרה של סגירת העסק המשותף, הרי שגם לו נחתם סעיף 6 על ידי אסף מרצונו, בטל הסעיף מפני המסמך הנוסף.

ג. ג. עוד נטען, כי נושא התביעה נישום בחסר.

ד. ד. אסף וענת טוענים, כי שירלי ועו"ד גרון קיבלו החלטה להכנס לשותפות בעסק החברה. במסגרת זו רכשו את מניותיו של בן מוחה ונכנסו בנעליו לכל דבר וענין, לרבות התחייבויות שהיו לבן מוחה כלפי אסף.
במהלך הפעילות העסקית, נקלעה החברה לקשיים ונגרמו הפסדים כספיים משמעותיים לבעלי המניות.
אסף וענת טוענים, כי נפלו קרבן לתרמית מטעם שירלי ועו"ד גרון, אשר מנסים להשית עליהם את כל ההפסדים הכספיים של החברה ובנוסף מנסים להוציא מהם כספים נוספים שלא כדין.

ה. ה. זמן קצר לאחר כניסתם לחברה פנה עו"ד גרון בבקשה לאסף לפרוס לתשלומים את הסך של -. 72,000$ אשר התחייבה שירלי לשלם לאסף וזאת על רקע מצב אישי וכלכלי קשה אשר נגרם בשל מחלת הסרטן שלה. אסף נעתר לבקשה וחתם עם עו"ד גרון על התוספת.

ו. ו. מספר שבועות לאחר מכן ביקש עו"ד גרון, כי אסף יחתום שנית על אותה תוספת בטענה, כי אבדה. הצדדים חתמו שנית על העתק אותו נוסח אשר היה זהה לנוסח התוספת שהוצג כנספח ג' לתביעה, מלבד דבר אחד, הנוסח המקורי אשר נחתם בידיעה ומרצון לא כלל את סעיף 6 בנוסח המופיע בנספח ג'.

ז. ז. אסף אינו יודע כיצד צורפה חתימתו לנוסח המסמך הכולל את נוסחו הנוכחי של סעיף 6. אסף לא הסכים ולא חתם בידיעה על המסמך אשר צורף כנספח ג' לתביעה בנוסח הכולל את סעיף 6 הנוכחי. אסף סבור, כי הוחתם על התוספת הכוללת את נוסח סעיף 6 הנוכחי על ידי עו"ד גרון במרמה.

ח. ח. עו"ד גרון החזיק את המסמכים והורה לאסף היכן לחתום, תוך שהוא מדפדף בהעתקים השונים ובאופן זה מסתיר את קיומו של סעיף 6 הנוכחי. אסף טוען, כי יתכן, כי חתימתו על הנוסח הכולל את סעיף 6 בנוסחו הנוכחי זוייפה בדרך אחרת.

ט. ט. אסף וענת טוענים, כי אין ולא היה כל הגיון בשחרור שירלי ועו"ד גרון מכל התחייבויותיהם ומתן זכות ביטול והשבה. סעיף 6 אינו מתאים לנסיבות העסקה והצדדים.
בנוסף, התנהגותו של עו"ד גרון עובר לסגירת פעילות החברה, במהלך המשאים והמתנים האחרונים ומכירת הציוד מעידה, כי ראה עצמו שותף מלא בחברה וכי הוא עצמו לא סבר, כי הינו זכאי להפעיל את סעיף 6.

י. י. גם לו נחתם המסמך, יש לפרש אותו בהתאם לכלל הפרשנות כנגד המנסח בהתחשב בנסיבות העסקה, הצדדים והתנהגותם, וחוסר ההגיון הכלכלי לחתימה על נספח זה.

יא. יא. גם אם תדחה טענת התרמית, בהתנהגותם ובהסכמות והתחייבויות מאוחרות שנתנו שירלי ועו"ד גרון, ויתרו הם וביטלו כל זכות נטענת בהתאם לסעיף 6 ועל כן אינם רשאים ולא היו רשאים להפעילו.
עוד נטען, כי מעשי שירלי ועו"ד גרון נגועים בחוסר תום לב.

יב. יב. אסף וענת טוענים, כי כתב הערבות, נספח ב' לתביעה נחתם באותו מועד בו נחתם מסמך התחייבות מקביל זהה במסגרתו התחייבו שירלי ועו"ד גרון באותה התחייבות כלפי אסף וענת, באופן שנתנו התחייבויות הדדיות אשר מטרתן, כפי שהסביר עו"ד גרון היתה, הבטחת אחריות הדדית לחובות משותפים הנובעים מהפעילות העסקית במסגרת החברה, ככל שקיימים, וככל שיתגלו לאחר סיום פעילות החברה במתכונת המשותפת. בנוסף לכך חתמו שירלי ועו"ד גרון על המסמך הנוסף לפיו התחייבו לפרעון השטרות אשר מסרו לאסף ללא סיג, תחילה באמצעות תשלום חלקו של אסף בחוב החברה לבנק, ולאחר מכן, באמצעות תשלום יתרת הסכום, לאחר הסדרת החוב לאסף עצמו.
כמו כן, התחייבו להעביר מניות החברה לאסף וקבעו הסדר לגבי מכירת הרכוש.

יג. יג. לענת לא היה כל חלק פעיל בפעילות המשותפת של הצדדים בחברה. לאור מערכת היחסים החברית שהתפתחה בין הצדדים והאמון שרכשו אסף וענת לעו"ד גרון, סברה ענת, כי היא חותמת על ערבות הדדית להבטחת חלוקת נטל החובות של החברה בחלקים שווים בין הצדדים.
ענת מגישה הודעת ביטול, נספח ב'.

יד. יד. אסף וענת טוענים, כי לאסף לא היתה יד חופשית בניהול עסקי החברה.
חתימת עו"ד גרון נדרשה להוצאת שיקים ועו"ד גרון סירב לחתום על שיקים כשנקלעה החברה לקשיים ובכך הפעיל לחצים על אסף וגרם לו להוציא כספים מכיסו, למשל לתשלום משכורות עובדים.
בטיוטת הנספח שהכין עו"ד גרון לפריסת תשלום הסך של -. 72,000 $ לא בא זכרו של סעיף 6 הנוכחי.
הטיוטה הועברה על ידי אסף לבדיקת עו"ד טוטיאן.
למחרת במעמד החתימה על הנספח הבחין אסף, כי עו"ד גרון ביצע מס' שינויים בטיוטה. עו"ד גרון הסביר לאסף מהות השינויים שביצע ואסף התייעץ בדבר השינויים עם עו"ד טוטיאן טלפונית במעמד הפגישה.
אסף וענת טוענים, כי שינוי המסמך המוצג לחתימה מבלי שניתנה על כך הודעה מוקדמת ומבלי שהתאפשרה בדיקת עו"ד טוטיאן, ובשים לב לכך, שעו"ד גרון הינו עו"ד אשר יעץ לאסף ונהנה מאמונו וכן הציג עצמו חבר משפחה, מהווה פעולה בלתי הולמת שאינה בתום לב ובדרך מקובלת.

טו. טו. באוקטובר 2001 הודיעו שירלי ועו"ד גרון, כי ברצונם למצוא משקיע אחר שייכנס לנעליהם, בשל מצבם הכלכלי ומחלת שירלי.
הצדדים פעלו למציאת משקיע חלופי שייכנס בנעלי שירלי ועו"ד גרון. במהלך המו"מ עם צד שלישי התחייב עו"ד גרון, כי השיקים שנתן לאסף ייפרעו במועדם כעדות לחוסנו הכלכלי של אסף וכן הציע לסייע בידי הצד השלישי למצוא בנק שייאות לתת אשראי לחברה והציע לשמש ערב לחובות החברה.

טז. טז. הסכמת הצדדים היתה, כי ישולמו חובות אסף וענת לבנק על ידי שירלי ועו"ד גרון כתחליף לפרעון ההמחאות שמסרו שירלי ועו"ד גרון לאסף וענת, ללא סייג.

יז. יז. לאחר כשלון המו"מ, ומכיוון ששירלי ועו"ד גרון החליטו להפסיק פעילותם בחברה החל עו"ד גרון ללחוץ על מכירת ציוד, לעכב תשלומים לגורמים שונים וכן סירב לנקוט פעולות הדרושות להבטחת פרעון השיקים שהוציאה החברה וסירב לחתום על שיקים חדשים.
עו"ד גרון הפעיל לחץ על אסף לסגור עסקי החברה ולמכור את כל הציוד במחירי הפסד. אסף לא הסכים לשאת לבדו בחובות החברה.

יח. יח. בפגישה אצל עו"ד טוטיאן ביום 10.2.02 ביקש עו"ד גרון את העתק התוספת הראשונה שהיה בידה, דפדף במסמך, מסר אותו לעו"ד טוטיאן וביקש ממנה לקרוא את סעיף 6 אשר לא היה מוכר לה.
בשלב זה ביקש אסף לראות במה מדובר וכאשר קיבל את העתק התוספת נדהם לראות בו סעיף שלא הכיר. כאשר קרא את סעיף 6 החל להבין, כי נפל קרבן למעשה תרמית. אסף פנה לעו"ד גרון וביקש שיסביר לו את מהות הנושא אולם עו"ד גרון לא היה מוכן ליתן כל הסבר, קם מכסאו והפטיר: "עכשיו תחשוב טוב טוב מה אתה רוצה לעשות ותגיד לי" ויצא מהחדר.
אסף וענת הגישו הודעת ביטול בכל הקשור לסעיף 6 לתוספת בעילות טעות והטעיה (ס' 14 (א), 14 (ב) ו- 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973).

יט. יט. ההחתמה על נוסח התוספת הכולל את סעיף 6 ועצם נוסחו בלתי מוסריים ונוגדים תקנת הציבור ולכן יש לבטל סעיף 6 ונספח ב' לתביעה.

4. א. בתביעה שכנגד עותרים אסף וענת לחייב את שירלי, עו"ד גרון ובן ציון לשלם להם -. 262,000 ₪ וזאת בגין השיקים שנמסרו לאסף בהתאם לתוספת ואשר טרם נפרעו.

ב. ענת הוחתמה על כתב הערבות, נספח ב' לתביעה מבלי שהוצגה בפני
ה התוספת ומבלי שחתמה עליה ולפיכך אין התחייבותה חלה ככל שהדברים קשורים בתוספת ובסעיף 6 וזכותה לבטל ההסכם בהתאם להודעתה בכתב ההגנה.

ג. על פי הסכמות הצדדים חייבים שירלי ועו"ד גרון לשאת במחצית חוב החברה המשותף לבנק ולהסדיר מול הבנק את תשלום המחצית השניה של החוב בו אמור לשאת אסף וכן לשלם לאסף את יתרת השיקים שטרם נפרעה וזאת לאחר הפחתת סכום הסדר תשלום המחצית השניה של החוב לבנק כנ"ל.

ד. כמו כן, עותרים אסף וענת לחייב שירלי ועו"ד גרון בתשלום מחצית מההוצאות שהוציאו מכיסם לתשלום חובות החברה כמפורט בתביעה שכנגד וכן חובות קיימים ושיתגלו, ככל שאלה מובטחים בערבות אישית.

5. א. בכתב התשובה לכתב ההגנה מפרטת שירלי את המידע אשר למד עו"ד גרון על אסף במהלך החודשים אשר חלפו מחתימת ההסכם ועד לחתימת התוספת. נטען, כי אסף חסר כל נכסים על שמו, הסתבך בעבר בחובות גדולים לאחד הבנקים, ובשל כך חי במחתרת. אביו מרצה עונש מאסר למשך מספר שנים. נהג להתפרנס בצורה לא מסודרת ולא מוצהרת לרשויות מס, כמו כן התגלה, כי זייף חתימות על שיקים של אחר, מתנהלים נגדו הליכים פליליים, גנב כספים מהחברה.

ב. ב. הצדדים מעולם לא התכוונו לסגור את החברה ולחסל עסקיה.
עו"ד גרון הסכים לבקשת אסף להעלות על הכתב הסכמתו והסכמת שירלי, כי אם תיסגר החברה ועסקי החברה יחוסלו יעמדו הם מול הבנק ויאפשרו לאסף פריסה של חובותיו.
עו"ד גרון הסכים לכך מתוך מחשבה, כי אם יעמוד על ההסכם ככתבו וכלשונו יהיה לו הדבר לרועץ.
אסף מנסה לגרום לחברה למות מיתת נשיקה מתוך תקוה, כי כך יוכל לאנוס פרשנות לא נכונה של המסמך הנוסף ולהתנער מהתחייבויותיו.
עו"ד גרון הסכים להגיע להסדר ישירות עם בנק המזרחי כדי לצמצם את נזקי הצדדים אשר היו גדלים לולא הגיעו עם הבנק להסדר, אך הכל נעשה מתוך כוונה שבסופו של יום ישלם אסף לשירלי את כל המגיע ממנו על פי ההסכם.

ג. ג. לו היו נכונות טענות אסף וענת באשר למסמך הנוסף, היינו, כי הנספח ביטל את התוספת, לא היו נדרשים לחתום על ערבות כפי שחתמו וביטול ההסכם היה מצויין במפורש במסמך הנוסף.

ד. ד. המסמך הנוסף נחתם בעת שנוהל מו"מ מתקדם ורציני בין אסף לבין קבוצת משקיעים בראשותו של סלס אשר היה חבר קרוב של אסף.

ה. ה. שירלי ועו"ד גרון טוענים, כי חובות החברה לא נבעו מקשיים אליהם נקלעה, אלא מכך שהחברה לא הרויחה בשל ניהול כושל של אסף.
עוד נטען, כי אסף רימה את שירלי ועו"ד גרון בכך, שהסתיר מהם מידע מהותי אודות מצב החברה, אשר לו היו יודעים אותו קודם לא היו מתקשרים בעסקה.
שירלי ועו"ד גרון מכחישים, כי עו"ד גרון עשה שימוש כלשהו במחלת שירלי לענין פריסת התשלומים.
עו"ד גרון טוען, כי אסף חתם על התוספת ביודעין, מתוך הבנה ומרצון, וכי גרסתו לגבי נסיבות חתימה נוספת על התוספת דמיונית.

6. א. בכתב ההגנה (כך במקור - ר.ש.) לתביעה שכנגד נטען, כי נושא התביעה נישום בחסר. לגבי תשלומי ההוצאות נטען, כי מדובר בתשלומים אשר בוצעו על ידי החברה ואין יריבות בין שירלי ועו"ד גרון לבין אסף וענת ביחס לתשלומים אלה ולפיכך, יש למחוק רכיב זה של התביעה.

ב. שירלי ועו"ד גרון חוזרים על טענותיהם בכתב התביעה.

ג. עו"ד גרון טוען בנוסף, כי לא ביקש מאסף לחתום על מסמכים כלשהם למעט הפעם האחת שנפגשו לחתימת ההסכם אשר העתק ממנו נמצא בתיקה של עו"ד טוטיאן. לא התקיימה פגישה נוספת.
עו"ד גרון טוען, כי מעולם לא נטל את ההסכם ממשרדי החברה, מעולם לא נכח במשרדי החברה בגפו משום שלא יכול היה, שכן לא היו לו מפתחות למשרדים וקוד כניסה למקום.

ד. עו"ד גרון פנה לעו"ד טוטיאן כדי לקבל העתק ההסכם מאחר ועותקי ההסכם נותרו ביחד עם מסמכים נוספים בארגז אשר נותר במשרדו הקודם ואשר את העברתו השהה בשל חוסר מקום.
עו"ד גרון פנה לעו"ד טוטיאן בהתאם להפנית אסף ולאחר שאסף התחמק מפנייתו לקבל עותק ההסכם.

ה. אישורו של עו"ד גרון למר סלס בדבר פרעון ההמחאות אשר ניתנו לאסף סוייג בכך שההמחאות ניתנו במסגרת הסכמים, לרבות ההסכם המקנה לשירלי זכות ביטול.
מתן האישור הועלה על ידי אסף אשר ביקש מעו"ד גרון לסייע לו בתשלומים ראשונים עד אשר יזכה לקבל תשלומים מהחברה בה עתיד היה להיות שותף.
עו"ד גרון טוען, כי ענת ידעה היטב את תוכן ומשמעות המסמכים עליהם חתמה.

7. בכתב התשובה בתביעה שכנגד חוזרים אסף וענת על טענותיהם בכתבי הטענות הקודמים ומתנגדים ל"שיפור עמדות" אשר נעשה לטענתם בכתב ההגנה לתביעה שכנגד.

8. האם חתם אסף על התוספת הכוללת את סעיף 6 ביודעין, מתוך הבנה ומרצון, כטענת שירלי ועו"ד גרון, או שמא, ללא הסכמה, ללא ידיעה, ובתרמית, כטענתו?

א. מכלל הראיות אשר הובאו בפני
הגעתי למסקנה, כי אסף חתם על התוספת הכוללת את סעיף 6 המקנה לשירלי הזכות לבטל ההסכם והתוספת תוך שנה מחתימת התוספת וכן זכות לקבל חזרה את כל הכספים אשר שילמה לבן מוחה ולאסף ומחייב אסף לשאת לבדו בכל חובות החברה לבנק המזרחי ולספקים, ללא ידיעתו, וללא הסכמתו, ללא גמירות דעת.

ב. אני מאמינה לאסף אשר הצהיר (סעיף 28), כי מעולם לא הסכים ליתן לשירלי ו/או לעו"ד גרון זכות ביטול והשבה מלאה ללא תנאי בין בנוסח סעיף 6 לתוספת או בכל נוסח אחר.
ג. מדובר בסעיף חריג במהותו מבחינה עסקית ומבחינה משפטית.
אינני מקבלת את טענת עו"ד גרון, כי אסף הסכים לתנאי סעיף 6 הנ"ל הואיל והכיר בפעולתו ובתרומתו של עו"ד גרון לחברה, בעמידתה של שירלי בתנאי ההסכם, ולנוכח העובדה, כי לא היה לו נוח מטעמים עסקיים שלו, לבטל את ההסכם, וכן, כי היה ער לכך, כי מסר לעו"ד גרון מידע לא מדוייק עליו הסתמכה שירלי בחתימתה על ההסכם הראשון (ראו סעיף 12 לתצהיר עו"ד גרון).

ד. שירלי לא עמדה בתנאי ההסכם.
למרות התחייבותה בסעיף 5 של ההסכם להעביר לאסף ערבויות בנקאיות בסך כולל של -. 72,000 $ עד יום 20.4.01, לא עשתה כן.
הסברו של עו"ד גרון למחדל זה היינו, כי הערבויות לא ניתנו מסיבות טכניות, אילוצי זמן (עמ' 21, ש' 9- 14) אין בו כדי לשנות העובדה, כי שירלי הפרה ההתחייבות האמורה.

ה. אני מאמינה לאסף, כי זמן קצר לאחר חתימת ההסכם פנה אליו עו"ד גרון בבקשה לשנות את תנאי התשלום בשל מצב קשה ומחלתה של שירלי (סעיף 17 לתצהיר אסף).
גם עו"ד טוטיאן העידה, כי עוד לפני חתימת התוספת אמר לה אסף את הדברים האמורים (עמ' 82, ש' 23- 27, עמ' 83).
גם עו"ד נבון אשר העיד על נסיבות היכרותו את עו"ד גרון ציין, כי נאמר לו שיש צורך לעזור לעו"ד גרון בשל מצבו המשפחתי הקשה ומחלת אישתו (עמ' 110, ש' 14- 25).
גם מר סלס העיד, כי במהלך המו"מ עלה מס' פעמים נושא מחלתה הקשה של שירלי כדי להסביר את רצונו של עו"ד גרון להיפטר מהמניות בחברה (ס' 5 לתצהירו). הוכח, כי עובדה זו היתה ידועה לסביבתו הקרובה של עו"ד גרון ואני סבורה, כי בין היתר הסביר הוא את בקשתו לפרוס את תשלומי הסך של
-. 72,000 $ בסיבות הנעוצות במצבה של רעייתו.

ו. עו"ד גרון לא הוכיח, כי בפרק הזמן של כחודשיים אשר חלף מחתימת ההסכם ועד לחתימת התוספת, פעל ותרם בצורה כה משמעותית לחברה, כפי שמנסה הוא לטעון;

(1) טענות עו"ד גרון בתצהירו בענין זה הינן כלליות ומעורפלות (ראו סעיפים 17- 18 לתצהיר), הוא הדין בעדותו בבית המשפט (עמ' 25, ש' 25- 26).

(2) בסופו של דבר, משנדרש לפרט את פעילותו ופועלו בענייני החברה מציין עו"ד גרון, כי הסדיר את המעבר מבנק הפועלים לבנק המזרחי תוך העמדת בטחונות בסך של -. 200,000 ₪, בתנאים טובים לגרסתו (אשר לא פורטו בתצהירו או בעדותו), פנה לארגן רכב חדש תחת הרכב אשר "שבק" ובירר עלויות ערבות בנקאית (עמ' 26, ש' 10- 20).
בהמשך אמר, כי יום לאחר חתימת ההסכם סידר פגישה עם לקוח שלו בעל גישה למשרדי פרסום (עמ' 34, ש' 19- 22).
אמנם עו"ד גרון קיים קשר שוטף עם אסף, ביקר ופיקח על פעולותיו, אולם לא מצאתי באמור לעיל פעילות אינטנסיבית כה מרשימה אשר גרמה או עשויה היתה לגרום לאסף להסכים ליטול על עצמו את ההתחייבויות מרחיקות הלכת המפורטות בסעיף 6.
יש לזכור, כי זמן קצר לאחר חתימת ההסכם נסע עו"ד גרון לחו"ל לפרק זמן של כשבועיים, דבר אשר צימצם עוד יותר את פעילותו (עמ' 26-27).

ז. גם הטענה, כי אסף הסכים לחתום על התוספת הכוללת את סעיף 6 הנ"ל הואיל ולא היה לו נוח מטעמים עסקיים שלו, כי ההסכם הראשון יבוטל, לא הוכחה;

(1) לביסוס טענה זו, מפנה עו"ד גרון לפרוד אסף מאוהד פלד עמו חתם על הסכם שותפות באוגוסט 2000 להקמת חברת סיינפיינט בע"מ, ואשר ממנו נפרד לאחר כחודש וחצי וכן לפרוד מבן מוחה לאחר כשישה חודשים.
עו"ד גרון טוען בסיכומיו, כי העובדות מלמדות, כי שותפיו של אסף נפרדים ממנו זמן קצר ביותר לאחר ההכרות עמו.

(2) גם אם מלמד העבר על פרידות הנתבע משותפיו העסקיים, בא עו"ד נבון ומסביר בעדותו, כי הסיבה העיקרית להחלטתו למכור את המניות ולצאת מהחברה נעוצה היתה בתחושתו, כי אינו יכול להקדיש לחברה את הזמן הדרוש, שכן הדבר פוגע בעבודתו כעו"ד (עמ' 118, ש' 25- 27, עמ' 119, ש' 1- 2). עו"ד נבון תיאר בעדותו, כי היחסים בינו לבין אסף היו טובים וכי אסף רחש לו אמון רב.

(3) אני מוכנה לקבל, כי אסף לא היה מעוניין ל"פרק את החבילה" בפעם השלישית תוך פרק זמן כה קצר, אך מכאן, ועד להסכמה לוותר כליל על זכויותיו, ולאפשר לשירלי לבטל את ההסכם והתוספת תוך שנה מחתימת התוספת, תוך שהוא נוטל על עצמו את ההתחייבות והאחריות להחזיר ולשלם לה את כל הכספים, לרבות תשלומים ששילמה לבן מוחה, וכן נוטל על עצמו את כל ההתחייבויות כלפי בנק המזרחי וספקים, הדרך רחוקה.
יתירה מכך, לו באמת סבר אסף, בנקודת הזמן ההיא, כי מסר לעו"ד גרון מידע לא מדוייק או מידע חסר באופן מהותי כפי שנטען, נכון היה מבחינתו להשיב את המצב לקדמותו כבר אז, כאשר ללא ספק טענות שירלי ועו"ד גרון מופנות היו לעו"ד נבון ולבן מוחה אשר קיבל מהם את תמורת המניות, ודאי לא כנגד אסף בלבד.

(4) טענות שירלי ועו"ד גרון, כי אסף לא היה מעוניין לבטל ההסכם, שכן הרויח רווח נוסף מכניסת שירלי לחברה נידחות על ידי.
אני סבורה, כי הסכום הנוסף אשר התחייבה שירלי לשלמו לאסף התייחס לשוויו של הרובוט אשר לא נלקח בחשבון בעסקה עם בן מוחה וזוהי הסיבה להפרש בין הסכום אשר שילם בן מוחה לאסף לבין הסכום אשר התחייבה שירלי לשלמו בהסכם.
עו"ד נבון חיזק גרסתו של אסף בענין זה (עמ' 109).

ח. טענות עו"ד גרון בדבר מידע לא מדוייק אשר מסר לו אסף ואשר עליו הסתמכה שירלי בחתימתה על ההסכם הראשון, לא שכנעו אותי.
התרשמתי, כי מדובר בנסיון לתרץ את החתמת אסף על סעיף 6 תוך העלאת טענות נגדו אשר חלקן אינו מבוסס וחלקן האחר "נופח".

(1) בסעיף 9 לתצהיר עדותו הראשית מפרט עו"ד גרון את פרטי המידע הבלתי נכון אשר נמסר לו טרם חתימת ההסכם הראשון וכן טוען הוא, כי מידע משמעותי אחר הוסתר ממנו.

(2) לטענתו, נוכח לגלות, כי לחברה יש חובות נוספים על אלו שנמסרו לו (לעובדים ולספקים). בנוסף, צבר ההזמנות של החברה כפי שנמסר לו, לא תאם את המציאות.
כמו כן, התברר, כי אסף אינו "מצליחן" כפי שהציג את עצמו. כספים אשר שימשו אותו לצורך השקעות בחברה לא באו מיגיעתו האישית, אלא מכספים השייכים למשפחת רעייתו. אין לו כל נסיון בתחום. היו לו מחלוקות והתדיינויות משפטיות קודמות עם אחרים אשר לגביהם טען, כי רימו אותו.
התברר, כי אביו מרצה עונש מאסר. הוא חייב כספים לאחד הבנקים, נרדף על ידו וחי במחתרת וכן, כי מתנהלים נגדו הליכים פליליים.

(3) עו"ד גרון לא פירט בתצהירו מהם הסכומים בהם מדובר ביחס לחובות ולצבר ההזמנות.
בחקירתו הנגדית הודה, כי עובר לחתימת ההסכם הוצג לו תזרים מזומנים של החברה, נ/2 אשר לא גילה אותו בתצהיר גילוי המסמכים, משום שסבר, כי אינו רלוונטי ואינו מהותי (עמ' 19, ש' 26- 29, עמ' 20, ש' 1- 11).
למותר לציין, כי תשובה זו אינה מתיישבת עם טענתו בדבר הסתרת מידע מהותי ותוצאותיה.
בהמשך אמר, כי החובות המפורטים לא הופיעו בתזרים המזומנים והודה, כי מדובר בסדר גודל של כ- 14,000 ₪ (עמ' 20, ש' 16- 18).
מחקירתו של עו"ד עמי נבון עולה, כי עו"ד גרון לא ייחס לענין זה משמעות כה רבה, שכן עם עו"ד נבון "סגר" את נושא אי ההתאמה של המצג בענין החובות בכך, שהופחת סך של כ- 5,000 ₪ מחובה של שירלי לבן מוחה.
מעבר לכך, שהסכמה זו מעידה, כי גם עו"ד גרון לא ראה בענין זה חשיבות כה מהותית, הסביר עו"ד נבון, כי אי ההתאמה נבעה מכך שמדובר היה בשיקים שהיו ב"קנה" אבל לא באו לידי ביטוי בתזרים. לדבריו, מדובר היה במספר אלפי שקלים ולכן ויתר על -. 5,000 ₪ כדי שהוא (גרון- הערה שלי - ר.ש.) ירגיש טוב (עמ' 120, ש' 19- 21).
עו"ד נבון העיד, כי לא היה מעודכן ברמת השקל אבל תזרים מזומנים היה, והוא היה מעודכן ברמת היום.
לדבריו: "לגבי כל תאריך ידענו מה אמור לצאת ולהכנס. היו כמה שיקים שהיו בקנה ועוד לא באו לידי ביטוי בבנק..." (עמ' 120, ש' 23- 26).
ובהמשך: "נתתי לחיים גירון את כל מה שהיה בידי. חיים גירון הוא עו"ד והוא לא ילד. על אסף שמרתי. הוא ילד והוא עשה המון שטויות. חיים גירון לא היה כזה. הוא היה איש עם נסיון והוא טיפל בהמון דברים, כל מה שהיה לי נתתי לו. כולל תזרים מזומנים" (עמ' 111, ש' 22- 24).
אשר לצבר ההזמנות, עו"ד נבון העיד, כי אינו זוכר טענה כזו, ואמר כי: "חיים בדק את כל מה שביקש. גילינו גילוי נאות בפני
ו. הוא לקח את כל החומר אליו הביתה, כך שהוא יכל לבדוק הכל, הוא יכל לדבר עם האנשים" (עמ' 121, ש' 1- 2).

(4) הזדמנות שניתנה לעו"ד גרון לפרט בחקירתו הנגדית את ההטעיות באשר לסכומי החובות לעובדים ולספקים וצבר ההזמנות, לא נוצלה על ידו (עמ' 21, ש' 17- 30, עמ' 22, ש' 1- 12).
יצויין, כי טענותיו של עו"ד גרון כנגד צבר ההזמנות אינן מתיישבות עם טענתו בתצהירו, כי בזמן פעילותו בחברה היתה החברה מאוזנת תפעולית (סעיף 49 ב').

(5) עו"ד גרון נשאל מדוע לא פנה בענין לעו"ד עמי נבון, שהרי לדבריו אסף ועמי נבון הציגו בפני
ו מצגים בלתי מדוייקים (עמ' 22, ש' 23- 24) תשובותיו בענין זה מתפתלות ומתחמקות (עמ' 22, ש' 25- 30, עמ' 23, ש' 1- 8), ובסופו של דבר מתברר,כי הענין "נסגר" בהפחתת סך של 5,000 ₪ מחוב שירלי לבן מוחה.
עו"ד גרון הדגיש בחקירתו את האמון שנפגע.
התרשמתי כאמור, כי מדובר בנסיון להעצים טענות אשר התעוררו אצל עו"ד גרון כנגד אסף, כאשר מעשיו בפועל אינם מתיישבים עמן. כך למשל, בו ביום בו נחתמה התוספת כותב עו"ד גרון את המכתב לקצינת המבחן בו הוא משבח את פועלו ויכולתו של אסף.
כאמור, עסקינן בעו"ד. טענותיו הקשות כנגד אסף כמפורט בסעיפים 9 ו- 10 לתצהירו אינן מתיישבות עם תוכנו של המכתב.
נסיונו של עו"ד גרון להסביר את תוכן המכתב ברצונו להגן על האינטרסים שלו אינו מניח את דעתי.
גם שמו הטוב של עו"ד ורצינות המלצותיו לבית המשפט מהווים חלק מהאינטרסים שלו...

(6) לו סבר עו"ד גרון, כי מדובר במעשים כה חמורים של אסף אשר היו ידועים לעו"ד נבון, אך הוא לא גילה לו אותם לפני ההתקשרות, אין ספק, כי היה נוקט הליכים כנגד עו"ד נבון.
הימנעותו מכך מעידה, כי לא ייחס לכך את החשיבות הרבה כפי שמנסה כעת לטעון. יש לשים לב, כי הן עו"ד נבון בעדותו (עמ' 114) והן עו"ד גרון בתצהירו (סעיף 20 (ג)) מתייחסים לחתימת השיק על ידי אסף במקום בן מוחה והפקדת השיק לחשבון הפרטי, בהתאמה, כאל מעשים ילדותיים ופזיזים בעיקר, ולאו דווקא כמעשי זדון.

י. בסעיף 13 לתצהיר עדותו הראשית טוען עו"ד גרון, כי נענה לבקשתו של אסף שלא לבטל את ההסכם הראשון והתנה את אי ביטול ההסכם הראשון במספר תנאים להם הסכים אסף.
עו"ד גרון מפרט בתצהיר, כי התנאי הראשון הינו, זכות הביטול שתינתן לשירלי, והתנאי השני הוא, פריסת תשלום הסך של -. 72,000$.
פירוט התנאים בתצהיר העדות הראשית יש בו כדי להעיד על החשיבות שייחס עו"ד גרון לתנאים.
לא בכדי מנה הוא את זכות הביטול של התובעת כתנאי ראשון, שכן כאמור אין ספק, כי מדובר בתנאי מהותי, מרכזי.
משום מה הגיונם של הדברים אינו בא לידי כל ביטוי שהוא בנוסח התוספת שנחתם על ידי הצדדים.
למרות חשיבותו הרבה של התנאי ומרכזיותו בהסכמה המאוחרת בין הצדדים כפי שעולה גם מתצהיר עו"ד גרון, אין בתוספת ציון כלשהו של ההסכמה האמורה, למעט סעיף 6 עצמו.
על פי סעיף ה"הואיל" השני, עניינה של התוספת אחד הוא, שינוי סעיף 5 בהסכם, באופן, שהאמור בתוספת זו יבוא במקום האמור בסעיף 5 להסכם. ואכן עיקר ומרבית תוכנה של התוספת ענינם פריסת תשלומי הסך של -. 72,000 $ והקשור בכך. סעיף 6 נראה לכאורה נטע זר בתוספת.
עו"ד גרון טען, כי הצדדים ניהלו מו"מ אינטנסיבי יומיים שלושה.
משום מה לא עלה בידי עו"ד גרון להציג ולו גם טיוטה אחת בלתי חתומה של התוספת הכוללת את סעיף 6. נסיונותיו של עו"ד גרון להסביר זאת לוו בהתפתלויות, בלבול וחוסר בהירות (ראו עמ' 30 - 32), והינם נדחים על ידי.
בלתי סביר בעיני, כי ענין כה מהותי כזכותה של שירלי לבטל את ההסכם והתוספת, לא נכלל בטיוטות התוספת מלכתחילה, וכן לא נכלל בטיוטת התוספת אשר נשלחה על ידי עו"ד גרון לנתבע ביום 16.6.04 בשעה 19:42 (במ/2) ובטיוטה הנוספת (נ/8) הנושאת תאריך 17.6.01.
זהו המקום לציין, כי טענות עו"ד גרון בסיכומיו באשר לאותנטיות חותמת הפקס, התאריך והשעה על נ/8 אינן אלא ספקולציה אשר לא הוכחה.
אם כטענת עו"ד גרון מדובר ב"ייצור ראיה" הרי מדובר לכאורה בביצוע עבירה פלילית בתעוזה ובעזות מצח בדרגה חמורה ביותר.
מצופה היה שעו"ד גרון יגיש בענין זה תלונה למשטרה.
לא שמעתי, כי נעשה כך.
למען הסר ספק, אני רואה להבהיר, כי מסקנתי האמורה באשר לאי ידיעתו של אסף על קיומו של סעיף 6 עובר לחתימת התוספת והיעדר גמירות דעת בעינה עומדת גם לולא הוגשה הטיוטא נ/8.

יא. עו"ד טוטיאן העידה ועדותה נאמנה עלי, כי לא ראתה את סעיף 6 לתוספת אלא בפגישה שנערכה במשרדה בהשתתפות אסף ועו"ד גרון ביום 10.2.02, וזאת למרות שיעצה לאסף ממש לפני החתימה על התוספת ולמרות שהועברו אליה מס' טיוטות של התוספת (גם עו"ד גרון מסכים, כי עובר לחתימה התקשר אסף לעו"ד טוטיאן ועבר על ההסכם (עמ' 32)).

אני מאמינה לעדות עו"ד טוטיאן, כי עו"ד גרון הגיע למשרדה כדי לצלם התוספת אשר לטענתו אבדה לו, בלא שהזכיר את קיומו של סעיף 6. גם התנהגות זו מעוררת תמיהה.
כמו כן, הנני מאמינה לעו"ד טוטיאן, כי אסף הגיב בבלבול והיה נסער לאחר שעו"ד גרון עורר את קיומו של ס' 6 לתוספת בפגישה אשר נערכה במשרדה
ב- 10.2.02 (עמ' 83, 85- 86, 88- 90, 130).
הסברו של עו"ד גרון בסיכומיו לתגובה זו, לפיו מדובר בהצגה לא הוכח ואינני מקבלת אותו.

יב. אין כל הגיון וסבירות בהתנהלותו של עו"ד גרון עובר לחתימת התוספת, ולאחריה.
אם כטענתו, נקלעו יחסיו עם אסף למשבר אמון קשה, אך סביר היה, כי ינסה לגרום לכך, שבמהלך המו"מ ועובר לחתימת התוספת, יהיה אסף מיוצג באופן שהמו"מ ינוהל על ידי עו"ד גרון מול עו"ד, ולוּ רק כדי למנוע טענות כנגדו בעתיד.
בשים לב למערכת היחסים אשר לטענת עו"ד גרון שררה בינו לבין אסף, סביר היה, כי עו"ד גרון, ינקוט משנה זהירות, ויקפיד לפרט וליתן במבוא לתוספת ובתוספת עצמה, מצג מלא ושלם של מטרת ומהות התוספת באופן שיהיה ברור לכל המעיין במסמך, כי אסף הבין וידע את תוכן ההתחייבויות המפורטות בסעיף 6 ומשמעותן המשפטית והסכים ליטול אותן על עצמו.
עו"ד גרון לא עשה אף אחת מאלה, למרות שהיה ער לאופן הייעוץ שקיבל אסף מעו"ד טוטיאן.

יג. עו"ד גרון טוען, כי ברבעון האחרון של שנת 2001 גמלה ההחלטה לעזוב ולהפרד מאסף, כי הוא שיתף את אסף בהחלטה וכי אז החלו לחפש שותפים (עמ' 35, ש' 27- 30, עמ' 36, ש' 1- 3).
עו"ד גרון טוען, כי באותו שלב לא רצה לפעול על פי סעיף 6 לתוספת, כדי לא להעכיר היחסים עם אסף ומתוך תקוה להפיק רווח מסויים מההשקעה;
מעבר לכך, שגרסה זו אינה מתיישבת עם הטענה בסעיף 21 לכתב התביעה ובסעיף 63 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד, כי כבר באותו מועד הודיע עו"ד גרון לאסף, כי הוא מממש את סעיף 6. אני סבורה, כי אין בטענה זו כל ממש, שהרי לגרסתו של עו"ד גרון כבר עובר לחתימת התוספת נוצר משבר אמון חמור ביותר בינו לבין אסף.
בנוסף, התרשמתי, כי במצב אשר בו נתונה היתה החברה ברבעון האחרון של 2001, ציפיה להפקת רווח מסויים מההשקעה היתה בלתי ריאלית לחלוטין (ראו בין היתר, סעיף 3 לתצהיר סלס).
לדברי עו"ד גרון, על רקע האמור, חתמו שירלי ועו"ד גרון על המסמך הנוסף, נספח ז' לתצהירו של אסף וכן חתם עו"ד גרון על הערבות האישית מיום 27.12.01 לסלס, נספח ט' לתצהיר אסף.
מקובלת עלי טענת אסף בסיכומיו, כי חתימת הערבות הבלתי מוגבלת מיום 18.12.01 על ידי שירלי ועו"ד גרון, נספח ז' 2 לתצהיר עו"ד גרון, לא רק שאינה מתיישבת עם סעיף 6 לתוספת אלא מהווה ניגוד לאמור בו, שכן יש בה התחייבות מפורשת של שירלי ועו"ד גרון לשלם כספים לאסף ויש בה כדי ללמד על הסכמה לחלוקת אחריות לחובות החברה בין הצדדים בחלקים שווים (ראו גם סעיפים 106- 109 לסיכומי הנתבע).
גם טיוטות נספח ז' המוקדמות, הבלתי חתומות, אשר צורפו לתצהיר הנתבע כנספח ח', יש בהן כדי להעיד, בניגוד לטענת עו"ד גרון, כי הוסכם בין הצדדים, כי אסף אחראי למחצית החוב לבנק המזרחי בלבד, וכי זו היתה ההסכמה עובר לחתימת המסמך הנוסף, וכתבי הערבות ההדדיים.
חיזוק לכך ניתן למצוא בתנאי המפורט בפיסקה השניה של נספח ז' לתצהיר אסף כדלקמן:
"... ובמידה ואנו נצטרך לשלם לאסף כספים אנו מתחייבים לשלם לך בהתאם להתחייבויות לפי ההמחאות שיישארו אצלך...".
עו"ד גרון נשאל בבית המשפט כיצד יתכן, שיצטרכו הוא ורעייתו לשלם כספים לאסף, כאשר לגרסתו הסכים אסף ליטול על עצמו האחריות למלוא החובות, תשובתו היתה מבולבלת ומעורפלת ואינה מתקבלת על דעתי (עמ' 48, ש' 14- 17).
נושא מכירת הציוד הינו נושא נפרד כפי שעולה מנספח ז' מניה וביה וכפי שעולה מאישורו של עו"ד גרון לאסף למכור את הציוד ולהפקיד התמורה בחשבון החברה (נספח י' לתצהיר אסף). גם חתימת כתב הערבות על ידי שירלי ועו"ד גרון, נספח ז' (2) לתצהיר תומכת במסקנה זו.
אגב, בניגוד לטענת עו"ד גרון אני סבורה, כי פנייתו של אסף לקבלת ייעוץ מעו"ד נבון בקשר לנוסח המסמך הנוסף אשר על פי עדותו של אסף אשר לא נסתרה היתה על רקע חברי (עמ' 71), יש בה כדי להעיד על תמימותו של אסף ועל יחס האמון שרחש לעו"ד גרון. אני סבורה, כי אותו אמון גרם לו להסתפק בייעוץ חברי.
לו חשד בעו"ד גרון אין לי ספק, כי היה פונה לעו"ד, משלם שכר ומקבל ייעוץ וליווי מקצועיים בכל המו"מ עם עו"ד גרון.

יד. אין כל הגיון בחתימת הערבות האישית אשר נתן עו"ד גרון למר סלס, נספח ט' לתצהיר אסף ובהסכמה הנטענת ליתן לאסף הלוואת גישור.
הסברו של עו"ד גרון לחתימתו על מסמך זה אינו סביר בעיני ואינני מקבלת אותו.
אין כל הגיון, כי עו"ד גרון אשר באותה עת דעתו היא, כי אסף הינו אדם מסוכן חסר מעצורים, יחתום על ערבות כאמור, בלא לקבל התחייבות מפורשת בכתב של אסף לשלם לו את הכספים שהוא אמור לקבל מעסקת סלס, ובלא בטוחה לקיומה של ההתחייבות.
מר סלס העיד, כי החתימה על הערבות נועדה לאפשר קבלת הלוואה מהבנק על סמך אותן המחאות אשר מסר עו"ד גרון לאסף וכי עו"ד גרון אישר בפני
ו מחוייבותו לפרוע את אותן המחאות ללא תנאי.
עדותו היתה נאמנה עלי.
טענת עו"ד גרון בסעיף 31 לתצהירו, כי אם אסף יעמוד בהסכמים עם שירלי, עו"ד גרון ערב שההמחאות יפרעו, היינו, כי מדובר בערבות הכפופה להסכמים מחד ומופנית לסלס בלבד מאידך, ממחישה את הבעייתיות שבהתנהלות עו"ד גרון בפרשה זו. תוכנו של המסמך מגלה טפח ומסתיר טפחיים. הסייג של הערבות לשיטתו של עו"ד גרון אינו ברור למעיין במסמך ונוגד את עדותו של סלס המקובלת עלי, כי עו"ד גרון אישר לו, כי הערבות הינה ללא תנאי.

טו. אגב בחינה מעמיקה יותר של גרסת עו"ד גרון בענין זה מעלה, כי תכליתה האמיתית של הסכמה זו היתה ככל הנראה תקוותו ונסיונו להקטין את הנזק, שהרי לו היה מגיע להסדר עם בנק המזרחי יתכן והיה בכך כדי לשחרר את הבטחונות שלטענתו העמידה חמותו לבנק ובאותה עת להקטין החוב לאסף על פי ההמחאות.
גרסתו של עו"ד גרון בענין זה אינה מקובלת עלי והנני דוחה אותה.

טז. אני מאמינה לאסף, כי עו"ד גרון שיכנע אותו, כי האמור במסמך הנוסף מסדיר את ההסכמה בדבר חלוקת האחריות לחובות בחלקים שווים (עמ' 72- 74).

יז. כבר ציינתי, כי לטעמי אין כל הגיון בחתימתם של עו"ד גרון ושירלי על כתב הערבות ביום 18.12.01 כלפי אסף וענת (עמ' 47).
הסברו של עו"ד גרון בענין זה, לפיו אסף ביקש והוא לא ראה בכך פגיעה כלשהי ולכן נעתר לבקשה (עמ' 47), במיוחד בשים לב להיותו עו"ד, אינו סביר בעיני, והנני דוחה אותו.

יח. מקובלת עלי טענת אסף בסיכומיו, כי טענתו של עו"ד גרון בענין כתב הערבות אשר נחתם על ידי אסף וענת ביום 18.12.01 חסרת הגיון, שכן אם כטענת עו"ד גרון המסמך הנוסף נחתם אך ורק בקשר לעסקת סלס ומשזו לא יצאה לפועל אין לו נפקות, ממילא, אין נפקות, גם לערבות אסף וענת, אשר נחתמה וניתנה בקשר לאותה עסקה ממש.
יצויין, כי האמור בסעיף 52 לתצהיר עו"ד גרון לפיו, ב- 18.12.01 עובר לחתימת המסמך הנוסף וכתבי הערבות אמר הוא במפורש לאסף וענת, כי אם עסקת סלס לא תצא לפועל תהיה שירלי זכאית לקבל מהם את מלוא הכסף ולהשתחרר מהערבויות על פי סעיף 6 לתוספת אינה מתיישבת עם טענתו בסעיף 21 לתצהירו ובבית המשפט, כי באותו מועד טרם הודיע על מימוש סעיף 6.
אני מקבלת טענת אסף בסיכומיו, כי אם עו"ד גרון לא הודיע לאסף וענת עובר לחתימת הערבות על רצונו לממש את סעיף 6, הרי יש בכך משום הטעיה וחוסר תום לב, במיוחד בשים לב להיותו עו"ד ולמערכת היחסים בין הצדדים.

יט. כאמור לעיל, דעתי היא, כי חתימת כתב הערבות על ידי שירלי ועו"ד גרון ביום 18.12.01 מחזקת את גירסתם של אסף וענת הנאמנה עלי, כי עו"ד גרון לא גילה להם דבר על סעיף 6 לתוספת וכי הציג בפני
הם מצג, כי החתימה ההדדית על כתבי הערבות נועדה להבטיח תשלום החובות הקיימים ואלו שיתגלו על ידי השותפים בחלקים שווים (ראו סעיף 4 לתצהירה של ענת ועמ' 97 לפרוטוקול). למותר לציין, כי עו"ד גרון יכול היה להביא את שירלי לעדות, בין היתר, באשר לנסיבות חתימת המסמך הנוסף וחתימת כתבי הערבות ביום 18.12.01, אך לא עשה כן.
הימנעותו מקימה חזקה שבעובדה, כי היה בעדותה כדי להזיק לו (ראו ספרו של המלומד י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת תשס"ד- 2003, עמ' 1649).

כ. זאת ועוד, חתימת ההסכם עם שפיק לאחר שעו"ד גרון הודיע לטענתו לאסף על מימוש הזכות לפי סעיף 6 של התוספת, יש בה כדי להעיד, כי גם עו"ד גרון עצמו ידע והבין, כי אין במימוש זה כל ממש.
כיצד יכולה שירלי למכור מניות שאינן שייכות לה.
הסברו של עו"ד גרון באשר לנסיבות החתימה והתניית ההסכם בתנאים לא הניח דעתי ואני דוחה אותו.
יתירה מכך, בנסיבות הענין, כריתת ההסכם בין שירלי לבין שפיק מעוררת תמיהה. כיצד יתכן, כי עו"ד גרון מציע ללקוחו לשעבר להכנס לעסק כלשהו עם אסף, לאור מעורבותו של האחרון בפלילים, היותו נרדף על ידי הבנק חי במחתרת וכיו"ב.
התנהלות זו אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת.
אני סבורה, כי חתימת ההסכם מעידה, כי גם עו"ד גרון לא סבר, כי מניות שירלי בחברה הועברו לאסף במסגרת מימוש סעיף 6 לתוספת.

כא. בסיכומיו ניסה עו"ד גרון להסביר באותות ובמופתים מדוע התבררה גרסתו של אסף באשר להחתמתו על התוספת בתרמית, כבלתי נכונה.
בין היתר נטען, כי הגרסה קרסה כאשר התברר כי נחתמו 5 עותקים של התוספת.
אני סבורה, כי אין בטענה ממש.
לא הוברר באופן חד משמעי כמה עותקים של התוספת נחתמו בפועל.
בעובדה כשלעצמה, כי הוצג מספר מסויים של עותקים מקוריים אין משום הוכחה ניצחת בענין זה.
יצויין, כי עו"ד גרון לא הביא כל ראיה לביסוס טענתו, כי התוספת הושארה במשרדו הקודם. הימנעות זו פועלת לחובתו.
כמו כן, בניגוד לטענתו של עו"ד גרון התברר, כי היתה לו גישה עצמאית למשרד החברה והוא שהה שם לעיתים לבדו (ראו בין היתר עדותו של מר בן משה - עמ' 103 הנאמנה עלי).
גם באשר ליוזמה לקיום הפגישה במשרד עו"ד טוטיאן גרסתו של עו"ד גרון בלתי עקבית (ראו כתב ההגנה לתביעה שכנגד לעומת התצהיר).

כב. בסיכומים אשר הוגשו מטעם שירלי ועו"ד גרון מתייחס ב"כ בפירוט רב לדקויות שונות בעדויות. אין בכוונתי להכנס לדון בכך, שכן אין בהן כדי לשנות את המסקנה אליה הגעתי.
על קצה המזלג יובהר, כי לא התעלמתי מהתנהגות אסף בחקירתו ומתשובותיו המבולבלות לעיתים (כך למשל באשר לשאלה אם הפיק רווח נוסף מכניסת שירלי לחברה).
התרשמתי, כי אלה נבעו מחוסר נסיון, חוסר סדר ולחץ כתוצאה מהמצב אליו נקלעו הוא ורעייתו ולא מאי אמירת אמת.
כמו כן, לא התעלמתי מכך שעו"ד טוטיאן לא זכרה פרטי מידע שונים אשר היו קשורים לתוספת מיום 17.6.01 ולחתימתה.
עו"ד טוטיאן הסבירה בהגינות את חוסר הנוחות והתחושה הקשה שחשה כתוצאה מהמצב שנוצר עקב הסכסוך בין עו"ד גרון לבין אסף, שהינו גם לקוחה, וחוסר רצונה לפגוע במי מהם. התרשמתי, כי עו"ד טוטיאן העידה באמינות ובמהימנות על הפרטים אשר זכרה.
שירלי ועו"ד גרון ביקשו להסיק מעדותה של עו"ד טוטיאן על מהימנותו של אסף, בין היתר, לענין הגשת הראיה הנוספת נ/8.
לא ברור לי מדוע לשיטתם אין כל אפשרות שהיא, כי אסף מצא את המסמך בחיפוש מאוחר יותר בביתו (במיוחד בשים לב לעדויות עו"ד נבון וטוטיאן באשר לחוסר הסדר והארגון של אסף).
האם טענתו של עו"ד גרון, כי התוספת אבדה לו, וכי מאוחר יותר התברר לו, כי הושארה על ידו במשרדו הקודם שונה מהותית?
הרי גם לשיטתו של עו"ד גרון היוותה התוספת בטחון ובטוחה למימוש זכויות שירלי וחשיבותה היתה רבה ביותר...

9. א. בע"א 84821/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי אילנה ואחר, פד"י נז'
(5) 776, פורסם בתקדין, נאמר מפי כב' השופטת (בדימוס) שטרסברג-כהן:
"בהקשר זה יש לציין את כללי ה- "(badges of fraud אותות המרמה") שפותחו במשפט האנגלו- אמריקאי. כללים אלה מכילים חזקות שבעובדה ואם חזקות אלה נותרות ללא מענה, הן מצביעות על קיומה של מרמה.
ככל שמצטברים יותר "אותות מרמה" כך עובר הנטל על הנתבע להפריכן. מבין אותות המרמה ניתן למנות קשרים בין המעביר לנעבר; איום בתביעות שתוגשנה נגד החייב; חשאיות; שמירת הנאה למעביר ושמירת החזקה בידיו ועוד. הכוח הראייתי של אותות אלה הוא בהעברת הנטל לחייב ועליו להראות כי העסקאות נעשו בתום לב או להסבירן באופן שיניח את הדעת. אמנם נטל השכנוע נותר על כתפי התובע, אולם ככל שהמידע מצוי בידי הנתבע, וככל שהתובע יראה יותר אותות מירמה ונסיבות עובדתיות המצביעות על מירמה מצד הנתבע, ניתן יהיה להפחית את נטל הראיות המוטל על התובע (ראו בר אופיר, בעמ' 378- 37; ה"פ 1823/92 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סבג ואח', פ"מ תשנ"ו (3) 421).

ב. אני סבורה, כי בפרשה זו הצטברו "אותות מרמה" רבים כנגד עו"ד גרון אשר לא עלה בידו להפריכם או להסבירם באופן מניח את הדעת

ג. בכתב התביעה נטען על ידי עו"ד גרון, כי נרקמה בינו לבין אסף מערכת יחסים חברית שהתבטאה באמון רב, ובין היתר בשעות עבודה משותפות.
עו"ד גרון טוען, כי אסף ניאות לבקשתו לפריסת התשלומים ולמתן הזכויות לשירלי לפי סעיף 6 לתוספת, בין היתר לאור מערכת היחסים שנרקמה ביניהם
(בהמשך ההליכים מנסה עו"ד גרון לצמצם ולהמעיט מאופייה הקרוב של מערכת היחסים).
אני מעדיפה את גרסתו של אסף.
אינני רואה בפני
יתו של אסף לעו"ד טוטיאן לקבלת יעוץ על רקע חברי וכטובה עדות למשבר אמון בין אסף לבין עו"ד גרון, לפחות לא מצידו של אסף.
אין לי ספק, וכך עלה גם מעדותו של עו"ד נבון, כי עובר לחתימת התוספת סמך אסף על עו"ד גרון והאמין בו, במקצועיותו וביושרו. על רקע זה יש להבין את פנייתו לייעוץ לעו"ד טוטיאן בגדר של חברות ו"טובה", להבדיל מפניה מסודרת לעו"ד לקבלת ייעוץ וליווי בניהול המו"מ לחתימת התוספת (כפי שראוי היה שייעשה).

מעבר ליחסי השותפות בין הצדדים נתן עו"ד גרון לאסף ייעוץ משפטי (ראו סעיף 8 לכתב התביעה). אני קובעת לפיכך, כי עו"ד גרון חב לאסף חובת נאמנות.

בע"א 4612/95 איתמר מתתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ו- 4 אח', פד"י נא' 4, 769, פורסם בתקדין, אומר בית המשפט:
"על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן, נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961, קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו- 1986. לענין זה נקבע כי "אמונה פרושה אמת ויושר..." (על"ע 7/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פד"י כח' (1) 679 בעמ' 683...). חובות אלו מוטלות על עורך הדין גם כשהוא פועל עבור שני הצדדים לעיסקה, שבמקרים רבים הם בעלי אינטרסים מנוגדים (א' בר- שלום "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא' (תשכ"ה), 484, 479). במקרה כזה, נפסק, כי אין בהסכמתו של עורך דין לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים כדי לפטור אותו מן החובה לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, וכי "עליו לשאת בתוצאות המשמעתיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם" (על"ע 2/80 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל תל אביב- יפו, פד"י לד' (4), 707, 708...).

בענין מתתיהו הנ"ל מצוטטים דברי כב' השופטת שטרסברג- כהן בע"א 1227,1170/91 אפרים בכור ואחרים נ' יצחק יחיאל עו"ד, פד"י מח (3) 207:
"כאשר עורך דין מייצג צד אחד לענין- כפי שעורכי הדין בענייננו ייצגו את החברה - בנסיבות כאלה נדרשות מעורך הדין מיומנות וזהירות רבות יותר בהצגת הענין, לבל יכשיל במודע או בהיסח דעת נמהר את הצד האחר, כשהוא יכול להניח שזה סומך על אמינותו, יושרו ומיומנותו".

אני סבורה כי ניתן ללמוד מהדברים האמורים גם על חובתו של עו"ד גרון כלפי אסף במקרה דנן, וזאת מבלי להתעלם מכך, כי מדובר בעסקה אשר עו"ד גרון היה צד לה באופן אישי (הגם שהמניות נרשמו כאמור על שם שירלי).

אני סבורה, כי באי מתן גילוי מלא אודות קיומו של סעיף 6 עובר לחתימת התוספת הפר עו"ד גרון חובת נאמנות אשר חלה עליו מכח מערכת היחסים בינו לבין אסף.
בנסיבות אלה, מסקנתי היא, כי שירלי ועו"ד גרון אינם רשאים לעשות שימוש בסעיף 6 לתוספת.

ד. דעתי היא, כי שירלי ועו"ד גרון מנועים ומושתקים מהפעלת סעיף 6 לתוספת גם משום שבחתימת המסמך הנוסף וכתבי הערבות ובמצג אשר הציג עו"ד גרון בפני
אסף וענת עובר לחתימת המסמך הנוסף וכתבי הערבות גילה עו"ד גרון דעתו, כי שירלי, עו"ד גרון ואביו יעמדו בהתחייבויותיהם כלפי אסף וכי סיום מערכת היחסים העסקית יהיה תוך לקיחת אחריות משותפת בחלקים שווים לחובות החברה.

10. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כדלקמן:
א. הנני דוחה את תביעת שירלי כנגד אסף וענת על כל רכיביה.

ב. הנני מחייבת את שירלי ועו"ד גרון לשאת ולשלם מחצית מחובות החברה לבנק המזרחי סניף נס ציונה.

ג. הנני מחייבת את שירלי, עו"ד גרון ובן ציון גרון ביחד ולחוד לשלם לנתבע את סכומן הכולל של ההמחאות אשר נמסרו לו בהתאם לתוספת בסך של 246,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מזמ"פ של כ"א מההמחאות ועד התשלום המלא בפועל.

ד. אני דוחה תביעת אסף וענת לחייב שירלי ועו"ד גרון בתשלום הוצאות שהוציאו אסף וענת לחיסול עסקי החברה. רכיב זה של התביעה לא הוכח כדבעי.

ה. הנני מחייבת שירלי, עו"ד גרון ובן ציון גרון ביחד ולחוד לשלם לאסף וענת הוצאות המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הוצאתן ועד ליום התשלום בפועל ובנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום כ"ז ב אדר ב, תשס"ה (7 באפריל 2005) בלשכתי.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
__________________
ריקי שמולביץ
, שופטת
001616/02א 133 שרית.








א בית משפט שלום 1616/02 גרון שירלי נ' כהן אסף, כהן ענת (פורסם ב-ֽ 07/04/2005)